שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
מידד שואל/ת: מה מקור הפתגם: "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין"?
רוביק עונה:
במסכת ברכות מסופר על תלמידיו של רבי אליעזר שבאו לנחם אותו על שפחתו ולא הסכים לקבל את ברכתם, לאחר שדחה בעבר ניחומים על מי שאינו עבד או שפחה. "אמר להן, כמדומה הייתי שאתם נכווין בפושרין, ואי אתם נכווין אפילו ברותחין". הביטוי זכה לגירסאות רבות וביניהן גירסת ביאליק, "הנכווה ברותחים נופח בצוננין", שממנה התפתחה הגירסה המקובלת. מימרה בלדינו אומרת: "מי שנכווה ברותחים נושב על יוגורט", ובגירסה אשקלונית: "מי שנכווה ברותחין, עושה פו גם על אשל".
287
מיכל מירושלים שואל/ת: 'מוסר כליות' הוא מטבע-לשון נפוץ שנטבע על-פי לשון הכתוב בתהלים (טז 7). מי הראשון שטבע את הביטוי?
רוביק עונה:
הראשון היה ככל הנראה אברהם מאפו, סופר ההשכלה, והוא קושר ישירות בין הפסוק שהזכרת בתהילים לבין הביטוי, בספרו "חוזי חזיונות" על שבתאי צבי: "ואנוכי אפחד יומם, אף לילות ייסרוני כליותי. הה! מוסר כליות, מוסר שדי! קול אלוהים הוא, המתהלך בהלך נפשי".
288
מיכל עמית שואל/ת: מה מקורו של הפתגם "אם ההר לא יבוא אל ההר, יבוא מוחמד אל ההר"?
רוביק עונה:
הביטוי קיים באנגלית ובצרפתית, ובגירסה דומה גם בגרמנית. על פי האגדה נתבקש מוחמד להראות את כוחו בצוותו על הר צפה, גבעה ליד העיר הקדושה מכה, לבוא אליו. משלא נענה ההר לציוויו, אמר את הדברים האלה. ככל הנראה אין מדובר בסיפור מוסלמי, מה גם שהנביא מוחמד אינו נתפס כעושה ניסים. דוברי העברית נוטים להפוך את הביטוי: "אם מוחמד לא יבוא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד".
289
מרים אהרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי "עמד בפני שוקת שבורה"?
רוביק עונה:
המקור הוא באגדה "הדייג ודג הזהב" המופיעה בסיפורי האחים גרים, אודות הדייג ואשתו שחיו בשוקת שבורה, ולאחר שביקשו בקשות רבות מדי מן הדג חזרו אל השוקת השבורה. החוקר המנוח אברהם שטאל כותב כי באגדה המקורית אין הדייג ואשתו גרים בשוקת אלא דווקא בסיר לילה. השוקת התגלגלה ככל הנראה מגירסה של פושקין לאגדה, וזו תורגמה על ידי חנניה רייכמן. הנוסח של רייכמן מסתיים במילים: "זקנתו יושבת חרש / לפני שוקת מסודקת".
290
משה קפון שואל/ת: מה מקור הביטוי מטבע לשון?
רוביק עונה:
מקור הביטוי באנגלית, בה יצירת ביטוי חדש קרויה to coin a phrase. שימוש דומה קיים גם בגרמנית: Worte prägen, טביעת מילה.
291
שואל/ת: מה מקור הביטוי "אני תקווה". האין זה שיבוש של "כולי תקווה"?
רוביק עונה:
להפך: "כולי תקווה" הוא שיבוש של הביטוי "אני תקווה", אולי בהשפעת "כולי אוזן".
292
משה שפרבר שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "תקרת הזכוכית"?
רוביק עונה:
הביטוי Glass Ceiling מתייחס למחסום סמוי שאינו מאפשר לקבוצה מופלית כלשהי להתקדם בארגון, אך השימוש בו בפועל מתייחד לנשים. הוא נטבע לראשונה במאמר של גיי בריינט בעיתון האמריקני אדוויל בשנת 1984, אך הפך מונח מרכזי בשיח העולמי בעקבות מאמרם של קרול הורוביץ וטימוטי שלהארט בעיתון וול סטריט ז'ורנאל ב-24.3.1986.
293
ניצה תבור שואל/ת: מהו מקור הביטוי "ללכת הייטא", לטיול עם תינוק או פעוט?
רוביק עונה:
הייטא היא מילה מוזרה, שאין לה ככל הידוע שורשים בשפות אחרות. ככל הנראה היא נולדה כחרורז ל"הביתה", בשיר הילדים הידוע "לא רוצים הביתה, רוצים ללכת הייטא". כל הסבר אחר יתקבל בברכה.
294
עדו מירושלים שואל/ת: בעקבות דיון שהתפתח במקום העבודה שלי, מה מקור הביטוי 'חרא בלבן'?
רוביק עונה:
זה תרגום חופשי הבנוי על דמיון צלילי של הביטוי ביידיש 'עסן דרעק מיט לעבער', לאכול חרא עם כבד.
295
עדי ירושלמי שואל/ת: מה מקור המונח "עוף מוזר"? ולמה דווקא עוף?
רוביק עונה:
השוואה בין בני אדם לעופות ולבעלי חיים בכלל מקובלת מקדמת דנא ומשמשת בסיס לדימויים, ניבים ומשלים רבים. במקרה שלנו המקור הוא בסאטירות של יובנליס הרומי, הכותב על בחירת אשה טובה: "תהא נא יפה, חיננית, עשירה, פורייה ... צנועה ... אכן, עוף מוזר עלי אדמות, מוזר כברבור שחור. אך מי יכול לסבול אשה שיש בה כל המעלות?" מן הלטינית התגלגל הביטוי בגירסאות שונות לשפות רבות, בדרך כלל בצירוף "עוף נדיר".
296
עדי מתל אביב שואל/ת: מהיכן הביטוי "בשבע עיניים"? האם לבדוק משהו בשבע עיניים לא סותר את העובדה שלרובנו רק זוג עיניים?
רוביק עונה:
המקור הוא מקראי, מספר זכריה: "כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע, על אבן אחת שבעה עיניים הנני מפתח פיתוחה". הפרשנות המקובלת לפסוק היא: האבן תישמר בקפדנות ומצדדים שונים. מכאן התגלגלה ליידיש: מיט זיבן אויגן, וחזרה לעברית של ימינו.
297
עומר ון-קלוטן שואל/ת: מהו מקור הביטוי "מנקר עיניים"?
רוביק עונה:
הביטוי בהוראתו הנוכחית מתייחס למי שפועל בדרך שנועדה לעורר קנאה. הצירוף "לנקר עיניים" מופיע במקרא כמה פעמים, כמו בסיפור שמשון, או בפסוק "העיני האנשים ההם תנקר?" (במדבר טז 14), ושם הכוונה לניקור עיניים ממש, דהיינו, גרימת עיוורון. בהוראה המקובלת היום מקורו ביידיש, בה יש לו שתי גירסאות: "אופרייסן מענטשן די אויגן" (קורע או מפוצץ את העיניים), וכן "שטעכן די אויגן" (דוקר את העיניים). הביטוי השני התגלגל מגרמנית, שם יש לו גם משמעות נייטרלית: מעורר תשומת לב. השימוש בפועל לנקר בתרגום הביטויים לעברית (במקום לדקור, לקרוע וכדומה) מושפע מהצירוף המקראי.
298
עמרם קליין שואל/ת: מה מקור הביטוי "רואה חשבון"?
רוביק עונה:
"רואה חשבון" הוא ביטוי בעל ותק רב, ומופיע בכתובים כבר בסוף המאה ה-18 כתפקיד בקהילה היהודית וכמקצוע. מקורו בביטוי המוקדם יותר "לראות חשבון", כלומר, להציג את המצב הכספי. אצל הרשב"ץ מהמאה ה-14-15 נכתב: "אם היה משא ומתן של סחורה ביניהם, היה אפשר שאם נתפשרו שלא יראה חשבון".
299
ציפה מראשון לציון שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "מעשה משובה"?
רוביק עונה:
'משובה' היא מילה מקראית שפירושה סטייה מדרך הישר, 'שיבה' מהדרך הנכונה, והיא נאמרת במקרים חמורים של מעשי חטא קשים. 'מעשה משובה' בעברית החדשה מתייחס בעיקר לפעולה פרחחית של נערים שיש להתייחס אליה בסלחנות. זאת בעקבות הביטוי התלמודי "מעשה נערות".
300
רועי מירושלים שואל/ת: "מה מקור הביטוי "ירה לעצמו ברגל"? הייתכן שיש קשר לקרבות שבהן אולי חיילים שפחדו להילחם בחזית ולהיפגע גרמו לעצמם במתכוון לפציעה?
רוביק עונה:
הביטוי הוא תרגום מביטוי אנגלי: shoot oneself in the foot. אין בספרות מידע על מקורו, ההשערה של רועי הגיונית, אך המשמעות היום מתייחסת דווקא למי שפוגע באינטרסים של עצמו במהלכים שהוא עושה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >