שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
מיה שואל/ת: מה מקור הביטוי "חס וחלילה". למה "חס" ולמה "חלילה"? (או לחלופין - "חס ושלום")?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד: "חס וחלילה, לא תהא כזאת בישראל" (בבא מציעא פה ב). 'חלילה' נהגית כאן במלעיל, שלא כמו 'חלילה' בצירוף' וחוזר חלילה', הנהגית במלרע, והוראת שורש חל"ל שלה הקפה. מקור המילה 'חלילה' במקרא, בביטוי ' חלילה לך'. חוקר הלשון ארנסט קליין קובע כי השורש של 'חס' הוא חו"ס, דהיינו: עצור, רחם, אל תעשה זאת, וכי מקור 'חלילה' בשורש חל"ל, במשמעות איסור חמור. על פי פרשני המקרא 'חלילה' המקראי פירושו חולין וגנאי. בשפות שונות כגון ארמית, סורית ויוונית תורגם 'חלילה לי' המקראי ל'חס לי', ומכאן שיש לראות ב'חס וחלילה' רצף מילים נרדפות.
287
מוריהו שואל/ת: מה מקורן של המילים "עלתה שוועתם"? למשל, המילים בתוך המשפט:"מקצותיו הנידחים של העולם עלתה שוועתם של הישראלים לשעבר"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר שמות, בסיפור סבלם של היהודים במצרים: "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן־הָעֲבֹדָֽה.
288
נוני שואל/ת: איך ומתי ועל ידי מי הביטוי שד משחת התגלגל לעברית? אני יודע שהמקור הוא מהשפה הגרמנית.
רוביק עונה:
שד משחת במשמעות החיובית, אדם מוכשר וזריז, מקורו אכן מגרמנית: Teufelskerl (ברנש מן הגהינום). הצירוף משמש בשתי השפות גם כפשוטו בהוראת יצור הבא מן הגהינום, גם במשמעות המושאלת וגם כקריאת הפתעה או מחאה.
289
רפי בוקר שואל/ת: מקור הביטוי תשלום בהקפה?
רוביק עונה:
'הַקָּפָה' היא מילה תלמודית, שם הפעולה של הפועל הִקִּיף (שורש נק"פ), והיא קשורה בכמה עניינים לסיבוב ועקיפה. מכאן ההקפות בסוכות, הקפת כדור הארץ את השמש – והקפת התשלום, כלומר, מעין סיבוב והעברה של התשלום למועד מאוחר יותר.
290
חגית רענן שואל/ת: אני תוהה מה מקור הביטוי "העולם כמרקחה"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בספר איוב: "יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה" (מא 23). רש"י מפרש: "כמרקחת ריקוח בשמים שהיא מעורה ומעורבת, כמו כן ישים ויערב את הים כשהוא זז ממקומו". בעולם העיתונות רווח סיפור על אחד העיתונים, שביום שבו היו אירועים רבים ודרמטיים, קבע את הכותרת הראשית "העולם כמרקחה".
291
יעקב אנגלרד שואל/ת: התוכל להסביר הולדת הביטוי: "שיחקת אותה" כמציין "כל הכבוד" , good job וכד'?
רוביק עונה:
אין תשובה נחרצת למקורו של הביטוי הנפוץ הזה, וככל הידוע הוא אינו מתורגם ישירות משפה כלשהי. יתכן שהוא מגיע ממשחקי הקלפים (שיחק יד טובה). הוא נרמז גם בביטוי 'מזלו שיחק לו' שמקורו ביידיש: דאָס גליק האָט אים צוגעשפּילט. כמו כן הוא נקשר לסרט "קזבלנקה", שבו מופיע המשפט Play it again, Sam. המשפט מתייחס לנגינה בפסנר, אך על בסיסו יצר וודי אלן סרט בשם זה בשנת 1972, והוא נקרא בתרגום חופשי מאוד "שחק אותה, סם". ואולם, הביטוי 'שיחק אותה' ותיק מן הסרט כך שזה אינו המקור. כל רעיון נוסף יתקבל ויצוטט.
292
אייל אופק שואל/ת: מה מקור הביטוי "שער חליפין", ומה מקור המילה 'שער' בביטוי?
רוביק עונה:
המקור מגיע היישר מספר בראשית והוא מוכר וחביב: מאה שערים. 'שער' פירושה כאן שיעור או מידה. הדמיון למילה 'שער' במשמעות פתח מקרי. בתלמוד התייחד השימוש במילה לענייני כספים: כמה שווה דבר מה, מה שיעורו הכספי, ומכאן הגלגול לעברית של ימינו טבעי. הביטוי 'הפקיע את השער' מצוי בתלמוד.
293
עמית שואל/ת: מה מקור הביטוי "כל העולם ואישתו"?
רוביק עונה:
המקור הוא ביטוי אנגלי: the world and his wife. הצירוף נטבע על ידי ג'ונתן סוויפט בספרו "שיחות נימוסין". הוא מופיע בין היתר בשיר של נעמי שמר "ארבעים": "צפצפתי על כל העולם ואשתו/ נסעתי לחו"ל וראיתי כי טוב".
294
שלמה שואל/ת: מהיכן מגיע הביטוי "יוצא דופן"?
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד, בדיני ולדות: "כי יולד – פרט ליוצא דופן, שבעת ימים – פרט למחוסר זמן, תחת אמו – פרט ליתום" (חולין לח ב), וכאן בהוראת ולד שהוצא מדופן הבטן בניתוח, לעומת 'פטר רחם', שהוא ולד בכור שנולד בלידה טבעית.
295
לאה ביירך שואל/ת: מה מקור הביטוי "גולה דוויה". מי טבע את המושג, ומה המקור?
רוביק עונה:
הביטוי "הגולה הדוויה" נוצר בשיח היישוב במחצית הראשונה של המאה העשרים בהתייחסות לסבלות היהודים בגולה. יש כבר גילויים שלו בשנות השלושים, אך עיקר השימוש בו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה ובהתייחסות לסבל היהודים בשואה. ניצולי השואה נקראו עם קום המדינה בראשי תיבות אג"ד: אנשי הגולה הדוויה, וזאת באירוניה מסוימת שהבליטה את הניכור בינם לבין ילידי הארץ. לאחר מכן השימוש במונח דעך וכמעט נעלם. לא ידוע על אב ספציפי שהגה את המונח, אך הוא נולד בנאומים ומאמרים נלהבים בעיתונות התקופה. נרשם גם הביטוי "הגולה הדוויה והסחופה".
296
עדי שואל/ת: מאין בא הצירוף "איך ש"?
רוביק עונה:
'איך ש-' נפוץ בשפת הדיבור בביטויים שונים, כמו 'איך שלא יהיה', 'איך שאתה רוצה', 'איך שהזמן רץ' וכן 'איך שהוא'. בכל המקרים האלה הביטויים התגלגלו משימושים בשפות סלאביות, גרמנית ובעיקר יידיש, שבהן איך – ווי – פותח צירופים דומים. איך שאתה רוצה: ווי דו ווילסט, וכדומה. תוספת ש- מאפשרת להתאים את הביטוי לדפוסים עבריים שבהם ש- משמשת כמילת שעבוד לפני פסוקית פועלית. 'איך אתה רוצה' או 'איך לא יהיה' אינם מתאפשרים במבנה המשפט העברי.
297
ליאורה דפני שואל/ת: מה מקור הביטוי 'ישן טיכו'?
רוביק עונה:
מילת הסלנג 'טיכו' היא מילת העצמה, המשמשת במשמעות מאוד. היא מתייחסת בדרך כלל ביחס למצבים שליליים כמו שעמום, עייפות וזיקנה: 'משעמם טיכו', 'עייף טיכו', 'ישן טיכו' (נדיר) וגם 'זקן טיכו'. מקור המילה בערבית: טִיחָ'ה (טיפש, חסר דעת); תִיח'וּ (עצלן, לא רציני); יש קושרים את הביטוי לדמותו של רופא העיניים הירושלמי דוקטור טיכו, אך זהו קישור בדיעבד.
298
נתנאל אליאש שואל/ת: מה מקור הביטוי ליל הסדר? והסידור? ושישה סדרים? והעגה הרווחת יהיה בסדר?
רוביק עונה:
סד"ר הוא שורש תלמודי נפוץ, אף כי המילה סֵדֶר מופיע פעם אחת בתנ"ך, ספר איוב, ברבים: סדרים. בכל הדוגמאות שהובאו ויש עוד רבות, מדובר במשמעות ארגונית ולא בתוכן עצמו. סדר פסח הוא הסדר שבו מתנהלת ארוחת הפסח והקריאה בהגדה, ומכאן הפכה המילה לשמו של האירוע עצמו, ליל הסדר הוא הלילה שבו האירוע מתרחש. הסידור הוא סדר התפילות וארגונן, שישה סדרים הם סידור המסכות והמשניות. הביטוי 'יהיה בסדר' הוא גירסה של הביטוי "הכול בסדר", שמקורו בשפות שונות כמו יידיש: ס'איז אַלץ אין אָרדענונג, וכן גרמנית, פולנית ועוד.
299
רחל שואל/ת: מה פירוש הצירוף: "לגנוב את הגבול"? ומה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס למי שעבר למדינה שכנה באופן בלתי חוקי. המקור ביידיש: גנבֿענען דעם גרענעץ.
300
נעמי ותניה שואל/ת: למה תרנגול הודו נקרא כך? האם יש קשר להודו המדינה?
רוביק עונה:
תרנגול הודו נקרא כך בעברית בעקבות יידיש: אינדיק (שהגיע מהודו). זה השם גם בצרפתית: dinde (ההודי). מקור העוף בצפון אמריקה (בעיקר מקסיקו), ומכאן מקור השם, בעקבות הבלבול ההיסטורי בין צפון אמריקה להודו. העוף קרוי על שם עמים שונים. אנגלית: turkey (טורקי), ערבית: דִיכּ רוּמי (תרנגול יווני), וכן דִיכּ חַבַּשִׁי (תרנגול אתיופי), פורטוגזית: תרנגול פרואני, ועוד.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >