שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
רינה ברוך שואל/ת: האם מה מקור הצירוף "לחץ אטומי"?
רוביק עונה:
התואר המעצים "אטומי" היה נפוץ יותר בעבר, בעיקר בצירוף "לחץ אטומי". הוא נולד מן הפצצה האטומית, כאשר "אטומי" נחשב הדבר החזק והקשה ביותר. מילים הקשורות בפצצות ופיצוצים פופולריות מאוד בעברית כמילות העצמה ואף שבח.
302
שואל/ת: מה מקור הביטוי "הלך שולל"? מהו "שולל", ואיך הולכים אליו?
רוביק עונה:
המילה שולל מופיעה שלוש פעמים במקרא, כולן בצירוף להופעות השורש הלך. פירושה על פי מתרגמי המקרא והפרשנים "יחף", ובהרחבה, חסר כל, מי שנושל ממעמדו, ויש ככל הנראה קשר גזירה בין השורשים שלל ונשל. "אילכה שולל וערום" במיכה פירושו שיגרמו לי לרדת מנכסיי. אבן עזרא כותב: "שולל: כמו אדם ששללו בגדיו ונשאר ערום". באיוב נכתב "הוליך שולל" ביחס ליועצים וכוהנים, והכוונה דומה: הוריד את היועץ או הכוהן ממעמדו הרם. "הלך שולל" הוא פיתוח הרעיון בעברית החדשה.
303
רשקולניקוב מירושלים שואל/ת: מה מקור הביטוי "תפוצת נאט"ו" במשמעות תפוצה רחבה? למה דווקא נאט"ו? הרי זה אפילו לא ארגון כלל-עולמי כמו האו"ם, אלא ברית מצומצמת של מספר מדינות מערביות?
רוביק עונה:
הביטוי היה נפוץ מאוד בימי המלחמה הקרה, כאשר נאט"ו נתפסה ארגון חשוב ומקיף, ושאר העולם שכן מאחורי חומות ומסכי ברזל למיניהם. "תפוצת נאט"ו" הוא ככל הנראה ביטוי ישראלי, אבל כל מידע בעניין יתקבל בברכה.
304
שבתאי צבי שואל/ת: מכנים את ארץ ישראל "ארץ הקודש". הכינוי אינו נמצא בתנ"ך. מה מקור הכינוי הזה?
רוביק עונה:
"ארץ הקודש" אינה מופיעה לא בתנ"ך ולא בתלמוד, אלא רק בימי הביניים. רד"ק, למשל, אומר: "כאילו כל אחד מבני הגלות הומה וצועק מן הגלות שיתאווה אל ארץ הקודש לשוב הכבוד אליה". מקור הביטוי בלטינית: terra sancta, ומכאן התגלגל לאנגלית: the Holy Land ולשפות רבות אחרות. הכינוי מופיע גם בערבית ככינוי לסעודיה: בִלאד אלחרמיין (מילולית: ארץ שני המסגדים הקדושים), המתייחס למסגד הנביא במדינה ולכעבה במכה. המלך הסעודי קרוי חאל אלחרמיין, שומר המסגדים הקדושים. הבודהיסטים קוראים "ארץ הקודש" להודו, ארץ הולדתו של בּוּדהָא. בספר זכריה מופיע ביטוי קרוב: "אדמת הקודש".
305
שי שואל/ת: האם יתכן כי המושג "להתחיל ברגל ימין" נובע מהמילה האנגלית right, שפירושה גם נכון וגם ימין?
רוביק עונה:
צד ימין נחשב בתרבויות רבות, גם בתרבות ביוונית-לטינית וגם בתרבות העברית כצד החזק והעדיף, וצד שמאל כצד החלש והדחוי. גלגול המילים בלטינית נדד מהמשמעות הכללית למשמעות המרחבית. right התגלגלה מהמילה הלטינית רקטוס שפירושה חוק, ומהמילה הגרמנית recht שפירושה נכון וגם חוק. בגרמנית קיבלה המילה משמעות נוספת: צד ימין, וכך באנגלית. left בהוראת צד שמאל התגלגלה בשפות אלו ממילים שהוראתן חלש וחסר תועלת. בעברית ובשפות שמיות אחרות יש לימין ולשמאל הוראה מרחבית בלבד. ימין פירושו צד דרום, שכן ימין הוא הצד המתייחס לדרום, כשאדם עומד ופניו למזרח. מכאן שם הארץ ימן, היא תימן. שמאל בשפות שמיות רבות פירושה צפון.
306
שיבולת מאזור המרכז שואל/ת: מה מקור הביטוי "צמר-גפן"? מדוע באנגלית אין אבחנה בין החומר הגולמי "כותנה" לבין המוצר שאנו מכנים צמר גפן?
רוביק עונה:
צמר גפן מופיע במשנה, וכאן פירוש המילה הוא צמח הכותנה, שגדל בקרבת גפנים. במסכת כלאים נכתב: "גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת. רבי מאיר אומר, אף צמר גפן אסור ואינו מקדש". בעברית החדשה השם ניתן למוצר המיוחד העשוי מסיבי כותנה ומשמש בעיקר להיגיינה, גם בהשפעת המקבילה בגרמנית לכותנה: Baumwolle (צמר עץ). באנגלית נהוג לצמר גפן השם cotton wool (צמר כותנה), כך שהמרחק בין השפות כאן אינו גדול.
307
שמחה ליברמן שואל/ת: מה המקור של הביטוי "עיר בירה"?
רוביק עונה:
הביטוי המלא, במשמעותו היום, מופיע בימי הביניים המאוחרים. במקורה בירה היא מבצר, כמו במילה האכדית המקבילה "בירתו", ומכאן גם "בירנית". בירה בהוראתה המקראית, בספר נחמיה, היא בניין המוקף מכל צדדיו וחצר באמצעו, ושם גרו האנשים החשובים בעיר. בירושלים היתה "בירה" בהוראה זו, צמודה לבית המקדש. על ההוראה החדשה, העיר המרכזית במדינה, השפיע הצירוף 'שושן הבירה' במגילת אסתר, שהוראתו דווקא העיר המשנית, דהיינו, המצודה השלטונית שבתוך שושן.
308
שרון מרמת השרון שואל/ת: מה מקור הביטוי "רומני גנב, פולני שותף"?
רוביק עונה:
המקור הוא ברחוב האשכנזי הסוער של שנות החמישים, כאשר לעלייה הרומנית הודבק תו של אנשים השולחים ידם בגניבה. לפולנים היה כבר שם רב שנים של אנשי עסקים קטנים ונכלוליים משהו, וכך נולד הביטוי הנ"ל, רומני ופולני במלעיל, כמובן. היֶקֶה פּוֹץ והאִיגֶן מִיגֶן עמדו וצפו במחזה בהנאה.
309
תמי חיון שואל/ת: מה מקור הביטוי "לא ........ ולא נעליים"?
רוביק עונה:
"לא משהו ולא נעליים" הוא פיתוח ישראלי של הביטוי "לא משהו ולא בטיח", שהוא תרגום ישיר מערבית, בטיח הוא כידוע אבטיח. למה דווקא נעליים? לא נמצא לכך הסבר מספק, אבל למה לא, בעצם.
310
תמר הרפז שואל/ת: מה מקור הביטוי: "ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן"?
רוביק עונה:
המקור הוא בלדינו: "ס'לבנטרון לוס פיפינוס פארא אהאלבאר אל באצ'באן" (קמו המלפפונים להכות את הגנן). גירסה שקיבלתי במייל רק השבוע: "ויקום הגזר ויכה את הגנן".
311
שואל/ת: מה מקור הביטוי "חף מכל ידע" (או "חף מכל הבנה")? .
רוביק עונה:
"חף" פירושו נקי, ומקורו אינו ברור. בהופעתו כ"תמים, נקי מחטא" בספר איוב, בפסוק "זך אני בלי פשע, חף אני ולא עוון לי" הוא נחשב מילה ללא שורש, אך גם כאן "חף" מקביל ל"זך". בהופעות אחרות הוא נקשר לשורש "חפף", ניקה, ובתלמוד כבר חופפים את הראש. הביטוי "חף מכל ידע" הוא אירוני: האיש "נקי מידע", כאילו ידע והבנה הם סוג של חטא
312
שואל/ת: אבי מחיל המודיעין שואל בדבר הביטוי: "חסר לך שלא...!!". מה בדיוק חסר למי שלא יעשה את המעשה?
רוביק עונה:
הביטוי "חסר לו ש..." חובר לביטוי מקובל אחר "רק זה חסר לי!", שפירושו: יש לי צרות רבות, והנה עוד צרה אחת מתרגשת. לביטוי הזה מקבילות ביידיש (מער פעלט מיר ניט!), וכן בגרמנית, בצרפתית וברוסית. ביידיש בעקבות הגרמנית יש גם קירבה בין פעלט שפירושו חסר, לבין פעלער, שפירושה שגיאה, וייתכן שיש כאן גלגול משמעות מ"הוא יעשה שגיאה אם...," שתורגם לעברית "חסר לו ש...".
313
אביאל ארצי שואל/ת: מה מקור הביטוי "בשבע עיניים"?
רוביק עונה:
בספר זכריה נכתב על אבן שניתנת בפני יהודע: "שבעה עיניים הנני מפתח פיתוחה". הפרשנים קובעים שפירוש הדבר "אני שומר אותה (את האבן) היטב". הביטוי התגלגל ליידיש: "מיט זיבען אויגן", ותורגם לעברית בצורת המספר התקנית.
314
אבישי שואל/ת: מהו מקור המשפט המפורסם "מת העולם, נשרף הים, הדגים עלו על העצים", שמשמעותו היא שקרה משהו מאוד חריג?
רוביק עונה:
הביטוי השלם כבר ותיק למדי, אך מקורו אינו ידוע למדור. כל מידע יתקבל בברכה. מילון הסלנג העולמי כותב כי הביטוי "מת העולם", שפירושו שקרה דבר נורא, הוא קיצור של הביטוי הרחב יותר שמביא אבישי. היום משתמשים ב"מת העולם", גם בצורה אירונית, כלומר, מת העולם, שום דבר כבר לא חשוב.