שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
אליעזר שואל/ת: מה מקור הצירוף 'על הבוקר'?
רוביק עונה:
המקור בערבית: עַלַא צֻבַּח.
32
משה בם שואל/ת: מה מקור הביטוי "לא אלמן ישראל"?
רוביק עונה:
המקור בירמיהו: "כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו" (נא 5). רד"ק מסביר: "אינו כמו האלמנה שמת בעלה שהיא עזובה ממנו לעולם, לא כן ישראל, כי בעלה (אלוהים – ר.ר.) חי וקיים, ואם עזבה בגלות עוד יפקדנה וישוב אליה ויפקוד על אויביהם".
33
ציפיק שואל/ת: מה מקור המונח בית נכאת, והאם זה הכתיב הנכון (ולא בית נכות)?
רוביק עונה:
המקור בספר מלכים: "וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים" (ב כ 13), וכאן, על פי הפרשנים, בהוראת בית גנזי בשמים, גם בעקבות הצירוף האכדי המקביל bit nakamti. המוזיאון הראשון בארץ, מוזיאון בצלאל, נקרא על-ידי מייסדו פרופ' בוריס שץ 'בית נכאת'.
34
אירית רשל שואל/ת: אודה לך אם תואיל לומר לי מה מקור הביטוי ״באתי לחזק ויצאתי מחוזק״. כמה שלא חיפשתי רק מצאתי ציטוטים של אנשים ששילבו את הביטוי ולא את המקור.
רוביק עונה:
אבי הביטוי הנאה הוא איציק מרדכי. בתפקידו כקצין בכיר וכשר ביטחון נהג לפקוד משפחות נפגעים, ולאחר שיצא מהן נהג לומר "באתי לחזק ויצאתי מחוזק".
35
משה רבינוביץ שואל/ת: מהו מקור הביטוי "תכף עליו יצרו"?
רוביק עונה:
הניב הוא 'תקף עליו יצרו'. המשמעות: חש תשוקה עזה לבצע דבר מה. המקור בלשון חכמים: "שלושה הן שתקף יצרן עליהם ונשבעו לו: יוסף, דוד ובועז" (מדרש רבה ויקרא כג).
36
משה שואל/ת: מה מקור המונח 'גן עדן של שוטים', ומה המובן המדויק שלו?
רוביק עונה:
גן עדן של שוטים הוא מקום או אורח חיים המעניקים אשליה של אושר והנאה. המקור לטיני: limbus fatuorum. הביטוי קיים באנגלית: a fool's paradise, וכך בשפות נוספות, וכך התגלגל לעברית.
37
יפה פוקס שואל/ת: מהו מקור הביטוי ״הים נח מזעפו״?
רוביק עונה:
המקור בספר יונה: "וַיִּשְׂאוּ אֶת־יוֹנָה, וַיְטִלֻהוּ אֶל־הַיָּם, וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּֽוֹ" (א 9).
38
צבי שיין שואל/ת: מה מקור הביטוי "בקוף המחט יש מקום לשני אוהבים" (בערך)?
רוביק עונה:
הביטוי אכן מוכר אם כי נדיר, אך הנסיונות למצוא את מקורו עלו בתוהו. כל מידע יתקבל ויצוטט.
39
צהלה שואל/ת: מה מקור הביטוי: 'את יודעת', שאומרים בכל משפט? לדוגמא: האוטובוסים הללו, את יודעת, תמיד מאחרים! דיברתי עם חברה דוברת אנגלית והיא אמרה לי: you know . אז שאלתי: מה, גם באנגלית אומרים כך? אז היא שאלה: האם הביטוי הגיע מהעברית לאנגלית? או: מהאנגלית לעברית?
רוביק עונה:
השימוש הנפוץ ב'אתה יודע' או 'את יודעת' כמעין הדגשה במהלך שיחה מקורו באנגלית, בתהליך הקרוי תרגום שאילה. בין הדוברים הישראלים נפוצה גם הצורה האנגלית המקורית – יוּ נוֹאוּ, וראו פרסומות היונים של הביטוח הישיר.
40
אופיר קיסר שואל/ת: האם המילים לזרוק עצם משמשות כביטוי? ואם כן - מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
'זרק לו עצם' הוא ניב לכל דבר. משמעותו: נתן למישהו דבר מה פחות-ערך כדי לסתום את טענותיו. הניב לקוח מיחסי אדם וכלב. הוא מופיע בכמה משפות אירופה, כגון בצרפתית: jeter un os â quelqu’un ובאנגלית: throw someone a bone. ביידיש נאמר: אונטערוואַרפֿן אַ הונט אַ ביין: לזרוק לכלב עצם.
41
דנה לוי שואל/ת: אשמח לשאול על מקור הביטוי "אהבה אפלטונית".
רוביק עונה:
המושג נטבע בתקופת הרנסאנס, ומציין אהבה ללא קשר גופני. הוא מופיע בשפות רבות כגון אנגלית, צרפתית ויידיש, וגם בעברית. הביטוי מסתמך על הדיאלוג "המשתה" לאפלטון, שבו דנים המשתתפים בנושא האהבה. אחד מהם, פאוזאניאס, משווה בין האהבה הגופנית והרוחנית, ומעלה על נס את עליונותה של האחרונה.
42
נינה בן משה שואל/ת: מי אמר ובאיזה הקשר האדם הוא "נזר הבריאה"?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בשפות שונות בגירסאות שונות, אך המקור הישיר הוא ברוסית: venec tvoreniya. במחזהו של ויליאם שייקספיר "המלט" מתואר האדם כך: the beauty of the world! the paragon of animals!. אברהם שלונסקי תרגם: "זיוו של עולם! תפארת הברואים!"
43
רזיה יפה שואל/ת: מה מקור הביטוי ״ישיבה מזרחית״. האם משום שהיא מזכירה את ישיבת הלוטוס האופיינית למדיטציה הבודהיסטית? האם יש קשר לישיבה של הבדווים, והמקור הוא בכלל במזרח התיכון?
רוביק עונה:
השימוש בצירוף היום מתייחס בעיקר לצורת הישיבה במזרח אסיה, ישיבת הלוטוס. ואולם, הביטוי מוכר כבר כמאה שנה, כאשר המפגש וההתייחסות לתרבות המזרח אסיאתית היו בחיתוליהם, ואין ספק שהמקור הוא בישיבה הבדווית. בעיתון דבר מיום 1.4.1932 מובא סיפור לכאורה מפי רועה בדווי ובו נכתב "סולטן, עוזרי הנאמן, התיישב ישיבה מזרחית".
44
רותי שואל/ת: מהו המקור של הביטוי 'ותו לא'?
רוביק עונה:
זהו ביטוי בארמית בלשון חכמים, שפירושו המילולי 'ושוב לא', והמשמעות – וזהו, ללא תוספת: "ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה. וכולי עלמא עד חצות ותו לא?"
45
אריאל וייל שואל/ת: אני נתקל יותר ויותר בשימוש בביטוי "ככל ש..." במקום "אם". מה מקור הביטוי הזה? זה מעברית? משפה אחרת?
רוביק עונה:
מקור השימוש הזה כבר בתנ"ך. בתנ"ך מופיע 75 פעמים הצירוף 'ככל אשר', ובדרך כלל במשמעות 'על פי מה ש...': "ככל אשר ציווה אתכם ה'": על פי מה שציווה אתכם אלוהים. יש בו גם שימוש משני ב'ככל אשר' במשמעות 'במידה ש...' כצירוף תנאי: "כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁמַעְנוּ אֶל־מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ" (יהושע א 17), באותה מידה ששמענו את משה אנו שומעים לך, או: אם שמענו למשה, נשמע לך. מילת הזיקה התלמודית שֶ- מקבילה למילת הזיקה המקראית אשר וירשה את מקומה בעברית החדשה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >