שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
אודי שואל/ת: בהמשך לשאלה שנשאלת בפעם האחרונה על מקור הביטוי "לא שם זין", אשמח לדעת את מקור הביטוי "לא שם קצוץ".
רוביק עונה:
'קצוץ' הוא צורת קיצור של 'זין קצוץ', במשמעות של דבר מה חסר ערך. הביטוי המלא והמקוצץ (תרתי משמע) מופיע במילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה (חלק א'). 'לא שם קצוץ' הוא אם כן ואריאציה של 'לא שם זין'.
32
דודי אהרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי "פקיר לשעה", ומה משמעותו המדויקת?
רוביק עונה:
הביטוי נמצא רק בטקסט של מיכאל לייטמן הקבליסט, וכשם של סרט נשכח. נראה שפירושו קשור לשעה של סבל, שנועדה למטרה נעלה או רצויה.
33
חרמונה חיותמן שואל/ת: לאחרונה תהינו, ידיד שלי ואנוכי, אודות מקורו של הביטוי "על הזין שלי" (במטותא יסלח לי כבודו). אנו מבינים את משמעותו כמו - אני מצפצף (ביטוי מסקרן כשלעצמו), או אני לא עושה חשבון ל...
רוביק עונה:
לביטוי כמה מקורות, ויש כאן תרגום חלקי משפות משפיעות. בערבית מקורו בביטוי 'על העֶרי', במשמעות מילולית: על איבר המין שלי, ובמשמעות מורחבת: לא אכפת לי. מלדינו הגיע הביטוי על הפאטה – גם כאן מילולי ומורחב. בערבית אומרים גם בעידון מסוים על הנעל שלי - עלא כֻּנְדַרְתִי.
34
רפי שואל/ת: מה מקור הביטוי "למען הסדר הטוב"? האם מקורו בעיקרון הסדר הטוב מתחום המתמטיקה?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטויים באנגלית: for the sake of the good order, או for good order’s sake. בגרמנית במקביל נאמר: der guten Ordnung halber. בצרפתית יש ביטוי קרוב: et pour que les choses soient claires - למען בהירות הדברים. לצירוף שימושים מגוונים, וספק אם המונח המתמטי הוא המקור.
35
שגיב שואל/ת: לפני עשרות שנים, כשמישהו היה עושה גרעפס בתל אביב היו אומרים: "אפשטיין בבית, אפשטיין בחוץ". יש לך איזה מושג על הביטוי הנ"ל?
רוביק עונה:
לא שמעתי את שמעו של הביטוי למרות שאת ילדותי ביליתי בתל אביב. כל היודע דבר על הביטוי הנ"ל, ומיהו אותו אפשטיין, מוזמן לשתף.
36
שוש פורת שואל/ת: מה מקור השם של הגיד הנקרא "גיד הנשה".
רוביק עונה:
השם מופיע בבראשית: "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ". למילה 'נָשֶׁה' מקבילות בארמית ואכדית אך פירושה אינו ברור. מדרש לשוני בתלמוד: "למה נקרא שמו גיד הנשה? שנָשָה (נישא) ממקומו ועלה".
37
אביטל שף שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור הביטוי "לקרוא לילד בשמו"?
רוביק עונה:
המקור בשפות שונות. יידיש: אָנרופֿן דאָס קינד בײַם ריכטיקן נאָמען. רוסית: nazvat' veshchi svoimi imenami. גרמנית: das Kind beim richtigen Namen nennen(קרא לילד בשמו הנכון), וכן בערבית. ניב בהוראה קרובה באנגלית: call a spade a spade (קרא לאת את).
38
דליה ביהם שואל/ת: מה הנוסח הנכון של הפתגם "חכם לא נכנס למקומות שפיקח יכול לצאת מהם"? ומה מקורו?
רוביק עונה:
הפתגם נהדר, ויש לו שני נוסחים. זה שבשאלה, וכן בסדר הפוך: "פיקח יודע לצאת ממקומות שחכם אינו נכנס אליהם". כל הניסיונות להגיע למקורו עלו בתוהו. כל תשובה מעניינת מגולשינו תצוטט.
39
אפרת שואל/ת: אני מחפשת את ההתגלגלות של המשפט "בין הנשקים נאלמים החוקים" של קיקרו למשפט "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות". מי שינה?
רוביק עונה:
השינוי חל בשפה הלטינית עצמה: inter arma silent Musae, אך הוא מיוחס לתקופה הסובייטית, ולחוקר השפה הלטינית ברוסיה בתקופה זו, ששמו אינו ידוע.
40
בתיה שואל/ת: מה מקור השיר אֶן דֶן דינוֹ? האם יש פירוש למילים?
רוביק עונה:
המקור הוא בספירה בצרפתית משובשת (אן-דה-טרואה, ספירה נכונה ששימשה גם היא במשחקי הילדים), כאשר 'דינו' נולד בהשפעת 'דֶן'.
41
יוני שואל/ת: מאיפה הגיע הביטוי 'חולה עליך'? האם זה קשור לפועל התנכי 'לחלות'?
רוביק עונה:
הביטוי הוא סלנג ישראלי וקשור גם לביטוי האנגלי lovesick. מקורו בשיר השירים, באמירה "חולת אהבה אני". הפועל חילה קשור לקבלת פני אדם ולמשמעות של מתיקות, ואין לו קשר למחלה.
42
שקד כהן שואל/ת: מדוע לתפוח האדמה קוראים כך? למה דווקא תפוח?
רוביק עונה:
זהו תרגום מהשם שניתן בגרמנית הדרומית: Erdapfel, וכן בצרפתית: pomme de terre. הצירוף העברי נחשב חידוש של אנשי ההשכלה, והוא מופיע בספר לימוד מאת ברוך לינדא משנת 1788, שיצא בברלין. הגדרתו: "המה מיני פירות האדמה אשר יגדלו תוך הארץ בשורש איזה עשב". חלופה שלא נקלטו: 'תפוחי ארץ'.
43
אביה שואל/ת: מאיפה בא הביטוי "פקח עין"?
רוביק עונה:
המקור בספר בראשית, בסיפור אדם וחווה: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם". בשפות רבות 'לפקוח עיניים' פירושו לראות דבר מה שלא ראו או לא הבינו קודם, וכן כפשוטו: לפתוח עיניים עצומות.
44
עמית שואל/ת: רציתי לשאול מהיכן הגיע אל השפה העברית הביטוי "מוכשר כמו שד"? נשמע כמו תרגום, אבל מה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי הוא בהשפעה גרמנית. בשפה זו Teufelskerl פירושו המילולי ברנש מהגיהינום, כלומר, שד, ואחד מפירושיו הוא אדם יעיל ומרשים. באנגלית אומרים במקביל hell of a guy. השימוש ב'שד' במשמעות חיובית מופיע בביטויים נוספים כמו 'זריז כשד', 'שד משחת' ועוד.
45
פנינה קפלן שואל/ת: האם אתה יכול לומר לי מה מקור השם חג האורים? ידוע לי שהוא מופיע בספר המכבים ושהשם בא מיונית (אור=אש), האם יש מקור נוסף? האם השם נחשב לחילוני בעיקר?
רוביק עונה:
השם מופיע אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספר י"ב של קדמוניות היהודים, והכוונה לחג האש. לשם פרשנויות שונות, ולא נראה שהוא מתייחס לחנוכה. השם אומץ בעברית החדשה כשם לחנוכה, ומופיע לראשונה בעיתון "המליץ" בשנת 1883, וכאן בחולם: חג האוֹרים. אין סיבה לראות בו שם חילוני דווקא.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >