שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
פנינה קפלן שואל/ת: האם אתה יכול לומר לי מה מקור השם חג האורים? ידוע לי שהוא מופיע בספר המכבים ושהשם בא מיונית (אור=אש), האם יש מקור נוסף? האם השם נחשב לחילוני בעיקר?
רוביק עונה:
השם מופיע אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספר י"ב של קדמוניות היהודים, והכוונה לחג האש. לשם פרשנויות שונות, ולא נראה שהוא מתייחס לחנוכה. השם אומץ בעברית החדשה כשם לחנוכה, ומופיע לראשונה בעיתון "המליץ" בשנת 1883, וכאן בחולם: חג האוֹרים. אין סיבה לראות בו שם חילוני דווקא.
32
דב שגב שואל/ת: מה מקור הביטוי מלח הארץ?
רוביק עונה:
מקור הצירוף בברית החדשה: "אתם מלח הארץ, ואם המלח היה תפל במה ימלח? הן לא יצלח עוד לכל" (מתי ה 13). המלח נחשב יקר המציאות ונחצב מעפרות הארץ בעבודה קשה. חיילי רומא קיבלו את משכורתם במלח ומכאן התגלגלה salary בהוראת משכורת. על פי ההקשר ייתכן שהכוונה בספר מתי הפוכה, וכוונתו למלח שהתערב באדמה ואיבד את המליחות שלו. הביטוי מופיע בשפות רבות. השימוש העברי מיוחס לס. יזהר, שכתב בסיפורו "שיירה של חצות": "על היותם מלח הארץ וצבי תפארתה".
33
דור שואל/ת: מה מקור הביטוי והמנהג יוצא הדופן, שילדים אומרים "בלי חוקים ובלי מצוות", כשהם נכנסים לכיתה לאחר שהסתפרו, על מנת שחבריהם לכיתה לא ינחיתו להם מכה על העורף?
רוביק עונה:
בשפת הילדים של פעם היו ביטויים רבים בנוסח 'בלי': 'בלי שותף ובלי חוטף', 'בלי חרטות' ועוד. הביטוי בשאלה אינו מוכר, כל מידע עליו יתקבל בשמחה ויצוטט.
34
יגאל ארליך שואל/ת: מה מקור הביטוי זמן שאול? ביטוי דומה קיים באנגלית borrowed time. האם הביטוי העברי פשוט תרגום מאנגלית, או שיש מקור אחר, כמו ביטוי דומה בתנ"ך או משפה אירופאית. יידיש?
רוביק עונה:
המקור באנגלית. הניב המלא: חי על זמן שאול, באנגלית live on borrowed time.
35
שרגא שואל/ת: שמעתי אומרים צעקות או זעקות עד לב השמים, מה הפירוש והמקור לביטוי?
רוביק עונה:
המקור בספר דברים: "וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם".
36
שירה שואל/ת: מה מקור הביטוי לכל הרוחות?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: צו אַלע רוחות, וכן בהרחבה 'גיי צו אַלע רוחות' – לך לכל הרוחות, שהוא כנראה הנוסח המקורי. בצרפתית אומרים: à tous les diables, לכל השדים, ומכאן גם הנוסח 'לכל הרוחות והשדים'.
37
רבקה איילון שואל/ת: האם אתה יודע מתי התחילו להשתמש בצרופים "הקרבת החיים" ו"קדושת החיים"? האם השימוש הראשון בצירופים הוא חילוני?
רוביק עונה:
'הקריב את חייו' או 'הקרבת החיים' הוא ביטוי חדש, אבל הוא נשען על ביטויים רבים במקורות שבהם מדובר על הקרבה, וכן בהשפעת ביטויים דומים בשפות אירופה. בשפות אלה ניתן למצוא גם את "הקריב את חייו על מזבח המולדת". 'הקרבת החיים' והניב 'הקריב את חייו' מופיעים בעיתונות העברית החל משנות העשרים של המאה הקודמת. 'קדושת החיים' אף היא ביטוי חדש, וגם הוא נשען על ביטויים תלמודיים כמו 'קדושת השבת' ועוד. אפשר למצוא את הביטוי כבר בעיתונות ראשית המאה העשרים.
38
מאירה בן דב שואל/ת: מה מקור הצירוף לעשות רוח?
רוביק עונה:
המקור בכמה לשונות, אם כי המקור הישיר לעברית הוא כנראה ביידיש: אָנמאַכן אַ ווינט. בגרמנית: Wind machen. בצרפתית: faire du vent.
39
גילי שואל/ת: האם אתה יודע מה מקור הביטוי בעברית ״כתוב שחור על גבי לבן״?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בספרות תורנית מהמאה ה-17: "שמתי שחור על גבי הלבן" (כתבי רי"א ממודינה). כך גם בכתבי השל"ה: "שחור על קלף לבן". יש לביטוי גם מקורות ביידיש: באַווײַזן שוואַרץ אויף ווײַס (להראות שחור על גבי לבן), וכן באנגלית: in black and white. בגרמנית ובצרפתית.
40
דנה פורטוגלי שואל/ת: מאיפה הגיע הביטוי מה נשמע?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: וואָס הערט זיך? בדיבור רציף הוא נשמע 'ווס הארצאך'
41
רוי שואל/ת: מה מקור הביטוי צץ רץ? (העניין הזה עם טישו ומגבונים המחוברים האחד לשני).
רוביק עונה:
צץ רץ הוא מותג מומצא, שאינו מזוהה היום עם חברה מסוימת, אלא כשם גנרי לסוג של מוצר. מידע על הממציא של שם המותג יתקבל ויצוטט.
42
שוקי סוררו שואל/ת: מה המשמעות ומקור הביטוי א לה פראנג׳י?
רוביק עונה:
'פְרָאנְגִ'י' פירושו לְבוש מהודר. הביטוי התיישן, אך הוא מוכר למשל מילקוט הכזבים: "לובשים חליפות פראנג'י עם עניבות והכל". 'א-לה פרנג'י': לבוש בצורה מהודרת. המקור הוא במילה הערבית פִירָאנְגִ'י, שפירושה צרפתי, ובהרחבה, אדם זר.
43
שרה פישמן שואל/ת: מה פירוש הביטוי 'יום איד', ומהיכן הגיע?
רוביק עונה:
'יום איד' הוא ביטוי משנאי ופירושו חג של גויים. הנושא נדון בהרחבה במסכת עבודה זרה. 'איד' במשמעות חג מזכירה את המילה הערבית עיד, שפירושה חג.
44
מיכל שואל/ת: מה מקור הביטוי "מעגל העבודה"?
רוביק עונה:
'מעגל' הוא דימוי גאומטרי לתחום שבו מתכנסים בני אדם בעלי מאפיין משותף, המבחין ביניהן לבין האחרים. הדימוי מוכר בשפות שונות גם בהיבטים כלכליים וחברתיים. 'מעגל העוני' מתייחס לנסיבות החיים של קבוצת אוכלוסייה המתקיימת ברמת הכנסה נמוכה ביותר ומתקשה להיחלץ ממנה, ומקורו באנגלית: vicious circle of poverty (מעגל הקסמים של העוני). 'מעגל השפעה' הוא מידת יכולתם של אדם או ארגון להשתתף בעיצוב המערכת החברתית והפוליטית. אנגלית: circle of influence. צרפתית: cercle d'influence. שימושים דומים התגלגלו מצירופי לשון אלה, וביניהם 'מעגל העבודה', מי שיש לו עבודה קבועה ומעסיק עצמו לפרנסתו, בהיבטי מאקרו כלכלי וחברתי.
45
שלומי אורון שואל/ת: רציתי לשאול מדוע בעברית מכנים אושר גדול ותחושת התעלות בביטוי "הרקיע השביעי", ואילו אצל האמריקאים אומרים "cloud 9"? באיזה דת נמצא הרקיע או הענן השמיני?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'ברקיע השביעי' הוא בשפות שונות, ביניהן יידיש: אין זיבעטן הימל, אנגלית: in seventh heaven, גרמנית: im siebten himmel sein, וכן בצרפתית, ערבית ופולנית. לפי מקורות היהדות והאסלאם יש שבעה רקיעים, זה מעל לזה. לשון חכמים: "מיד כשעלה משה למרום פתח הקב"ה שבעה רקיעים והראהו בית המקדש של מעלה" (פסיקתא רבתי כ). בקוראן נכתב: "ויצר את שבעת הרקיעים" (קוראן מא, 11). במקורות אלה אין שימוש בהוראה החדשה, השאולה מלשונות אירופה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >