שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
אלון גיל שואל/ת: מה מקור הביטוי ״עיי חורבות״? מה הם ״עיי״?
רוביק עונה:
המילה 'עי' מופיעה חמש פעמים במקרא במשמעות גל או ערמה, ובהקשר המדבר על חורבן, ורש"י מפרש: עי: לשון חרבות וגלים. השימוש בצירוף 'עיי חרבות' וגם ביחיד: עי חרבות מוכר מן המאה ה-18 ושימש בעיקר את סופרי התחייה. יש קושרים את מוצא המילה לשורש עו"ה במשמעות מעוות, מפותל.
32
שושנה שואל/ת: תוך כדי קריאה בשירת דבורה בספר שופטים נתקלתי בביטוי 'בין המשפתיים'. האם ידוע לך מניין הם ומה פשרם?
רוביק עונה:
שְׁפָתַיִים פירושה אבני מטבח או כיריים, מן השורש שפ"ת המופיע במקרא, ומכאן לשפות את הקומקום, לשים אותו על הכירה. היושב בין המשפתיים יושב במטבח ומתבטל. בתהלים מופיע גם 'בין שְׁפתיים'. למילים אלה אין קשר לשׂפתים בש' שמאלית.
33
אריאל בן ארי שואל/ת: מה מקור הביטוי "הגע בנפשך"? מה פרוש "הגע"?
רוביק עונה:
הביטוי הוא גירסה של הניב 'הַגַּע עצמך', שקיבל במדרש גם גירסה של 'הגע בעצמך'. פירושו: קח את עצמך למקום כלשהו, הגע (תגיע, בציווי) אליו, וכך תבין במה מדובר.
34
ערן תמירי שואל/ת: בזמנו היה השדרן אלי ישראלי ז"ל מסיים את השידור שלו עם המשפט "שיעבור הכול ממול", בכוונה שלא תיכנסו לבעיות. רציתי לדעת מאיפה המשפט הזה, האם הוא תרגום מספרדית/פורטוגזית שהוא למד שהיה שם בשליחות של אביו ושינתה את חייו?
רוביק עונה:
הביטוי משמש לא רק את אלי ישראלי אם כי אינו נפוץ. פירושו: שהדברים הרעים יקרו לאחרים ולא לנו, שיעברו "ממול" בלי לפגוע בנו. הבהרות בדבר המקור יתקבלו בשמחה.
35
רותי שואל/ת: מה מקור הביטוי: מעלה לי את הסעיף?
רוביק עונה:
'העלה לו את הסעיף' או 'הביא לו את הסעיף' פירושו הרגיז אותו מאוד. מקור הניב בשפת הדיבור הצבאי. 'סעיף' הוא קיצור של 'סעיף עצבים' בז'רגון הרפואי הצבאי, המתייחס לאדם קצר רוח ונוטה להתפרצויות.
36
אודי שואל/ת: מתי וכיצד נוצר מטבע הלשון "לעלות על" במובן של להתלבש ("לעלות על מדים")? על-פניו הוא נראה חסר היגיון, ואפילו מהופך לפשוטם של הדברים.
רוביק עונה:
'עלה משמש בשפה הצבאית במגוון שימושים המייצגים היררכיה: עלה למשפט, עלה על טופס, עלה מול המפקד (בקשר), וכן עלה על מדים. אין בו היגיון מילולי ישיר, אבל הוא מייצג את המהלך הפיקודי שבו החייל מצטווה ללבוש מדים כלשהם.
37
אריק שואל/ת: מקור ופרוש לביטוי : על הפאטה.
רוביק עונה:
הביטוי שהתיישן 'על הפָּאטָה' פירושו בשוויון נפש, או 'לא אכפת לי'. המקור בלדינו, שבה פָּאטָה הוא כינוי לאיבר המין הגברי. ביטויים דומים בסלנג הישראלי הם 'על הזין', וכן 'על העֶרי' בעקבות הערבית.
38
הילה שואל/ת: מה מקור הביטוי מושך בעט?
רוביק עונה:
'מושך בעט' היא גירסה מחודשת של הביטוי המקראי "מושך בשבט סופר": "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" (שופטים ה 14). לצירוף המקראי פרשנויות שונות, כגון שמפקדי הצבא נהגו להשתמש בכלי כתיבה כדי לערוך את רשימותיהם. כראיה מביאים את תיאור אנשי הצבא ביחזקאל ט 2, שאחד מהם נושא במותניו קסת סופר.
39
יאן קוהנה שואל/ת: מה אתה יודע על מקור הפתגם ״כאן קבור הכלב״? האם יש קשר ל״גרעין הפודל״ אצל גתה במחזתו ״פאוסט״?
רוביק עונה:
"פה קבור הכלב" הוא אכן ניב גרמני: da liegt der Hund begraben. יש לו גם גירסה ביידיש: דאָ ליגט דער הונט באַגראָבן. המקור אינו בכתבי גיתה אלא בגרמנית של ימי הביניים. המילה Hunde שפירושה כלב, פירושה כאן אוצר, מלקוח, שלל, והמשמעות: כאן טמון האוצר. מקור הניב באמונה עממית, שאוצרות גנוזים נשמרו על ידי כלב שחור, ושמו של הכלב התרחב במרוצת הזמן לשם האוצר. יש גם פתגמים מקבילים. בערבית: הוּנָא מַקְבּוּר אֶלְחִמָאר (כאן קבור החמור). בצרפתית: c’est là que gît le lièvre (כאן טמון הארנב), בעקבות לטינית: hic jacet lepus.
40
אביחי שואל/ת: מה מקור הביטוי "לא עשו אותו באצבע"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: מען האָט אים ניט געמאַכט מיטן פֿינגער.
41
אנה מילר שואל/ת: מה המקור והמשמעות של הביטוי ״אמרת כנף״?
רוביק עונה:
הביטוי הוא תרגום שאילה מגרמנית: geflügeltes Wort, ומרוסית: krylatoye slovo. זאת בעקבות ביטוי יווני קדום שיש בו שימוש נרחב בכתבי הומרוס, ושם הוראתו מילים המתעופפות מהדובר אל השומע. שאול טשרניחובסקי תרגם: "נשא משלו אליה, וידבר את אמרי הכנף" (איליאדה א, 201).
42
מרקי אסף שואל/ת: למה משקה אלכוהולי נקרא בעברית משקה חריף?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בספרות התחייה והעקבות מוליכים אל הרוסית, שם משקה חריף הוא בתעתיק קְרֶפְּקִי נָפִּיטוֹק. קרפקי במשמעות חזק, מוצק, חריף בטעמו.
43
עידית צפדיה שואל/ת: מה מקור שם המשחק שניצל בורשט על שום מה ולמה?
רוביק עונה:
'שניצל בורשט' הוא משחק חידות הבנוי על מגוון נושאים שונים זה מזה. השם מרמז על המגוון – שניצל מצד אחד, בורשט מצד שני. אם בין קוראינו יושב מי שנתן למשחק את שמו המוזר, הוא מוזמן לדווח, רצוי עם הוכחות.
44
תומר שריג שואל/ת: רציתי לשאול לגבי ביטוי סלנג מהעבר שנתקלתי בו פעמיים לאחרונה, בשני סרטי דוקו, פעם אחת בסרט "מאיר אריאל - שיר כאב", שהייתה לי הזכות לכתוב לו את התסריט. מאיר אריאל אומר שם "לפחות יצאנו ראש", והוא מתכוון במובן של "שיחקנו אותה". פעם שנייה בסרט על יוסי בנאי "להאיר את יוסי", בקטע ארכיון שבו אמא שלו אומרת: "לא רציתי שיהיה שחקן, אבל לא יצאתי ראש", במובן של "לא הלכתי אתו ראש בראש". אז מה בעצם המשמעות הנכונה של הביטוי הנשכח הזה?
רוביק עונה:
'יצא ראש' לא נשכח לגמרי, אבל גם אינו נפוץ במיוחד, ואינו מופיע במילוני הסלנג. כמו בביטויי סלנג אחרים מה שקובע אינו משמעות מקורית כלשהי אלא השימוש המקובל. בשימוש המקובל, גם אצל אריאל, הכוונה של 'יצאתי ראש' היא בדרך כלל 'הצלחתי', ולפעמים פשוט 'הבנתי' או 'פענחתי', כמו במשפט מן הרשת: "אחת התוכנות היותר קשות שנתקלתי, אבל יצאתי ראש עם התוכנה", כאשר 'ראש' משמשת או במשמעות שכל והבנה, או במשמעות שליטה וניצחון. השימוש של אמו של יוסי בנאי בביטוי הוא קיצור של 'ראש בראש' וזו אינה משמעות מקורית.
45
עמליה סגל שואל/ת: אני צופה בפרסומת בטלוויזיה, נדמה לי של חברת ביטוח והשחקן אומר: מה, מי מו... למה מתכוונים ב - מו ? מו קול געיית הפרה? איך מתקשר?
רוביק עונה:
'מה מי מו' הוא ביטוי סלנג ישראלי שפירושו 'דבר או אדם כלשהו'. 'מו' היא השלמה ל'מה מי' אך אין לה משמעות עצמאית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >