שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
ארז שמרלר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'כלל אצבע'?
רוביק עונה:
"כלל אצבע" הוא עיקרון הבנוי על ניסיון חיים ולא על שיטה מדעית. המקור באנגלית: rule of thumb (כלל אגודל). הצירוף מופיע לראשונה בסוף המאה ה-17, ויש מחלוקת על מקורו. הטענה המקובלת היא שהכלל נטבע בימים שבהם מדידות אורך נעשו באמצעות האגודל. טענה אחרת היא שלפני היות המדחום קבעו את טמפרטורת הליקר באמצעות אצבע. טענה נוספת היא שמקור הצירוף בחוק שלפיו אסור להכות אשה במקל העבה יותר מאגודל, אך היא אינה מבוססת. בהווי הישראלי יש רואים ב'כלל אצבע' את הנוהג לבחון את כיוון הרוח בעקבות הרטבת האצבע והנפתה באוויר הפתוח.
62
יצחק צחי שואל/ת: תהינו האם המונח השגור "לעשות פרינציפ" מקורו בגברילו פרינציפ (רוצחו של פרנץ פרדיננד ומחולל מלחמת העולם הראשונה), או שמא המדובר בואריאציה של המילה האנגלית "principle"?
רוביק עונה:
'פרינציפ' היא מילה גרמנית במשמעות עיקרון: Prinzip. המילים באנגלית ובצרפתית דומות, אך ההגייה שונה. שם המשפחה של המתנקש ביורש העצר מקורו במילה הגרמנית.
63
דניאל פרלמוטר שואל/ת: הייתי רוצה לדעת את מקור הביטוי "קנה הטוב".
רוביק עונה:
המקור בספר ירמיהו: "לָמָּה־זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא, וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק" (ו 20). על פי הפרשנים זהו צמח בושם המיועד לקטורת.
64
משי שואל/ת: מה מקור המושג "אוכלי חינם"? האם יש לו קשר לביטוי הנאצי unnütze esser (אכלנים חסרי תועלת)?
רוביק עונה:
אכן יש קרבת משמעות אבל ספק אם זה המקור. המקור הקרוב ביותר הוא באנגלית: freeloader, אדם המעמיס אוכל בחינם, ובהרחבה, חי על חשבון אחרים. המילה המקבילה בגרמנית היא Schmarotzer. קשה להניח שביטוי מן האידיאולוגיה הנאצית ייקלט בשפה העברית. הביטוי גם לא נקלט כמטבע לשון במילונים הגרמניים.
65
שביט גילת שואל/ת: בת זוגי ואני תמהנו היום, ולא כל כך יודעים איפה לחפש. האם המונח בית אימון (אפרוחים) וכן בריכת אימון (דגיגים), קיים גם בשפות אחרות, או מונח דומה לזה, או שזה משהו “ישראלי”, ואם כן - האם הוא “נקי” ומקורו בדבר עצמו, או שהאימון מכוון לשניצל שבסוף הדרך?
רוביק עונה:
בבית האימון "מאמנים" את האפרוחים לקראת הפיכתם לפרגיות בלול. אין קשר לשניצל שבסוף הדרך. המונח מוכר בחקלאות העברית כבר משנות העשרים של המאה הקודמת. המילה המקבילה באנגלית היא brooder, וכן brooder house –, והיא נקשרת לפועל to breed, לגדל. בגרמנית משמשים ביטויים דומים כמו Zuchthenne – גידול פרגיות. נראה שמכן התגלגל המונח "בית אימון".
66
בר שני שואל/ת: מה המקור של הביטוי שירת רבים? האם עבר גלגולים והקשרים שונים במהלך השנים? בתפוצתו ה״קולולמית״ העכשווית זוכה החוויה לתקומה. והביטוי מניין?
רוביק עונה:
הביטוי 'שירת רבים' במשמעות שירת היחד, מעין שדרוג של המונח "שירה בציבור" מוכר רק החל משנות השמונים. הוא מזוהה מאוד עם נעמי שמר, שמזכירה אותו בריאיונות אתה, וסביר מאוד שהיא אחראית למטבע הלשון הזה והפצתו.
67
שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור הביטוי "בשעה טובה", ואיך הוא התגלגל להיות ברכה עבור דבר חיובי שקרה
רוביק עונה:
"בשעה טובה" מוכר בספרות השו"ת העברית כבר מהמאה ה-14, ונראה שהוא מושפע משפות אירופה כגון יידיש: אין אַ גוטער שעה, לדינו: אֶן בּוֹנוֹרָה, וכן צרפתית: à la bonne heure. הביטוי במקורו הוא חלק ממשפט: "בשעה טובה עברנו לדירה החדשה". השימוש בו כברכה, המשמרת את המשמעות המקורית, מצוי בשפות שונות והמעבר הוא טבעי. "עברנו לדירה החדשה" – "בשעה טובה!"
68
רותי שואל/ת: מהו מקור המושג ’לדבר על הא ועל דא’?
רוביק עונה:
זהו ביטוי בארמית שפירושו: על זאת ועל זאת. נוסח הצירוף נשען על צירופים תלמודיים, כגון 'דא וְדא' (שבת), 'הא וְהא' (תענית), בהוראת זאת וזאת. כמו כן יש השפעה על התפתחות הביטוי מביטויים קרובים בשפות שונות. אנגלית: about this and that. גרמנית: dies und das erzählen. צרפתית: parler de tout et de rien (לדבר על הכול ועל כלום). לטינית: ab hoc et ab hac.
69
דניאל פרלמוטר שואל/ת: הייתי רוצה לדעת את מקור הביטוי: שולט בכיפה.
רוביק עונה:
הביטויים 'שולט בכיפה', 'מושל בכיפה' או 'מולך בכיפה' מתייחסים למנהיג בלתי מעורער, הבולט והמוביל בתחומו. 'מושל בכיפה' מופיע בספרות פרשנית מהמאה ה-18: "ופתרון המראה היא הסוסים הם שלוחי המקום ירמזו על המושלים בכיפה" (מצודת דוד זכריה א 11). זאת בעקבות מטבע לשון המופיע במסכת מגילה בתלמוד, 'מָלַך בכיפה': "שלושה מלכו בכיפה, ואלו הן: אחאב, ואחשורוש, ונבוכדנצר" (ת"ב מגילה יא א). מקור הביטוי ברעיון השליטה על אזורים רחבים, הנמצאים כביכול תחת כיפת השמים במלואה.
70
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מה מקור הבטוי "לאסור מלחמה"?
רוביק עונה:
המקור בספר מלכים א, בדברי אחד הנביאים לאחאב: "וַיֹּאמֶר: מִי יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה? וַיֹּאמֶר: אָתָּה" (כ 14). רד"ק מפרש: "כענין 'ויאסור את רכבו', שהוא ענין טיקוס הרכב, כי ראש המלחמה יקרא אוסר, לפי שהוא מתחיל והעם אחריו". רש"י סבור בדומה לו שהכוונה היא 'לצוות על מלחמה'.
71
יואל האיוש שואל/ת: מה מקור הביטוי "חושב שתפס את אלוהים בביצים!"? האם תורגם משפה אחרת?
רוביק עונה:
"תפס את אלוהים בביצים", כלומר, הצליח מאוד, היא גירסה ישראלית בוטה של ביטוי ביידיש: אָנכאַפּן גאָט פֿאַר די פֿיס/בײַ דער באָרד (תפס את אלוהים ברגליים/בזקן). התוספת "חושב ש..." מתייחסת למי שנדמה לו שהצליח, אך זה לא בהכרח מה שקרה.
72
אבישי לבנה שואל/ת: מה מקורו ומשמעותו המקורית של הבטוי המוזר "היא הנותנת"?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי בעבר כמו היום הוא שעניין מסוים מחזק טענה שהושמעה. במסכת בכורות נכתב: "היא הנותנת, אחד עשר שהוא עושה קדושה ליקרב – אי [אם] נעקר שם עשירי הימנו – אין, אי לא – לא" (נט ב).
73
תמיר בלזר שואל/ת: מה מקור ביטוי הסלנג מביא לך את הוינץ׳ (וינצ׳)?
רוביק עונה:
הביטוי נולד כנראה בצבא והוא נדיר מאוד בשימוש, במשמעות 'זה הגיוני במידת מה'. הוא מופיע במערכון "מה שאני שונא בצבא 2" של החמישייה הקאמרית. וינץ' – winch - הוא מתקן דמוי גליל שעליו כרוך חבל. הקשר בינו לבין משמעות הביטוי תמוה למדי.
74
חדל שואל/ת: מה מקור הביטוי להתאזר בסבלנות.
רוביק עונה:
הפועל 'התאזר' בתנ"ך פירושו התגבר, היה מוכן, גילה כוח עמידה, ומקורו באזור החלציים ששימש את היוצאים למלחמה. הצירוף 'התאזר בסבלנות' מוכר בספרות תחיית הלשון, בכתבי ברנר, ליליינבלום ואחרים. ביטוי קרוב הוא 'הזדיין בסבלנות', ומקורו ברוסית: vooruzhitca terpeniyem, כך שאפשר לטעון שגם ל'התאזר בסבלנות' מקור רוסי דומה.
75
משה ישראלי שואל/ת: מה מקור הביטוי "חמדת ימים"?
רוביק עונה:
חמדת ימים הוא כינוי ליום השבת. המקור הוא בספרות הגאונים: "ובשביעי רצית בו וקידשתו, חמדת ימים אותו קראת" (סדר רב עמרם גאון, שחרית של שבת). הפסוק הזה היה לפיוט עממי המושר בהזדמנויות רבות. כמו כן הוא שמו של ספר קבלי שנוי במחלוקת.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >