שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
אפרת שלום שואל/ת: מה מקור הביטוי "ולהשומע ינעם", ולמה דווקא בו ה' הידיעה אינה נבלעת?
רוביק עונה:
הביטוי מוכר בעברית החדשה, ויתכן שיש כאן השפעה של הפסוק בתהלים "וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵֽמוּ". יש גם אסוציאציה לביטוי בספר משלי: "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב". הצורה המקובלת בספרות התחייה ובספרות השו"ת המודרנית היא "ולהשומע ינעם". הנוהג שלא להבליע את ה' הידיעה היה נפוץ בספרות התחייה, וגם בן יהודה נהג כך לעיתים קרובות. יש לאי הבלעת ה' שורשים בתנ"ך, אף כי במקרים נדירים.
77
יוסי שיין שואל/ת: האם תוכל לספר מה המקור למושג בדיחת קרש? למה קרש?
רוביק עונה:
הביטוי הוא גלגול של ניב אנגלי: the joke fell flat (הבדיחה השתטחה על הארץ).
78
יואב ב"י שואל/ת: מה מקור הבטוי "כּרֵסה בין שיניה" לאשה בהריון?
רוביק עונה:
המקור במשנה: "עדי שקר הן! היאך מעידים על האשה שילדה, ולמחר כרסה בין שיניה?" (מסכת ראש השנה ב ח). כלומר, העד טוען שהאשה כבר ילדה, ויום לאחר מכן רואים אותה בהיריון בולט, מכאן שהוא שקרן. הדימוי ברור: הכרס הגדלה 'מתקרבת' לפה ולשיניים.
79
שני שואל/ת: מה מקור הצירוף ״אין ספק״?
רוביק עונה:
המקור הוא בלשון ימי הביניים. אבן עזרא כותב: "והנה אין ספק כי נח ושם ויפת היו עמהם, והם אנשי המגדל ביניהם". לביטוי נצמדו גם ראשי תיבות: א"ס. לתפוצת הצירוף בעברית החדשה תרמו גם ביטויים מקבילים בשפות שונות. למשל יידיש: עס איז גאָר קיין ספֿק ניט (אין כלל ספק). אנגלית: no doubt. גרמנית: es besteht kein Zweifel. צרפתית: sans aucun doute.
80
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: מה מקור הביטוי "אין דבר"? האם זהו קיצור של "אין דבר שלם יותר מלב שבור", כמו בשירה של נעמי שמר?
רוביק עונה:
הצירוף מופיע בספר במדבר: "רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה" (כ 19). רש"י מפרש: "אין שום דבר מזיקך". הצירוף מופיע פעמים רבות במקורות, אך השימוש שלו היום הוא פעולת דיבור של תנחומים, והוא מושפע ככל הנראה משפות סלביות. הצירוף מופיע בכתבי סופרי התחייה כמו י"ל פרץ ודוד פרישמן, ומיוחס לציטוט המפורסם של יוסף טרומפלדור: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו!"
81
אלימלך גזית שואל/ת: 'לצאת מן הכלים' מבטא התרגזות. מה מקור הביטוי ומהם הכלים?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא ביידיש: אַרויסגיין פֿון די כּלים. יש סברה שהצירוף היידי נוצר כהנגדה לצירוף 'נחבא אל הכלים', שמקורו בתנ"ך.
82
יריב שיזף שואל/ת: מה מקור הביטוי "עד העצם", ומה היתה משמעותו המקורית? האם זה היה במקור חלק מביטוי אחר, ארוך יותר?
רוביק עונה:
'עד העצם' פירושו 'בכל נפשו והווייתו, בהתקדשות מלאה. הוא מתורגם מכמה שפות: יידיש: ביזן ביין אַרײַן. צרפתית: jusqu'aux os/jusqu'à l'os. ערבית: חַתָא אֶלְעַטֶ'ם.
83
נורית שואל/ת: מה מקור הביטוי אורנים קטן?
רוביק עונה:
'אורנים הוא שמה של תוכנית מגירה צבאית שהוכנה בצה"ל למקרה של מלחמה בשטח לבנון. כאשר פרצה מלחמת לבנון הראשונה היא הוצגה כמימוש של התוכנית לחדירה לדרום לבנון, אך בפועל התוכנית התרחבה עד מרכז לבנון, וכך זכתה התוכנית המצומצמת לכינוי "אורנים קטן", והתוכנית המורחבת לכינוי "אורנים גדול".
84
משה אליאב שואל/ת: מה פירוש "נכסי מלוג"?
רוביק עונה:
'נכסי מלוג' ו'נכסי צאן ברזל' הם בתלמוד שני סוגים של רכוש שאותו מביאה אשה עם נישואיה לביתו של הבעל. נכסי צאן ברזל הם נכסים שיוחזרו לאשה במקרה של סיום הנישואין על פי ערכם המקורי. נכסי מלוג נחשבים נכסי האשה בסיום הנישואין, אך עד אז הבעל יכול להשתמש בפירותיהם.
85
אלימלך גזית שואל/ת: בני נוער מרבים להשתמש בביטוי "הלך עלי" במשמעות שנגרם לי עוול. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
מקור הניב בערבית: רָאחַת עַלַיְהִּ.
86
נילי אור שואל/ת: מה מקור המילה "דמי שתייה"? בילדותי סבי, יוצא גרמניה, נהג לתת לי מה שהוא כינה: "טרינק געלט", ואמר שאקנה בזה בירה בדרך הביתה. האמנם זה מקור הביטוי או שמקורו אחר?
רוביק עונה:
התשובה (החלקית) בשאלה. בכמה וכמה שפות הטיפ או התֶשֶר קשור בשתייה. יידיש: טרינקגעלט. גרמנית: Trinkgeld. רוסית: chayevije. צרפתית/אנגלית: pourboire (בשביל לשתות).
87
פנלופי טל ניר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'נעתקה נשימתי'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בשתי שפות משפיעות: יידיש: ס'נעמט אָפּ דער אָטעם. רוסית: perekhvatilo dykhaniye.
88
איתן שואל/ת: מה מקור הביטוי: סוף כל סוף?
רוביק עונה:
המקור הוא לשון ימי הביניים. למשל: "אילו היה ממתין, סוף כל סוף היתה לו אחר מות אוריה סחי ומָאוֹס" (מנורת המאור). כאן פירוש הביטוי הוא 'תוצאת הסיום'. הביטוי הקרוב אליו 'סוף סוף' הוא מן התלמוד, במסכת מגילה: "פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה – סוף סוף אלה המצוות", וכאן הפירוש הוא הרי, על כל פנים.
89
טל שואל/ת: האם ידוע לך מה מקור הביטוי "יש לו עיניים גדולות"? בין התובנות שאספתי: ייתכן שהמקור הוא ביידיש - גרוייסע עייגאן. הביטוי המלא בעברית היה "עיניים-גדולות ופה קטן", ומתאר מישהו שרוצה כל מה שהוא רואה, ומכיוון שהעיניים שלו גדולות, הוא רוצה יותר מידי. עוד הצעה היא שהמקור משפה זרה אחרת. נראה שברוסית יש ביטוי כזה אך משמעותו דווקא "מפחד". ואני דווקא תהיתי אם אולי יש קשר לכך שכשרואים משהו שרוצים או שאוהבים, האישונים מתרחבים.
רוביק עונה:
המקור לשימוש הישראלי הוא אכן ביידיש: האָבן גרויסע אויגן. זהו קיצור של אמרה: די אויגע זענען גרעסער ווי דאָס מויל (העיניים גדולות יותר מהפה). הניב מופיע גם באנגלית: have eyes bigger than one’s stomach (עיניו גדולות יותר מקיבתו), וכך בגרמנית ובצרפתית, ומכאן התגלגל ליידיש. הדגש כאן על היחס בין העיניים והפה, אם כי רעיון האישונים המתרחבים מעניין.
90
ציפי קחל שואל/ת: מה מקור המונח "הגיע לגבורות" למי שהוא בן שמונים? ואיך נקרא מי שהגיע לשבעים?
רוביק עונה:
המקור בספר תהלים: "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה" (תהלים צ 10). במסכת אבות מנו את גילאי האדם וכתבו בעקבות זאת: "בן שמונים לגבורה". רש"י מפרש: "ואם הרבה גברו ימיו, שמונים שנה הם". גיל שבעים על פי המשנה הוא פשוט 'זקנה', ואכן מי שמגיע לגיל הזה זוכה לקצבת זקנה ממדינת ישראל, גם אם הוא מרגיש צעיר ברוחו ובגופו.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >