שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
פנלופי טל ניר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'נעתקה נשימתי'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בשתי שפות משפיעות: יידיש: ס'נעמט אָפּ דער אָטעם. רוסית: perekhvatilo dykhaniye.
167
איתן שואל/ת: מה מקור הביטוי: סוף כל סוף?
רוביק עונה:
המקור הוא לשון ימי הביניים. למשל: "אילו היה ממתין, סוף כל סוף היתה לו אחר מות אוריה סחי ומָאוֹס" (מנורת המאור). כאן פירוש הביטוי הוא 'תוצאת הסיום'. הביטוי הקרוב אליו 'סוף סוף' הוא מן התלמוד, במסכת מגילה: "פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה – סוף סוף אלה המצוות", וכאן הפירוש הוא הרי, על כל פנים.
168
טל שואל/ת: האם ידוע לך מה מקור הביטוי "יש לו עיניים גדולות"? בין התובנות שאספתי: ייתכן שהמקור הוא ביידיש - גרוייסע עייגאן. הביטוי המלא בעברית היה "עיניים-גדולות ופה קטן", ומתאר מישהו שרוצה כל מה שהוא רואה, ומכיוון שהעיניים שלו גדולות, הוא רוצה יותר מידי. עוד הצעה היא שהמקור משפה זרה אחרת. נראה שברוסית יש ביטוי כזה אך משמעותו דווקא "מפחד". ואני דווקא תהיתי אם אולי יש קשר לכך שכשרואים משהו שרוצים או שאוהבים, האישונים מתרחבים.
רוביק עונה:
המקור לשימוש הישראלי הוא אכן ביידיש: האָבן גרויסע אויגן. זהו קיצור של אמרה: די אויגע זענען גרעסער ווי דאָס מויל (העיניים גדולות יותר מהפה). הניב מופיע גם באנגלית: have eyes bigger than one’s stomach (עיניו גדולות יותר מקיבתו), וכך בגרמנית ובצרפתית, ומכאן התגלגל ליידיש. הדגש כאן על היחס בין העיניים והפה, אם כי רעיון האישונים המתרחבים מעניין.
169
ציפי קחל שואל/ת: מה מקור המונח "הגיע לגבורות" למי שהוא בן שמונים? ואיך נקרא מי שהגיע לשבעים?
רוביק עונה:
המקור בספר תהלים: "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה" (תהלים צ 10). במסכת אבות מנו את גילאי האדם וכתבו בעקבות זאת: "בן שמונים לגבורה". רש"י מפרש: "ואם הרבה גברו ימיו, שמונים שנה הם". גיל שבעים על פי המשנה הוא פשוט 'זקנה', ואכן מי שמגיע לגיל הזה זוכה לקצבת זקנה ממדינת ישראל, גם אם הוא מרגיש צעיר ברוחו ובגופו.
170
דורון קורן שואל/ת: מה מקור הביטויים אבו עלי ואבו ענטר?
רוביק עונה:
שניהם מן הפולקלור הערבי. אַבּוּ עָלִי הוא אדם בעל התנהגות מאיימת, אדם המנסה להשיג את מטרותיו בכוח. אַבּוּ ענְתָר הוא אדם יהיר, ביטוי מקובל בעיקר בשפת עבריינים. הכינוי נולד משמו של הלוחם הערבי עַנְתָר אִבְּן שַׁדָּאד.
171
יהודית צור שואל/ת: מה המקור של המשפט 'עף על עצמו'?
רוביק עונה:
'עף על עצמו' מתייחס בסלנג הישראלי העכשווי למי שמתפאר בהישגיו ומרגיש שהוא "הגדול מכולם". ביטוי קרוב הוא 'עף על מישהו', מתנשא כלפי אדם אחר או אנשים אחרים. ככל הידוע זהו דימוי ישראלי מקורי ולא תרגום משפה כלשהי. גם הפועל 'מתנשא' או הביטוי 'מסתכל על כולם מלמעלה' מציג דימוי דומה.
172
אלון שואל/ת: מה מקור הביטוי "לא נותר... לרפואה", והאם הוא תירגומית של הביטוי הפולני ani na lekarstwo?
רוביק עונה:
המקור הישיר של הביטוי הוא ביידיש: ניטאָ אויף אַ רפֿואה. הוא מצוי בפולנית, שבה הנוסח הוא כמו בשאלה, ובגירסה נוספת וגם nawet na lekarstwo – אפילו לא אחד לרפואה, וזה ככל הנראה מקור הביטוי ביידיש.
173
דני ב. שואל/ת: מהיכן בא הביטוי (המציין שאדם נפטר) "הלך לעולמו"? בכל מקרה - אם כבר - "הלך לעולמם" וכ'ו, הרי ישנם שכבר הקדימו אותו... ובנוסף - מי קבע שזה "עולמו"?
רוביק עונה:
הביטוי נטבע בעקבות קהלת: "כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים" (קהלת יב 5). כאן 'עולם' משמש בהוראת נצח, כלומר, בית עולם (ובארמית בית עלמין) הוא בית הנצח, הבית שבו יגור אדם לנצח, ולא בהוראת מרחב או יקום, המקובלת בלשון חכמים. הניב בגירסתו המקובלת מצוי בספר חסידים: "איש אחד כשהלך לעולמו נתן טליתו לאחר כדי שיתעטף בו".
174
אריאל שואל/ת: מה מקור הביטוי עבודה שחורה?
רוביק עונה:
המקור הוא ברוסית: chiornaya rabota.
175
דן שואל/ת: מה מקור הצירוף "אלף עזאזל"? האם הוא עתיק או מתורגם? האם הוא יכול להטות את הכף בפירוש עזאזל המקראי כדמות (אלוף) או כמקום (הררי אלף)? ואם האלף כאן הוא מספר, מהו העזאזל הספיר? מדוע אין הצירוף מופיע במילונים?
רוביק עונה:
המשמעות של אלף היא המספר. ההבחנה בין שם עצם ספיר ללא ספיר היא עניין גמיש בעברית. קצה החוט היחיד שמצאתי למקור הביטוי הוא הביטוי המתורגם מיידיש "שיהיה לאלף כפרות", שהרי השעיר שנשלח לעזאזל נועד לכפר על עוונות. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
176
אחינועם דלה טורה שואל/ת: מה מקור הביטוי דרך ארץ? אני יודעת את משמעות הביטוי, אך מדוע דווקא דרך ארץ ולא דרך שלום... מאיפה הגיעה דווקא הארץ?
רוביק עונה:
הביטוי 'דרך ארץ' מקורו במשנה, ויש לו שלושה פירושים. במסכת אבות פירושו פרנסה: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון". במסכת פסחים בתלמוד פירושו נימוסים טובים: "השותה כוסו בבת אחת – הרי זה גרגרן, שניים – דרך ארץ, שלושה – מגסי הרוח". המשמעות השלישית, גם כן בתלמוד, היא יחסי מין. במשמעות הראשונה 'ארץ' עומד כנגד הקדושה והלימוד השייכים לספירות העליונות, וכך במשמעות השלישית. במשמעות השנייה 'דרך ארץ' היא מנהגים המקובלים בחברה מסוימת או בארץ מסוימת. זו גם המשמעות הנהוגה היום.
177
חמי שטיינר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'בא בימים'?
רוביק עונה:
המקור בספר בראשית: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". במדרש בראשית רבה נכתב הסבר לביטוי: "יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים, בימים ואינו בזקנה, אבל כאן זקנה כנגד ימים, וימים כנגד זקנה". רמב"ן מוסיף: "כאשר יזקין ויחיה ימים רבים מרוב בני האדם בדורו ייקרא 'בא בימים', מפני שהוא כבא בארץ אחרת, נוסע מעיר ובא אל עיר מיום אל יום", רמז למחלת השכחה הפוקדת זקנים רבים.
178
עופר פנר שואל/ת: מה מקור השימוש בביטוי "מה פתאום" בהוראה של שלילה? למשל: שאלה: אתה בא לים? תשובה: מה פתאום! האם מדובר בשימוש לא נכון?
רוביק עונה:
'מה פתאום' מביע תמיהה, פליאה או התנגדות. המבנה המוזר הוא תוצאה של תרגום, ומקורו ביידיש: וואָס פּלוצעם?! רוסית: chevo eto vdrug?. זו בעצם צורה מקוצרת של שאלה ארוכה יותר: מה הסיבה לכך שפתאום אתה אומר דבר מה, או קורה דבר מה?
179
זאב סטרניק שואל/ת: בקשר לפועל קרץ (חתך), איך מתייחס אליו הביטוי אוכל קורצה (מלשין)?
רוביק עונה:
מדובר באותו שורש ובאותה משמעות. קרץ הוא חתך או תלש חתיכת בצק לצורך לישה, קורצה היא עיסה שממנה אופים לחם. 'אוכל קורצה' הוא תרגום של הניב הארמי 'ואכלו קרציהון' המופיע בספר דניאל, מילולית: אכל את לחמו, ובהשאלה: הלשין על מישהו או ריכל עליו.
180
אלון שואל/ת: ניסיתי לחפש את המקור למושג "חצר אנגלית", ולא מצאתי משום מקום.
רוביק עונה:
'חצר אנגלית' היא בעצם פתח אוורור לקומת מרתף. יוצרים אותו באמצעות הנמכת הקרקע ופתיחת חלון לקומת הקרקע, חלון שחייב להיות מוגן בסורג מתכת. המטרה היא להכניס אור ואוויר לחדרים שנמצאים מתחת למפלס הקרקע. לעיתים הפתח משמש גם כפתח יציאה נוסף מקומת המרתף. באנגלית היא נקראת lowered patio או sunken patio. ככל הנראה הרעיון יובא מהאדריכלות האנגלית, אולי בתקופת המנדט ולכן כונה כך. מונחים ישראליים שונים קרויים על שם לאומים, אך אינם מוכרים בשם הזה בלאום המדובר. האמריקנים לא שמעו על "שאלון אמריקני", והשוודים משתמשים במפתח שוודי, אבל לא במונח.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >