שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
נורית שואל/ת: מה מקור הביטוי אורנים קטן?
רוביק עונה:
'אורנים הוא שמה של תוכנית מגירה צבאית שהוכנה בצה"ל למקרה של מלחמה בשטח לבנון. כאשר פרצה מלחמת לבנון הראשונה היא הוצגה כמימוש של התוכנית לחדירה לדרום לבנון, אך בפועל התוכנית התרחבה עד מרכז לבנון, וכך זכתה התוכנית המצומצמת לכינוי "אורנים קטן", והתוכנית המורחבת לכינוי "אורנים גדול".
107
משה אליאב שואל/ת: מה פירוש "נכסי מלוג"?
רוביק עונה:
'נכסי מלוג' ו'נכסי צאן ברזל' הם בתלמוד שני סוגים של רכוש שאותו מביאה אשה עם נישואיה לביתו של הבעל. נכסי צאן ברזל הם נכסים שיוחזרו לאשה במקרה של סיום הנישואין על פי ערכם המקורי. נכסי מלוג נחשבים נכסי האשה בסיום הנישואין, אך עד אז הבעל יכול להשתמש בפירותיהם.
108
אלימלך גזית שואל/ת: בני נוער מרבים להשתמש בביטוי "הלך עלי" במשמעות שנגרם לי עוול. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
מקור הניב בערבית: רָאחַת עַלַיְהִּ.
109
נילי אור שואל/ת: מה מקור המילה "דמי שתייה"? בילדותי סבי, יוצא גרמניה, נהג לתת לי מה שהוא כינה: "טרינק געלט", ואמר שאקנה בזה בירה בדרך הביתה. האמנם זה מקור הביטוי או שמקורו אחר?
רוביק עונה:
התשובה (החלקית) בשאלה. בכמה וכמה שפות הטיפ או התֶשֶר קשור בשתייה. יידיש: טרינקגעלט. גרמנית: Trinkgeld. רוסית: chayevije. צרפתית/אנגלית: pourboire (בשביל לשתות).
110
פנלופי טל ניר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'נעתקה נשימתי'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בשתי שפות משפיעות: יידיש: ס'נעמט אָפּ דער אָטעם. רוסית: perekhvatilo dykhaniye.
111
איתן שואל/ת: מה מקור הביטוי: סוף כל סוף?
רוביק עונה:
המקור הוא לשון ימי הביניים. למשל: "אילו היה ממתין, סוף כל סוף היתה לו אחר מות אוריה סחי ומָאוֹס" (מנורת המאור). כאן פירוש הביטוי הוא 'תוצאת הסיום'. הביטוי הקרוב אליו 'סוף סוף' הוא מן התלמוד, במסכת מגילה: "פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה – סוף סוף אלה המצוות", וכאן הפירוש הוא הרי, על כל פנים.
112
טל שואל/ת: האם ידוע לך מה מקור הביטוי "יש לו עיניים גדולות"? בין התובנות שאספתי: ייתכן שהמקור הוא ביידיש - גרוייסע עייגאן. הביטוי המלא בעברית היה "עיניים-גדולות ופה קטן", ומתאר מישהו שרוצה כל מה שהוא רואה, ומכיוון שהעיניים שלו גדולות, הוא רוצה יותר מידי. עוד הצעה היא שהמקור משפה זרה אחרת. נראה שברוסית יש ביטוי כזה אך משמעותו דווקא "מפחד". ואני דווקא תהיתי אם אולי יש קשר לכך שכשרואים משהו שרוצים או שאוהבים, האישונים מתרחבים.
רוביק עונה:
המקור לשימוש הישראלי הוא אכן ביידיש: האָבן גרויסע אויגן. זהו קיצור של אמרה: די אויגע זענען גרעסער ווי דאָס מויל (העיניים גדולות יותר מהפה). הניב מופיע גם באנגלית: have eyes bigger than one’s stomach (עיניו גדולות יותר מקיבתו), וכך בגרמנית ובצרפתית, ומכאן התגלגל ליידיש. הדגש כאן על היחס בין העיניים והפה, אם כי רעיון האישונים המתרחבים מעניין.
113
ציפי קחל שואל/ת: מה מקור המונח "הגיע לגבורות" למי שהוא בן שמונים? ואיך נקרא מי שהגיע לשבעים?
רוביק עונה:
המקור בספר תהלים: "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה" (תהלים צ 10). במסכת אבות מנו את גילאי האדם וכתבו בעקבות זאת: "בן שמונים לגבורה". רש"י מפרש: "ואם הרבה גברו ימיו, שמונים שנה הם". גיל שבעים על פי המשנה הוא פשוט 'זקנה', ואכן מי שמגיע לגיל הזה זוכה לקצבת זקנה ממדינת ישראל, גם אם הוא מרגיש צעיר ברוחו ובגופו.
114
דורון קורן שואל/ת: מה מקור הביטויים אבו עלי ואבו ענטר?
רוביק עונה:
שניהם מן הפולקלור הערבי. אַבּוּ עָלִי הוא אדם בעל התנהגות מאיימת, אדם המנסה להשיג את מטרותיו בכוח. אַבּוּ ענְתָר הוא אדם יהיר, ביטוי מקובל בעיקר בשפת עבריינים. הכינוי נולד משמו של הלוחם הערבי עַנְתָר אִבְּן שַׁדָּאד.
115
יהודית צור שואל/ת: מה המקור של המשפט 'עף על עצמו'?
רוביק עונה:
'עף על עצמו' מתייחס בסלנג הישראלי העכשווי למי שמתפאר בהישגיו ומרגיש שהוא "הגדול מכולם". ביטוי קרוב הוא 'עף על מישהו', מתנשא כלפי אדם אחר או אנשים אחרים. ככל הידוע זהו דימוי ישראלי מקורי ולא תרגום משפה כלשהי. גם הפועל 'מתנשא' או הביטוי 'מסתכל על כולם מלמעלה' מציג דימוי דומה.
116
אלון שואל/ת: מה מקור הביטוי "לא נותר... לרפואה", והאם הוא תירגומית של הביטוי הפולני ani na lekarstwo?
רוביק עונה:
המקור הישיר של הביטוי הוא ביידיש: ניטאָ אויף אַ רפֿואה. הוא מצוי בפולנית, שבה הנוסח הוא כמו בשאלה, ובגירסה נוספת וגם nawet na lekarstwo – אפילו לא אחד לרפואה, וזה ככל הנראה מקור הביטוי ביידיש.
117
דני ב. שואל/ת: מהיכן בא הביטוי (המציין שאדם נפטר) "הלך לעולמו"? בכל מקרה - אם כבר - "הלך לעולמם" וכ'ו, הרי ישנם שכבר הקדימו אותו... ובנוסף - מי קבע שזה "עולמו"?
רוביק עונה:
הביטוי נטבע בעקבות קהלת: "כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים" (קהלת יב 5). כאן 'עולם' משמש בהוראת נצח, כלומר, בית עולם (ובארמית בית עלמין) הוא בית הנצח, הבית שבו יגור אדם לנצח, ולא בהוראת מרחב או יקום, המקובלת בלשון חכמים. הניב בגירסתו המקובלת מצוי בספר חסידים: "איש אחד כשהלך לעולמו נתן טליתו לאחר כדי שיתעטף בו".
118
אריאל שואל/ת: מה מקור הביטוי עבודה שחורה?
רוביק עונה:
המקור הוא ברוסית: chiornaya rabota.
119
דן שואל/ת: מה מקור הצירוף "אלף עזאזל"? האם הוא עתיק או מתורגם? האם הוא יכול להטות את הכף בפירוש עזאזל המקראי כדמות (אלוף) או כמקום (הררי אלף)? ואם האלף כאן הוא מספר, מהו העזאזל הספיר? מדוע אין הצירוף מופיע במילונים?
רוביק עונה:
המשמעות של אלף היא המספר. ההבחנה בין שם עצם ספיר ללא ספיר היא עניין גמיש בעברית. קצה החוט היחיד שמצאתי למקור הביטוי הוא הביטוי המתורגם מיידיש "שיהיה לאלף כפרות", שהרי השעיר שנשלח לעזאזל נועד לכפר על עוונות. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
120
אחינועם דלה טורה שואל/ת: מה מקור הביטוי דרך ארץ? אני יודעת את משמעות הביטוי, אך מדוע דווקא דרך ארץ ולא דרך שלום... מאיפה הגיעה דווקא הארץ?
רוביק עונה:
הביטוי 'דרך ארץ' מקורו במשנה, ויש לו שלושה פירושים. במסכת אבות פירושו פרנסה: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון". במסכת פסחים בתלמוד פירושו נימוסים טובים: "השותה כוסו בבת אחת – הרי זה גרגרן, שניים – דרך ארץ, שלושה – מגסי הרוח". המשמעות השלישית, גם כן בתלמוד, היא יחסי מין. במשמעות הראשונה 'ארץ' עומד כנגד הקדושה והלימוד השייכים לספירות העליונות, וכך במשמעות השלישית. במשמעות השנייה 'דרך ארץ' היא מנהגים המקובלים בחברה מסוימת או בארץ מסוימת. זו גם המשמעות הנהוגה היום.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >