שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
חמי שטיינר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'בא בימים'?
רוביק עונה:
המקור בספר בראשית: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". במדרש בראשית רבה נכתב הסבר לביטוי: "יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים, בימים ואינו בזקנה, אבל כאן זקנה כנגד ימים, וימים כנגד זקנה". רמב"ן מוסיף: "כאשר יזקין ויחיה ימים רבים מרוב בני האדם בדורו ייקרא 'בא בימים', מפני שהוא כבא בארץ אחרת, נוסע מעיר ובא אל עיר מיום אל יום", רמז למחלת השכחה הפוקדת זקנים רבים.
122
עופר פנר שואל/ת: מה מקור השימוש בביטוי "מה פתאום" בהוראה של שלילה? למשל: שאלה: אתה בא לים? תשובה: מה פתאום! האם מדובר בשימוש לא נכון?
רוביק עונה:
'מה פתאום' מביע תמיהה, פליאה או התנגדות. המבנה המוזר הוא תוצאה של תרגום, ומקורו ביידיש: וואָס פּלוצעם?! רוסית: chevo eto vdrug?. זו בעצם צורה מקוצרת של שאלה ארוכה יותר: מה הסיבה לכך שפתאום אתה אומר דבר מה, או קורה דבר מה?
123
זאב סטרניק שואל/ת: בקשר לפועל קרץ (חתך), איך מתייחס אליו הביטוי אוכל קורצה (מלשין)?
רוביק עונה:
מדובר באותו שורש ובאותה משמעות. קרץ הוא חתך או תלש חתיכת בצק לצורך לישה, קורצה היא עיסה שממנה אופים לחם. 'אוכל קורצה' הוא תרגום של הניב הארמי 'ואכלו קרציהון' המופיע בספר דניאל, מילולית: אכל את לחמו, ובהשאלה: הלשין על מישהו או ריכל עליו.
124
אלון שואל/ת: ניסיתי לחפש את המקור למושג "חצר אנגלית", ולא מצאתי משום מקום.
רוביק עונה:
'חצר אנגלית' היא בעצם פתח אוורור לקומת מרתף. יוצרים אותו באמצעות הנמכת הקרקע ופתיחת חלון לקומת הקרקע, חלון שחייב להיות מוגן בסורג מתכת. המטרה היא להכניס אור ואוויר לחדרים שנמצאים מתחת למפלס הקרקע. לעיתים הפתח משמש גם כפתח יציאה נוסף מקומת המרתף. באנגלית היא נקראת lowered patio או sunken patio. ככל הנראה הרעיון יובא מהאדריכלות האנגלית, אולי בתקופת המנדט ולכן כונה כך. מונחים ישראליים שונים קרויים על שם לאומים, אך אינם מוכרים בשם הזה בלאום המדובר. האמריקנים לא שמעו על "שאלון אמריקני", והשוודים משתמשים במפתח שוודי, אבל לא במונח.
125
עמליה סגל שואל/ת: בשנות השישים או השבעים שמעתי את הורי אומרים את המילים "שֶלֶה בֶּלֶה" במלעיל, או "צַ'רַה בַּרַה" במלעיל כאשר עשו עבודה חפיפניקית או כלאחר יד. מה נראה לך מקור המילים?
רוביק עונה:
המונחים אינם מוכרים לי והיו נהוגים כנראה בעדות מסוימות. ביטויים בחרוזים מקובלים בפולקלור בשפות שונות וגם בסלנג החדש כמו 'שנטי בנטי', 'חרטה ברטה' וכדומה. בכל מקרה, מי ששמע ביטויים כאלה בילדותו מוזמן לשתף אותנו בניסיונות בפתרון החידה.
126
אורי טוכלר שואל/ת: אשמח לדעת מתי ועל ידי מי החל השימוש במונח תור הזהב בספרד?
רוביק עונה:
אין בידי אסמכתא המאפשרת להצביע על מקור מדויק, וכל מידע בעניין יתקבל בברכה. יש לומר שהצירוף 'תור הזהב' הוא למעשה מונח גנרי מימים קדומים. הצירוף לקוח מהמיתולוגיה היוונית, המספרת על תקופה קדומה שבה חיה האנושות באושר, תקופת זהב. לאחר מכן חלה ירידה, ובאו תקופות שנעשו יותר ויותר רעות. הראשון שתיאר תקופות אלה היה המשורר היווני הסיודוס. המשורר הרומי אובידיוס כתב ב"תמורות" על ארבע תקופות: תור הזהב, הכסף, הנחושת והברזל, היא התקופה שבה אנו חיים. בתקופת ההשכלה והתחייה יש אזכורים רבים לשימוש במונח ביחס לתקופות שונות הן בחיי היהודים והן בחיי האומות ובהחלט לא רק לתקופה בספרד, ויש גם אזכור למקור יידישאי של המונח. נראה שתקופת ההשכלה היא טווח הזמנים שבו יש לנסות ולמצוא את התשובה.
127
שחר בן שיר שואל/ת: מהו מקור הביטוי 'קו פרשת המים'? אני יודעת מה פירושו, אך האם יש לו מקורות בתנ"ך? כיצד הופיע?
רוביק עונה:
'קו פרשת המים' הוא קו דמיוני העובר לאורך ראש רכס, מפריד בין מי הגשמים היורדים עליו ומחלק אותם לשני צדדים. בהרחבה הוא משמש לאירוע או מהלך שבעקבותיו משתנים פני הדברים באופן מהותי. לביטוי הזה שני מקורות. הוא משמש באנגלית: watershed, צרפתית: ligne de partage des eaux , וכאן בהוראה הגיאוגרפית בלבד. הביטוי נבנה על בסיס הביטוי התלמודי 'פרשת דרכים', מפגש דרכים המוביל לכיוונים שונים, ומכאן באנלוגיה, קו שממנו המים פורשים לכיוונים שונים.
128
שרית זוסמן שואל/ת: האם יש מקור כלשהו לקריאת הילדים :"היכון, הכן, צא!"?
רוביק עונה:
זהו תרגום חופשי במידת מה של הפקודה האנגלית ready, steady, go!. הנוסח הנפוץ יותר הוא "מוכנים, היכון, צא!" והוא אינו שייך לשפת הילדים דווקא, אלא לתחום הריצות באתלטיקה הקלה.
129
אבי שואל/ת: מה מקור הביטוי "ואז האירוניה ירתה לעצמה בראש" ומשמעותו?
רוביק עונה:
הביטוי המוזר הזה מופיע בתקופה האחרונה בציוצי טוויטר באנגלית – irony shot itself in the head, ואפילו 'האירוניה דקרה את עצמה והתאבדה'. צייצנים ישראלים החלו לתרגם את הביטוי האנגלי בציוציהם. על פי ההקשר נראה שהביטוי מתייחס למקרים מוזרים ובלתי מתקבלים על הדעת, שלעומתם האירוניה נראית תמימה וסבירה.
130
מיה שואל/ת: מה מקור הביטוי "חס וחלילה". למה "חס" ולמה "חלילה"? (או לחלופין - "חס ושלום")?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד: "חס וחלילה, לא תהא כזאת בישראל" (בבא מציעא פה ב). 'חלילה' נהגית כאן במלעיל, שלא כמו 'חלילה' בצירוף' וחוזר חלילה', הנהגית במלרע, והוראת שורש חל"ל שלה הקפה. מקור המילה 'חלילה' במקרא, בביטוי ' חלילה לך'. חוקר הלשון ארנסט קליין קובע כי השורש של 'חס' הוא חו"ס, דהיינו: עצור, רחם, אל תעשה זאת, וכי מקור 'חלילה' בשורש חל"ל, במשמעות איסור חמור. על פי פרשני המקרא 'חלילה' המקראי פירושו חולין וגנאי. בשפות שונות כגון ארמית, סורית ויוונית תורגם 'חלילה לי' המקראי ל'חס לי', ומכאן שיש לראות ב'חס וחלילה' רצף מילים נרדפות.
131
מוריהו שואל/ת: מה מקורן של המילים "עלתה שוועתם"? למשל, המילים בתוך המשפט:"מקצותיו הנידחים של העולם עלתה שוועתם של הישראלים לשעבר"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר שמות, בסיפור סבלם של היהודים במצרים: "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן־הָעֲבֹדָֽה.
132
נוני שואל/ת: איך ומתי ועל ידי מי הביטוי שד משחת התגלגל לעברית? אני יודע שהמקור הוא מהשפה הגרמנית.
רוביק עונה:
שד משחת במשמעות החיובית, אדם מוכשר וזריז, מקורו אכן מגרמנית: Teufelskerl (ברנש מן הגהינום). הצירוף משמש בשתי השפות גם כפשוטו בהוראת יצור הבא מן הגהינום, גם במשמעות המושאלת וגם כקריאת הפתעה או מחאה.
133
רפי בוקר שואל/ת: מקור הביטוי תשלום בהקפה?
רוביק עונה:
'הַקָּפָה' היא מילה תלמודית, שם הפעולה של הפועל הִקִּיף (שורש נק"פ), והיא קשורה בכמה עניינים לסיבוב ועקיפה. מכאן ההקפות בסוכות, הקפת כדור הארץ את השמש – והקפת התשלום, כלומר, מעין סיבוב והעברה של התשלום למועד מאוחר יותר.
134
חגית רענן שואל/ת: אני תוהה מה מקור הביטוי "העולם כמרקחה"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בספר איוב: "יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה" (מא 23). רש"י מפרש: "כמרקחת ריקוח בשמים שהיא מעורה ומעורבת, כמו כן ישים ויערב את הים כשהוא זז ממקומו". בעולם העיתונות רווח סיפור על אחד העיתונים, שביום שבו היו אירועים רבים ודרמטיים, קבע את הכותרת הראשית "העולם כמרקחה".
135
יעקב אנגלרד שואל/ת: התוכל להסביר הולדת הביטוי: "שיחקת אותה" כמציין "כל הכבוד" , good job וכד'?
רוביק עונה:
אין תשובה נחרצת למקורו של הביטוי הנפוץ הזה, וככל הידוע הוא אינו מתורגם ישירות משפה כלשהי. יתכן שהוא מגיע ממשחקי הקלפים (שיחק יד טובה). הוא נרמז גם בביטוי 'מזלו שיחק לו' שמקורו ביידיש: דאָס גליק האָט אים צוגעשפּילט. כמו כן הוא נקשר לסרט "קזבלנקה", שבו מופיע המשפט Play it again, Sam. המשפט מתייחס לנגינה בפסנר, אך על בסיסו יצר וודי אלן סרט בשם זה בשנת 1972, והוא נקרא בתרגום חופשי מאוד "שחק אותה, סם". ואולם, הביטוי 'שיחק אותה' ותיק מן הסרט כך שזה אינו המקור. כל רעיון נוסף יתקבל ויצוטט.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >