שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
דניאל פרלמוטר שואל/ת: מה המקור ומה המשמעות של הביטוי 'דברי חמס'.
רוביק עונה:
חמס פירושו גדל ושוד. בתנ"ך צירופי לשון כמו איש חמס ואוהב חמס. 'דברי חמס' מופיע בלשון ימי הביניים, ופירושו דיבורים של איש העוסק בגזל ובשוד.
32
עמי יפהר שואל/ת: מה מקור הביטוי "יום קטנות"?
רוביק עונה:
המקור בספר זכריה: "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת". פרשני המקרא קושרים את הביטוי לבניית בית המקדש השני.
33
עפרה גרהם שואל/ת: מה מקור הביטוי 'טיפש אחד זרק אבן לבאר אלף חכמים לא יצליחו להוציאה'?
רוביק עונה:
המקור בשפות יהודים שונות, הנשענות על מדרש תלמודי. יידיש: אַז אַ נאַר וואַרפֿט אַ שטיין אין ברונעם אַרײַן, קענען אים צען קלוגע ניט אַרויסנעמען (טיפש זורק אבן לבאר, עשרה חכמים לא יוכלו להוציאה). ערבית של יהודי עיראק: מַג'נוּן יְפִר בִאלְבִיע' חְגַ'ארַה, אַלף עַאקִל מַא יְטִלעוּהַא (משוגע זורק לבאר אבן, אלף חכמים לא יוציאוה). שתי הגירסאות נשענות על מדרש במדבר רבא: "אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה, המשל אומר: בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן". הניב הזה נשען על ביטוי ארמי-תלמודי במסכת בבא מציעא: "בֵּירָא דְשָתִית מִינֵיה לָא תִשְדֵי בֵּיה קָלָא". בערבית מצויה אמרה דומה, כנראה בהשפעה יהודית.
34
צבי שואל/ת: "בתולות הבד" הוא כינוי לאבנים הקשורות לענף הגדול ששימש לסחיטת הזיתים בבית הבד. מה מקור השם?
רוביק עונה:
בתולות הבד הן כלונסאות עץ שעליהם העמידו את קורת בית הבד. הביטוי מופיע במשנה במסכת בבא בתרא ובהמשך בתלמוד ובמדרשים. אין הסבר מדוע עמודים אלה קרויים בתולות.
35
אלון גיל שואל/ת: מה מקור הביטוי ״עיי חורבות״? מה הם ״עיי״?
רוביק עונה:
המילה 'עי' מופיעה חמש פעמים במקרא במשמעות גל או ערמה, ובהקשר המדבר על חורבן, ורש"י מפרש: עי: לשון חרבות וגלים. השימוש בצירוף 'עיי חרבות' וגם ביחיד: עי חרבות מוכר מן המאה ה-18 ושימש בעיקר את סופרי התחייה. יש קושרים את מוצא המילה לשורש עו"ה במשמעות מעוות, מפותל.
36
שושנה שואל/ת: תוך כדי קריאה בשירת דבורה בספר שופטים נתקלתי בביטוי 'בין המשפתיים'. האם ידוע לך מניין הם ומה פשרם?
רוביק עונה:
שְׁפָתַיִים פירושה אבני מטבח או כיריים, מן השורש שפ"ת המופיע במקרא, ומכאן לשפות את הקומקום, לשים אותו על הכירה. היושב בין המשפתיים יושב במטבח ומתבטל. בתהלים מופיע גם 'בין שְׁפתיים'. למילים אלה אין קשר לשׂפתים בש' שמאלית.
37
אריאל בן ארי שואל/ת: מה מקור הביטוי "הגע בנפשך"? מה פרוש "הגע"?
רוביק עונה:
הביטוי הוא גירסה של הניב 'הַגַּע עצמך', שקיבל במדרש גם גירסה של 'הגע בעצמך'. פירושו: קח את עצמך למקום כלשהו, הגע (תגיע, בציווי) אליו, וכך תבין במה מדובר.
38
ערן תמירי שואל/ת: בזמנו היה השדרן אלי ישראלי ז"ל מסיים את השידור שלו עם המשפט "שיעבור הכול ממול", בכוונה שלא תיכנסו לבעיות. רציתי לדעת מאיפה המשפט הזה, האם הוא תרגום מספרדית/פורטוגזית שהוא למד שהיה שם בשליחות של אביו ושינתה את חייו?
רוביק עונה:
הביטוי משמש לא רק את אלי ישראלי אם כי אינו נפוץ. פירושו: שהדברים הרעים יקרו לאחרים ולא לנו, שיעברו "ממול" בלי לפגוע בנו. הבהרות בדבר המקור יתקבלו בשמחה.
39
רותי שואל/ת: מה מקור הביטוי: מעלה לי את הסעיף?
רוביק עונה:
'העלה לו את הסעיף' או 'הביא לו את הסעיף' פירושו הרגיז אותו מאוד. מקור הניב בשפת הדיבור הצבאי. 'סעיף' הוא קיצור של 'סעיף עצבים' בז'רגון הרפואי הצבאי, המתייחס לאדם קצר רוח ונוטה להתפרצויות.
40
אודי שואל/ת: מתי וכיצד נוצר מטבע הלשון "לעלות על" במובן של להתלבש ("לעלות על מדים")? על-פניו הוא נראה חסר היגיון, ואפילו מהופך לפשוטם של הדברים.
רוביק עונה:
'עלה משמש בשפה הצבאית במגוון שימושים המייצגים היררכיה: עלה למשפט, עלה על טופס, עלה מול המפקד (בקשר), וכן עלה על מדים. אין בו היגיון מילולי ישיר, אבל הוא מייצג את המהלך הפיקודי שבו החייל מצטווה ללבוש מדים כלשהם.
41
אריק שואל/ת: מקור ופרוש לביטוי : על הפאטה.
רוביק עונה:
הביטוי שהתיישן 'על הפָּאטָה' פירושו בשוויון נפש, או 'לא אכפת לי'. המקור בלדינו, שבה פָּאטָה הוא כינוי לאיבר המין הגברי. ביטויים דומים בסלנג הישראלי הם 'על הזין', וכן 'על העֶרי' בעקבות הערבית.
42
הילה שואל/ת: מה מקור הביטוי מושך בעט?
רוביק עונה:
'מושך בעט' היא גירסה מחודשת של הביטוי המקראי "מושך בשבט סופר": "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" (שופטים ה 14). לצירוף המקראי פרשנויות שונות, כגון שמפקדי הצבא נהגו להשתמש בכלי כתיבה כדי לערוך את רשימותיהם. כראיה מביאים את תיאור אנשי הצבא ביחזקאל ט 2, שאחד מהם נושא במותניו קסת סופר.
43
יאן קוהנה שואל/ת: מה אתה יודע על מקור הפתגם ״כאן קבור הכלב״? האם יש קשר ל״גרעין הפודל״ אצל גתה במחזתו ״פאוסט״?
רוביק עונה:
"פה קבור הכלב" הוא אכן ניב גרמני: da liegt der Hund begraben. יש לו גם גירסה ביידיש: דאָ ליגט דער הונט באַגראָבן. המקור אינו בכתבי גיתה אלא בגרמנית של ימי הביניים. המילה Hunde שפירושה כלב, פירושה כאן אוצר, מלקוח, שלל, והמשמעות: כאן טמון האוצר. מקור הניב באמונה עממית, שאוצרות גנוזים נשמרו על ידי כלב שחור, ושמו של הכלב התרחב במרוצת הזמן לשם האוצר. יש גם פתגמים מקבילים. בערבית: הוּנָא מַקְבּוּר אֶלְחִמָאר (כאן קבור החמור). בצרפתית: c’est là que gît le lièvre (כאן טמון הארנב), בעקבות לטינית: hic jacet lepus.
44
אביחי שואל/ת: מה מקור הביטוי "לא עשו אותו באצבע"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: מען האָט אים ניט געמאַכט מיטן פֿינגער.
45
אנה מילר שואל/ת: מה המקור והמשמעות של הביטוי ״אמרת כנף״?
רוביק עונה:
הביטוי הוא תרגום שאילה מגרמנית: geflügeltes Wort, ומרוסית: krylatoye slovo. זאת בעקבות ביטוי יווני קדום שיש בו שימוש נרחב בכתבי הומרוס, ושם הוראתו מילים המתעופפות מהדובר אל השומע. שאול טשרניחובסקי תרגם: "נשא משלו אליה, וידבר את אמרי הכנף" (איליאדה א, 201).
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >