שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
תמי כספי שואל/ת: מה מקור הביטוי עקוב מדם?
רוביק עונה:
המקור בספר הושע: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם" (הושע ו 8). פרשני המקרא מתחבטים בהוראת 'עקוב'. יש רואים בה הוראת עקום. רמב"ן קובע: "מסובבת ומוקפת [דם]". אבן עזרא: "כמו עקוב הלב". על פי הפשט עקוב כאן בהוראת הולך בעקבות, דהיינו שהמקום מלא עקבות דם. הצורה התקנית היא עקוֹב, אך בלשון הדיבור נהוג להגות עקוּב מדם.
62
אבישי סימון שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור הביטוי 'אחז את השור בקרניו'.
רוביק עונה:
המקור בספרדית: tomar el toro por las astas. לביטוי גרסאות ביידיש, אנגלית, צרפתית ועוד. הניב נוצר בעקבות מלחמות השוורים, שבהן אוחזים את הפר המתנפל בקרניו כדי לבלום את ההסתערות. על פי התקן הלשוני יש לומר "אחז את הפר בקרניו", אך השימוש במילה שור מושפע מהשתרשות הצירוף "מלחמת שוורים". בלטינית קיים ניב בהוראה קרובה: tenere lupum auribus (לתפוס את הזאב באוזניו).
63
רנה זמיר שואל/ת: מהו המקור של הביטוי "לא בִּכְדי"? אני יודעת מה מוּבנו.
רוביק עונה:
זהו ביטוי בארמית המופיע בספרות ימי הביניים: "אפילו שוגג ואנוס ובוודאי מדנקט מזיד לא בכדי נקט ליה [לא לחינם נתן לו]" (חידושי הרשב"א נדרים ג ב). 'בכדי' בהוראת חינם מצוי בלשון חכמים.
64
אודי שואל/ת: כיצד נולד הפועל "להוציא רישיון"? הרי הפועל "להוציא" לא קשור כל-כך לשום שלב בתהליך הארוך של קבלת רישיון נהיגה ממשרד הרישוי.
רוביק עונה:
בשפה הרשמית הפועל הוא להנפיק, ובשפת הדיבור המקבילה שלו – להוציא. נראה שיש כאן השפעה של משמעות הפועל האנגלי to issue, שפירושו לספק, להוציא דבר מה לשימוש, להוציא לאור ועוד. קשר זה בולט עוד יותר בגרמנית, שבה הנפקת רישיון, תעודה וכדומה נקשרת להוצאה החוצה: ausfertigen, ausgeben ועוד.
65
יונתן גוברמן שואל/ת: שמעתי בכל מיני סיטואציות את הביטוי "לדפוק טוק", שזה לתפוס תנומה. מקור הסלנג נשמע צבאי. לאינטרנט אין מושג מה המקור. מוכר לך?
רוביק עונה:
אכן מוכר. המקור הוא בלשון חיילי חיל הים. 'תוק' פירושו מנוחה או שינה, קיצור של 'ניתוק'. כמו כן מוכר בשפה זו המונח 'גע-תוק', קיצור של מגע-ניתוק, הפעלה וכיבוי של מכשיר, ואולי מכאן התגלגל לתחום השינה.
66
עופר שואל/ת: מה מקור הביטוי "האיר פניו" ואיך זה שהפירוש כיום הוא לא ההיפך של "פניו חשכו"?
רוביק עונה:
'האיר פנים' פירושו קיבל מישהו בסבר פנים יפות ובכבוד, בעקבות ספר תהילים: "הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ". כלומר, הפנים מוארות כלפי מישהו, ולכן נאמר גם כי 'המזל האיר לו פנים'. הביטוי הנכון במקרה השני הוא 'חשכו עיניו', והוא אכן ניגודו של הביטוי 'אורו עיניו', שניהם מהמקרא.
67
שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור הצירוף "על הצד הטוב ביותר", שנאמר בדרך כלל בקשר לביצוע תפקיד או משימה.
רוביק עונה:
נוסח הצירוף ישראלי חדש, אבל ביטוי דומה מופיע במקורות, כגון בפירוש רלב"ג (מהמאה 13-14) לאיוב ל"ז "על צד היותר טוב", בספר עקידת יצחק (מהמאה ה-15) בבראשית שער ג', וכן מופיע בספר טורי זהב (מחשובי הפרשנים על השולחן ערוך מהמאה ה-16-17) עצהיו"ט, ותודה לגולש דני כהן. לביטוי גם מקבילה ערבית: עַלָא אַחְסַן וַגְ'הּ, אך יתכן שזהו תרגום מעברית.
68
טל יוסף שואל/ת: מה מקור הביטוי ״ללכת מכות״? מאיפה מגיע החיבור עם הפועל ללכת?
רוביק עונה:
חידה גדולה. אין למבנה המיוחד הזה: הלך+שם עצם דוגמה מוכרת בשפות משפיעות, ואין לו גם דוגמה נוספת בעברית. ככל הנראה הוא נוצר בעברית הילידית, אלא אם כן יימצא מקור מפתיע.
69
הרצל ירמיהו שואל/ת: אני מבקש לדעת מה מקור הביטוי "כשר אבל מסריח"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: ס'איז טאַקע כּשר, אָבער עס שטינקט. הצירוף מבוסס על בדיחה יהודית: אשה באה לרב ואומרת לו שהכניסה את חיתולי התינוק בטעות למרק במקום למים, ושאלה האם המרק כשר. תשובת הרב היא: "המרק אמנם כשר, אבל מסריח".
70
יובל שואל/ת: מה מקורו של הביטוי 'חילופי גברי' לציון חילופי תפקידים בכירים?
רוביק עונה:
הביטוי נשמע עתיק אך הוא נטבע בעברית החדשה בעיתונות תקופת תחיית הלשון, ומופיע כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת. זהו שילוב של המילה העברית 'חילופין' עם 'גברי' – אנשים בארמית. הביטוי מתייחס לשינוי פרסונלי בדרגי הניהול הבכירים, ואולי לכן נבחרה 'גברֵי', המרמזת על כוח ועליונות.
71
מאיר מינדל שואל/ת: המושג שליווה אותי משבטה, נחל 906 קורס מ"כים 1965, קריעת תחת. האם זאת הברקה צהלית? האם בשפות אחרות יש דבר דומה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי אינו בצבא אלא הוא תרגום מביטוי דומה בכמה שפות, בעיקר בגרמנית: sich den Arsch aufreißen. הביטוי נפוץ בשפה הצבאית מאז ומתמיד, גם בביטוי 'קרעו אותנו'.
72
דוד ששון שואל/ת: מה מקור המשפט "להרוג טורקי ולנוח" ומה ההסבר לכך? אודה שאיני משתמש בו היות וזהו משפט מעליב.
רוביק עונה:
מקור המשפט בבדיחה יהודית. נער יהודי ברוסיה נשלח לצבא. האם דואגת לבריאותו ואומרת לו: "תהרוג טורקי, תנוח, ואז תהרוג עוד אחד". לבדיחה אגב יש המשך. שואל הבן "ומה יקרה אם יבוא טורקי נוסף וינסה להרוג אותי?", עונה לו האם: "למה שירצה להרוג אותך, עשית לו משהו רע?!"
73
אודי שואל/ת: מה מקור הביטויים "כבודו במקומו מונח" ו"רצונו של אדם - כבודו"?
רוביק עונה:
הראשון במסכת בכורות בתלמוד הבבלי: "אביו של זה ביזה תלמידי חכמים, אף הוא מבזה תלמידי חכמים! אמר לו ר' יוסי: כבוד זקן יהא מונח במקומו". השני במסכת פאה בתלמוד הירושלמי, בדיון על בן הנותן כבוד לאביו: "אמרו לו, הואיל והוא רצונה הוא כבודה".
74
אודי שואל/ת: היכן הופיעה לראשונה הקללה "בן אלף"? ומה פירושה? איך בכלל אפשר מעשית להיות בן אלף?
רוביק עונה:
הקללה היא קיצור של 'בן אלף זונות', תרגום של קללה ספרדית נפוצה: hijo de mil putas.
75
ד"ר נרי ישעיהו אריאל שואל/ת: מה מקור הביטוי "לשכב/להיכנס מתחת לאלונקה"?
רוביק עונה:
'להיכנס תחת האלונקה' הוא ביטוי ישראלי. מקורו בתרגול נשיאת פצוע על אלונקה בצה"ל. נושאי האלונקה נדרשים בעת מסע, הקרוי גם 'מסע אלונקות', להחליף זה את זה בנשיאת האלונקה. הביטוי משמש מטפורה לנשיאה משותפת בעול, ונשמע גם בתחום הפוליטי, בעיקר בעשור האחרון.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >