שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
תמיר שואל/ת: לפעמים שומעים שהמשטרה סוגרת תיקים בגלל חוסר או העדר עניין לציבור. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
המקור הוא בצירוף האנגלי public interest, אינטרס ציבורי או עניין לציבור, שמקורו בארצות הברית, ויש לו שימושים נרחבים במשפט, בתקשורת ובתחמי הממשל. מכאן צורת השלילה: היעדר עניין לציבור.
17
מאירה בן דב שואל/ת: מה המקור או מה המנהג מאחורי "שוטחת תחינתי לפניך"?
רוביק עונה:
הניבים 'שטח את תחינתו' וכן 'שטח את טענותיו' הם גירסאות מאוחרות של 'שטח את תפילתו'. הניב הזה נוצר משני ניבים מקראיים: 'תבוא תפילתי לפניך' מתהילים, וכן 'תיפול נא תפילתי לפניך' מירמיהו, והצירוף השני: 'שיטחתי אליך כפיי' מתהילים. שיטוח הכפיים, כלומר, פרישתן לצדדים, הוא ביטוי פיזי של הבעת תחינה לאלוהים.
18
אביבה אסטרינסקי שואל/ת: מה מקור הביטוי ״תעשה לי מחיר״?
רוביק עונה:
הניב נשמע אמנם ישראלי מאוד, אבל לא אנחנו המצאנו אותו. בגרמנית אומרים: einen Preis machen. בצרפתית: faire un prix. באנגלית ביטוי קרוב: set a price.
19
יובל שואל/ת: מהיכן לקוח הביטוי "השירותים הוא המקום היחיד שבו גם המלך צועד לבד" (או משהו בסגנון זה). לא הצלחתי למצוא את המקור, שחשבתי שהוא מן הסתם באנגלית. מקור הביטוי מעניין מכיוון שמבחינה היסטורית הביטוי אינו מדויק כלל. הרי ידוע שמלכים רבים כלל לא היו לבדם במעמד זה אלא היו מלווים במשרתים, "נערי כיסא" וכיו"ב.
רוביק עונה:
זהו ביטוי מוכר בכמה משפות אירופה, כולל ביידיש: דאָרט וווּ דער מלך גייט צו פֿוס. בגרמנית אומרים: dorthin gehen, wo auch der Kaiser zu Fuß hingeht (ללכת למקום שאליו אפילו הקיסר הולך ברגל), וכן בצרפתית.
20
טובה הרצל שואל/ת: מנין הביטוי 'לשרוף את המועדון'?
רוביק עונה:
זהו אחד הביטויים שהנחילה הגשש החיוור לאוצר הצירופים הישראלי. במערכון "שירים ושערים וטכנאים" שכתב יוסי בנאי, בראיון עם אוהד אחת הקבוצות, ככל הנראה בית"ר הוא שוטח את טענותיו ומסיים: "אם זה לא יעזור אז אנחנו נשרוף את המועדון". אגב, כמה אוהדים לקחו את הביטוי מילולית לפני מספר שנים.
21
ירון גולדשטיין שואל/ת: מה מקור "בא להרים" ( העלה את המורל)?
רוביק עונה:
הביטוי 'להרים את המוראל' היה נפוץ עד שנות השישים ומופיע גם בשירים וגם בהווי הצבאי והאזרחי. הביטוי התקצר, תהליך מקובל בשפה. 'להרים' מתייחס גם למילים האנגליות אַפֶּר ודָאונֶר, שירים או קטעי מופע מלהיבים או מדכאים. לכן היו שקראו לקובי מרימי עקב השיר העגמומי שלו לאירוויזיון 'קובי מורידי'.
22
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור הביטוי לפשוט רגל?
רוביק עונה:
הפושט רגל מאבד את רכושו לאחר שהעסק שניהל נקלע להפסדים כבדים. המקור במסכת כתובות במשנה: "הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תשב עד שילבין ראשה". ר' עובדיה מברטנורא מביא שלושה פירושים חלופיים לצירוף: "לשון בזיון, כלומר טול טיט ואבק שתחת רגלי [כלומר, איני יכול להחזיר את חובותי, שכן נותר לי רק הטיט שעל נעלי]. פירוש אחר: תלה אותי ברגלי על העץ [ברגליים פשוטות], שאין לי מה ליתן לך. ורמב"ם פירש ... שהלך בדרך מרחוק [כלומר, עזב את משפחתו]".
23
עידית שואל/ת: רציתי לדע את מקור הביטוי "קולר תלוי על צווארו". מהיכן הגיע? והאם עבר גלגול משמעות?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד: במסכת סנהדרין (ז-ב): "אמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שיושבין בדין - קולר תלוי בצואר כולן", כלומר, האחריות על הדין היא של כל הדיינים, ואם הם טועים הם אמורים להיענש גם אם באופן מטפורי. במדרש מדובר באותו הקשר על קולר התלוי בצוואר העדים, כלומר, אם שיקרו האחריות על גזר הדין השגוי עליהם. השימוש בשיח היום הוא בעיקר בדיונים פנים-דתיים.
24
סהר שואל/ת: עלתה אצלנו התהייה מה מקור הביטוי ״תפס תחת״ (במובן התלהב יתר על המידה, עף על עצמו וכד׳). האם משום שמדובר בחלק השמן/עסיסי ביותר של הבהמה? יש לציין כי ברובם המכריע של המקרים ״תחת״ מופיע בהקשר שלילי (פרצוף תחת, שווה לתחת ועוד).
רוביק עונה:
לא מצאתי מקור לועזי לביטוי 'תפס תחת'. התחת עצמו משמש במגוון הקשרים, ובמקרים מסוימים הוא דווקא מוצג כמרכז האגו, אולי משום שהוא איבר בולט במרכז הגוף. הביטוי 'תפס תחת' מרמז גם על הליכת ענטוז ונענועי הישבן המייצגים גאווה וניסיון להשיג תשומת לב, ומזכיר את הביטוי הנפלא של מאיר אריאל "הרבה טקס בישבן".
25
תבל שואל/ת: מהו מקור הניב "ביקש את ידה"?
רוביק עונה:
זה תרגום שאילה משפות אירופה. אנגלית: ask for the hand of. גרמנית: um ihre Hand anhalten. צרפתית: demander la main. יש לו שימוש גם בערבית: טַלַבַּ יַדַהָא. מקור הניב בארצות הגרמניות, שבהן נהג האב להניח את יד בתו ביד חתנה, כעין אישור לקניית הכלה.
26
שי שואל/ת: מה מקור הביטוי "מדורת השבט"? מתי נעשה בו שימוש לראשונה?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לאמצעי תקשורת המשקף את סדר היום של כלל אזרחי המדינה ומכוון אותו. הוא מיוחס בעיקר לטלוויזיה הישראלית עד שנות התשעים, שבה פעל רק הערוץ הממלכתי. המושג נוצר בישראל, ונקבע בשיח הישראלי בינואר 1994, בדיון במכון סמארט על פניה של התקשורת הישראלית.
27
אשר ירדן שואל/ת: האם תוכל להבהיר בבקשה את מקור הביטוי ״נמוך מצח״? האם ביטויים דומים או קרובים קיימים גם בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'נמוך מצח' הוא כינוי לאדם חסר השכלה ובעל אופקים צרים. זהו תרגום מילולי של המונח האנגלי lowbrow באותה משמעות. הביטוי הנגדי הוא highbrow, גבה מצח, על פי האמונה שמצח גבוה מעיד על ידע ואינטליגנציה.
28
הילה גל שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור הביטוי "ירד לפסים אישיים". קראתי לכך הסבר: בשנות ה-40 היה נהוג בקיבוצים לסדר את הערוגות מסביב לבתים כך שישתלבו עם הפסים הירוקים (מצמחייה) של השבילים הציבוריים. באחד הקיבוצים מהצפון עלה הנושא לדיון בעקבות הטענה כי הפס הציבורי יורד לפס האישי, והסיפור מצא את דרכו לשבועון של התנועה, כדוגמא לקטנוניות החברים, ובמה הם מתעסקים בזמן שהעם כולו עסוק בדברים גדולים וחשובים. אחר כך זה התגלגל לאחד הסיפורים של ס.יזהר או יגאל מוסנזון, לא זכור לי מי מהם, והציטוט הפך מטבע לשון. האם זה יכול להיות המקור?
רוביק עונה:
השאלה נהדרת, התשובה פחות. הביטוי מושרש כל כך שאיננו חושבים כבר על המשמעות המילולית שלו. אם מי מהגולשים מכיר את הסיפור שעליו מצביעה הילה או את המקור הספרותי, אם ישנו, יצוטט בשמחה.
29
יעקב שואל/ת: כשהייתי ילד הייתה בין הילדים קריאת הסכמה והתפעלות: יָהבָּהיֶיה. שאלתי: מהיכן מילה-קריאה זו, ומה מוצאה, ולמה היא לא נשארה כיום?
רוביק עונה:
המקור בערבית: יַבַּיֵּה (הוי, אבי). מדוע לא נשארה? לאקדמיה של הסלנג (שאינה קיימת כמובן) פתרונים.
30
אורי בץ שואל/ת: מה מקור השם כובע גרב?
רוביק עונה:
השם מופיע בשפה האנגלית – sock hat – וזה כנראה מקורו. עם זאת בדרך כלל הוא נקרא בשפה זו בשמות אחרים כמו כובע סרוג, toque ועוד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >