שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
גילית שואל/ת: מה מקור ומשמעות הביטוי "אופרה אחרת"?
רוביק עונה:
הביטוי 'זאת כבר אופרה אחרת' פירושו, העניין שאנו עוסקים בו עכשיו שונה מאוד מהנושא הכללי או זה שדיברנו עליו עד כה. מקור הביטוי ברוסית: eto uzhe iz drugoj opery. ניב בהוראה דומה מופיע בהונגרית: זו צלחת כרוב אחרת, ובאיטלקית: זהו זוג שרוולים אחר.
152
דניאל שואל/ת: מה מקור הניב "דברים בגו", מה זה אומר ומאיפה הוא נוצר?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בתלמוד, כמו במסכת כתובות, ופירושו: יש טעם או סיבה לדבר. 'בגו' פירושו בתוך, וזאת בעקבות המילה גוֹ שהיא צורה משנית של גֵו במשמעות גוף. אצל הרמב"ן נמצא גירסה מורחבת: 'יש דברים בגו'.
153
ישראל לי שואל/ת: מה מקור העגה "רצח הוא רצח הוא רצח", או שילושים דומים. נתקלתי בעגה הזאת לראשונה לפני כ-30 שנה ומאז משתמשים בה הרבה, ורציתי לדעת מה מקור המבנה הזה ומה ההסבר לשימוש בו.
רוביק עונה:
הביטוי המשַלֵש מתייחס לעניין מסוים ומבהיר שהוא מה שאנו רואים ויודעים, ואין לפרשו או להמעיט מערכו. צורת הבסיס היא אנגלית: A rose is a rose is a rose, ובעברית מכאן: ורד הוא ורד הוא ורד. האמרה האנגלית לקוחה בהסבת משמעות מן השיר "אמילי הקדושה" של הסופרת האמריקנית גרטרוד שטיין. לביטוי זה גירסה בכתבי שייקספיר: A rose by any other name would smell as sweet (ורד שייקרא בשם אחר, יהיה מתוק באותה מידה). אמרה במסכת מגילה: "משל לאדם שאבדה לו מרגלית, כל מקום שהיא – מרגלית שמה". התבנית הועברה לעניינים רבים אחרים באנגלית וגם בעברית, כגון "רצח הוא רצח או רצח", או כשם ספרו של אמנון שמוש "קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ".
154
תמה צחור שואל/ת: רציתי לדעת, מהיכן מגיע הביטוי נפל שדוד?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר שופטים, בשירת דבורה: "בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד" (ה 27), וכאן הוראתו נהרג, והוא מתייחס למותו של סיסרא. בעברית החדשה משתמשים בו לעיתים למקרים של עייפות רבה.
155
נורמה שואל/ת: אני מחפשת את מקור הביטוי "הערבים יזרקו אותנו לים". מאיפה זה בא? מי היה המנהיג הערבי או המנהיג הציוני הראשון שהתשמש בביטוי?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא ערבי והוא החל להישמע בתקופת מלחמת השחרור ומיד אחריה. בעיתון דבר משנת 1949 מצוטט מנהיג עירק נורי סעיד השואל "מדוע לא הצליחו שבע צבאות להטיל את היהודים לים". מי שהואשם בכך שטבע ראשון את האמרה היה אחמד שוקיירי, מהמנהיגים הראשונים של אש"ף, אך הוא ללא ספק אינו אבי האמרה, שכן הוא מצוטט בעניין בנאום משנת 1967. בנאום זה טען כי יש להחזיר את היהודים דרך הים אל ארצות המוצא שלהם. יש אפילו שטענו שאבי האמרה הוא המנהיג הבריטי בווין, שנחשב אויב המפעל הציוני, אך הוא הכחיש את הטענה הזו. הביטוי חזר בנוסחים שונים באיומים המצריים בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים. לעומת זאת טען ב-1957 ראש ממשלת ירדן כי "כמובן שאיננו מתכוונים לזרוק את כל היהודים לים".
156
טל שואל/ת: צפיתי במשדר של בתכנית ״לילה כלכלי״ בערוץ 10, שם אמרה העיתונאית ליאת רון: ״לי יש איזושהי תחושה שבנק ישראל שומר על ישבנם של הבנקאים״. תהיתי מהיכן הגיע הביטוי ״שומר על ישבנו״.
רוביק עונה:
הביטוי הוא צורה מכובדת יותר של הביטוי הנפוץ 'שומר על התחת שלו', הקשור לביטוי הקצר 'כיסוי תחת', שמקורו באנגלית: אנגלית: cover one’s ass, והוא זכה לראשי תיבות בעיקר בצבא: כסת"ח. משמעות הביטויים האלה קשורה לנוהגם של בעלי שררה לדאוג לכך שלא ייפגעו במקרה של גילויי שחיתות או כישלון.
157
רינה ברקת שואל/ת: מה מקורו של הביטוי "לא הוציא מוק"?
רוביק עונה:
לא מצאתי מקור לביטוי, וגם איני מכיר אותו, אך על פי עדותה של רינה הוא מוכר לאנשים לא מעטים. כל מידע על מקורו ושימושיו של הביטוי יתקבל בברכה ויפורסם.
158
יוחאי שואל/ת: בילדותי בשנות השלושים, היה ביטוי ״נוסע לרחובות״ שהיה מופנה לילד שתחתוניו הציצו מהמכנסיים הקצרים. מהו מקור הביטוי הזה?
רוביק עונה:
על פי עזריה אלון, הביטוי 'נוסעת לרחובות' נוצר במושבה עקרון, והתייחס בסלנג לבנות שתחתוניהן הציצו מן השמלה. עקרון, היא מזכרת בתיה, הייתה אז מקום נידח, ורחובות הייתה מעין פריז הראויה לחיקוי. יום אחד ראתה עקרונית ברחובות אישה הולכת כשהתחתונית מציצה מתחת לשמלתה. חזרה הביתה והודיעה כי יש ברחובות אפנה חדשה. מאז כל אישה שהתכוונה לנסוע לרחובות היתה מוציאה את התחתונית שלה מתחת לשמלה, וכשהיו רואים אותה היו אומרים: "אה, את נוסעת לרחובות!"
159
יניב רונן שואל/ת: מה מקור הביטוי "בית אב"?
רוביק עונה:
מקורו בהופעות רבות במקרא, למשל: "בֵית אָב וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל" (במדבר ג 24). הכוונה בדרך כלל למשפחה רחבה.
160
יעל שואל/ת: אני מתעניינת במקור הניב 'שאלת תם'. חשבתי כי הוא לקוח בהשאלה מן ההגדה, אך הניב אינו מופיע כלשונו בה. אולי ידוע לך מקורו האחר?
רוביק עונה:
שאלת תם היא שאלה פשוטה, שאינה מכסה על כוונות נסתרות ומבקשת להבין דברים כפשוטם. מקורה בשו"ת נודע ביהודה מהמאה ה-18: "ועכשיו שאני רואה שמעלתו שואל שאלת התם, מה זאת, ולא די לו ברמיזה, אמרתי לפרש הדברים". מקור הצירוף בסיפור ארבעת הבנים בהגדה. בעוד החכם והרשע שואלים שאלות מורכבות, התם מסתפק בשאלה פשוטה וישירה: 'מה זאת?'.
161
קותי שואל/ת: מה מקור הביטוי ייקוב הדין את ההר? העלית השערה שהכוונה שהדין קל וחומר יותר חזק מפשט הפסוק שניתן בהר סיני. ואולי במקור זאת היתה דרשה נגד הנצרות, "דרשה מן ההר"?
רוביק עונה:
כוונת הביטוי היא שיש להכריע על פי החוק החמור, ללא פשרה וללא הקלות. המקור הוא בלשון חכמים: "משה היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן היה עושה שלום בין אדם לחבירו". אין פרשנות משכנעת לדימוי נקיבת ההר. אפשר להניח שהכוונה היא שגם אם הר עומד בדרך להשגת פתרון, אין לעקוף אותו באמצעות פשרות, אלא לנקוב בו דרך וללכת דרכו ישירות. כך או כך, המשמעות מובנת מן המקור התלמודי.
162
מירב שואל/ת: מה משמעות הביטוי "שקל למיטרפסיא", ומה מקורו?
רוביק עונה:
שקל לְמיטַרפְּסֵיה פירושו קיבל את העונש המגיע לו. ארמית בלשון חכמים במסכת יבמות: "שקליה רבי למטרפסיה, דקאמר ליה רבך ולא רבי" [רבי קיבל את עונשו על ששתק לזה שאמר לו רבך ולא רבי].
163
איריס שואל/ת: מה מקור ומה משמעות האמרה 'זמנים חדשים, זמירות חדשות'?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי הוא שמדי כמה שנים מתחלפות האופנות ומשתנים דרכי הביטוי. המקור הוא באנגלית: Other times, other manners (זמן אחר, מנהגים אחרים), וכן בגרמנית, צרפתית ורוסית. בספרו של י"ל פרץ נכתב: "זמנים חדשים ומנהגים חדשים! אם רוצה המחותנת, ילכו לשוח מעט!" בכתבי הסופר חושי הארכי נכתב: "זמנים חדשים, ציפורים חדשות". ביטוי דומה במשמעות הפוכה הוא 'זמנים חדשים, זמירות ישנות'.
164
אהרן שואל/ת: מה מקור הביטוי "שקר לבן"? האם זה קשור ללבן המקראי? האם ביטוי זה הושפע משפות אחרות?
רוביק עונה:
'שקר לבן' הוא שקר שאינו גורם נזק וכוונותיו טובות. מקורו באנגלית: white lie. בגרמנית נמצא ביטוי קרוב: harmlose Lüge (שקר תמים), וכך בצרפתית.
165
שירה שואל/ת: מה מקור הביטוי "להפריח את השממה"? האם זהו בן גוריון?
רוביק עונה:
הרעיון בניסוח שונה מעט מופיע בספר ישעיהו: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת", רעיון פריחת המדבר נמשך בפסוק העוקב. בעקבותיו נוצר הביטוי האנגלי הוא making the desert bloom. באשר לביטוי המודרני כרעיון ציוני-לאומי, העקבות אכן מוליכים לדוד בן גוריון, בוודאי כמפיץ הרעיון. הביטוי 'הפרחת השממה' מופיע בנאומים ומכתבים שלו, והוא נפוץ בעקבות קריאת בן גוריון להתיישב בנגב, והליכתו לשדה בוקר בשנות החמישים. ההופעה הראשונה של הביטוי בעיתונות היא משנת 1939, ומתייחסת דווקא לקיבוץ עין גב בהספד של אחד החברים לידידו שנפטר. לאורך שנות החמישים הביטוי זוכה לאזכורים רבים בעיתונות, וכאן לבן גוריון יש זכות בלתי מעורערת.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >