שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
צבי שיין שואל/ת: מה מקור הביטוי "בקוף המחט יש מקום לשני אוהבים" (בערך)?
רוביק עונה:
הביטוי אכן מוכר אם כי נדיר, אך הנסיונות למצוא את מקורו עלו בתוהו. כל מידע יתקבל ויצוטט.
47
צהלה שואל/ת: מה מקור הביטוי: 'את יודעת', שאומרים בכל משפט? לדוגמא: האוטובוסים הללו, את יודעת, תמיד מאחרים! דיברתי עם חברה דוברת אנגלית והיא אמרה לי: you know . אז שאלתי: מה, גם באנגלית אומרים כך? אז היא שאלה: האם הביטוי הגיע מהעברית לאנגלית? או: מהאנגלית לעברית?
רוביק עונה:
השימוש הנפוץ ב'אתה יודע' או 'את יודעת' כמעין הדגשה במהלך שיחה מקורו באנגלית, בתהליך הקרוי תרגום שאילה. בין הדוברים הישראלים נפוצה גם הצורה האנגלית המקורית – יוּ נוֹאוּ, וראו פרסומות היונים של הביטוח הישיר.
48
אופיר קיסר שואל/ת: האם המילים לזרוק עצם משמשות כביטוי? ואם כן - מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
'זרק לו עצם' הוא ניב לכל דבר. משמעותו: נתן למישהו דבר מה פחות-ערך כדי לסתום את טענותיו. הניב לקוח מיחסי אדם וכלב. הוא מופיע בכמה משפות אירופה, כגון בצרפתית: jeter un os â quelqu’un ובאנגלית: throw someone a bone. ביידיש נאמר: אונטערוואַרפֿן אַ הונט אַ ביין: לזרוק לכלב עצם.
49
דנה לוי שואל/ת: אשמח לשאול על מקור הביטוי "אהבה אפלטונית".
רוביק עונה:
המושג נטבע בתקופת הרנסאנס, ומציין אהבה ללא קשר גופני. הוא מופיע בשפות רבות כגון אנגלית, צרפתית ויידיש, וגם בעברית. הביטוי מסתמך על הדיאלוג "המשתה" לאפלטון, שבו דנים המשתתפים בנושא האהבה. אחד מהם, פאוזאניאס, משווה בין האהבה הגופנית והרוחנית, ומעלה על נס את עליונותה של האחרונה.
50
נינה בן משה שואל/ת: מי אמר ובאיזה הקשר האדם הוא "נזר הבריאה"?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בשפות שונות בגירסאות שונות, אך המקור הישיר הוא ברוסית: venec tvoreniya. במחזהו של ויליאם שייקספיר "המלט" מתואר האדם כך: the beauty of the world! the paragon of animals!. אברהם שלונסקי תרגם: "זיוו של עולם! תפארת הברואים!"
51
רזיה יפה שואל/ת: מה מקור הביטוי ״ישיבה מזרחית״. האם משום שהיא מזכירה את ישיבת הלוטוס האופיינית למדיטציה הבודהיסטית? האם יש קשר לישיבה של הבדווים, והמקור הוא בכלל במזרח התיכון?
רוביק עונה:
השימוש בצירוף היום מתייחס בעיקר לצורת הישיבה במזרח אסיה, ישיבת הלוטוס. ואולם, הביטוי מוכר כבר כמאה שנה, כאשר המפגש וההתייחסות לתרבות המזרח אסיאתית היו בחיתוליהם, ואין ספק שהמקור הוא בישיבה הבדווית. בעיתון דבר מיום 1.4.1932 מובא סיפור לכאורה מפי רועה בדווי ובו נכתב "סולטן, עוזרי הנאמן, התיישב ישיבה מזרחית".
52
רותי שואל/ת: מהו המקור של הביטוי 'ותו לא'?
רוביק עונה:
זהו ביטוי בארמית בלשון חכמים, שפירושו המילולי 'ושוב לא', והמשמעות – וזהו, ללא תוספת: "ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה. וכולי עלמא עד חצות ותו לא?"
53
אריאל וייל שואל/ת: אני נתקל יותר ויותר בשימוש בביטוי "ככל ש..." במקום "אם". מה מקור הביטוי הזה? זה מעברית? משפה אחרת?
רוביק עונה:
מקור השימוש הזה כבר בתנ"ך. בתנ"ך מופיע 75 פעמים הצירוף 'ככל אשר', ובדרך כלל במשמעות 'על פי מה ש...': "ככל אשר ציווה אתכם ה'": על פי מה שציווה אתכם אלוהים. יש בו גם שימוש משני ב'ככל אשר' במשמעות 'במידה ש...' כצירוף תנאי: "כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁמַעְנוּ אֶל־מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ" (יהושע א 17), באותה מידה ששמענו את משה אנו שומעים לך, או: אם שמענו למשה, נשמע לך. מילת הזיקה התלמודית שֶ- מקבילה למילת הזיקה המקראית אשר וירשה את מקומה בעברית החדשה.
54
איריס אהרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי "עלייה לקבר"? למה "עלייה"? בדומה ל"עלייה לרגל"?
רוביק עונה:
המקור הוא בסיפור קבורת יעקב, בספר בראשית. שם נכתב "ויעל יוסף לקבור את אביו", בהמשך "וכל העולים אתו לקבור את אביו" ועוד. יוסף יצא ממצרים לארץ ישראל לצורך הקבורה, והשימוש בפועל 'עלה' קשור להגעה לארץ ישראל מארץ נוכרייה, ובסיפור הספציפי גם לקבורת יעקב במערת המכפלה שבחברון ההררית.
55
נעם שואל/ת: במשפחתי נהוג מזה שנים הפתגם "להביא את צבא ספרד כדי לכבוש את המכולת" - במשמעות של בזבוז משאבים (צריך הייתי להגיד לריק?). בדומה לביטוי "להשתמש בפטיש 5 קילו כדי להרוג יתוש". האם אתה מכיר את הביטוי? האם מקורו בעברית?
רוביק עונה:
ביטויים רבים בשפות העולם, וגם בעברית, מתייחסים לשימוש בכוח יתר. הנפוץ ביניהם הוא 'להרוג יתוש בתותח'. בתאילנדית אומרים: 'לרכוב על פיל כדי לתפוס חגב'. הביטוי שבשאלה אינו מוכר לזירה הלשונית גם בנוסחים בשפות השונות.
56
לי שי שואל/ת: בדיון שעלה בין חברינו, התווכחנו האם המונח "אורי כדורי" מקורו בתל אביב, או שמא בירושלים, והאם ממציאתו היא לאה גולדברג, או שמא הומצא לפני כן. נשמח מאוד אם תכריע בסוגיה.
רוביק עונה:
'אורי כדורי' הוא דמות שהמציאה לאה גולדברג בסדרה שראשיתה בשנת 1937, לצד 'אורי מורי'. 'אורי כדורי הוא גם כינוי בשפת ילדי ירושלים של אותה תקופה לתולעת קטנה המתכווצת לכדור כשנוגעים בה. האם ילדי ירושלים הושפעו מספריה של לאה גולדברג, ואולי גולדברג הכירה את הביטוי הירושלמי וכתבה את הספרים בעקבותיו? ואולי הביטויים נוצרו ללא קשר זה לזה? אני נוטה להשערה שגולדברג השפיעה על הירושלמים. אגב, מעט מאוחר יותר, ב-1943, כתב נתן אלתרמן את הטור "אילוף ילדים": "צועדים תינוקות-ציונים-סוציאליסטים,/ צועדים תינוקות-סיעת-ניאו-מרקסיסטים,/ צועדים עוזי, גדי ורמי ורם -/ חסידי תכנית-בילטמור, כי זו סיסמתם!/ ולמולם אורי-מורי, זיוה וגד -/ שוללי תכנית-בילטמור כולם עד אחד!" כאן הלך אלתרמן בעקבות גולדברג.
57
מרים אהרוני שואל/ת: אולי תוכל להשיב מה מקור הביטוי השגור "להיות שם בשביל... (מישהו)"?, כגון: הוא תמיד היה שם בשבילי, לא הייתי שם בשבילו...
רוביק עונה:
המקור, כמו בביטויים רבים אחרים, הוא באנגלית אמריקנית: He (or I) was there for somebody. זהו גם שם סרט אמריקני באותה משמעות.
58
נעם שואל/ת: מה מקור הביטוי "אני אשב לבד בחושך", שמיוחס לפולניות?
רוביק עונה:
המשפט מלווה את הפולקלור הישראלי כבר שנים רבות, ואינו מוכר בפולנית. כל מידע בעניין יתקבל בשמחה ויצוטט.
59
מוטי שואל/ת: איך נולד הביטוי לטרוף ביצים?
רוביק עונה:
'ביצה טרופה' היא ביצה שערבבו בה את החלמון והחלבון. במסכת עדויות במשנה נכתב: "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה על ביצה טרופה". לטרוף פירושו כאן לערבב, כפי שטורפים קלפים – מערבבים קלפים. זו משמעות משנית של 'טרף' במשמעות קרע לגזרים, שיסע וכדומה.
60
ענת שואל/ת: מה מקור הביטוי ראש כרוב?
רוביק עונה:
המקור הגרמנית ובאנגלית. אנגלית: cabbage head. גרמנית: Kohlkopf. במקביל יש שימוש בביטויים כמו 'ראש בטטה', 'ראש דלעת', 'ראש קלבסה' (קָאלָאבָ'אסָה בלדינו: דלעת), באותה משמעות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >