שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
עמליה סגל שואל/ת: אני צופה בפרסומת בטלוויזיה, נדמה לי של חברת ביטוח והשחקן אומר: מה, מי מו... למה מתכוונים ב - מו ? מו קול געיית הפרה? איך מתקשר?
רוביק עונה:
'מה מי מו' הוא ביטוי סלנג ישראלי שפירושו 'דבר או אדם כלשהו'. 'מו' היא השלמה ל'מה מי' אך אין לה משמעות עצמאית.
32
ערן צמירי שואל/ת: ראיתי את השף חיים כהן אומר "ינעל דינו, איך לא חשבתי על זה קודם". זה מין אמירה שהייתה בשנות השישים, "ינעל דינו". מאיפה זה בא? מי זה דינו??
רוביק עונה:
אנעל דינו הוא שיבוש של הקללה הערבית ילען דינַכּ – תקולל דתך או תורתך, דין במשמעות תורה או דת. באותה דרך נהגו לומר ינעל רַבַּכּ, שיבוש של ילען רבכּ – יקולל אלוהיך.
33
ראם בנטל שואל/ת: אם תוכלו לגלות לי את מקור הביטוי העלה חרס בידו אהיה מאושר.
רוביק עונה:
במסכת בבא קמא נכתב "צללת במים אדירים והעלית חרס בידך", כשהכוונה היא לאדם העושה מאמץ גדול ומוצא דבר חסר ערך, בהתייחסות לדיוני הלכות. בערבית יש פתגם מקביל: אַחְ'רַגַ' פֻחָ'ארַה מִן קָאע אֶלְבַּחְר (העלה חרס מתהום הים).
34
רות שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור הביטוי פוטטו פוטאטו.
רוביק עונה:
המקור הוא בשיר הידוע "Let's Call the Whole Thing Off", כשהרעיון הוא שאין להתעסק בהבדלים חסרי משמעות של טעם או שפה. השיר נכתב על ידי ג'ורג' ואיירה גרשווין בשנת 1937 לסרט המוזיקלי "הבה נרקוד", ובוצע בידי פרד אסטייר וג'ינג'ר רוג'רס.
35
אמיר אליסף שואל/ת: נתקלתי בצירוף ''עמד בידידות''. מאיפה הוא מגיע? האם הצירוף הזה מוסיף רובד משמעות נוסף, מעבר לקיומו של קשר ידידות?
רוביק עונה:
הצירוף נדיר ולא התגבש כמטבע לשון. זהו פיתוח של הצירוף הנפוץ 'עמד בקשר', או 'נעמוד בקשר'. מעין הבטחה שהקשר יהיה הדוק יותר, ובעל אופי רגשי.
36
עדי שואל/ת: מאין הביטוי ״הבטן הרכה״?
רוביק עונה:
זהו תרגום שאילה של ביטויים בכמה שפות. אנגלית: soft underbelly. צרפתית: ventre mou. הדימוי מתייחס לבעלי החיים הרבים המוגנים היטב מצד גבם, ואילו בטנם רכה וחשופה.
37
מוטי זוזובסקי שואל/ת: מה המקור והפירוש של הביטוי סירכה ופירכה, והאם יש ביטוי דומה בשפות זרות?
רוביק עונה:
שתי המילים הן תלמודיות אך אין ביניהן קשר. סירכא היא חוט בין אונות הריאה, הקשור לדיני טומאת הבהמה. פירכא פירושה ערעור ומכאן הפועל העברי להפריך. יתכן שנעשה שימוש בצירוף המילים הזה בזכות החרוז, אך הן אינן קשורות.
38
משה שרייבר שואל/ת: מה מקור השימוש במילים בר/בת מצווה? האם הם חייבים רק במצווה אחת? מדוע לא קוראים להם בעל/בעלת מצוות?
רוביק עונה:
'מצווה' יכולה להיתפס בשתי דרכים: כפירוט של מצווה מסוימת, או כמונח כללי. במקרה זה מדובר במונח הכללי. המושג 'בר מצווה' מופיע במדרש. 'בר' פירושו בעקבות הארמית גם מי שיש לו נכס מסוים, פיזי או מטפורי, תחילית נרדפת ל'בעל'. למשל בר דעת, בר סמכא, בר פלוגתא ועוד.
39
שוש סוויסה שואל/ת: מה מקור הביטוי "שמחת זקנתי בראש חוצות"?
רוביק עונה:
'שמחת זקנתי' הוא ביטוי מתורגם מיידיש: אַ שׂימחה אויף זײַן באָבען (שמחת הסבתא שלך). ביטוי קרוב ביידיש: הדאגה של הסבתא שלך. 'בראש חוצות' היא תוספת ישראלית.
40
אודי שואל/ת: מה מקור שמן של השאלות האמריקאיות?
רוביק עונה:
הביטויים 'מבחן אמריקאי' ו'שאלות אמריקאיות' נוצרו בישראל, מאחר שהשיטה יובאה אלינו משיטות בחינה בארצות הברית. בארה"ב השיטה נקראת multiple-choice questions. השם העברי הרשמי: שאלות רב-ברירתיות.
41
הארווי באק שואל/ת: מניין נובע שימוש הסלנג ב"להתלבש" בצירוף "להתלבש על משהו/מישהו"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. הביטוי המקביל הוא אָנטשעפּען זיך, שפירושו להיצמד למישהו, במשמעות המוכרת מהביטוי הישראלי. אנטשעפען פירושו להיצמד, לתלות בגד או לרכוס.
42
נדב שרי שואל/ת: בספר המתח אותו אני קורא יש גבר חביב שחוטף למחייתו ילדים וגובה עבורם כופר נפש. בשער של 7 ימים מן השבוע שעבר, לעומת זאת, נכתב למרבה הבושה כי בעלה ז"ל של יעל גרמן חטף התקף לב. כיצד זה הפך הפועל חטף בשפה העממית למשהו שלילי חוטף לעצמו? הרי איש לו יחטוף לעצמו מכות.
רוביק עונה:
ניכרת כאן השפעת היידיש. בשפה זו כאפן פירושו לחטוף במובן האקטיבי, ומכאן 'שכונת חאפ', בעוד אריינכאפּן פירושו לספוג, במובן הפסיבי. ביידיש קיים הביטוי המקביל: אריינכאפּן קלעפּ – לחטוף מכות.
43
תמי כספי שואל/ת: מה מקור הביטוי עקוב מדם?
רוביק עונה:
המקור בספר הושע: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם" (הושע ו 8). פרשני המקרא מתחבטים בהוראת 'עקוב'. יש רואים בה הוראת עקום. רמב"ן קובע: "מסובבת ומוקפת [דם]". אבן עזרא: "כמו עקוב הלב". על פי הפשט עקוב כאן בהוראת הולך בעקבות, דהיינו שהמקום מלא עקבות דם. הצורה התקנית היא עקוֹב, אך בלשון הדיבור נהוג להגות עקוּב מדם.
44
אבישי סימון שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור הביטוי 'אחז את השור בקרניו'.
רוביק עונה:
המקור בספרדית: tomar el toro por las astas. לביטוי גרסאות ביידיש, אנגלית, צרפתית ועוד. הניב נוצר בעקבות מלחמות השוורים, שבהן אוחזים את הפר המתנפל בקרניו כדי לבלום את ההסתערות. על פי התקן הלשוני יש לומר "אחז את הפר בקרניו", אך השימוש במילה שור מושפע מהשתרשות הצירוף "מלחמת שוורים". בלטינית קיים ניב בהוראה קרובה: tenere lupum auribus (לתפוס את הזאב באוזניו).
45
רנה זמיר שואל/ת: מהו המקור של הביטוי "לא בִּכְדי"? אני יודעת מה מוּבנו.
רוביק עונה:
זהו ביטוי בארמית המופיע בספרות ימי הביניים: "אפילו שוגג ואנוס ובוודאי מדנקט מזיד לא בכדי נקט ליה [לא לחינם נתן לו]" (חידושי הרשב"א נדרים ג ב). 'בכדי' בהוראת חינם מצוי בלשון חכמים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >