שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
רוני סיבוני שואל/ת: מה מקור הביטוי 'חלום רטוב', כמו במשפט בטור על צוק איתן "פירוז. החלום הרטוב של הוגי הסכם ארוך טווח עם העזתיים. לא נראה באופק". האם חלום יבש לא מספיק?
רוביק עונה:
חלום רטוב הוא חלום ארוטי (גברי) הגורר אחריו הרטבת המצעים. מעמדו בסולם החלומות גבוה במיוחד, והוא משמש דימוי לחלום מסעיר המייצג משאלות כמוסות. זהו תרגום של הביטוי האנגלי wet dream. החלום הרטוב, תרתי משמע, של העזתים הוא נמל.
242
ברק פרתום שואל/ת: אני יודע ש"קוגלגר" הוא מיסב, אבל מה המשמעות המדויקת וההיסטוריה של השימוש של המילה הנ"ל במשפט "אם הוא יצליח אז אני קוגלגר?"
רוביק עונה:
'קוגלאגר' מציין אבסורד מוחלט, כלומר, כפי שלא יתכן שאני מיסב, כך לא יתכן שדבר מסוים הוא אפשרי או כפי שמציגים אותו. מנחם בגין מצוטט באחד מנאומיו בוועידת החרות משנת 1975: "אם זו דמוקרטיה אני קוגעלאגר". ביטויים דומים: "אם זה ... אז אני צנצנת", או "אני צוללת". לא מצאתי מקבילות בשפות אחרות.
243
מאי שואל/ת: אמא שלי משתמשת הרבה בביטוי ‘שנת קוקוס’ בניסיון לתאר דברים ישנים. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
יש כמה ביטויים שמדברים על מה שהיה מזמן, וביניהם ‘שנת תרפפו’, שבא מלדינו, ‘שנת איכה’ ועוד. לא ברור איך נולד הביטוי ‘שנת קוקוס’ (וגם ימי קוקוס), שהיה נפוץ מאוד בשנות קוקוס, אין הסבר, אך ייתכן מאוד שהוא התגלגל מהביטוי שמקורו בלדינו ‘שנת אנטיוכוס’.
244
יעל זיידמן שואל/ת: מה מקור הצירוף המקובל כל כך, "אז זהו, שלא"?
רוביק עונה:
על פי מבנה המשפט אין ספק שזו יצירה ישראלית מקורית, וכמו ביטויי דיבור רבים אין לה אב מוגדר. גם אופייה המתריס-מתנצח מעיד על כך. היא זכתה גם לראשי התיבות אז"ש, וכן לאח תאום הנדיר יותר: "אז זהו, שכן".
245
נצה שואל/ת: מדוע אומרים 'מצא את מותו'? האם חיפש אותו?
רוביק עונה:
הביטוי שאול משפות אירופה. כך בצרפתית: trouver la mort, בגרמנית: den Tod finden ובאנגלית: met his death (פגש את מותו). הצירוף מתייחס בעיקר למוות באסונות בלתי צפויים כגון תאונת דרכים, מפולת שלג וכדומה. הופעה קרובה במקרא: "אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ" (שמות יח 8).
246
ג'ף גודמן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'לעורר פלצות'?
רוביק עונה:
'פלצות' היא מילה מקראית שפירושה פחד וחלחלה. היא מופיעה בביטויים שונים כגון 'אחוז פלצות' שמקורו מן המקרא, 'כוסה פלצות', ובעברית החדשה: עורר פלצות.
247
יגאל שואל/ת: מהיכן נולד הביטוי 'חוסר שביעות רצון'?
רוביק עונה:
בברכת יעקב נכתב: "נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה'", וכאן בהוראת מי שהתעשר ושבע מרצונו ומברכתו של אלוהים. עם הזמן 'שבע רצון' נתפס כמי שמלא בתחושת רצון, כלומר, תחושה טובה ונעימה, בניגוד לביטוי המקראי 'שבע רוגז'.
248
אליעזר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'אפשר לחשוב', ואיך התגלגל לשימושו הנפוץ?
רוביק עונה:
המקור הוא ברוסית: mozhno podumat!. השימוש הנפוץ אינו צריך להפתיע. זהו ביטוי דיבורי שנועד ללגלג על דברי התפארות של אחרים, מצרך מבוקש בתרבות הישראלית.
249
תמר גינדין שואל/ת: נשאלתי מאיפה הגיע הביטוי "הביא ביד", ולא ידעתי לומר...
רוביק עונה:
כמו ביטויי סלנג רבים קשה לאתר את המקור המדויק. 'הביא' הוא פועל גנרי שיש לו גם שימושים מיניים, כמו 'הביא לה': שגל אותה, וכמוהו 'הביא ב...' מכאן המעבר ל'הביא ביד' במשמעות אונן או הגיע לסיפוק עצמי הוא אך טבעי. אפשר להעלות השערה שיש כאן השפעה של הפועל האנגלי to come, במשמעות להגיע לאורגזמה, אך בוודאי שלא ניתן לאשש אותה.
250
שולמית אורן שואל/ת: מאין לקוח הביטוי "ללכת שבי אחרייך"?
רוביק עונה:
הביטוי נולד בעקבות ספר איכה: "עולליה הלכו שבי לפני צר", וכאן פירושו הליכה ממשית בשבי. הקישור לאהבה נעשה בהשפעת השימושים באנגלית של הפועל captivate, שפירושו גם ללכת בשבי וגם להתאהב, ומכאן 'נשביתי בקסמיו', 'שבה את לבי' ועוד.
251
שרית סרי שואל/ת: 'סכנת נפשות' הוא ביטוי העולה כאזהרה לעניינים שקשורים בבטיחות הגוף... , למשל: "תעזרו שמישהו לא יפול, יש שם בור גדול - ממש סכנת נפשות". האם מקורו תנכ"י? האם מזמן כבר נעשה החיבור גוף-נפש טרום עידן הרוחניקים והניו-אייג'? ובאותו עניין, הביטוי 'גועל נפש'.
רוביק עונה:
כבר במקרא רוב הופעות המילה 'נפש' מתייחסות למכלול קיומו של יצור חי כלשהו, בעיקר אדם, ולא רק לנשמתו בהבחנה מגופו. לכן אנו מדברים על 'מספר הנפשות בבית' ולא מתכוונים דווקא לקיומם הרוחני, ומכאן גם 'דיני נפשות'. 'סכנת נפשות' היא אם כך סכנה לעצם קיומו וחייו של האדם. הביטוי מופיע במשנה, מסכת תרומות: "כל שיש בו ליחה אסור, ונשוכת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות". הביטוי 'גועל נפש' התגלגל מן הפסוק בספר ויקרא "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם", וכאן בעל הנפש הוא אלוהים.
252
בנו דקל שואל/ת: מניין לקוח הביטוי 'יצא מן הכלים'? האם מדובר בהיפוך של 'נחבא אל הכלים', או שמא מביטוי ביידיש כפי שמציע דב סדן?
רוביק עונה:
'יצא מן הכלים' הוא תרגום של הניב היידי 'אַרויסגיין פֿון די כּלים'. הסברה המתקבלת על הדעת שהוא נולד ביידיש בעקבות הביטוי המקראי 'נחבא אל הכלים': "וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה', הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ? וַיֹּאמֶר ה', הִנֵּה הוּא, נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים" (שמואל א י 22). מי שנחבא אל הכלים מצטנע, מי שיוצא מן הכלים מתפרץ. הסברה מתחזקת מכך שבביטוי משובצת המילה העברית 'כלים', וכמו כן לא מוכר ניב מקביל בשפה זרה.
253
יעקב דאום שואל/ת: בנוסח תפילת הדרך במטוס מופיע המשפט: ״שתשמרנו מרוח סועה מסער ומצער, ותוציא רוח טוב מאוצרותיך״. מה היא רוח סועה, והאם מדובר ברשימת סוגי רוחות: סועה, סער וצער?
רוביק עונה:
'רוח סועה' הוא ביטוי המופיע במקרא פעם אחת, בספר תהלים נה 9: "אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסַּעַר". פירוש הביטוי הוא רוח מהירה או רוח סוערת, והוא נקשרת לפועל הארמי-סורי סעא (התקיף), ולפועל הערבי סַעַי שפירושו מיהר, רץ. בשלבים מאוחרים יותר המילה 'סועה' נתפסה כשם עצם, במשמעות סערה. 'רוח סועה מסער' הוא צירוף שלם, כלומר: הרוח הסוערת היא תוצר של הסער. הצער הוא כבר במשמעותה המוכרת לנו.
254
אליעזר שואל/ת: מניין הגיע הביטוי 'רעש אדמה'? מה הקשר לרעידת האדמה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בהופעות שונות של המילה 'רעש' במקרא, שפירושה 'רעידה חזקה' היא מתייחסת לתופעת רעידת האדמה. בספר יחזקאל נכתב: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל", והתיאור אינו משאיר מקום לספק: "וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל־חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל". עמוס מתחיל את נבואותיו בציון זמן: "שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ". בימי הביניים החל ציון התופעה באמצעות צירופי לשון. פרשני המקרא השתמשו בביטוי 'רעש הארץ', ואברבנאל אף הביא הסבר מדעי לתופעה. בפירושו לפסוק בשמות יט המתאר את הר סיני בעת מתן תורה: "וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד", הוא כותב: "כי הנה התבאר בטבעיות שסבת רעש הארץ הם רוחות עבים ועשנים נכנסים בבטן האדמה וכאשר לא ימצאו נקבים ומקומות לצאת תרעש הארץ מפני האד הנעצר שמה". רש"י השתמש בביטוי 'רעידת הארץ'. הצירופים 'רעש אדמה' ו'רעידת אדמה' הם בעברית החדשה. בעיתון הצפירה מינואר 1888 נכתב על "רעש אדמה חזק מאד, ויזדעזעו חלוני הבתים וכל העם חרד חרדה גדולה". שלוש שנים קודם לכן מופיע הביטוי בעיתון הצבי. 'רעידת אדמה' מופיע מאוחר מעט יותר. בעיתון המליץ מיולי 1895 נכתב "בחצי השעה השלישית הורגשה פה רעידת אדמה חזקה". לשימוש שהשתרש ב'רעידת אדמה' תרמו גם שפות אירופה. באנגלית earthquake הוא מילולית רעידת אדמה, וכן בגרמנית: erdbeben.
255
אליעזר שואל/ת: מה המקור ומה משמעות הביטוי 'בשעה טובה?'
רוביק עונה:
'בשעה טובה' מתאר מהלך או עניין מסוים המתבצעים בזמן הראוי לכך. בשו"ת זכרון יהודה מהמאה ה-14 נכתב: "הלכו לשנייה ואמרו לה כדברים האלה, והשיבה: תעשה בשעה טובה". הביטוי מופיע גם ביידיש: 'אין אַ גוטער שעה', בלדינו: אֶן בּוֹנוֹרָה, וכך בצרפתית: à la bonne heure. הביטוי משמש גם כברכה בעקבות שלב מוצלח בחיי אדם, כגון מעבר דירה או כניסה למקום עבודה חדש. יש לראות כאן צורה מקוצרת של האיחול 'שיהיה בשעה טובה'.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >