שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
מיכל שואל/ת: מה מקור הביטוי 'יש מאין'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בלשון ימי הביניים. אברהם בן עזרא כתב בפירושו לפסוק הפותח את המקרא: "רובי המפרשים אמרו שהבריאה להוציא יש מאין". לביטוי מקור לטיני: creatio ex nihilo (נברא מאפס).
212
חיה שואל/ת: מה מקור הביטוי 'שבת שלום'? למה דווקא השלום מקושר לשבת? והרי הברכה ביידיש 'גיט שבת' 'מאחלת 'שבת טובה'?
רוביק עונה:
מקור הברכה 'שבת שלום' הוא בתלמוד, במסכת שבת: "ורחמיו מרובין, ושבתו בשלום". על פי מילון גור הברכה בנוסחה היום מופיעה בספר של"ה (ראשי תיבות: שני לוחות הברית) מאת ישעיה הלוי הורוויץ, שהופיע בירושלים בשנת 1623. הברכה 'שַבָּת שלום ומבורך' מופיעה לראשונה בספר "חמדת ימים", שיצא באיזמיר בשנת 1737.
213
מיכל בן-זאב שואל/ת: מדוע אומרים 'נטילת ידיים' כשמדובר ברחצת הידיים? מה נוטלים כאן?
רוביק עונה:
הצירוף 'נטל ידיו' מופיע בתלמוד, במסכת עירובין ובמקומות נוספים. לצירוף שני הסברים. האחד, שמדובר במשמעות המקובלת של 'נטל', כלומר לקח. הסבר זה מבוסס על מסכת ידיים במשנה שבה נאמר "מי רביעית נותנין לידיים". פירוש אלבק: השמשים נותנים את המים על ידי הסועדים כדי לרחוץ אותם. המסקנה היא מכאן שמי ש'נותן לידיים' רוחץ ידי אחרים, ומי ש'נוטל לידיים' רוחץ את ידיו שלו. ההסבר הזה מופיע בתוספתא:" הנוטל מתכוון, והנותן אינו מתכוון". הסבר שני נשען על הפועל נטל בערבית שפירושו שפך מים. משמעות זו מופיעה בפיוט של יהודה הלוי בו נכתב: "עב לא נטלה טללי מים". זה כנראה גם מקור שם הכלי נטלה המשמש לרחיצת ידיים המופיע בתלמוד, והוא נקשר למילה היוונית אנתיון שפירושה דלי, ול'אנטל', במשמעות דומה.
214
יוסף נח טננבאום שואל/ת: מה מקור הביטוי "כולי אוזן"?
רוביק עונה:
זהו ביטוי מתורגם, המופיע בגירסות שונות בשפות אירופה. באנגלית אומרים : I’m all ears. בגרמנית: ich bin ganz Ohr. בצרפתית: être tout oreilles. ביטוי קרוב ברוסית: ya ves vnimaniye (כולי תשומת לב).
215
גיורא שנר שואל/ת: מהיכן בא הביטוי 'אגדה אורבנית'?
רוביק עונה:
הביטוי חדש יחסית, ומקורו באנגלית: urban legend. פירושו סיפור המתגלגל בגרסאות שונות ובתרבויות שונות ללא בסיס עובדתי, כגון הסיפור על תנינים החיים בצינורות הביוב של ניו-יורק. נראה שסיפור התנינים הדביק לצירוף את התיבה 'אורבני', למרות שאגדות אורבניות רבות מתרחשות במקומות שאינם אורבניים.
216
מלכה שואל/ת: מה מקור הביטוי להרים טלפון? שרגא שואל באותו עניין : עד לפני מספר שנים היינו מחייגים בחוגת הטלפון, היום אין חוגה ואנחנו מפעילים את הניידים השונים בהקשה, בלחיצה ובדיבור. מה מחליף את המילה לחייג?
רוביק עונה:
'להרים טלפון' הוא תרגום מאנגלית: Pick up the phone. והוא נולד בימי טלפון החוגה והשפופרת שהם היום מצרך לאספנים. המשפט המדויק הוא כמובן "הרמתי את השפופרת", ובהרחבה, "הרמתי את שפופרת הטלפון", אך הנטייה לקצר וגורמים סמנטיים הולידו את "להרים טלפון". ככל שהתקדמה הטכנולוגיה הביטוי נשאר על כנו וקפא, ומשמעותו "התקשר או ענה להתקשרות טלפונית". זה מה שקרה גם לשימוש בפועל לחייג, שנשאר זמן רב אחרי היעלמות החוגות, מה גם שאין לו חלופה סבירה. "תתקתק אלי" או "תקיש אלי" נשמעים מוזרים למרות שהיום אנחנו מתקתקים או מקישים, ובטלפון החכם נוגעים במסך או מדברים אליו. דוגמה מתחום אחר היא הביטוי "תעמיד מים", שנולד מהכנת קפה על כירה, למרות שהיום אנחנו לוחצים על מתג בקומקום או במכונת הקפה.
217
שלמה קניאל שואל/ת: האם יש מקור לצירוף "נקמה מתוקה"?
רוביק עונה:
הצירוף נפוץ בשפות שונות. אנגלית: Revenge is sweet. גרמנית: Rache ist süß. צרפתית: la vengeance est douce, וכן ברוסית. הצירוף מופיע באנגלית כבר במאה ה-16, ושורשיו ב"איליאדה" להומרוס, ספר 18: "זעם... מתוק יותר מדבש הזולג, פורץ כעשן מחזהו של אדם".
218
אילן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'מחרחר מלחמה'?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטוי דומה בספר משלי, 'מחרחר ריב': "פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ, וְאִישׁ מִדְיָנִים לְחַרְחַר רִיב". הגירסה 'מחרחר מלחמה' חדשה, ומתייחסת להקשרים פוליטיים ואסטרטגיים, בעוד מחרחר ריב מתייחס ליחסי אדם וחברו או קבוצת אנשים.
219
מורן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'לתת פור'?
רוביק עונה:
'פור' היא שאילה ישירה מאנגלית, fore, במשמעות 'קדמי', והיא משמשת בסלנג הישראלי מקדמת דנא של ימי המנדט: "היה לי פור עליו", ומכאן גם 'נתן פור', כלומר, אִפשר ליריב להיות לפניו, העניק יתרון לחלש ממנו. ועל כך כתב יורם טהרלב ב"משק יגור טיוטה", בשיר על תחרות טרקטורים: "פרובר על הפורד/ יכול לתת לו פור".
220
דליה מאיה שואל/ת: מה פירוש הביטוי "ניפגש בשמיניות", בעיקר כשגבר אומר זאת לאשה?
רוביק עונה:
לא מוכר לי השימוש ביחסי המינים, אבל מקורו של הביטוי בדברים שאמר דוד לוי בפברואר 1992, וצוטט בהרחבה: "איננו מרימים ידיים ואיננו נכנעים ... ניפגש בשביעיות". מקור הביטוי בשיטת הבחירות שהיתה נהוגה משנות השמונים בתנועת החרות, שבה נבחרו המועמדים לכנסת תחילה ברשימה רחבה של 50 מועמדים, ואחר מתוך הרשימה הזו על פי קבוצות של שבעה ח"כים, על פי סדר המקומות ברשימה. כל ח"כ הציג עצמו בשביעייה שבה סבר שיש לו סיכוי טוב להיבחר. לוי אמר "ניפגש בשביעיות" לאחר שנבחר בבחירה הכללית למקום ה-18, אבל סבר עדיין שישפר את מצבו בבחירות לשביעיות. "ניפגש בשמיניות" הוא פיתוח משובש של האמרה.
221
גבי ניומן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'כדרכּוֹ בקודש'?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהלים: "אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים" (תהלים עז 14). וכאן המשמעות ישירה וברורה. בעברית החדשה הביטוי זכה למשמעות אירונית ומבטא יחס ספקני לכוהני הדת. יחס ספקני כזה אפשר למצוא גם בביטוי "רוחץ בניקיון כפיו" שבמקורו בספר תהילים אינו אירוני.
222
שמעון בוגן שואל/ת: הביטוי "מחיר שווה לכל נפש" נראה, מילולית, כחסר משמעות שיווקית. מהו המקור, ואיזו חלופה יש לביטוי?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בתלמוד, שם נכתב במסכת כתובות: "אך אשר יאכל לכל נפש, דבר השווה לכל נפש". אין לראות כאן חוסר משמעות. פירושו מילולי כמעט: שווה לכל נפש, שווה לכל אדם, ומכאן שכל אדם יכול לצרוך אותו גם אם אינו בעל אמצעים.
223
עתליה שואל/ת: אני סטודנטית לתואר שני בלשון עברית, ובימים אלה מנסה לאפיין את הדיאלקט המשתקף במכתבים משפחתיים אישיים שנכתבו בתחילת שנות השבעים. רציתי לדעת מהו מקור הביטוי 'לבייש את הפירמה', והאם יש דרך לדעת מתי בערך הגיע למחוזות העברית המודרנית.
רוביק עונה:
'פירמה' היא מילה רוסית, המקבילה למילה האנגלית firm, ופירושה חברה כלכלית. בביטוי 'בייש את הפירמה', ובעיקר בשלילה: "אל תבייש את הפירמה" היא הורחבה לקבוצה בכלל. ככל הידוע 'בייש את הפירמה' הוא ביטוי ישראלי מקורי. הוא נשמע בשיח לא מעט כבר בשנות החמישים.
224
צח משה שואל/ת: מה מקור הביטוי 'ניטש ויכוח'?
רוביק עונה:
'ניטש' פירושו התפשט, וזאת על פי שימושים קדומים של הפועל. השימוש בביטוי 'ניטש ויכוח' מופיע לראשונה בעיתונות של שנות הארבעים של המאה הקודמת.
225
אביב אברמוביץ שואל/ת: אני תוהה: האם את הביטוי 'סלע קיומנו' אכן טבע ראש ממשלתנו בשנת 96'? זה באמת לא היה קיים לפניו, כמו ש'מהפך' לא היה קיים לפני חיים יבין ב-77'?
רוביק עונה:
אתר העיתונות העברית ההיסטורית, שהגיע בסריקת העיתונים עד שנות השמונים כולל, לא מכיר את הביטוי או דומים לו. אין ספק, זו תרומתו של נתניהו לאוצר הניבים העברי.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >