שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
בני שואל/ת: מה מקור הביטוי, ולא בהשאלה, "הדג מסריח מהראש"? הרי כשהדג מקולקל, כולו מסריח.
רוביק עונה:
מילון הניבים של אוקספורד מסביר את מקור הביטוי בכך שאפשר לבחון את מצבו של דג ומידת טריותו על פי מצבו של הראש. מכאן התגלגל הדימוי לאמרה המופיעה בשפות רבות, הקובעת כי השחיתות בחברה או בארגון נובעת מהעומדים בראשם. הרעיון מובע גם בלשון חכמים: "ויקצוף משה על פקודי החיל, מגיד שאין הסירחון תלוי אלא בגדולים" (ספרי במדבר קנז).
257
רועי כ"ץ שואל/ת: "אני נתקל לאחרונה לא מעט בביטוי 'לצאת ראש'. לדוגמא: "קראתי את המסמך, אך לא הצלחתי לצאת ראש אתו", כלומר, להבין אותו. מה מקורו? בחיפוש קצר באינטרנט מצאתי הצעה שמדובר בתרגום לביטוי get ahead.
רוביק עונה:
לא נראה שזה המקור, to get ahead פירושו להצליח, ו-ahead כאן נגזר אמנם מהמילה ראש אבל פירושו 'קדימה'. הביטוי אכן מוזר, וכל מידע יתקבל ויצוטט. יש גם שימוש מהופך: לצאת ראש במשמעות להתעמת, והוא קיצור של "לצאת ראש בראש".
258
אלי שמעוני שואל/ת: מהו מקור האמרה "פעם שלישית – גלידה"?
רוביק עונה:
המקור הוא בכמה ניבים באנגלית המתייחסים לדבר מה המתרחש שלוש פעמים ברציפות: third time lucky (הפעם השלישית תהיה במזל), וגם: third time's the charm (בפעם השלישית יתרחש קסם). על דפוס זה נאמר גם next time I scream! (בפעם הבאה שאפגוש אותך אצעק), ששובש בישראל על פי השמיעה ל-next time ice cream (בפעם הבאה גלידה), ובחיבור לניבים הקודמים נוצר "פעם שלישית גלידה". השיבוש היווה גם בסיס לפרסומת בריטית בשנות החמישים: I scream for ice cream. משחק מילים דומה משמיע רוברטו בניני בסרט "נרדפי החוק" (1986).
259
מנדי מליק שואל/ת: מה המקור למילה 'צימעס' בביטוי "אל תעשה מזה צימעס"?
רוביק עונה:
צימעס הוא ביידיש כינוי לגזר מבושל, בדרך כלל בתבשיל מתקתק הכולל גם צימוקים. הכנת צימעס נחשבה עניין מורכב. "אל תעשה מזה צימעס" כוונתו אם כן "אל תיקח עניין פשוט ולא חשוב כמו גזר, ותעשה ממנו עניין גדול ומסובך". הביטוי נשמע בעיקר בשיח התקשורתי, ומרמז לכך שהצימעס הזה טעים מאוד לתקשורת, במקביל לביטוי "עשה מזה מטעמים".
260
לילך גרימינג'ר שואל/ת: כשהייתי ילדה, נדרשתי כמו רבים אחרים "להיות בן אדם" וחוות הדעת האולטמטיבית על כל אחד היתה "העיקר שתהיה בן אדם". עד היום לא ממש ברור לי למה התכוונו ומה מקור הביטוי. התוכל להשכילני?
רוביק עונה:
'אדם' או 'בן אדם' זכה לאורך הדורות למשמעות של 'אדם טוב' או 'אדם מוסרי'. ההתפתחות הזו מוכרת בשפות אירופה, שם human פירושו גם אדם בכלל וגם אדם מוסרי, ומכאן מילים טעונות מטען מוסרי כמו הומניזם, הומאני והומאניטארי. ביידיש, במקביל או בהשפעת התהליך הזה, אומרים על אדם טוב שאפשר לסמוך עליו שהוא מענטש (מילולית: אדם), וגם זיין א מענטש, תהיה בן אדם. השימוש העברי במשמעות הזו מושפע משפות אירופה, ובעיקר מיידיש. עם זאת, למשמעות המוסרית אומצה המילה הנרדפת לאדם, 'אנוש', ומכאן 'אנושי' ו'אנושיות'.
261
חיים רוזנברג שואל/ת: מדוע חשבון עובר ושב נקרא כך? מה מקור השם?
רוביק עונה:
ראשית, השם אינו זקוק להתנצלויות, שהרי זה מה שקורה לכסף בחשבון: הוא עובר, ולפעמים גם שב. זהו תרגום למקבילה האנגלית current account, 'חשבון שוטף'. הביטוי ותיק מאוד ומופיע כבר בראשית המאה העשרים, למשל בעיתון מוריה מ-10.8.1914: "ראיתי בעיני שאנשים מכניסים כספים להבנק על חשבון עובר ושב". מקור הצירוף בספר יחזקאל (לה 7): "וְנָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ עֹבֵר וָשָׁב".
262
אריה לוי שואל/ת: מה מקורו של הפתגם "כשנגיע לגשר נחצה אותו"? והרי הגשר הוא הפתרון ולא הבעיה, לא?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בפתגם האנגלי Don’t cross a bridge till you get to it, והוא מציג גם את הדרך אל הגשר וגם את הגשר עצמו כבעיות הדורשות פתרון. פלוני תמה איך להתמודד עם משימה עתידית קשה, ומציעים לו לפתור בעיה דחופה יותר, ואז לשבור את הראש ביחס להמשך.
263
אלכס שפי שואל/ת: מה מקור הביטוי "אינו מתכתב עם המציאות" ומה פירושו? האם זה דומה ל"אינו עולה בקנה אחד עם המציאות"?
רוביק עונה:
"אינו מתכתב עם..." פירושו אכן "אינו תואם ל...", ומדובר בהשפעה אנגלית מובהקת: correspond באנגלית פירושו גם בהוראה כללית, מתאים או תואם למשהו, וגם בהוראה מיוחדת: מתכתב עם מישהו. הפועל העברי 'התכתב' הקשור במקורו להחלפת מכתבים ספג את המשמעות הנוספת, הכללית, מן האנגלית. מהלך סמנטי מסוג זה קרוי שאילת משמעות, ויש לו דוגמאות רבות בעברית החדשה.
264
יקיר דלל שואל: שואל/ת: מה מקור השאלה הרטורית "זה ציפור? זה מטוס? לא! זה ..."?
רוביק עונה:
המקור הוא בסרט "סופרמן". התושבים הנפעמים מביטים בדמות החולפת בין גורדי השחקים ושואלים: זה ציפור? זה מטוס? והתשובה: לא, זה סופרמן.
265
אביתר מרמת גן שואל/ת: מה מקור השם אבעבועות רוח?
רוביק עונה:
"אבעבועות רוח" הוא תרגום מיידיש: ווינדפאקן. השם נוצר כדי להבדיל אותו מאבעבועות שחורות הקשה, בעוד אבעבועות רוח נוצרת על פי אמונה עממית כתוצאה מהצטננות (רוח קרה), אם כי גם לה גורם נגיף.
266
אברהם שרון שואל/ת: מהיכן הביטוי "שיכון רסקו"?
רוביק עונה:
רסקו היא חברה שהיתה שייכת למוסדות הלאומיים בעבר מאז נוסדה ב-1934, ושמה הוא ראשי תיבות באנגלית: Rural Suburban Settlement Company. אחרי קום המדינה הפכה להיות מזוהה עם בנייה של שיכונים זולים, בעיקר בפריפריה.
267
איתי שואל/ת: בראיון עם ראש אמ"ן ציין הלה כי איראן מרוחקת מפצצת אטום "כמטווחי קשת". - מה מקור הביטוי "מטחווי קשת"? מה בינו לבין "מטחווי עין" ו"מטחווי אבן" אשר גם נמצאים בשימוש לעיתים?
רוביק עונה:
דווקא "כמטחווי קשת" הוא הביטוי המקורי. בספר בראשית כתוב: "ותלך ותשב לה מנגד הרחוק כמטחווי קשת". רש"י מפרש: "כשתי טיחות, והוא לשון יריית חץ". השורש הוא טחה (ויש אומרים טחוה), ויש לו קשר משפחתי לשורש טוח (טווח, לטווח וגם הטיח). הוא אף מתקשר לפועל הערבי טחה: לפזר, לשאת משהו למרחק.
268
אלי ברנד שואל/ת: שמעתי ציטוט של ביאליק שאמר "לקרוא שירה מתורגמת זה כמו להתנשק מבעד למטפחת". מה מקור האמרה?
רוביק עונה:
אשר רייך פרסם ספר תרגומי שירה בשם "נשיקה מבעד למטפחת", בעקבות מדור שלו בשם זה במוסף לספרות של הארץ. הביטוי האנגלי שעליו מיוסד הביטוי הוא a kiss through the veil, ורייך מוסיף כי טבע אותו המשורר והמבקר הבריטי מן המאה ה-19 ס.ט. קולרידג'. האמרה מיוחסת גם לביאליק, אך ביאליק לא היה זה שטבע אותה.
269
אלכס פז-גולדמן שואל/ת: מתי והיכן נכנסה המילה "חית מחמד" לשפה העברית במובן של pet במקום "חית בית" או "חית שעשוע"?
רוביק עונה:
הביטוי השתרש בעשורים האחרונים, אך לא ידוע מי הכניס אותו, הוא לא נקבע על ידי האקדמיה. כל מידע בעניין יתקבל, יצוטט ויזכה למזכה (בלע"ז קרדיט).
270
אלעד מקרית גת שואל/ת: מאיפה בא הביטוי "או-טו-טו" במשמעות "עוד מעט, מיד"?
רוביק עונה:
זהו ביטוי ביידיש טהורה, שבה אָט (מבטאים אוט) פירושה הִנֵה, ובהכפלה: אָט-אָט (הנה הנה). הביטוי המדויק הוא "או-טו-טוט".
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >