שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
אביתר מרמת גן שואל/ת: מה מקור השם אבעבועות רוח?
רוביק עונה:
"אבעבועות רוח" הוא תרגום מיידיש: ווינדפאקן. השם נוצר כדי להבדיל אותו מאבעבועות שחורות הקשה, בעוד אבעבועות רוח נוצרת על פי אמונה עממית כתוצאה מהצטננות (רוח קרה), אם כי גם לה גורם נגיף.
257
אברהם שרון שואל/ת: מהיכן הביטוי "שיכון רסקו"?
רוביק עונה:
רסקו היא חברה שהיתה שייכת למוסדות הלאומיים בעבר מאז נוסדה ב-1934, ושמה הוא ראשי תיבות באנגלית: Rural Suburban Settlement Company. אחרי קום המדינה הפכה להיות מזוהה עם בנייה של שיכונים זולים, בעיקר בפריפריה.
258
איתי שואל/ת: בראיון עם ראש אמ"ן ציין הלה כי איראן מרוחקת מפצצת אטום "כמטווחי קשת". - מה מקור הביטוי "מטחווי קשת"? מה בינו לבין "מטחווי עין" ו"מטחווי אבן" אשר גם נמצאים בשימוש לעיתים?
רוביק עונה:
דווקא "כמטחווי קשת" הוא הביטוי המקורי. בספר בראשית כתוב: "ותלך ותשב לה מנגד הרחוק כמטחווי קשת". רש"י מפרש: "כשתי טיחות, והוא לשון יריית חץ". השורש הוא טחה (ויש אומרים טחוה), ויש לו קשר משפחתי לשורש טוח (טווח, לטווח וגם הטיח). הוא אף מתקשר לפועל הערבי טחה: לפזר, לשאת משהו למרחק.
259
אלי ברנד שואל/ת: שמעתי ציטוט של ביאליק שאמר "לקרוא שירה מתורגמת זה כמו להתנשק מבעד למטפחת". מה מקור האמרה?
רוביק עונה:
אשר רייך פרסם ספר תרגומי שירה בשם "נשיקה מבעד למטפחת", בעקבות מדור שלו בשם זה במוסף לספרות של הארץ. הביטוי האנגלי שעליו מיוסד הביטוי הוא a kiss through the veil, ורייך מוסיף כי טבע אותו המשורר והמבקר הבריטי מן המאה ה-19 ס.ט. קולרידג'. האמרה מיוחסת גם לביאליק, אך ביאליק לא היה זה שטבע אותה.
260
אלכס פז-גולדמן שואל/ת: מתי והיכן נכנסה המילה "חית מחמד" לשפה העברית במובן של pet במקום "חית בית" או "חית שעשוע"?
רוביק עונה:
הביטוי השתרש בעשורים האחרונים, אך לא ידוע מי הכניס אותו, הוא לא נקבע על ידי האקדמיה. כל מידע בעניין יתקבל, יצוטט ויזכה למזכה (בלע"ז קרדיט).
261
אלעד מקרית גת שואל/ת: מאיפה בא הביטוי "או-טו-טו" במשמעות "עוד מעט, מיד"?
רוביק עונה:
זהו ביטוי ביידיש טהורה, שבה אָט (מבטאים אוט) פירושה הִנֵה, ובהכפלה: אָט-אָט (הנה הנה). הביטוי המדויק הוא "או-טו-טוט".
262
אריה לוי שואל/ת: מה מקור המושג "הולך ופוחת הדור"?
רוביק עונה:
בספר הפרשנות "ים של שלמה" מן המאה ה-16 נכתב: "הדורות פוחתים והולכים, ואם הראשונים כענקים, אנו כיתושין".
263
אריה לוי שואל/ת: מקור המושג "כרעם ביום בהיר", או out of the blue?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטויים בשפות שונות שבהם מדובר דווקא על "ברק ביום בהיר", כגון יידיש וגרמנית. הגירסה האנגלית out of the blue הוא קיצור של גירסה קודמת: bolt from the blue sky, ברק מן השמיים הכחולים.
264
אריק בן-ארי שואל/ת: מה פירוש הביטוי "מוצא חן בעיני"? אני מבין את כוונת ה"בעיני" - לפי ראייתי, אך מה כוונת "את מוצאת חן"? איזה חן בדיוק אנו טוענים שהיא מצאה?
רוביק עונה:
"מצא חן בעיני" הוא ביטוי מן התנ"ך, ומופיע בו מספר פעמים בגירסאות שונות. הדעה הרווחת היא היא ש"חן" בא מהשורש חנ"ן: אדם מוצא חנינה, סליחה ומחילה כלפיו בעיני זולתו. הקביעה הזו נסמכת על ביטויים כמו "חן וחסד ורחמים", ובתרגום אונקלוס שבו תורגם "חן" ל"רחמין".
265
אבי לוי מהצפון שואל/ת: היכן מגיע הביטוי "מדינות עולם שלישי", ככינוי למדינות נחשלות? מיהם העולמות הראשון והשני, אותם לא מזכירים אף פעם?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בצרפתית: tiers monde, והוא נטבע על ידי הדיפלומט הצרפתי ז'ורז' בלנדייה בשנת 1956, בעקבות כינוס המדינות הבלתי מזדהות מאסיה ואפריקה. בעקבותיו נשמעו גם החל משנות השישים הצירופים 'העולם השני' ו'העולם הראשון', 'העולם השני' יוחס למדינות הגוש הקומוניסטי, ו'העולם הראשון' למדינות המערב. בצרפתית מקורו של הביטוי כנראה בביטוי 'המעמד השלישי', המתייחס לפשוטי העם .
266
גילה שואל/ת: תוך נסיעה משפחתית התעוררה אצלנו התלבטות: האם בית הספר התיכון נקרא כך על שום היותו בתווך, באמצע (כמו הים התיכון), ואם כן באמצע מה בדיוק, או שמא מלשון הכנה לעתיד?
רוביק עונה:
מונחי החינוך הגיעו אלינו בעיקר מגרמנית, וכך תורגם Grundschule , מילולית, ל"בית ספר יסודי", ו-Hochschule מילולית ל"בית ספר גבוה". בית הספר התיכון נקרא בגרמנית Oberschule, בית-הספר שמעל (היסודי), והמחנכים העבריים קבעו את שמו ל"תיכון" בהיותו בתווך, בין היסודי והגבוה.
267
דני פריש שואל/ת: "נשייה" מופיעה בתנ"ך במקום אחד בלבד (תהילים פח, 13). מהיכן התגלגל הצירוף "תהום הנשייה"?
רוביק עונה:
הביטוי "תהום הנשייה" מקורו בכמה שפות, כמו בגרמנית: Abgrund der Vergessenheit (תהום השכחה), וגם ברוסית. בערבית הביטוי המקביל הוא "וָאדִי אֶלְנִסְיָאן" (נחל השכחה), כאשר השורש השמי נש"ה מופיע גם כאן. השימוש במילה 'נשייה' הוא בהשפעת הפסוק מספר תהילים, שם נכתב 'ארץ נשייה'. "תהום הנשייה" בעברית מופיע לראשונה במאמר שכתב פרץ סמולנסקין בעיתונו השחר בפתח השנה החדשה, בספטמבר 1873.
268
זאב כץ שואל/ת: הפרשן הידוע עופר שלח נוהג להשתמש בביטוי "מן הגורן ומן היקב" כביטוי שפירושו להצליח לנצח בקושי רב ובמאמצים מרובים. האם יש בכלל ביטוי כזה, "מן הגורן ומן היקב"?
רוביק עונה:
יש ויש ביטוי כזה, והוא לקוח מן התנ"ך. בספר מלכים כתוב: "ויהי מלך ישראל עובר על החומה, ואשה צעקה אליו לאמור, הושיעה אדוני המלך. ויאמר, אל יושיעך ה'. אין יושיעך? המן הגורן או מן היקב?" משתמשים בביטוי כשרוצים לומר שהחומר או האמצעים לעניין כלשהו נלקחו ממקורות מזדמנים, בלי שיהיה זמן לאיסוף רציני ומדויק. בתלמוד הפסוק מתקשר לדיונים על תרומת המעשר, המגיעה מן הדגן שבגורן ומהיין המתמלא ביקב.
269
חגי שואל/ת: "מה מקור הביטוי על אותו אדם שגם אכל את הדגים המסריחים, גם חטף מכות וגם גורש מהעיר?
רוביק עונה:
הביטוי מבוסס על סיפור המופיע במדרש: "משל למה הדבר דומה? לאחד שאמר לעבדו: צא והבא לי דג מן השוק. יצא והביא לו דג מן השוק מבאיש. אמר לו בגזירה, או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה. אמר לו: הריני אוכל. התחיל לאכול, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני לוקה! לקה ששים, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני נותן מאה מנה. נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה" (מכילתא, בשלח, ויהי פרשה א). ביידיש נוצר מכאן הביטוי "מכות און פוילע פיש" (מכות ודגים סרוחים). הסיפור הזה רווח בפולקלור העמים ובפולקלור היהודי במזרח ובמערב, ובחלק מן הגירסאות נוסף הגירוש מן העיר.
270
יהודה נויפלד שואל/ת: "ראיתי בירחון 'הדיברות' תיאור של גוי בהליכי גיור שטרם הסתיימו. הוא הגיע לבית כנסת. נאמר לו "לא סופרים אותך", והוסבר לו שהוא אינו יכול להיחשב לאחד מהעשרה של המניין, ובמילים אחרות הוא לא נחשב, לא שייך, אין מתייחסים אליו כחלק מהקהילה. האם זה מקור הביטוי 'לא סופר אותו'"?
רוביק עונה:
הביטוי 'לא סופר אותו' מזכיר ביטויים ביידיש: זיך ניט גערעכנט מיט אים (לא מחשבים אותו), ובאנגלית he does not count. הרעיון שמביא נויפלד, לפיו מקור הביטוי במי שיכול להצטרף למניין היהודי, הגיוני ואף חביב.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >