שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
יוגב בורשטיין שואל/ת: מה מקור הביטוי "בלי כחל ושרק", מה הוא כחל ומה הוא שרק, שיצא להם כזה שם של גנדרנים?
רוביק עונה:
כחל ושרק הם צבעי איפור תלמודיים. כחל הוא כחול, ומכאן המילה מכחול, שרק הוא אדום.
272
יוני מאביבים שואל/ת: מה המקור לביטוי הסלנג "מילה של עמידר"?
רוביק עונה:
"מילה של עמידר" היא הבטחה שאין אחריה הרבה, ובקיצור, לא מילה. ככל הנראה הביטוי צמח מסיפורים על משפחות קשות יום המחכות לדיור של חברת עמידר עד בוש, אבל זו השערה בלבד. כל מידע יתקבל בברכה.
273
יוסי דה ליאון שואל/ת: מה מקור הביטוי "חוצב להבות"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהילים, שם נכתב "קול ה' חוצב להבות אש". בעברית החדשה הצירוף המקובל הוא "נאום חוצב להבות", והוא מושפע משפות אירופה בהן קיים ביטוי דומה באנגלית (fiery speech) , וכן בגרמנית ובצרפתית.
274
יוסף בלכר שואל/ת: מאין בא הביטוי "זהב-פרוויים"? ומה הפירוש?
רוביק עונה:
מהתנ"ך: "ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת, והזהב זהב פרוויים" (דברי הימים). החוקרים סבורים שפרוויים הוא שם מקום שממנו הגיע הזהב.
275
יניב מן המרכז שואל/ת: מה מקור הביטוי "שועל קרבות"?
רוביק עונה:
זהו פיתוח, ככל הידוע ישראלי, של הביטוי "שועל ותיק" או "שועל זקן", המוכר בשפות שונות, ופירושו אדם מנוסה וערמומי.
276
רועי ניניו כותב: שואל/ת: המושג "עונת המלפפונים" לקוח מעולם הכדורגל ומתייחס לתקופה שבין סיום עונת הכדורגל לבין תחילת העונה הבאה. מהיכן בא המושג?
רוביק עונה:
בישראל אכן קושרים את המונח לכדורגל, ומדי שנה מוכרז מיהו "המלפפון החם של הקיץ", כלומר, השחקן שכולם רבים עליו. המקור קשור להווי האצולה באנגליה בראשית המאה ה-18, ומאוחר יותר לחיי התרבות בגרמניה של המאה ה-19, ובכל המקרים מדובר בעונת הקיץ שאין בה פעילות רבה.
277
יעל קרמר שואל/ת: למה אומרים "לילה לבן"?
רוביק עונה:
לילה לבן, לילה שאין ישנים בו, והוא מוכר בצרפתית, ברוסית ובשפות נוספות. מקור הביטוי בנהגים שהיו מקובלים בימי הביניים בהקדשת אדם למעמד אביר. בגמר הכשרתו עבר פרח האבירים טקס נוצרי-צבאי שבו טיהר את גופו, התוודה על חטאיו, לבש מלבושים לבנים נקיים וגלימה אדומה ונשאר ער כל הלילה, כשהוא עומד או כורע ברך לפני המזבח.
278
ירדן מרמת גן שואל/ת: אני עובד במסעדה המגישה, בין היתר, גם שרימפס. שאלתי היא מה מקור הביטוי "פירות ים". למה דווקא "פירות", אם מדובר בבעלי חיים?
רוביק עונה:
המקור הוא צרפתי, הביטוי המקורי הוא Fruits de mer. הוא נתקבל בשפות שונות, ובאיטלקית מגישים במסעדות frutti di mare. גם הפולנים אימצו את הביטוי. למה דווקא פירות? נראה שהדמיון הקולינרי הצרפתי עבד כאן שעות נוספות, ובכל מקרה נדרשה הפרדה יצירתית בין דגים לבין יצורי ים שאינם דגים. דרך אגב, גם תינוקות אינם פרי, אבל אנחנו קוראים להם "פרי בטן".
279
ירון גולן שואל/ת: מקור השם של האיבר "בית-שחי?" לדעתי המקור הוא "בית סחי", כלומר, בית של מקום מלוכלך, מקום של ריח רע. הרי כשהמציאו את השם הזה לא היה דאודוראנט?
רוביק עונה:
רעיון חביב אך לא נראה שיש לו בסיס. "שחי" היא מילה תלמודית המושפעת מארמית-סורית. "סחי" היא מילה מקראית הקשורה לגריפה וניקוי.
280
ישראל איינהורן שואל/ת: מהי נקודת הפיינגולד, ביטוי בארים המסמן מצב שמעבר לו אי אפשר להפסיק לשתות?
רוביק עונה:
המדור מודה שלא הגיע אליו שמעו של הצירוף. הצעות יתקבלו בשמחה.
281
מוטי שואל/ת: הביטוי "כלחוך השור" מופיע לעיתים במובן "מוקדם בבוקר", למרות שאין זו משמעות הביטוי בתנ"ך. מה מקור הפירוש הזה?
רוביק עונה:
כלחוך השור" הוא צירוף מקראי סתום ורב פירושים. בדרך כלל הוא משמש בפרשנות המאוחרת במשמעות אכילת יתר, חיסול של דבר מה עד תומו, כפי שהשור אינו משאיר שריד מהעשב שהוא לוחך. גלגול הביטוי "כלחוך השור" למשמעות "מוקדם בבוקר" היא חידה. המשמעות הזו קיימת בעיקר בבחינות הפסיכומטריות, ונדונה בפורום פסיכומטריים. במילון הפנימי של קבוצת כינרת מופיע הערך "כלחוך השור", ואחריו הגדרה: "בעברית 'מוקדם בבוקר', ביטוי שיובא ע"י מרים שפרירית, והוא השתרש בכנרת: 'אתה בא מחר לבננות? נפגשים בחצר כלחוך השור'". גם בכתבי אברהם דרויאנוב מופיע הביטוי במשמעות זו. יתכן מאוד שהאחראי למשמעות המוזרה הזו הוא מנדלי מוכר ספרים. וכך הוא כותב ב"ספר הבהמות": "אחת הבהמות הכשרות רמזה לו במגע, שיטריח ויירתע מעט לאחוריו, ומיד כרעה ורבצה לשכב את משכב הלילה, על-מנת שתעמוד כלחוך השור עם הנץ החמה לאכילה בשדה עד ערב". השור כאן מתחיל ללחוך בבוקר, ואולי מכאן התגלגלה המשמעות החדשה.
282
מידד שואל/ת: מה מקור הפתגם: "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין"?
רוביק עונה:
במסכת ברכות מסופר על תלמידיו של רבי אליעזר שבאו לנחם אותו על שפחתו ולא הסכים לקבל את ברכתם, לאחר שדחה בעבר ניחומים על מי שאינו עבד או שפחה. "אמר להן, כמדומה הייתי שאתם נכווין בפושרין, ואי אתם נכווין אפילו ברותחין". הביטוי זכה לגירסאות רבות וביניהן גירסת ביאליק, "הנכווה ברותחים נופח בצוננין", שממנה התפתחה הגירסה המקובלת. מימרה בלדינו אומרת: "מי שנכווה ברותחים נושב על יוגורט", ובגירסה אשקלונית: "מי שנכווה ברותחין, עושה פו גם על אשל".
283
מיכל מירושלים שואל/ת: 'מוסר כליות' הוא מטבע-לשון נפוץ שנטבע על-פי לשון הכתוב בתהלים (טז 7). מי הראשון שטבע את הביטוי?
רוביק עונה:
הראשון היה ככל הנראה אברהם מאפו, סופר ההשכלה, והוא קושר ישירות בין הפסוק שהזכרת בתהילים לבין הביטוי, בספרו "חוזי חזיונות" על שבתאי צבי: "ואנוכי אפחד יומם, אף לילות ייסרוני כליותי. הה! מוסר כליות, מוסר שדי! קול אלוהים הוא, המתהלך בהלך נפשי".
284
מיכל עמית שואל/ת: מה מקורו של הפתגם "אם ההר לא יבוא אל ההר, יבוא מוחמד אל ההר"?
רוביק עונה:
הביטוי קיים באנגלית ובצרפתית, ובגירסה דומה גם בגרמנית. על פי האגדה נתבקש מוחמד להראות את כוחו בצוותו על הר צפה, גבעה ליד העיר הקדושה מכה, לבוא אליו. משלא נענה ההר לציוויו, אמר את הדברים האלה. ככל הנראה אין מדובר בסיפור מוסלמי, מה גם שהנביא מוחמד אינו נתפס כעושה ניסים. דוברי העברית נוטים להפוך את הביטוי: "אם מוחמד לא יבוא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד".
285
מרים אהרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי "עמד בפני שוקת שבורה"?
רוביק עונה:
המקור הוא באגדה "הדייג ודג הזהב" המופיעה בסיפורי האחים גרים, אודות הדייג ואשתו שחיו בשוקת שבורה, ולאחר שביקשו בקשות רבות מדי מן הדג חזרו אל השוקת השבורה. החוקר המנוח אברהם שטאל כותב כי באגדה המקורית אין הדייג ואשתו גרים בשוקת אלא דווקא בסיר לילה. השוקת התגלגלה ככל הנראה מגירסה של פושקין לאגדה, וזו תורגמה על ידי חנניה רייכמן. הנוסח של רייכמן מסתיים במילים: "זקנתו יושבת חרש / לפני שוקת מסודקת".
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >