שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
אריה לוי שואל/ת: מה מקור המושג "הולך ופוחת הדור"?
רוביק עונה:
בספר הפרשנות "ים של שלמה" מן המאה ה-16 נכתב: "הדורות פוחתים והולכים, ואם הראשונים כענקים, אנו כיתושין".
272
אריה לוי שואל/ת: מקור המושג "כרעם ביום בהיר", או out of the blue?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטויים בשפות שונות שבהם מדובר דווקא על "ברק ביום בהיר", כגון יידיש וגרמנית. הגירסה האנגלית out of the blue הוא קיצור של גירסה קודמת: bolt from the blue sky, ברק מן השמיים הכחולים.
273
אריק בן-ארי שואל/ת: מה פירוש הביטוי "מוצא חן בעיני"? אני מבין את כוונת ה"בעיני" - לפי ראייתי, אך מה כוונת "את מוצאת חן"? איזה חן בדיוק אנו טוענים שהיא מצאה?
רוביק עונה:
"מצא חן בעיני" הוא ביטוי מן התנ"ך, ומופיע בו מספר פעמים בגירסאות שונות. הדעה הרווחת היא היא ש"חן" בא מהשורש חנ"ן: אדם מוצא חנינה, סליחה ומחילה כלפיו בעיני זולתו. הקביעה הזו נסמכת על ביטויים כמו "חן וחסד ורחמים", ובתרגום אונקלוס שבו תורגם "חן" ל"רחמין".
274
אבי לוי מהצפון שואל/ת: היכן מגיע הביטוי "מדינות עולם שלישי", ככינוי למדינות נחשלות? מיהם העולמות הראשון והשני, אותם לא מזכירים אף פעם?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בצרפתית: tiers monde, והוא נטבע על ידי הדיפלומט הצרפתי ז'ורז' בלנדייה בשנת 1956, בעקבות כינוס המדינות הבלתי מזדהות מאסיה ואפריקה. בעקבותיו נשמעו גם החל משנות השישים הצירופים 'העולם השני' ו'העולם הראשון', 'העולם השני' יוחס למדינות הגוש הקומוניסטי, ו'העולם הראשון' למדינות המערב. בצרפתית מקורו של הביטוי כנראה בביטוי 'המעמד השלישי', המתייחס לפשוטי העם .
275
גילה שואל/ת: תוך נסיעה משפחתית התעוררה אצלנו התלבטות: האם בית הספר התיכון נקרא כך על שום היותו בתווך, באמצע (כמו הים התיכון), ואם כן באמצע מה בדיוק, או שמא מלשון הכנה לעתיד?
רוביק עונה:
מונחי החינוך הגיעו אלינו בעיקר מגרמנית, וכך תורגם Grundschule , מילולית, ל"בית ספר יסודי", ו-Hochschule מילולית ל"בית ספר גבוה". בית הספר התיכון נקרא בגרמנית Oberschule, בית-הספר שמעל (היסודי), והמחנכים העבריים קבעו את שמו ל"תיכון" בהיותו בתווך, בין היסודי והגבוה.
276
דני פריש שואל/ת: "נשייה" מופיעה בתנ"ך במקום אחד בלבד (תהילים פח, 13). מהיכן התגלגל הצירוף "תהום הנשייה"?
רוביק עונה:
הביטוי "תהום הנשייה" מקורו בכמה שפות, כמו בגרמנית: Abgrund der Vergessenheit (תהום השכחה), וגם ברוסית. בערבית הביטוי המקביל הוא "וָאדִי אֶלְנִסְיָאן" (נחל השכחה), כאשר השורש השמי נש"ה מופיע גם כאן. השימוש במילה 'נשייה' הוא בהשפעת הפסוק מספר תהילים, שם נכתב 'ארץ נשייה'. "תהום הנשייה" בעברית מופיע לראשונה במאמר שכתב פרץ סמולנסקין בעיתונו השחר בפתח השנה החדשה, בספטמבר 1873.
277
זאב כץ שואל/ת: הפרשן הידוע עופר שלח נוהג להשתמש בביטוי "מן הגורן ומן היקב" כביטוי שפירושו להצליח לנצח בקושי רב ובמאמצים מרובים. האם יש בכלל ביטוי כזה, "מן הגורן ומן היקב"?
רוביק עונה:
יש ויש ביטוי כזה, והוא לקוח מן התנ"ך. בספר מלכים כתוב: "ויהי מלך ישראל עובר על החומה, ואשה צעקה אליו לאמור, הושיעה אדוני המלך. ויאמר, אל יושיעך ה'. אין יושיעך? המן הגורן או מן היקב?" משתמשים בביטוי כשרוצים לומר שהחומר או האמצעים לעניין כלשהו נלקחו ממקורות מזדמנים, בלי שיהיה זמן לאיסוף רציני ומדויק. בתלמוד הפסוק מתקשר לדיונים על תרומת המעשר, המגיעה מן הדגן שבגורן ומהיין המתמלא ביקב.
278
חגי שואל/ת: "מה מקור הביטוי על אותו אדם שגם אכל את הדגים המסריחים, גם חטף מכות וגם גורש מהעיר?
רוביק עונה:
הביטוי מבוסס על סיפור המופיע במדרש: "משל למה הדבר דומה? לאחד שאמר לעבדו: צא והבא לי דג מן השוק. יצא והביא לו דג מן השוק מבאיש. אמר לו בגזירה, או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה. אמר לו: הריני אוכל. התחיל לאכול, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני לוקה! לקה ששים, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני נותן מאה מנה. נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה" (מכילתא, בשלח, ויהי פרשה א). ביידיש נוצר מכאן הביטוי "מכות און פוילע פיש" (מכות ודגים סרוחים). הסיפור הזה רווח בפולקלור העמים ובפולקלור היהודי במזרח ובמערב, ובחלק מן הגירסאות נוסף הגירוש מן העיר.
279
יהודה נויפלד שואל/ת: "ראיתי בירחון 'הדיברות' תיאור של גוי בהליכי גיור שטרם הסתיימו. הוא הגיע לבית כנסת. נאמר לו "לא סופרים אותך", והוסבר לו שהוא אינו יכול להיחשב לאחד מהעשרה של המניין, ובמילים אחרות הוא לא נחשב, לא שייך, אין מתייחסים אליו כחלק מהקהילה. האם זה מקור הביטוי 'לא סופר אותו'"?
רוביק עונה:
הביטוי 'לא סופר אותו' מזכיר ביטויים ביידיש: זיך ניט גערעכנט מיט אים (לא מחשבים אותו), ובאנגלית he does not count. הרעיון שמביא נויפלד, לפיו מקור הביטוי במי שיכול להצטרף למניין היהודי, הגיוני ואף חביב.
280
יוגב בורשטיין שואל/ת: מה מקור הביטוי "בלי כחל ושרק", מה הוא כחל ומה הוא שרק, שיצא להם כזה שם של גנדרנים?
רוביק עונה:
כחל ושרק הם צבעי איפור תלמודיים. כחל הוא כחול, ומכאן המילה מכחול, שרק הוא אדום.
281
יוני מאביבים שואל/ת: מה המקור לביטוי הסלנג "מילה של עמידר"?
רוביק עונה:
"מילה של עמידר" היא הבטחה שאין אחריה הרבה, ובקיצור, לא מילה. ככל הנראה הביטוי צמח מסיפורים על משפחות קשות יום המחכות לדיור של חברת עמידר עד בוש, אבל זו השערה בלבד. כל מידע יתקבל בברכה.
282
יוסי דה ליאון שואל/ת: מה מקור הביטוי "חוצב להבות"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהילים, שם נכתב "קול ה' חוצב להבות אש". בעברית החדשה הצירוף המקובל הוא "נאום חוצב להבות", והוא מושפע משפות אירופה בהן קיים ביטוי דומה באנגלית (fiery speech) , וכן בגרמנית ובצרפתית.
283
יוסף בלכר שואל/ת: מאין בא הביטוי "זהב-פרוויים"? ומה הפירוש?
רוביק עונה:
מהתנ"ך: "ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת, והזהב זהב פרוויים" (דברי הימים). החוקרים סבורים שפרוויים הוא שם מקום שממנו הגיע הזהב.
284
יניב מן המרכז שואל/ת: מה מקור הביטוי "שועל קרבות"?
רוביק עונה:
זהו פיתוח, ככל הידוע ישראלי, של הביטוי "שועל ותיק" או "שועל זקן", המוכר בשפות שונות, ופירושו אדם מנוסה וערמומי.
285
רועי ניניו כותב: שואל/ת: המושג "עונת המלפפונים" לקוח מעולם הכדורגל ומתייחס לתקופה שבין סיום עונת הכדורגל לבין תחילת העונה הבאה. מהיכן בא המושג?
רוביק עונה:
בישראל אכן קושרים את המונח לכדורגל, ומדי שנה מוכרז מיהו "המלפפון החם של הקיץ", כלומר, השחקן שכולם רבים עליו. המקור קשור להווי האצולה באנגליה בראשית המאה ה-18, ומאוחר יותר לחיי התרבות בגרמניה של המאה ה-19, ובכל המקרים מדובר בעונת הקיץ שאין בה פעילות רבה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >