שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
יעל קרמר שואל/ת: למה אומרים "לילה לבן"?
רוביק עונה:
לילה לבן, לילה שאין ישנים בו, והוא מוכר בצרפתית, ברוסית ובשפות נוספות. מקור הביטוי בנהגים שהיו מקובלים בימי הביניים בהקדשת אדם למעמד אביר. בגמר הכשרתו עבר פרח האבירים טקס נוצרי-צבאי שבו טיהר את גופו, התוודה על חטאיו, לבש מלבושים לבנים נקיים וגלימה אדומה ונשאר ער כל הלילה, כשהוא עומד או כורע ברך לפני המזבח.
287
ירדן מרמת גן שואל/ת: אני עובד במסעדה המגישה, בין היתר, גם שרימפס. שאלתי היא מה מקור הביטוי "פירות ים". למה דווקא "פירות", אם מדובר בבעלי חיים?
רוביק עונה:
המקור הוא צרפתי, הביטוי המקורי הוא Fruits de mer. הוא נתקבל בשפות שונות, ובאיטלקית מגישים במסעדות frutti di mare. גם הפולנים אימצו את הביטוי. למה דווקא פירות? נראה שהדמיון הקולינרי הצרפתי עבד כאן שעות נוספות, ובכל מקרה נדרשה הפרדה יצירתית בין דגים לבין יצורי ים שאינם דגים. דרך אגב, גם תינוקות אינם פרי, אבל אנחנו קוראים להם "פרי בטן".
288
ירון גולן שואל/ת: מקור השם של האיבר "בית-שחי?" לדעתי המקור הוא "בית סחי", כלומר, בית של מקום מלוכלך, מקום של ריח רע. הרי כשהמציאו את השם הזה לא היה דאודוראנט?
רוביק עונה:
רעיון חביב אך לא נראה שיש לו בסיס. "שחי" היא מילה תלמודית המושפעת מארמית-סורית. "סחי" היא מילה מקראית הקשורה לגריפה וניקוי.
289
ישראל איינהורן שואל/ת: מהי נקודת הפיינגולד, ביטוי בארים המסמן מצב שמעבר לו אי אפשר להפסיק לשתות?
רוביק עונה:
המדור מודה שלא הגיע אליו שמעו של הצירוף. הצעות יתקבלו בשמחה.
290
מוטי שואל/ת: הביטוי "כלחוך השור" מופיע לעיתים במובן "מוקדם בבוקר", למרות שאין זו משמעות הביטוי בתנ"ך. מה מקור הפירוש הזה?
רוביק עונה:
כלחוך השור" הוא צירוף מקראי סתום ורב פירושים. בדרך כלל הוא משמש בפרשנות המאוחרת במשמעות אכילת יתר, חיסול של דבר מה עד תומו, כפי שהשור אינו משאיר שריד מהעשב שהוא לוחך. גלגול הביטוי "כלחוך השור" למשמעות "מוקדם בבוקר" היא חידה. המשמעות הזו קיימת בעיקר בבחינות הפסיכומטריות, ונדונה בפורום פסיכומטריים. במילון הפנימי של קבוצת כינרת מופיע הערך "כלחוך השור", ואחריו הגדרה: "בעברית 'מוקדם בבוקר', ביטוי שיובא ע"י מרים שפרירית, והוא השתרש בכנרת: 'אתה בא מחר לבננות? נפגשים בחצר כלחוך השור'". גם בכתבי אברהם דרויאנוב מופיע הביטוי במשמעות זו. יתכן מאוד שהאחראי למשמעות המוזרה הזו הוא מנדלי מוכר ספרים. וכך הוא כותב ב"ספר הבהמות": "אחת הבהמות הכשרות רמזה לו במגע, שיטריח ויירתע מעט לאחוריו, ומיד כרעה ורבצה לשכב את משכב הלילה, על-מנת שתעמוד כלחוך השור עם הנץ החמה לאכילה בשדה עד ערב". השור כאן מתחיל ללחוך בבוקר, ואולי מכאן התגלגלה המשמעות החדשה.
291
מידד שואל/ת: מה מקור הפתגם: "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין"?
רוביק עונה:
במסכת ברכות מסופר על תלמידיו של רבי אליעזר שבאו לנחם אותו על שפחתו ולא הסכים לקבל את ברכתם, לאחר שדחה בעבר ניחומים על מי שאינו עבד או שפחה. "אמר להן, כמדומה הייתי שאתם נכווין בפושרין, ואי אתם נכווין אפילו ברותחין". הביטוי זכה לגירסאות רבות וביניהן גירסת ביאליק, "הנכווה ברותחים נופח בצוננין", שממנה התפתחה הגירסה המקובלת. מימרה בלדינו אומרת: "מי שנכווה ברותחים נושב על יוגורט", ובגירסה אשקלונית: "מי שנכווה ברותחין, עושה פו גם על אשל".
292
מיכל מירושלים שואל/ת: 'מוסר כליות' הוא מטבע-לשון נפוץ שנטבע על-פי לשון הכתוב בתהלים (טז 7). מי הראשון שטבע את הביטוי?
רוביק עונה:
הראשון היה ככל הנראה אברהם מאפו, סופר ההשכלה, והוא קושר ישירות בין הפסוק שהזכרת בתהילים לבין הביטוי, בספרו "חוזי חזיונות" על שבתאי צבי: "ואנוכי אפחד יומם, אף לילות ייסרוני כליותי. הה! מוסר כליות, מוסר שדי! קול אלוהים הוא, המתהלך בהלך נפשי".
293
מיכל עמית שואל/ת: מה מקורו של הפתגם "אם ההר לא יבוא אל ההר, יבוא מוחמד אל ההר"?
רוביק עונה:
הביטוי קיים באנגלית ובצרפתית, ובגירסה דומה גם בגרמנית. על פי האגדה נתבקש מוחמד להראות את כוחו בצוותו על הר צפה, גבעה ליד העיר הקדושה מכה, לבוא אליו. משלא נענה ההר לציוויו, אמר את הדברים האלה. ככל הנראה אין מדובר בסיפור מוסלמי, מה גם שהנביא מוחמד אינו נתפס כעושה ניסים. דוברי העברית נוטים להפוך את הביטוי: "אם מוחמד לא יבוא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד".
294
מרים אהרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי "עמד בפני שוקת שבורה"?
רוביק עונה:
המקור הוא באגדה "הדייג ודג הזהב" המופיעה בסיפורי האחים גרים, אודות הדייג ואשתו שחיו בשוקת שבורה, ולאחר שביקשו בקשות רבות מדי מן הדג חזרו אל השוקת השבורה. החוקר המנוח אברהם שטאל כותב כי באגדה המקורית אין הדייג ואשתו גרים בשוקת אלא דווקא בסיר לילה. השוקת התגלגלה ככל הנראה מגירסה של פושקין לאגדה, וזו תורגמה על ידי חנניה רייכמן. הנוסח של רייכמן מסתיים במילים: "זקנתו יושבת חרש / לפני שוקת מסודקת".
295
משה קפון שואל/ת: מה מקור הביטוי מטבע לשון?
רוביק עונה:
מקור הביטוי באנגלית, בה יצירת ביטוי חדש קרויה to coin a phrase. שימוש דומה קיים גם בגרמנית: Worte prägen, טביעת מילה.
296
שואל/ת: מה מקור הביטוי "אני תקווה". האין זה שיבוש של "כולי תקווה"?
רוביק עונה:
להפך: "כולי תקווה" הוא שיבוש של הביטוי "אני תקווה", אולי בהשפעת "כולי אוזן".
297
משה שפרבר שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "תקרת הזכוכית"?
רוביק עונה:
הביטוי Glass Ceiling מתייחס למחסום סמוי שאינו מאפשר לקבוצה מופלית כלשהי להתקדם בארגון, אך השימוש בו בפועל מתייחד לנשים. הוא נטבע לראשונה במאמר של גיי בריינט בעיתון האמריקני אדוויל בשנת 1984, אך הפך מונח מרכזי בשיח העולמי בעקבות מאמרם של קרול הורוביץ וטימוטי שלהארט בעיתון וול סטריט ז'ורנאל ב-24.3.1986.
298
ניצה תבור שואל/ת: מהו מקור הביטוי "ללכת הייטא", לטיול עם תינוק או פעוט?
רוביק עונה:
הייטא היא מילה מוזרה, שאין לה ככל הידוע שורשים בשפות אחרות. ככל הנראה היא נולדה כחרורז ל"הביתה", בשיר הילדים הידוע "לא רוצים הביתה, רוצים ללכת הייטא". כל הסבר אחר יתקבל בברכה.
299
עדו מירושלים שואל/ת: בעקבות דיון שהתפתח במקום העבודה שלי, מה מקור הביטוי 'חרא בלבן'?
רוביק עונה:
זה תרגום חופשי הבנוי על דמיון צלילי של הביטוי ביידיש 'עסן דרעק מיט לעבער', לאכול חרא עם כבד.
300
עדי ירושלמי שואל/ת: מה מקור המונח "עוף מוזר"? ולמה דווקא עוף?
רוביק עונה:
השוואה בין בני אדם לעופות ולבעלי חיים בכלל מקובלת מקדמת דנא ומשמשת בסיס לדימויים, ניבים ומשלים רבים. במקרה שלנו המקור הוא בסאטירות של יובנליס הרומי, הכותב על בחירת אשה טובה: "תהא נא יפה, חיננית, עשירה, פורייה ... צנועה ... אכן, עוף מוזר עלי אדמות, מוזר כברבור שחור. אך מי יכול לסבול אשה שיש בה כל המעלות?" מן הלטינית התגלגל הביטוי בגירסאות שונות לשפות רבות, בדרך כלל בצירוף "עוף נדיר".
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >