שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
אורי טוכלר שואל/ת: אשמח לדעת מתי ועל ידי מי החל השימוש במונח תור הזהב בספרד?
רוביק עונה:
אין בידי אסמכתא המאפשרת להצביע על מקור מדויק, וכל מידע בעניין יתקבל בברכה. יש לומר שהצירוף 'תור הזהב' הוא למעשה מונח גנרי מימים קדומים. הצירוף לקוח מהמיתולוגיה היוונית, המספרת על תקופה קדומה שבה חיה האנושות באושר, תקופת זהב. לאחר מכן חלה ירידה, ובאו תקופות שנעשו יותר ויותר רעות. הראשון שתיאר תקופות אלה היה המשורר היווני הסיודוס. המשורר הרומי אובידיוס כתב ב"תמורות" על ארבע תקופות: תור הזהב, הכסף, הנחושת והברזל, היא התקופה שבה אנו חיים. בתקופת ההשכלה והתחייה יש אזכורים רבים לשימוש במונח ביחס לתקופות שונות הן בחיי היהודים והן בחיי האומות ובהחלט לא רק לתקופה בספרד, ויש גם אזכור למקור יידישאי של המונח. נראה שתקופת ההשכלה היא טווח הזמנים שבו יש לנסות ולמצוא את התשובה.
242
שחר בן שיר שואל/ת: מהו מקור הביטוי 'קו פרשת המים'? אני יודעת מה פירושו, אך האם יש לו מקורות בתנ"ך? כיצד הופיע?
רוביק עונה:
'קו פרשת המים' הוא קו דמיוני העובר לאורך ראש רכס, מפריד בין מי הגשמים היורדים עליו ומחלק אותם לשני צדדים. בהרחבה הוא משמש לאירוע או מהלך שבעקבותיו משתנים פני הדברים באופן מהותי. לביטוי הזה שני מקורות. הוא משמש באנגלית: watershed, צרפתית: ligne de partage des eaux , וכאן בהוראה הגיאוגרפית בלבד. הביטוי נבנה על בסיס הביטוי התלמודי 'פרשת דרכים', מפגש דרכים המוביל לכיוונים שונים, ומכאן באנלוגיה, קו שממנו המים פורשים לכיוונים שונים.
243
שרית זוסמן שואל/ת: האם יש מקור כלשהו לקריאת הילדים :"היכון, הכן, צא!"?
רוביק עונה:
זהו תרגום חופשי במידת מה של הפקודה האנגלית ready, steady, go!. הנוסח הנפוץ יותר הוא "מוכנים, היכון, צא!" והוא אינו שייך לשפת הילדים דווקא, אלא לתחום הריצות באתלטיקה הקלה.
244
אבי שואל/ת: מה מקור הביטוי "ואז האירוניה ירתה לעצמה בראש" ומשמעותו?
רוביק עונה:
הביטוי המוזר הזה מופיע בתקופה האחרונה בציוצי טוויטר באנגלית – irony shot itself in the head, ואפילו 'האירוניה דקרה את עצמה והתאבדה'. צייצנים ישראלים החלו לתרגם את הביטוי האנגלי בציוציהם. על פי ההקשר נראה שהביטוי מתייחס למקרים מוזרים ובלתי מתקבלים על הדעת, שלעומתם האירוניה נראית תמימה וסבירה.
245
מיה שואל/ת: מה מקור הביטוי "חס וחלילה". למה "חס" ולמה "חלילה"? (או לחלופין - "חס ושלום")?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד: "חס וחלילה, לא תהא כזאת בישראל" (בבא מציעא פה ב). 'חלילה' נהגית כאן במלעיל, שלא כמו 'חלילה' בצירוף' וחוזר חלילה', הנהגית במלרע, והוראת שורש חל"ל שלה הקפה. מקור המילה 'חלילה' במקרא, בביטוי ' חלילה לך'. חוקר הלשון ארנסט קליין קובע כי השורש של 'חס' הוא חו"ס, דהיינו: עצור, רחם, אל תעשה זאת, וכי מקור 'חלילה' בשורש חל"ל, במשמעות איסור חמור. על פי פרשני המקרא 'חלילה' המקראי פירושו חולין וגנאי. בשפות שונות כגון ארמית, סורית ויוונית תורגם 'חלילה לי' המקראי ל'חס לי', ומכאן שיש לראות ב'חס וחלילה' רצף מילים נרדפות.
246
מוריהו שואל/ת: מה מקורן של המילים "עלתה שוועתם"? למשל, המילים בתוך המשפט:"מקצותיו הנידחים של העולם עלתה שוועתם של הישראלים לשעבר"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר שמות, בסיפור סבלם של היהודים במצרים: "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן־הָעֲבֹדָֽה.
247
נוני שואל/ת: איך ומתי ועל ידי מי הביטוי שד משחת התגלגל לעברית? אני יודע שהמקור הוא מהשפה הגרמנית.
רוביק עונה:
שד משחת במשמעות החיובית, אדם מוכשר וזריז, מקורו אכן מגרמנית: Teufelskerl (ברנש מן הגהינום). הצירוף משמש בשתי השפות גם כפשוטו בהוראת יצור הבא מן הגהינום, גם במשמעות המושאלת וגם כקריאת הפתעה או מחאה.
248
רפי בוקר שואל/ת: מקור הביטוי תשלום בהקפה?
רוביק עונה:
'הַקָּפָה' היא מילה תלמודית, שם הפעולה של הפועל הִקִּיף (שורש נק"פ), והיא קשורה בכמה עניינים לסיבוב ועקיפה. מכאן ההקפות בסוכות, הקפת כדור הארץ את השמש – והקפת התשלום, כלומר, מעין סיבוב והעברה של התשלום למועד מאוחר יותר.
249
חגית רענן שואל/ת: אני תוהה מה מקור הביטוי "העולם כמרקחה"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בספר איוב: "יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה" (מא 23). רש"י מפרש: "כמרקחת ריקוח בשמים שהיא מעורה ומעורבת, כמו כן ישים ויערב את הים כשהוא זז ממקומו". בעולם העיתונות רווח סיפור על אחד העיתונים, שביום שבו היו אירועים רבים ודרמטיים, קבע את הכותרת הראשית "העולם כמרקחה".
250
יעקב אנגלרד שואל/ת: התוכל להסביר הולדת הביטוי: "שיחקת אותה" כמציין "כל הכבוד" , good job וכד'?
רוביק עונה:
אין תשובה נחרצת למקורו של הביטוי הנפוץ הזה, וככל הידוע הוא אינו מתורגם ישירות משפה כלשהי. יתכן שהוא מגיע ממשחקי הקלפים (שיחק יד טובה). הוא נרמז גם בביטוי 'מזלו שיחק לו' שמקורו ביידיש: דאָס גליק האָט אים צוגעשפּילט. כמו כן הוא נקשר לסרט "קזבלנקה", שבו מופיע המשפט Play it again, Sam. המשפט מתייחס לנגינה בפסנר, אך על בסיסו יצר וודי אלן סרט בשם זה בשנת 1972, והוא נקרא בתרגום חופשי מאוד "שחק אותה, סם". ואולם, הביטוי 'שיחק אותה' ותיק מן הסרט כך שזה אינו המקור. כל רעיון נוסף יתקבל ויצוטט.
251
אייל אופק שואל/ת: מה מקור הביטוי "שער חליפין", ומה מקור המילה 'שער' בביטוי?
רוביק עונה:
המקור מגיע היישר מספר בראשית והוא מוכר וחביב: מאה שערים. 'שער' פירושה כאן שיעור או מידה. הדמיון למילה 'שער' במשמעות פתח מקרי. בתלמוד התייחד השימוש במילה לענייני כספים: כמה שווה דבר מה, מה שיעורו הכספי, ומכאן הגלגול לעברית של ימינו טבעי. הביטוי 'הפקיע את השער' מצוי בתלמוד.
252
עמית שואל/ת: מה מקור הביטוי "כל העולם ואישתו"?
רוביק עונה:
המקור הוא ביטוי אנגלי: the world and his wife. הצירוף נטבע על ידי ג'ונתן סוויפט בספרו "שיחות נימוסין". הוא מופיע בין היתר בשיר של נעמי שמר "ארבעים": "צפצפתי על כל העולם ואשתו/ נסעתי לחו"ל וראיתי כי טוב".
253
שלמה שואל/ת: מהיכן מגיע הביטוי "יוצא דופן"?
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד, בדיני ולדות: "כי יולד – פרט ליוצא דופן, שבעת ימים – פרט למחוסר זמן, תחת אמו – פרט ליתום" (חולין לח ב), וכאן בהוראת ולד שהוצא מדופן הבטן בניתוח, לעומת 'פטר רחם', שהוא ולד בכור שנולד בלידה טבעית.
254
לאה ביירך שואל/ת: מה מקור הביטוי "גולה דוויה". מי טבע את המושג, ומה המקור?
רוביק עונה:
הביטוי "הגולה הדוויה" נוצר בשיח היישוב במחצית הראשונה של המאה העשרים בהתייחסות לסבלות היהודים בגולה. יש כבר גילויים שלו בשנות השלושים, אך עיקר השימוש בו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה ובהתייחסות לסבל היהודים בשואה. ניצולי השואה נקראו עם קום המדינה בראשי תיבות אג"ד: אנשי הגולה הדוויה, וזאת באירוניה מסוימת שהבליטה את הניכור בינם לבין ילידי הארץ. לאחר מכן השימוש במונח דעך וכמעט נעלם. לא ידוע על אב ספציפי שהגה את המונח, אך הוא נולד בנאומים ומאמרים נלהבים בעיתונות התקופה. נרשם גם הביטוי "הגולה הדוויה והסחופה".
255
עדי שואל/ת: מאין בא הצירוף "איך ש"?
רוביק עונה:
'איך ש-' נפוץ בשפת הדיבור בביטויים שונים, כמו 'איך שלא יהיה', 'איך שאתה רוצה', 'איך שהזמן רץ' וכן 'איך שהוא'. בכל המקרים האלה הביטויים התגלגלו משימושים בשפות סלאביות, גרמנית ובעיקר יידיש, שבהן איך – ווי – פותח צירופים דומים. איך שאתה רוצה: ווי דו ווילסט, וכדומה. תוספת ש- מאפשרת להתאים את הביטוי לדפוסים עבריים שבהם ש- משמשת כמילת שעבוד לפני פסוקית פועלית. 'איך אתה רוצה' או 'איך לא יהיה' אינם מתאפשרים במבנה המשפט העברי.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >