שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
אליעזר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'אפשר לחשוב', ואיך התגלגל לשימושו הנפוץ?
רוביק עונה:
המקור הוא ברוסית: mozhno podumat!. השימוש הנפוץ אינו צריך להפתיע. זהו ביטוי דיבורי שנועד ללגלג על דברי התפארות של אחרים, מצרך מבוקש בתרבות הישראלית.
287
תמר גינדין שואל/ת: נשאלתי מאיפה הגיע הביטוי "הביא ביד", ולא ידעתי לומר...
רוביק עונה:
כמו ביטויי סלנג רבים קשה לאתר את המקור המדויק. 'הביא' הוא פועל גנרי שיש לו גם שימושים מיניים, כמו 'הביא לה': שגל אותה, וכמוהו 'הביא ב...' מכאן המעבר ל'הביא ביד' במשמעות אונן או הגיע לסיפוק עצמי הוא אך טבעי. אפשר להעלות השערה שיש כאן השפעה של הפועל האנגלי to come, במשמעות להגיע לאורגזמה, אך בוודאי שלא ניתן לאשש אותה.
288
שולמית אורן שואל/ת: מאין לקוח הביטוי "ללכת שבי אחרייך"?
רוביק עונה:
הביטוי נולד בעקבות ספר איכה: "עולליה הלכו שבי לפני צר", וכאן פירושו הליכה ממשית בשבי. הקישור לאהבה נעשה בהשפעת השימושים באנגלית של הפועל captivate, שפירושו גם ללכת בשבי וגם להתאהב, ומכאן 'נשביתי בקסמיו', 'שבה את לבי' ועוד.
289
שרית סרי שואל/ת: 'סכנת נפשות' הוא ביטוי העולה כאזהרה לעניינים שקשורים בבטיחות הגוף... , למשל: "תעזרו שמישהו לא יפול, יש שם בור גדול - ממש סכנת נפשות". האם מקורו תנכ"י? האם מזמן כבר נעשה החיבור גוף-נפש טרום עידן הרוחניקים והניו-אייג'? ובאותו עניין, הביטוי 'גועל נפש'.
רוביק עונה:
כבר במקרא רוב הופעות המילה 'נפש' מתייחסות למכלול קיומו של יצור חי כלשהו, בעיקר אדם, ולא רק לנשמתו בהבחנה מגופו. לכן אנו מדברים על 'מספר הנפשות בבית' ולא מתכוונים דווקא לקיומם הרוחני, ומכאן גם 'דיני נפשות'. 'סכנת נפשות' היא אם כך סכנה לעצם קיומו וחייו של האדם. הביטוי מופיע במשנה, מסכת תרומות: "כל שיש בו ליחה אסור, ונשוכת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות". הביטוי 'גועל נפש' התגלגל מן הפסוק בספר ויקרא "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם", וכאן בעל הנפש הוא אלוהים.
290
בנו דקל שואל/ת: מניין לקוח הביטוי 'יצא מן הכלים'? האם מדובר בהיפוך של 'נחבא אל הכלים', או שמא מביטוי ביידיש כפי שמציע דב סדן?
רוביק עונה:
'יצא מן הכלים' הוא תרגום של הניב היידי 'אַרויסגיין פֿון די כּלים'. הסברה המתקבלת על הדעת שהוא נולד ביידיש בעקבות הביטוי המקראי 'נחבא אל הכלים': "וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה', הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ? וַיֹּאמֶר ה', הִנֵּה הוּא, נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים" (שמואל א י 22). מי שנחבא אל הכלים מצטנע, מי שיוצא מן הכלים מתפרץ. הסברה מתחזקת מכך שבביטוי משובצת המילה העברית 'כלים', וכמו כן לא מוכר ניב מקביל בשפה זרה.
291
יעקב דאום שואל/ת: בנוסח תפילת הדרך במטוס מופיע המשפט: ״שתשמרנו מרוח סועה מסער ומצער, ותוציא רוח טוב מאוצרותיך״. מה היא רוח סועה, והאם מדובר ברשימת סוגי רוחות: סועה, סער וצער?
רוביק עונה:
'רוח סועה' הוא ביטוי המופיע במקרא פעם אחת, בספר תהלים נה 9: "אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסַּעַר". פירוש הביטוי הוא רוח מהירה או רוח סוערת, והוא נקשרת לפועל הארמי-סורי סעא (התקיף), ולפועל הערבי סַעַי שפירושו מיהר, רץ. בשלבים מאוחרים יותר המילה 'סועה' נתפסה כשם עצם, במשמעות סערה. 'רוח סועה מסער' הוא צירוף שלם, כלומר: הרוח הסוערת היא תוצר של הסער. הצער הוא כבר במשמעותה המוכרת לנו.
292
אליעזר שואל/ת: מניין הגיע הביטוי 'רעש אדמה'? מה הקשר לרעידת האדמה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בהופעות שונות של המילה 'רעש' במקרא, שפירושה 'רעידה חזקה' היא מתייחסת לתופעת רעידת האדמה. בספר יחזקאל נכתב: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל", והתיאור אינו משאיר מקום לספק: "וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל־חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל". עמוס מתחיל את נבואותיו בציון זמן: "שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ". בימי הביניים החל ציון התופעה באמצעות צירופי לשון. פרשני המקרא השתמשו בביטוי 'רעש הארץ', ואברבנאל אף הביא הסבר מדעי לתופעה. בפירושו לפסוק בשמות יט המתאר את הר סיני בעת מתן תורה: "וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד", הוא כותב: "כי הנה התבאר בטבעיות שסבת רעש הארץ הם רוחות עבים ועשנים נכנסים בבטן האדמה וכאשר לא ימצאו נקבים ומקומות לצאת תרעש הארץ מפני האד הנעצר שמה". רש"י השתמש בביטוי 'רעידת הארץ'. הצירופים 'רעש אדמה' ו'רעידת אדמה' הם בעברית החדשה. בעיתון הצפירה מינואר 1888 נכתב על "רעש אדמה חזק מאד, ויזדעזעו חלוני הבתים וכל העם חרד חרדה גדולה". שלוש שנים קודם לכן מופיע הביטוי בעיתון הצבי. 'רעידת אדמה' מופיע מאוחר מעט יותר. בעיתון המליץ מיולי 1895 נכתב "בחצי השעה השלישית הורגשה פה רעידת אדמה חזקה". לשימוש שהשתרש ב'רעידת אדמה' תרמו גם שפות אירופה. באנגלית earthquake הוא מילולית רעידת אדמה, וכן בגרמנית: erdbeben.
293
אליעזר שואל/ת: מה המקור ומה משמעות הביטוי 'בשעה טובה?'
רוביק עונה:
'בשעה טובה' מתאר מהלך או עניין מסוים המתבצעים בזמן הראוי לכך. בשו"ת זכרון יהודה מהמאה ה-14 נכתב: "הלכו לשנייה ואמרו לה כדברים האלה, והשיבה: תעשה בשעה טובה". הביטוי מופיע גם ביידיש: 'אין אַ גוטער שעה', בלדינו: אֶן בּוֹנוֹרָה, וכך בצרפתית: à la bonne heure. הביטוי משמש גם כברכה בעקבות שלב מוצלח בחיי אדם, כגון מעבר דירה או כניסה למקום עבודה חדש. יש לראות כאן צורה מקוצרת של האיחול 'שיהיה בשעה טובה'.
294
אלי שמעוני שואל/ת: בבתי השימוש הצבאיים וגם בשירותים ציבוריים מופיעות הספרות 00. האם נכון שמקור הדבר בכתובת על שירותים בריטיים: “Officers Only”?
רוביק עונה:
יש גירסאות שונות למקורו של הסימון הזה, רובם מסופקים, אבל הסיפור על 'אופיסרס אונלי' הוא אגדה אורבאנית. על פי כל העדויות הנוהג נולד וקיים בעיקר בגרמניה ובמזרח אירופה, ומקורו בוודאי אינו בריטי. אחד ההסברים קושר את הביטוי למספרים על חדרי השירותים בבתי מלון בשווייץ, ולפחות בהיבט הגיאוגרפי הגירסה הזו סבירה יותר.
295
יעקב דאום שואל/ת: מה מקור הביטוי 'השד העדתי'? ומי השתמש בו לראשונה?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לסיפור הידוע מסיפורי אלף לילה ולילה, אלדין ומנורת הקסמים. מכאן התגלגלו ביטויים בשפות שונות ובגירסאות שונות כגון "הוציא את השד מהבקבוק", המכיל אזהרה שלא ניתן יהיה להחזיר אותו לשם. השימוש בביטוי "השד העדתי" בעיתונות העברית מוכר החל משנות השמונים, בעקבות המהפך שחשף את השסע העדתי בישראל, אך ככל הידוע אין לו אב מוכר וידוע.
296
דליה הוכברג שואל/ת: מהיכן בא הביטוי 'לחטוא בכתיבה'? למה לא אומרים לחטוא בציור בריקוד?
רוביק עונה:
'חטא בכתיבה' הוא צירוף שצץ ככל הנראה יש מאין. הוא החל להופיע בעיתונות בשנות החמישים של המאה הקודמת, ומתייחס למי שעוסק בכתיבה אך היא אינה מקצועו העיקרי. לא ידוע על ביטוי לועזי ששימש לו השראה, או על הקשר אחר, ואין הסבר מדוע כתיבה מסוג זה היא 'חטא'. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
297
בני שואל/ת: מה מקור הביטוי, ולא בהשאלה, "הדג מסריח מהראש"? הרי כשהדג מקולקל, כולו מסריח.
רוביק עונה:
מילון הניבים של אוקספורד מסביר את מקור הביטוי בכך שאפשר לבחון את מצבו של דג ומידת טריותו על פי מצבו של הראש. מכאן התגלגל הדימוי לאמרה המופיעה בשפות רבות, הקובעת כי השחיתות בחברה או בארגון נובעת מהעומדים בראשם. הרעיון מובע גם בלשון חכמים: "ויקצוף משה על פקודי החיל, מגיד שאין הסירחון תלוי אלא בגדולים" (ספרי במדבר קנז).
298
רועי כ"ץ שואל/ת: "אני נתקל לאחרונה לא מעט בביטוי 'לצאת ראש'. לדוגמא: "קראתי את המסמך, אך לא הצלחתי לצאת ראש אתו", כלומר, להבין אותו. מה מקורו? בחיפוש קצר באינטרנט מצאתי הצעה שמדובר בתרגום לביטוי get ahead.
רוביק עונה:
לא נראה שזה המקור, to get ahead פירושו להצליח, ו-ahead כאן נגזר אמנם מהמילה ראש אבל פירושו 'קדימה'. הביטוי אכן מוזר, וכל מידע יתקבל ויצוטט. יש גם שימוש מהופך: לצאת ראש במשמעות להתעמת, והוא קיצור של "לצאת ראש בראש".
299
אלי שמעוני שואל/ת: מהו מקור האמרה "פעם שלישית – גלידה"?
רוביק עונה:
המקור הוא בכמה ניבים באנגלית המתייחסים לדבר מה המתרחש שלוש פעמים ברציפות: third time lucky (הפעם השלישית תהיה במזל), וגם: third time's the charm (בפעם השלישית יתרחש קסם). על דפוס זה נאמר גם next time I scream! (בפעם הבאה שאפגוש אותך אצעק), ששובש בישראל על פי השמיעה ל-next time ice cream (בפעם הבאה גלידה), ובחיבור לניבים הקודמים נוצר "פעם שלישית גלידה". השיבוש היווה גם בסיס לפרסומת בריטית בשנות החמישים: I scream for ice cream. משחק מילים דומה משמיע רוברטו בניני בסרט "נרדפי החוק" (1986).
300
מנדי מליק שואל/ת: מה המקור למילה 'צימעס' בביטוי "אל תעשה מזה צימעס"?
רוביק עונה:
צימעס הוא ביידיש כינוי לגזר מבושל, בדרך כלל בתבשיל מתקתק הכולל גם צימוקים. הכנת צימעס נחשבה עניין מורכב. "אל תעשה מזה צימעס" כוונתו אם כן "אל תיקח עניין פשוט ולא חשוב כמו גזר, ותעשה ממנו עניין גדול ומסובך". הביטוי נשמע בעיקר בשיח התקשורתי, ומרמז לכך שהצימעס הזה טעים מאוד לתקשורת, במקביל לביטוי "עשה מזה מטעמים".
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >