שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
אורי שואל/ת: מה מקור הביטוי על הקשקש?
רוביק עונה:
השאלה שבה שוב ושוב אל שולחן 'הזירה הלשונית', ותשובה אין. שוחרי "הזירה הלשונית" מוזמנים לשלוח הצעות או השערות.
197
מירי טלמון שואל/ת: מהיכן צץ הביטוי 'עושים שכונה', מה משמעותו ובאילו נסיבות משתמשים בו?
רוביק עונה:
המקור הוא במשחק הכדורגל. קבוצות כדורגל רבות נולדו מתוך שכונות בערים, ומכאן נולד הביטוי 'כדורגל שכונתי', המצטיין בהתלהבות רבה אך נעדר סדר ואיכות. מכאן הורחב הביטוי 'שכונה' לאווירה של התלהבות וחוסר סדר.
198
יואב זומר שואל/ת: זכור לי במעורפל מימי ילדותי שאם מישהו אמר לגבי משהו: "איך אני אזכור", היו עונים לו: "תעשה קשר באף". נראה לי שזה איכשהו קשור לחדק של פיל, ולזה שאומרים שלפיל יש זיכרון טוב. אולי זה משפט שהיה ב"ספר הג'ונגל"? מה באמת מקור הביטוי?
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר לי, אבל הביטוי 'תעשה קשר במטפחת' כאמצעי לזכירה היה מקובל מאוד. 'תעשה קשר באף' נשמע כמו פיתוח מקומי, שאגב אינו ניתן לביצוע ובוודאי לא מומלץ לנסותו.
199
ניצה גלעין שואל/ת: מהו מקור הביטוי 'בול בזמן'? האם יש לו קשר לביטוי האנגלי לקליעה למטרה, bull’s-eye?
רוביק עונה:
הקשר הוא ישיר. 'בול' במשמעות 'בדיוק' היא קיצור ישראל של הביטוי שהוזכר בשאלה, קליעה לעינו של הפר, שזכתה למשמעות קליעה מדויקת. 'בול בזמן': בדיוק בזמן.
200
ברוך תירוש שואל/ת: נדרשתי למונח 'משוש חיי' ולא מצאתיו במילון של אבן שושן. האם תוכל להסביר את משמעות המילים?
רוביק עונה:
הביטוי הוא גירסה מודרנית לצירוף המקראי 'משוש לבו': "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ" (איכה ה 15). 'משוש' פירושה שמחה, מן השורש שי"ש שממנו נגזרת גם 'ששון', וכן הביטוי 'שישו ושמחו'.
201
אסנת שואל/ת: מה מקור התארים 'ברון סמים' ו'איל ספנות'?
רוביק עונה:
'איל ספנות' שייך לקבוצת בעלי כוח פיננסי ומכאן גם פוליטי, כמו 'איל תקשורת', וכמובן 'איל הון'. המילה 'איל' נבחרה כחלופה למילה האנגלית magnate ובצרפתית magnat, בעקבות הביטוי בספר יחזקאל 'אילי הארץ'. השימוש ב'ברון' במשמעות דומה הוא תרגום ישיר מאנגלית. בשפה זו מצויה הרחבה של 'ברון' שהוא במקור אחת הדרגות בהיררכיה הפיאודלית, ולא הגבוהה שבהן. מכאן באנגלית drug baron, וגם press baron.
202
דוד בלוך שואל/ת: מאיפה נולד הביטוי 'משה-זוחניק'? מיהו המשה זוחניק הזה?
רוביק עונה:
ללא ספק כוונתך למשה זוכמיר, דמות יידישאית המתארת אדם חסר חשיבות, פלוני אלמוני, ופירושה ביידיש: משה חפש-אותי (זוך מיר). בשם שבשאלה מהדהדת גם דמותו של משה אופניק מ"רחוב סומסום", ומשה זוחניק הוא הכלאה של זוכמיר ואופניק.
203
זוהר שואל/ת: מה מקור מטבע הלשון ״גמר בליבו״?
רוביק עונה:
מסכת פסחים מ"ב: "משום הפסד ממונו גמר בלבו לאכול כזית". המשמעות פשוטה: גמר, כלומר, החליט, סיים דיון, במקרה זה עם עצמו.
204
עוזי פז שואל/ת: מה מקור הביטוי "הון תועפות"? האם יש לו קשר לפסוק "כתועפות ראם לו", ואם כן מה הקשר?
רוביק עונה:
ברשת מתגלגל סיפור הטוען ש'תועפות' הן קרני הראם. מי שהיה לו הרבה מאוד כסף, היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. לכן השתמש בקרניים של ראם שנקראות לפי הסיפור 'תועפות'. דא עקא, שמדובר באטימולוגיה עממית חסרת בסיס. המילה 'תועפות' מופיעה כמה פעמים במקרא ואין לה כל קשר לקרניים, אלא לשורש עו"ף או יע"ף, והיא מציינת גובה, דבר מה נישא, כמו גם ב'תועפות הרים'. 'הון תועפות' הוא הון רב ביותר, גירסה חדשה של הצירוף המקראי שבספר איוב: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ". 'תועפות ראם' הן אכן קרני הראם, אך הן נקראות כך כי הן נישאות מעל ראשו של הראם.
205
שיר דוד ותימור יולזרי שואל/ת: נשמח להיעזר בך למטרת עבודה חביבה לשיעור לשון. מה מקורם של הניבים "חזר לסורו" ו"טרף לו את הקלפים"?
רוביק עונה:
חזר לסורו לקוח ממדרש בראשית רבה: "אמרו, אלולי אריכות פנים שהאריך ר' יהושע עם עקילס היה חוזר לסורו". 'סור' הוא צורת המקור של סר, כלומר, חרג מן הדרך. טָרַף את הקלפים שפירושו שיבש לחלוטין את התוכניות המוקדמות מתורגם לעברית מכמה וכמה שפות, כמו יידיש: צעמישן די קאָרטן, אנגלית: shuffle the cards וכן גרמנית וצרפתית. הדימוי לקוח מהנוהג לערבב את הקלפים לקראת שלב נוסף במשחק.
206
נגה גוטמן שואל/ת: במסגרת עבודה על ניבים וביטויים נתקלתי בבעיה למצוא את מקור של הביטוי "גילה את קלפיו". אשמח לקרוא על המקור של ביטוי זה.
רוביק עונה:
לביטוי נוסחים שונים: 'שם את הקלפים על השולחן', 'הניח את הקלפים', 'גילה את הקלפים' ועוד. הביטוי לקוח משלב במשחק קלפים בו אדם מגלה מה יש בקלפיו, והוא התרחב למצבים שבהם אדם חושף במשא ומתן את הדברים כהווייתם ואת כוונותיו. הביטוי מופיע בשפות רבות, יידיש: אַוועקלייגן די קאָרטן אויפֿן טיש, אנגלית: put one's cards on the table, רוסית. karty na stol, וכן בגרמנית, בצרפתית ובערבית.
207
עומר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'חמור קופץ בראש'?
רוביק עונה:
זהו פיתוח חדש של הביטוי התלמודי 'הדיוט קופץ בראש': "ולמה נקרא שמו ממוכן – שמוכן לפורענות. אמר רב כהנא: מכאן שההדיוט קופץ בראש" (מסכת מגילה). הדיוט כאן הוא אדם רגיל, אבל הדמיון לאידיוט במשמעות טיפש התגלגל לחמור, שגם הוא נחשב טיפש, אולי שלא בצדק.
208
יעוד גונן שואל/ת: קריאת ההסבר למושג 'נטילת ידים' העלתה למחשבתי את הביטוי 'נטל צפורניו' במובן גזז צפורניו. התוכל להבהיר מניין ביטוי זה?
רוביק עונה:
גם 'נטל ציפורניו' כמו 'נטל ידיו' מופיע בשפה התלמודית. בעוד שלגבי 'נטל ידיו' שני פירושים שונים, כאן המשמעות הפשוטה היא 'לקח': לקח את ציפורניו מאצבעותיו באמצעות גזירה. באותו הקשר מדובר גם על נטילת שיער, במשמעות דומה של גזירה וחיתוך.
209
יעל שואל/ת: בספר הילדים גן-גורים שכתב רפאל ספורטה מופיע המשפט "נים לא נים ותיר לא תיר". מהו אותו 'תיר לא תיר' ומה מקורו?
רוביק עונה:
'תיר' פירושו בארמית ער. הביטוי כולו לקוח כמעט כמו שהוא מן התלמוד הבבלי, שם הוא מופיע כביטוי ארמי חמש פעמים בנוסח "נים וָלָא נים, תיר וָלָא תיר", ופירושו ישן ולא ישן, ער ולא ער, כלומר, מנמנם.
210
אלון שואל/ת: מהו מקור הביטוי 'יורים ובוכים', אשר לאחר מלחמת ששת-הימים הפך למטבע לשון?
רוביק עונה:
'יורים ובוכים' נטבע על ידי העיתונאי נחום ברנע, במאמר בכותרת זו, שהתפרסם בספטמבר 1978, ונדפס מחדש בספר בשם זה בשנת 1981. ברנע מצטט את הצירוף מאדם שביטא ביקורת על תופעת שיח לוחמים: "יורים ובוכים, יורים ובוכים".
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >