שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
נורמה שואל/ת: אני מחפשת את מקור הביטוי "הערבים יזרקו אותנו לים". מאיפה זה בא? מי היה המנהיג הערבי או המנהיג הציוני הראשון שהתשמש בביטוי?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא ערבי והוא החל להישמע בתקופת מלחמת השחרור ומיד אחריה. בעיתון דבר משנת 1949 מצוטט מנהיג עירק נורי סעיד השואל "מדוע לא הצליחו שבע צבאות להטיל את היהודים לים". מי שהואשם בכך שטבע ראשון את האמרה היה אחמד שוקיירי, מהמנהיגים הראשונים של אש"ף, אך הוא ללא ספק אינו אבי האמרה, שכן הוא מצוטט בעניין בנאום משנת 1967. בנאום זה טען כי יש להחזיר את היהודים דרך הים אל ארצות המוצא שלהם. יש אפילו שטענו שאבי האמרה הוא המנהיג הבריטי בווין, שנחשב אויב המפעל הציוני, אך הוא הכחיש את הטענה הזו. הביטוי חזר בנוסחים שונים באיומים המצריים בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים. לעומת זאת טען ב-1957 ראש ממשלת ירדן כי "כמובן שאיננו מתכוונים לזרוק את כל היהודים לים".
152
טל שואל/ת: צפיתי במשדר של בתכנית ״לילה כלכלי״ בערוץ 10, שם אמרה העיתונאית ליאת רון: ״לי יש איזושהי תחושה שבנק ישראל שומר על ישבנם של הבנקאים״. תהיתי מהיכן הגיע הביטוי ״שומר על ישבנו״.
רוביק עונה:
הביטוי הוא צורה מכובדת יותר של הביטוי הנפוץ 'שומר על התחת שלו', הקשור לביטוי הקצר 'כיסוי תחת', שמקורו באנגלית: אנגלית: cover one’s ass, והוא זכה לראשי תיבות בעיקר בצבא: כסת"ח. משמעות הביטויים האלה קשורה לנוהגם של בעלי שררה לדאוג לכך שלא ייפגעו במקרה של גילויי שחיתות או כישלון.
153
רינה ברקת שואל/ת: מה מקורו של הביטוי "לא הוציא מוק"?
רוביק עונה:
לא מצאתי מקור לביטוי, וגם איני מכיר אותו, אך על פי עדותה של רינה הוא מוכר לאנשים לא מעטים. כל מידע על מקורו ושימושיו של הביטוי יתקבל בברכה ויפורסם.
154
יוחאי שואל/ת: בילדותי בשנות השלושים, היה ביטוי ״נוסע לרחובות״ שהיה מופנה לילד שתחתוניו הציצו מהמכנסיים הקצרים. מהו מקור הביטוי הזה?
רוביק עונה:
על פי עזריה אלון, הביטוי 'נוסעת לרחובות' נוצר במושבה עקרון, והתייחס בסלנג לבנות שתחתוניהן הציצו מן השמלה. עקרון, היא מזכרת בתיה, הייתה אז מקום נידח, ורחובות הייתה מעין פריז הראויה לחיקוי. יום אחד ראתה עקרונית ברחובות אישה הולכת כשהתחתונית מציצה מתחת לשמלתה. חזרה הביתה והודיעה כי יש ברחובות אפנה חדשה. מאז כל אישה שהתכוונה לנסוע לרחובות היתה מוציאה את התחתונית שלה מתחת לשמלה, וכשהיו רואים אותה היו אומרים: "אה, את נוסעת לרחובות!"
155
יניב רונן שואל/ת: מה מקור הביטוי "בית אב"?
רוביק עונה:
מקורו בהופעות רבות במקרא, למשל: "בֵית אָב וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל" (במדבר ג 24). הכוונה בדרך כלל למשפחה רחבה.
156
יעל שואל/ת: אני מתעניינת במקור הניב 'שאלת תם'. חשבתי כי הוא לקוח בהשאלה מן ההגדה, אך הניב אינו מופיע כלשונו בה. אולי ידוע לך מקורו האחר?
רוביק עונה:
שאלת תם היא שאלה פשוטה, שאינה מכסה על כוונות נסתרות ומבקשת להבין דברים כפשוטם. מקורה בשו"ת נודע ביהודה מהמאה ה-18: "ועכשיו שאני רואה שמעלתו שואל שאלת התם, מה זאת, ולא די לו ברמיזה, אמרתי לפרש הדברים". מקור הצירוף בסיפור ארבעת הבנים בהגדה. בעוד החכם והרשע שואלים שאלות מורכבות, התם מסתפק בשאלה פשוטה וישירה: 'מה זאת?'.
157
קותי שואל/ת: מה מקור הביטוי ייקוב הדין את ההר? העלית השערה שהכוונה שהדין קל וחומר יותר חזק מפשט הפסוק שניתן בהר סיני. ואולי במקור זאת היתה דרשה נגד הנצרות, "דרשה מן ההר"?
רוביק עונה:
כוונת הביטוי היא שיש להכריע על פי החוק החמור, ללא פשרה וללא הקלות. המקור הוא בלשון חכמים: "משה היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן היה עושה שלום בין אדם לחבירו". אין פרשנות משכנעת לדימוי נקיבת ההר. אפשר להניח שהכוונה היא שגם אם הר עומד בדרך להשגת פתרון, אין לעקוף אותו באמצעות פשרות, אלא לנקוב בו דרך וללכת דרכו ישירות. כך או כך, המשמעות מובנת מן המקור התלמודי.
158
מירב שואל/ת: מה משמעות הביטוי "שקל למיטרפסיא", ומה מקורו?
רוביק עונה:
שקל לְמיטַרפְּסֵיה פירושו קיבל את העונש המגיע לו. ארמית בלשון חכמים במסכת יבמות: "שקליה רבי למטרפסיה, דקאמר ליה רבך ולא רבי" [רבי קיבל את עונשו על ששתק לזה שאמר לו רבך ולא רבי].
159
איריס שואל/ת: מה מקור ומה משמעות האמרה 'זמנים חדשים, זמירות חדשות'?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי הוא שמדי כמה שנים מתחלפות האופנות ומשתנים דרכי הביטוי. המקור הוא באנגלית: Other times, other manners (זמן אחר, מנהגים אחרים), וכן בגרמנית, צרפתית ורוסית. בספרו של י"ל פרץ נכתב: "זמנים חדשים ומנהגים חדשים! אם רוצה המחותנת, ילכו לשוח מעט!" בכתבי הסופר חושי הארכי נכתב: "זמנים חדשים, ציפורים חדשות". ביטוי דומה במשמעות הפוכה הוא 'זמנים חדשים, זמירות ישנות'.
160
אהרן שואל/ת: מה מקור הביטוי "שקר לבן"? האם זה קשור ללבן המקראי? האם ביטוי זה הושפע משפות אחרות?
רוביק עונה:
'שקר לבן' הוא שקר שאינו גורם נזק וכוונותיו טובות. מקורו באנגלית: white lie. בגרמנית נמצא ביטוי קרוב: harmlose Lüge (שקר תמים), וכך בצרפתית.
161
שירה שואל/ת: מה מקור הביטוי "להפריח את השממה"? האם זהו בן גוריון?
רוביק עונה:
הרעיון בניסוח שונה מעט מופיע בספר ישעיהו: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת", רעיון פריחת המדבר נמשך בפסוק העוקב. בעקבותיו נוצר הביטוי האנגלי הוא making the desert bloom. באשר לביטוי המודרני כרעיון ציוני-לאומי, העקבות אכן מוליכים לדוד בן גוריון, בוודאי כמפיץ הרעיון. הביטוי 'הפרחת השממה' מופיע בנאומים ומכתבים שלו, והוא נפוץ בעקבות קריאת בן גוריון להתיישב בנגב, והליכתו לשדה בוקר בשנות החמישים. ההופעה הראשונה של הביטוי בעיתונות היא משנת 1939, ומתייחסת דווקא לקיבוץ עין גב בהספד של אחד החברים לידידו שנפטר. לאורך שנות החמישים הביטוי זוכה לאזכורים רבים בעיתונות, וכאן לבן גוריון יש זכות בלתי מעורערת.
162
עמרי שואל/ת: מה מקור הביטוי "התגנבות יחידים", ומה משמעותו המדויקת?
רוביק עונה:
'התגנבות יחידים' היא כניסה מודרגת וזהירה של קבוצת אנשים לאירוע או לסביבה כלשהי. הצירוף לקוח מתחום אימוני הפרט בצבא, ומתייחס לחדירה זהירה ומודרגת לאזור אויב. הביטוי נוצר בשפה הצבאית הישראלית.
163
אופק כהן שואל/ת: מה מקור הביטוי כבש את לבו?
רוביק עונה:
המקור הוא בלשון ימי הביניים: "שכובשין את הלבבות להחזירם למוטב, ואלו הן דברי כיבושין" (רש"י תענית טו א), וכאן בהוראת דברי תוכחה. המשמעות המקובלת המרמזת על התאהבות והתלהבות מגיעה משפות שונות כמו יידיש: פֿאַנגען עמעצנס האַרץ; גרמנית: er hat die Herzen erobert; צרפתית: conquérir les coeurs, וכן ברוסית.
164
מירה זיגמן שואל/ת: מה מקור הביטוי מויישה גרויס? אני מבינה את הביטוי מילולית אבל מי זה מויישה ומה הכוונה?
רוביק עונה:
מוישה הוא מעין שם גנרי, שם של סתם בן אדם ביידיש. מוישה גרויס הוא משה הגדול, וכמו במקרים רבים ביידיש המשמעות כאן אירונית: מוישה גרויס הוא מי שעושה עצמו גדול, גרויס, למרות שהוא נחשב אדם בינוני או קטן. ביטוי אחר ביידיש הוא מוישה זוכמיר, כינוי לאדם חסר חשיבות, מילולית: משה חפש אותי.
165
רוברט בראל שואל/ת: מהיכן בא המושג עורך דין?
רוביק עונה:
המקור במסכת אבות במשנה: "אל תעש עצמך כעורכי הדיינין". הנוסח המקביל בתלמוד הירושלמי הוא 'ארכי הדיינים', והוא ככל הנראה מקור הצירוף, בהוראת ראשי הדיינים, ויש טענה שהוא גם הנוסח המקורי של המשנה, ומכאן שמדובר בשיבוש. בתפילת הימים הנוראים מובא פיוט מאת אלעזר הקליר מן המאה השביעית: "לאל עורך דין/ לבוחן לבבות ביום דין", וכאן בהוראת שופט. 'עורך דין' כמקצוע מופיע בעיתונות ההשכלה, כגון בעיתון "הכרמל" בשנת 1872. הוא מופיע גם במילון רוסי עברי של יהושע שטיינברג משנת 1880, לצד החלופות 'מליץ' ו'טוען בדין'. בשיריו של א"י פאפירנא משנת 1892 נכתב: "לא עוד אומנות, מיניקות, שפחות וטבחות/ עורכות דין תהיינה – רופאות ורקחות".
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >