שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
קרן שואל/ת: ברצוני לדעת את משמעות ומקור הביטוי "לא הבמבה הכי צהובה בשקית".
רוביק עונה:
הביטוי היא פיתוח של ביטוי נפוץ יותר: "לא העיפרון הכי מחודד בקלמר", שפירושו, לא האדם החכם וחד המחשבה ביותר.
182
רן שואל/ת: ברצוני לדעת מה מקור ומשמעות הביטוי: "כל סמרטוט נהייה וילון", ומשמעות הביטוי: "כל קוץ במדבר הוא פרח"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי "כל סמרטוט נהיה וילון" אינו ידוע, אך משמעותו דומה לביטויים מוכרים כמו "כל ממזר מלך", המתייחסים לעלייה לגדולה של אנשים חסרי חשיבות, וכך גם האטד במשל יותם. "כל קוץ במדבר פרח" הוא פתגם הנאמר בין גברים ביחס לנשים בסביבה שאין בה מבחר רב של נשים, ועל כן גם מי שנחשבות מכוערות נראות יפות. הוא נשמע בעיקר בסביבה צבאית בעבר, היום הוא אינו עובר את גבולות התקינות הפוליטית.
183
ניר שואל/ת: מה מקור הביטויים 'לרקוד על הדם' ו'לעמוד על הדם'? ברורה לי משמעותם, אך לא מה המקור.
רוביק עונה:
'רקד על הדם' מתייחס למי שמפיק במופגן רווח ציבורי או פוליטי מאירוע טרגי. לביטוי מקבילה ערבית: רַקַץ עַלָא אֶלְדַם, ויתכן שהיא המקור. הביטוי 'עמד על דם רעהו' מתייחס במקרא למי שנמנע מלסייע לאדם פצוע: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט 16). בשיח הישראלי הוא משמש בהוראת מי שמנצל אירועים קשים לצרכים פוליטיים, בדומה ל'רקד על הדם'.
184
אלימלך גזית שואל/ת: מניין הביטוי "עד בוש"?
רוביק עונה:
המקור בספר שופטים: "וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה", ובשתי הופעות נוספות במקרא. משמעות הצירוף: המתינו זמן רב לפגישה או למעשה שהובטח להם, עד כדי כך שההמתנה ביישה והשפילה אותם.
185
אלעד שואל/ת: מה מקור הביטוי "כפה עליו הר כגיגית"? ומה תפקידה של הגיגית בעניין?
רוביק עונה:
במסכת שבת בתלמוד נכתב: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם". ההר הוא הר סיני, ומדובר בדימוי. ההר דומה כאן לגיגית העומדת לקבור את הניצבים תחתיה.
186
רנה שואל/ת: שמעתי פעמים אחדות שמשתמשים בביטוי "חמאה על הראש" בהקשרים שונים. לא נהירים לי משמעות הביטוי או מקורו.
רוביק עונה:
הביטוי "הולך עם חמאה על ראשו" מתייחס למי שחושף בלי דעת את נקודת התורפה שלו. הוא מופיע בשפות רבות, כמו יידיש: ווער עס האָט פּוטער אויפֿן קאָפּ, טאָר אויף דער זון ניט גיין (מי שיש לו חמאה על הראש, שלא ילך בשמש). אנגלית: He who has butter on his head, should stay out of the sun, וכן בגרמנית ובהולנדית. בערבית אומרים: אִדַ'א כַּאן רַאסַכּ מִן שַׁמְע, פַלָא תִמְשִׁי פִי-(אל) שַׁמְס (אם משעווה ראשך עשוי, אל תלך בשמש בראש גלוי).
187
צביקה מונד שואל/ת: מה מקור הביטוי 'היכה באצבע צרֵדה'?
רוביק עונה:
המקור הוא במשנה. פירוש הביטוי הוא חבט באמה (האצבע האמצעית) על כף ידו של מישהו לצורך בקשת תשומת לב: "ביקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה" (מסכת יומא). המילה צרדה מופיעה רק בצירוף הזה, ואין כל רמז למקורה או לקשר שלה למילים אחרות בעברית או בשפה שמית אחרת.
188
עודד שואל/ת: מה מקור ומשמעות הביטוי "לצאת ראש"?
רוביק עונה:
הביטוי חדש יחסית, והוא משמש במשמעות 'לפענח', 'להצליח להשלים משימה הדורשת מחשבה' וכדומה. לא ידוע על מקור משפה אחרת, והוא יצירה ישראלית.
189
ליאת צרויה שואל/ת: מה מקור הביטוי (הנוראי) ״נשים, שק של נחשים״.
רוביק עונה:
מדובר בביטוי עממי שנראה שמקורו צפון אפריקאי, לאו דווקא מן המסורת היהודית, והוא אף מופיע בגירסה ערבית: نساء نساء كيس من الثعابين. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
190
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המטאפורית של הביטוי "נמצא בלִימְבּוֹ", ומה מקורו?
רוביק עונה:
'נמצא בלימבו' פירושו, מצוי במצב ביניים, במתח והיעדר הכרעה בין שני גורמים סותרים, הגורמים למצוקה ולאי יכולת לפעול. מקור השם בתיאולוגיה הנוצרית, שבה לימבו הוא האזור שבו שוכנות נשמות שלא מצאו מקומן בגן העדן או בגהינום, וזאת מן המילה הלטינית לימבוס, גבול. למילה 'לימבו' משמעות נוספת שאינה קשורה לראשונה, והזהות בין המילים מקרית. לימבו הוא ריקוד אינדיאני שאומץ כמעין ספורט ריקוד שבו יש לעבור בכפיפה מתחת למקל, המונמך לאחר כל מעבר. מקור המילה מאז שנות החמישים של המאה הקודמת במילה האנגלית limber, שפירושה גמיש וזריז.
191
לי אופיר שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור הביטוי "צוללות בואדי"?
רוביק עונה:
הביטוי היה מקובל בעבר, ואולי גם היום, ביחידות מיוחדות של חיל הרגלים, שתרגלו תרחישים קיצוניים. לצורך התרגול הועלו תסריטים מופרכים כגון צוללות המופיעות בוואדי. הביטוי מייצג אפוא דרך לפרוץ את החשיבה המקובלת. עם זאת הוא זכה גם למשמעות אירונית, בהתייחסות לפרויקטים מופרכים, בעיקר צבאיים, לרכישות מיותרות בעליל וכדומה.
192
עמית שואל/ת: מה מקור הביטוי העברי "לכל השדים הרוחות"?
רוביק עונה:
הביטוי הוא הכלאה של ביטויים קרובים בכמה שפות. ביידיש: צו אַלע רוחות, ומכאן 'לכל הרוחות'. בצרפתית: à tous les diables, ומכאן 'לכל השדים'. כל אלה הם קיצור של הגידוף 'לך לכל הרוחות' השאול משפות שונות.
193
אבנר פלק שואל/ת: מה מקור הביטוי 'קודם זובור ואחר כך גזנגה'?
רוביק עונה:
הביטוי נכנס Kחיינו בעקבות הקלטות מדברי הדמות המפוקפקת שתועדה בתחקיר עובדה, עזרא נאווי: "קודם זובור ואחר כך גזנגה". ההסבר: קודם מתעללים ואחר כך הורגים. מהו זובור ידוע לכל, אך מהי גזנגה? בסלנג האמריקני גזנגאז הם שדיים, לא ברור מה הקשר.
194
לאה פוקס שואל/ת: מה מקור הביטוי 'להבהיל מישהו לבית חולים'.
רוביק עונה:
המקור הוא במגילת אסתר: "עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ, וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת־הָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה אֶסְתֵּר".
195
מאיר הלוי שואל/ת: מניין הביטוי עיניים כלות? אני מכיר את הביטויים 'כלו המים', 'כלתה סבלנותו', אך הביטוי 'הביט בעיניים כלות' מקבל את המשמעות של קנאה, ולא ציפייה עד כלות הסבלנות.
רוביק עונה:
בספר דברים נכתב: "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם". גם המונח 'בכליון עיניים' מופיע ספר דברים: "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ". בתלמוד פירשו: "איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש?". רש"י מפרש: "מצפה לישועה ולא תבוא". הביט בעיניים כלות פירושו: הביט לאורך זמן ובמאמץ עד שעיניו עייפו וכאילו כלו.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >