שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
עדי שואל/ת: מאין בא הצירוף "איך ש"?
רוביק עונה:
'איך ש-' נפוץ בשפת הדיבור בביטויים שונים, כמו 'איך שלא יהיה', 'איך שאתה רוצה', 'איך שהזמן רץ' וכן 'איך שהוא'. בכל המקרים האלה הביטויים התגלגלו משימושים בשפות סלאביות, גרמנית ובעיקר יידיש, שבהן איך – ווי – פותח צירופים דומים. איך שאתה רוצה: ווי דו ווילסט, וכדומה. תוספת ש- מאפשרת להתאים את הביטוי לדפוסים עבריים שבהם ש- משמשת כמילת שעבוד לפני פסוקית פועלית. 'איך אתה רוצה' או 'איך לא יהיה' אינם מתאפשרים במבנה המשפט העברי.
182
ליאורה דפני שואל/ת: מה מקור הביטוי 'ישן טיכו'?
רוביק עונה:
מילת הסלנג 'טיכו' היא מילת העצמה, המשמשת במשמעות מאוד. היא מתייחסת בדרך כלל ביחס למצבים שליליים כמו שעמום, עייפות וזיקנה: 'משעמם טיכו', 'עייף טיכו', 'ישן טיכו' (נדיר) וגם 'זקן טיכו'. מקור המילה בערבית: טִיחָ'ה (טיפש, חסר דעת); תִיח'וּ (עצלן, לא רציני); יש קושרים את הביטוי לדמותו של רופא העיניים הירושלמי דוקטור טיכו, אך זהו קישור בדיעבד.
183
נתנאל אליאש שואל/ת: מה מקור הביטוי ליל הסדר? והסידור? ושישה סדרים? והעגה הרווחת יהיה בסדר?
רוביק עונה:
סד"ר הוא שורש תלמודי נפוץ, אף כי המילה סֵדֶר מופיע פעם אחת בתנ"ך, ספר איוב, ברבים: סדרים. בכל הדוגמאות שהובאו ויש עוד רבות, מדובר במשמעות ארגונית ולא בתוכן עצמו. סדר פסח הוא הסדר שבו מתנהלת ארוחת הפסח והקריאה בהגדה, ומכאן הפכה המילה לשמו של האירוע עצמו, ליל הסדר הוא הלילה שבו האירוע מתרחש. הסידור הוא סדר התפילות וארגונן, שישה סדרים הם סידור המסכות והמשניות. הביטוי 'יהיה בסדר' הוא גירסה של הביטוי "הכול בסדר", שמקורו בשפות שונות כמו יידיש: ס'איז אַלץ אין אָרדענונג, וכן גרמנית, פולנית ועוד.
184
רחל שואל/ת: מה פירוש הצירוף: "לגנוב את הגבול"? ומה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס למי שעבר למדינה שכנה באופן בלתי חוקי. המקור ביידיש: גנבֿענען דעם גרענעץ.
185
נעמי ותניה שואל/ת: למה תרנגול הודו נקרא כך? האם יש קשר להודו המדינה?
רוביק עונה:
תרנגול הודו נקרא כך בעברית בעקבות יידיש: אינדיק (שהגיע מהודו). זה השם גם בצרפתית: dinde (ההודי). מקור העוף בצפון אמריקה (בעיקר מקסיקו), ומכאן מקור השם, בעקבות הבלבול ההיסטורי בין צפון אמריקה להודו. העוף קרוי על שם עמים שונים. אנגלית: turkey (טורקי), ערבית: דִיכּ רוּמי (תרנגול יווני), וכן דִיכּ חַבַּשִׁי (תרנגול אתיופי), פורטוגזית: תרנגול פרואני, ועוד.
186
דני גבור שואל/ת: האם "גבר עם ביצים" הוא ביטוי? אם כך, מה מקורו?
רוביק עונה:
מדובר בצירוף לשון לכל דבר, שכן 'ביצים' כאן הוא ביטוי מטפורי לאומץ לב ותעוזה. המקור הוא ביידיש: אַ יונג מיט ביצים (בחור עם ביצים), אך יש לו שורשים גם באנגלית: have balls, בצרפתית: avoir des couilles ועוד.
187
גאיה וכריס שואל/ת: מהו המקור האטימולוגי של הביטוי "קפוץ לי"?
רוביק עונה:
קפוץ לי הוא גלגול עברי של הביטוי האנגלי up yours!. באנגלית זהו קיצור של הביטוי up your arse! שפירושו המילולי: תרים את התחת שלך.
188
גילית שואל/ת: מה מקור ומשמעות הביטוי "אופרה אחרת"?
רוביק עונה:
הביטוי 'זאת כבר אופרה אחרת' פירושו, העניין שאנו עוסקים בו עכשיו שונה מאוד מהנושא הכללי או זה שדיברנו עליו עד כה. מקור הביטוי ברוסית: eto uzhe iz drugoj opery. ניב בהוראה דומה מופיע בהונגרית: זו צלחת כרוב אחרת, ובאיטלקית: זהו זוג שרוולים אחר.
189
דניאל שואל/ת: מה מקור הניב "דברים בגו", מה זה אומר ומאיפה הוא נוצר?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בתלמוד, כמו במסכת כתובות, ופירושו: יש טעם או סיבה לדבר. 'בגו' פירושו בתוך, וזאת בעקבות המילה גוֹ שהיא צורה משנית של גֵו במשמעות גוף. אצל הרמב"ן נמצא גירסה מורחבת: 'יש דברים בגו'.
190
ישראל לי שואל/ת: מה מקור העגה "רצח הוא רצח הוא רצח", או שילושים דומים. נתקלתי בעגה הזאת לראשונה לפני כ-30 שנה ומאז משתמשים בה הרבה, ורציתי לדעת מה מקור המבנה הזה ומה ההסבר לשימוש בו.
רוביק עונה:
הביטוי המשַלֵש מתייחס לעניין מסוים ומבהיר שהוא מה שאנו רואים ויודעים, ואין לפרשו או להמעיט מערכו. צורת הבסיס היא אנגלית: A rose is a rose is a rose, ובעברית מכאן: ורד הוא ורד הוא ורד. האמרה האנגלית לקוחה בהסבת משמעות מן השיר "אמילי הקדושה" של הסופרת האמריקנית גרטרוד שטיין. לביטוי זה גירסה בכתבי שייקספיר: A rose by any other name would smell as sweet (ורד שייקרא בשם אחר, יהיה מתוק באותה מידה). אמרה במסכת מגילה: "משל לאדם שאבדה לו מרגלית, כל מקום שהיא – מרגלית שמה". התבנית הועברה לעניינים רבים אחרים באנגלית וגם בעברית, כגון "רצח הוא רצח או רצח", או כשם ספרו של אמנון שמוש "קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ".
191
תמה צחור שואל/ת: רציתי לדעת, מהיכן מגיע הביטוי נפל שדוד?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר שופטים, בשירת דבורה: "בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד" (ה 27), וכאן הוראתו נהרג, והוא מתייחס למותו של סיסרא. בעברית החדשה משתמשים בו לעיתים למקרים של עייפות רבה.
192
נורמה שואל/ת: אני מחפשת את מקור הביטוי "הערבים יזרקו אותנו לים". מאיפה זה בא? מי היה המנהיג הערבי או המנהיג הציוני הראשון שהתשמש בביטוי?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא ערבי והוא החל להישמע בתקופת מלחמת השחרור ומיד אחריה. בעיתון דבר משנת 1949 מצוטט מנהיג עירק נורי סעיד השואל "מדוע לא הצליחו שבע צבאות להטיל את היהודים לים". מי שהואשם בכך שטבע ראשון את האמרה היה אחמד שוקיירי, מהמנהיגים הראשונים של אש"ף, אך הוא ללא ספק אינו אבי האמרה, שכן הוא מצוטט בעניין בנאום משנת 1967. בנאום זה טען כי יש להחזיר את היהודים דרך הים אל ארצות המוצא שלהם. יש אפילו שטענו שאבי האמרה הוא המנהיג הבריטי בווין, שנחשב אויב המפעל הציוני, אך הוא הכחיש את הטענה הזו. הביטוי חזר בנוסחים שונים באיומים המצריים בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים. לעומת זאת טען ב-1957 ראש ממשלת ירדן כי "כמובן שאיננו מתכוונים לזרוק את כל היהודים לים".
193
טל שואל/ת: צפיתי במשדר של בתכנית ״לילה כלכלי״ בערוץ 10, שם אמרה העיתונאית ליאת רון: ״לי יש איזושהי תחושה שבנק ישראל שומר על ישבנם של הבנקאים״. תהיתי מהיכן הגיע הביטוי ״שומר על ישבנו״.
רוביק עונה:
הביטוי הוא צורה מכובדת יותר של הביטוי הנפוץ 'שומר על התחת שלו', הקשור לביטוי הקצר 'כיסוי תחת', שמקורו באנגלית: אנגלית: cover one’s ass, והוא זכה לראשי תיבות בעיקר בצבא: כסת"ח. משמעות הביטויים האלה קשורה לנוהגם של בעלי שררה לדאוג לכך שלא ייפגעו במקרה של גילויי שחיתות או כישלון.
194
רינה ברקת שואל/ת: מה מקורו של הביטוי "לא הוציא מוק"?
רוביק עונה:
לא מצאתי מקור לביטוי, וגם איני מכיר אותו, אך על פי עדותה של רינה הוא מוכר לאנשים לא מעטים. כל מידע על מקורו ושימושיו של הביטוי יתקבל בברכה ויפורסם.
195
יוחאי שואל/ת: בילדותי בשנות השלושים, היה ביטוי ״נוסע לרחובות״ שהיה מופנה לילד שתחתוניו הציצו מהמכנסיים הקצרים. מהו מקור הביטוי הזה?
רוביק עונה:
על פי עזריה אלון, הביטוי 'נוסעת לרחובות' נוצר במושבה עקרון, והתייחס בסלנג לבנות שתחתוניהן הציצו מן השמלה. עקרון, היא מזכרת בתיה, הייתה אז מקום נידח, ורחובות הייתה מעין פריז הראויה לחיקוי. יום אחד ראתה עקרונית ברחובות אישה הולכת כשהתחתונית מציצה מתחת לשמלתה. חזרה הביתה והודיעה כי יש ברחובות אפנה חדשה. מאז כל אישה שהתכוונה לנסוע לרחובות היתה מוציאה את התחתונית שלה מתחת לשמלה, וכשהיו רואים אותה היו אומרים: "אה, את נוסעת לרחובות!"
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >