שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
יעקב לויפר שואל/ת: נתקלתי היום בשם 'קלבסוס', אזור או כפר בקפריסין, האם יש לזה קשר לכינוי 'קלבסה' לדלעת?
רוביק עונה:
אין קשר בין הקלבסה המוכרת מן הלדינו ומקורה בספרדית, לבין שם הכפר קלבסוס בקפריסין, הנהגה במלרע. פירוש השם ביוונית הוא יער או עמק יפה. ואסה או ואסי – עמק או יער, קלו או קלי – יפה או טוב. השם ניתן למקום בשנת 327 לפני הספירה, לאחר ביקורה של הלנה הקדושה במקום. ותודה למתרגמת דספינה.
302
ראובן שואל/ת: היכן בדיוק נמצאת בויבריק במזרח אירופה? יש שמכנים את בני ברק בשם זה.
רוביק עונה:
בויבריק היא עיר ספרותית הנשענת על מקום לא בדיוני. לפי השערה אחת בויבריק היא שיבוש קל של שם העיר בוברויסק שברוסיה הלבנה. השערה אחרת, מוצקה יותר, קושרת את בויבריק לעיירה בויארקה שבאוקראינה. בויבריק נכנסה לפולקלור בזכות כתבי שלום עליכם ומנדלה מוכר ספרים, הונצחה בפתגמים ואמרות, והפכה בפולקלור היהודי שם נרדף למקום נידח ולא חשוב. אחותה לגורל היא יהופיץ, שאותה טבע מנדלה כשמה של העיר הגדולה קייב. בני ברק נקראת בהומור בויבריק גם בזכות הדמיון בשמות, וגם כיוון שהיא מזכירה לרבים עיר גלותית מזרח-אירופית.
303
חי שואל/ת: למה את השם יששכר מבטאים כישכר? והאם יש קשר לכך שבערבית מבטאים את המילה הכתובה אללה כ'אַלָּה'?
רוביק עונה:
אין קשר בין אללה ליששכר. אללה מבוטאת כאַלָּה תוך הדגשת העיצור ל', המופיע ברצף כפול בכתב. לעומת זאת בשם יששכר הש' השנייה נאלמת בדיבור, וזאת על פי המסורת של קריאת התנ"ך והניקוד הטברני של בעל המסורה אהרן בן-אשר. מסורות שבהן הגו את שני השינים לא התקבלו. בעקבות זאת יש גם נוהג בכמה מסורות מאוחרות לכתוב את השם בש' אחת בלבד.
304
ברק שואל/ת: האם השם העברי 'כרתים' קשור לקטע "הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל-פְּלִשְׁתִּים וְהִכְרַתִּי אֶת-כְּרֵתִים" (יחזקאל כה, טז) שהרי מקור הפלשתים המשוער בכרתים (כפתור)?
רוביק עונה:
ההשערה שכרתים היא כפתור, וממנה הגיעו הפלשתים נסמכת על כמה פסוקים במקרא. ירמיהו מז : "כִּֽי־שֹׁדֵד ה' אֶת־פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּֽוֹר". כפתור הוא כנראה האי כפתיו שהוא שמה המצרי של כרתים. הפסוק השני מוצג בשאלה: "הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל-פְּלִשְׁתִּים וְהִכְרַתִּי אֶת-כְּרֵתִים". עם זאת בכמה פסוקים נכתב "את פלישתים ואת כפתורים" ומכאן שאין זהות בין יוצאי כפתור לבין הפלישתים. גם הפסוק ביחזקאל אינו מעיד בהכרח על זהות.
305
נוי שואל/ת: שמי נוי סוקולובסקי, ואשמח לדעת מהו המקור של שם משפחתי, מה המשמעות של סוקולוב?
רוביק עונה:
אהרון מוריאלי מסביר לנו כי סוקול Cokoл ברוסית ו- Sokół בפולנית הוא בז. סוקולוב הוא שם הבן, מילולית: בן הבז. מלבד זה יש כמה ערים באירופה המזרחית בשם סוקולוב, מהן אחת במערב צ'כיה ליד קרלובי-וארי, ושתיים במזרח פולין.
306
ברי שואל/ת: ציון מוזכרת במקורות כנקבה, לדוגמא: "הללי אלוהיך ציון", "ציון הלא תשאלי". מדוע ומתי הפך ציון לשם הניתן דווקא לבנים זכרים?
רוביק עונה:
אכן ציון מופיעה במקרא פעמים רבות ותמיד כנקבה, אם כשם מצודה ואם כשמה של ירושלים. במעבר מהשם המקראי לשם פרטי בעדות ישראל, בעיקר בעירק אך גם בתימן ובמרוקו, השם ניתן לגברים, ולצידו הצורה הנקבית - ציונה. ציון נחשב שם סגולה לבן זכר, ויועד לגברים בלבד. מעבר מגדרי בין שמות בעברית אינו חריג, וכך אפשר למצוא את השם מזל לנשים, ואת השם ישועה לגברים, גם הוא שם סגולה.
307
חי שואל/ת: נתקלתי לראשונה השבוע בביטוי 'עדינו העצני', שנאמר על דוד רזיאל. ממתי נהוג היה בעברית המודרנית להשתמש בביטוי זה?
רוביק עונה:
עדינו העצני היה מראשי הגיבורים של דוד, 'ראש השלישי', אך על פי הפרשנות התלמודית המלווה במדרש מילים עדינו העצני הוא הוא דוד המלך, ונאמר במסכת מועד קטן: "כשהיה יושב ועוסק בתורה, היה מְעַדֵן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה, היה מקשה עצמו כעץ". כאשר הובא דוד רזיאל לקבורה ספד לו הרב קוק: "אינני יכול שלא לראות בו בבואה של דוד המלך, עליו נאמר: הוא עדינו העצני" .
308
עדית ויינטראוב שואל/ת: מה מקור שם המשפחה 'אלחנתי'?
רוביק עונה:
אלחנתי הוא סוחר בחיטה, בערבית חנטה (حنطة), ואכן גם השם אלחנטי קיים במאגר השמות, כפי שמצא אהרון מוריאלי. דב רוזן בספרו "באהלי שם" מפרש את השם כראשי תיבות: "אל חנן אותי", אך זהו ללא ספק מדרש מאוחר.
309
שקד שואל/ת: מדוע שמות של אנשים אינם משתנים בין שפה לשפה, אך שמות של מדינות כן? הלא השם הוא זה שניתן למדינה בשפת המקומיים. מדוע, אם כך, אינו נשמר גם בין השפות השונות?
רוביק עונה:
ראשית, אין זה מדויק ששמות פרטיים אינם משתנים במעבר בין שפות. איננו משנים את שמו של אדם מסוים, אבל כשהשם הופך נחלת דוברי שפה אחרת השם יעבור שינוי שיתאים לדרכי ההגייה של אותה ארץ. כך יהפוך יוחנן לג'והן (או ג'ונת'ן) באנגלית, יוהנס בגרמנית ועוד. ג'ורג' האנגלי יהפוך לחורחה הספרדי, יעקב העברי לג'ייקוב, ג'ק או חאקובו, משה למואיס ולמוסה. קל וחומר כשמדובר בארצות, שלהן אמנם שמות פרטיים, אבל מעמדן התרבותי וההיסטורי הופך את שמן למעין שם כללי. לכן נוסף לשינויי ההגייה המתבקשים במעבר משפה לשפה, נמצא למשל בעברית שלארצות france ו-spain הוצמדו שמות מקראיים: צרפת וספרד.
310
הילה שואל/ת: בימים אלה אני כותבת ספר שורשים על משפחת אבי שעלו מעירק. מעניין אותי אם ידוע לך מה מקור השם כדורי?
רוביק עונה:
אח'דר, הירוק, הוא כינוי לאליהו הנביא בפי יהודי עיראק. מקור השם באסלאם, שם נקרא אליהו 'הנביא הירוק', עקב האמונה שבכוחו להוריד גשמים. ח'דֵיר הוא מקום קברו בדרום עיראק, שאליו עולים יהודים לרגל. מכאן נגזר השם חְ'דוּרי, שמחוסר ידיעה נהגה כַּדּוּרי. בארץ מעוברת השם ח'דורי לאליהו.
311
נמבנה שואל/ת: האם יש קשר בין שם המשפחה 'שם טוב' לפסוק "טוב שם משמן טוב"?
רוביק עונה:
מן הסתם יש קשר, אך יש מתווכים שהפכו את הצירוף 'שם טוב' לתיאור משאת נפש המבטאת הצלחה וכבוד. במסכת אבות נכתב: "שלושה כתרים הם. כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן". יש לשער שגדולתו של הבעל שם טוב השפיעה גם היא על תפוצת השם בקרב קהילות היהודים, הן כשם פרטי והן כשם משפחה.
312
געדגע שואל/ת: השמות ירין וירון, איזה שם הוא הנכון ביניהם לצורת העתיד?
רוביק עונה:
השם ירין הוא מוטציה לשונית. ירון צריך להיכתב בניקוד יָרֹן, מן השורש הכפול רנ"ן, שממנו נגזרו גם גם רַן, רֹן, רִנָּה, רֶנֶן ועוד. השורש רו"ן או השורש רי"ן אינם קיימים בעברית. נראה שנעשה כאן חיבור של 'ירון' עם 'ישיר', וכך יולד 'ירין'.
313
לי-את הלר שואל/ת: שמי נכתב עם מקף באמצע: לי-את. הדגש הינו על "לי": את לי, את שלי. בעבר הוסבר לי שההגייה הנכונה של שמי הינה במלעיל ולא במלרע, כפי שבדרך כלל הוגים אותו, וזאת בגלל המקף. כל השנים אני מציגה את עצמי ואף אוהבת את ההגייה הזו. בוויכוח עם חברה שהיא עורכת לשון נאמר לי שאני טועה. ויש להגות במלרע.
רוביק עונה:
'לי את' הוא משפט שבו שתי המילים, שתיהן בנות הברה אחת, אמורות להיות מוטעמות, אך ניתן להדגיש אחת מהן. אם בעיני בעל השם או הסביבה המילה החזקה יותר היא אכן 'לי' ההגייה המלעילית נכונה יותר. אפשר גם לראות את 'את' כמילה החזקה, וכאן המלרע תהיה האפשרות הראויה. לעובדה שיש מקף בשם אין משמעות בהקשרים אלה. בעברית נתפסים שמות במלרע כמכובדים יותר ודיבוריים פחות, ולכן ליאת נקבע כשם במלרע, אם כי ליאת במלעיל אינו שיבוש.
314
אלה שואל/ת: ברצוני לדעת מה הוא מקור שמו של היין chardonnay. האם יכול להיות שהשם בנויה משתי מילים: 'שיר' ו'אדונָי' או 'שיר לאדוני'?
רוביק עונה:
לשם היין הזה אין מקור מוסכם. יש טענה עקשנית שהשם הוא שיבוש של המילים העבריות 'שער אדוני', ומקורו בתקופת הצלבנים שהגיעו לארץ ישראל, אך אין לכך הוכחה מוצקה או הפרכה מוחלטת.
315
עודד פרייליך שואל/ת: ב-15.3 היה יום השנה לרצח יוליוס קיסר (לא השתתפתי באזכרה). מרקוס יוניוס ברוטוס המקורב לקיסר היה בין הקושרים והשתתף ברצח. אחד מאבותיו, לוקיוס יוניוס ברוטוס, אחיין של סופרבוס, המלך האחרון, סילק את המלך והיה ממייסדי הרפובליקה הרומאית. כיוון שסופרבוס התנכל לאחדים מבני משפחתו, העמיד לוקיוס יוניוס פני שוטה כאמצעי הגנה, האומר כי לא נשקפת למלך סכנה משוטה. הכינוי 'ברוטוס' משמעו 'מעמיד פני שוטה'. מאין התואר 'ברוטאלי', במובן המקובל היום?
רוביק עונה:
'ברוטוס' פירושו שוטה, מילה לטינית שהתגלגלה ממילה קרובה בסנסקריט שפירושה 'כבד'. לוקיוס אימץ כאן מילה קיימת. בימי הביניים עברה המילה מעתק משמעות מ'שוטה' ל'אכזר כמו חיה', רמז לטיפשותה של החיה.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >