שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
331
מריו טויב שואל/ת: ברצוני לדעת איך נכון לבטא שמות כמו אסנת, צרפת, שמרת, בשמת ונצרת: עם תנועת o כמו tzorfat או תנועת a כמו tzarefat?
רוביק עונה:
ברוב המקרים ההגייה המקורית, על פי הניקוד המקראי והמסורת היא בתנועת a ובשווא נע בעיצור השני: tzarephat, asenat ומכאן גם הגייה דומה של שמות לא מקראיים כמו שמרת ובשמת. הנטייה של הדוברים היא דווקא בכיוון תנועת o. במקרה של נצרת שתי הצורות אפשריות. נָצֶרֶת הוא הגייה עברית של השם הלטיני המשמש בברית החדשה Nazareth. השם נָצְרָת, במשקל צרפת ואסנת, נקבע בעקבות השם הערבי אַלְנַצְרָה.
332
יואב שואל/ת: אנו מעוניינים לקרוא לבתנו קסם, האם זה נכון מבחינה עברית לקרוא כך לבת?
רוביק עונה:
למה לא? לשם הזה תכונות של יוניסקס, שם דו מיני, ממש כמו נעם, רותם, גל, טל ואחרים.
333
נתנאל שואל/ת: אנחנו מתכננים טיול לאי מלטה. בויקיפדיה בערך מלטה מצאתי כי "הפיניקים קראו לאיים malat שפירושו "נמל בטוח". בספר איוב פרק א' מצאתי "ואימלטה רק אני לבדי". האם השורש מלט מקורו בשפה הפיניקית?
רוביק עונה:
ויקיפדיה האנגלית מציגה אפשרות נוספת, והיא שהמקור הוא אלבני-יווני וקשור במילה דבש, באלבנית Mjalta. עם זאת המקור הפיניקי סביר יותר, וזאת גם על פי מילון המקורות של אריק פרטרידג'. הפיניקים, שדיברו בלשון שמית הקרובה לעברית, היו הראשונים שכבשו את האי. השורש מל"ט הוא שורש שֵמי המופיע לצד העברית גם בערבית ובארמית, וכן בפיניקית.
334
יעקב מרקל שואל/ת: מתי הפכה פרס לאירן ולמה? האם זה מפני שאירן רוצה להפוך לאימפריה כמו שהיתה פרס בימי המלך אחשוורוש?
רוביק עונה:
על פי ספרה של ד"ר תמר עילם גינדין "הטוב, הרע והעולם", איראן נקראת כך כי היסטורית היא ארצם של השבטים האריים, שנדדו מהודו לפני אלפי שנים, שמם של האריים אומץ באידיאולוגיה הנאצית לתיאור הגזע הלבן, למרות שאין קשר אתני בין השבטים האלה למה שקרוי הגזע הארי. הוא גם היה אחד הנימוקים לכך שאיראן תמכה בהיטלר במלחמת העולם. איראן הוא שם אתני המתייחס למרחב העצום שבו גרו יוצאי השבטים האריים, אך לאורך מאות רבות השם המדיני היה פרס. פרס נקראת כך על שם מחוז פארסה שלאורך המפרץ הפרסי, שהיה מרכז השלטון בימי אחשוורוש, דריווש וכורש. מחוז פארסיה השתלט על הממלכה כולה, וגרר אתו את השם פרס, ובלועזית Persia. השאח רצ'א פהלווי שינה בשנת 1935 את השם פרס לאיראן כדי להביע הזדהות עם הארים באירופה, וגם לרמוז לעבר המפואר של המרחב הארי.
335
אריה לוי שואל/ת: במשפחתי קיים שם המשפחה פוליטי. מה פירוש ומקור השם?
רוביק עונה:
אהרן מוריאלי, המומחה לשמות של "הזירה הלשונית" מספר שלשם המשפחה פוליטי שני פירושים. "המילון לשמות משפחה ספרדיים" המתעד ארכיונים, מצבות, רישומי לידה ועוד ברחבי העולם בחמש מאות השנים האחרונות מפרש פוליטי כ'עירוני', בהשפעת פוליס. המילון האיטלקי-אנגלי טוען שפוליטי היא צורת הרבים של פוליטו, שפירושה נקי ומצוחצח. נראה שהכף נוטה לפירוש הראשון.
336
יוסף רוטמן שואל/ת: השם המקורי של צבאנו הוא צבא הֲגַנָּה לישראל (להבדיל מצבא התקפה). לאחרונה, משום מה, מופיע השם 'צבא ההגנה לישראל'.
רוביק עונה:
האחראי לשם המקובל היום, 'צבא ההגנה לישראל', הוא הלשונאי הצבאי מזה עשרות שנים שמשון הופמן. הופמן כותב בספרו על המינוח הצבאי, שחיסרון לא תקין של ה' הידיעה בשמות חילות וארגונים צבאיים היה תופעה נפוצה: "חיל הספקה", "פיקוד מרכז" ועוד. הופמן פעל לשירוש התופעה, ובין היתר דאג לכך ששם הארגון הצבאי כולו, "צבא ההגנה לישראל", יוצב במסמכים רשמיים במקום "צבא הגנה לישראל".
337
מיקי שואל/ת: כבר שנים שאני ומשפחתי מנסים להבין מה מקור שם משפחתה של אמי, 'חידקל'. הדבר היחיד שאנו יודעים הוא, שסבה עלה לארץ מאזור האי קרים בשם משפחה זה. איך יתכן ששם זה דבק ביהודי שגר בברית המועצות? האם יתכן שמקורו באזור מסופוטמיה? באיזה שלב קיבלו יהודים שגרו באזור זה שם משפחה? מה משמעות המילה חידקל?
רוביק עונה:
חידקל הוא שמו של נהר המקראי הגדול הנזכר בפרק ב' בבראשית, וממשיך לזרום עד היום במקביל לנהר פרת. אין ספק שבבחירת השם יש השפעה של ההיכרות עם עולם המקרא, ולא נדרשת כאן בהכרח מקור מסופוטמי של המשפחה. שמות משפחה החלו להינתן בדרך כלל במאה ה-18 אך אין בכך להעיד על שם המשפחה הזה.
338
שמוליק שואל/ת: מה שמה הנכון של הארץ הצפונית: דניה או דנמרק? מתי הפסיקו להשתמש ב'דניה' ועברו ל'דנמרק'? ואיך זה שב-144 בכל המספרים הרשמיים של השגרירות עדיין מצוין השם 'דניה'?
רוביק עונה:
השם דניה הוא ניסיון להציע שמות הנשמעים עבריים לשורה של מדינות בארצות שונות בעולם, על יד הסיומת –יה. בכמה מקרים הניסיון נשען על שמות תלמודיים, כגון איטליה וגרמניה, וכן סוריה, שבה הסיומת היא ארמית: סוריא. במקרים אחרים השם הלועזי מכיל את הסיומת –יה, כגון אוסטרליה, אינדונזיה, הונגריה ואחרות. במקרה של 'פולניה' מדובר בעברות השם Poland, שאף זכה למדרש: "פה לן יה". על פי אותו דפוס נהגו בעבר לקרוא להולנד הולנדיה, הנוהג הזה פסק כבר בסוף בשנות השלושים. הנוהג לקרוא לדנמרק דניה פסק בשנות השמונים. שמה של השגרירות אכן לא שונה, והוא נכתב 'שגרירות דניה (דנמרק)'. לשכונות דניה השונות בערי הארץ אין קשר לדנמרק, אלא לראשי התיבות dnya.
339
שלומית שואל/ת: בעקבות דיון בתקופות היסטוריות, טוען ידידי הארכיאולוג שהשם 'פלשת' כחבל ארץ מקורו בשורש פל"ש. האם ניתן לומר שפלשת נקרא כך, כי ישבו בו הפולשים מגויי הים?
רוביק עונה:
זוהי השערה מקובלת והיא נשענת על ההנחה שאת השם נתנו אנשי יהודה בתקופת המקרא. הבעיה היא שפרט להקשרים ספרותיים אין לה אישוש ודאי, מאחר שאין לנו כמעט מידע על לשונם של הפלשתים ועל שמם המקורי.
340
יעוד גונן שואל/ת: במדור-האורח של אהרן מוריאלי נתקלתי במילה turtle כשמו האנגלי של התוֹר. ידוע שמילה זו באנגלית היא סוג של צב, ומילון מורפיקס מאשר שהתור העברי נקרא turtle dove באנגלית. איך קרה שלתור ולצב יש אותו שם?
רוביק עונה:
זהות שמם של התור והצב אכן מוזרה, ומדובר בצירוף מקרים. turtle כצב הוא גלגול מן הלטינית, דרך הספרדית והצרפתית אל האנגלית. turtle כחלק משמו של התור הוא אונומטופיאה, חיקוי של קול התור, 'תוּר-תוּר', גלגול של שם קדום יותר: turtur. גם השם העברי, תור, נחשב שם חיקוי לציוץ התור.
341
דני ב. שואל/ת: נתקלתי בכיתוב על עטיפת תקליט ישן "רן ונמה", שירים בביצוע רן אלירן ונחמה הנדל. חשבתי תמיד שמכנים אותם "רן ונעמה", מהיכן הגיעה 'נמה'?!
רוביק עונה:
השם 'נמה' ניתן לנחמה הנדל כאשר החלה להופיע בעולם, ואף גוי לא הצליח להגות נכון את השם נחמה.
342
טל גיטמול שואל/ת: מה המקור לשם משפחתי, 'גיטמול'? במשפחה, שמקורה מרוסיה-פולין, מקובל לחשוב כי מדובר על שיבוש של טחנת קמח או טוחן ביידיש, אוgut-mal, 'פעם טובה' בגרמנית.
רוביק עונה:
בענייני שמות משפחה הנסתר רב על הגלוי. צירוף המילים מצביע על שתי אפשרויות: 'טחנת קמח טובה', או 'פעם טובה', שתיהן מוזרות אך הצליל מעיד שמדובר ביידיש. גם שם המשפחה 'גוטמאל' קיים, ומחזק את הדעה שהמקור ביידיש.
343
אלונה שואל/ת: אנחנו חושבים על השם 'יְדיד' לבן, מנוקד בשווא. בתנך השם מופיע בעיקר כצירוף כמו ב'יְדיד נפש' ואז הוא מנוקד בשווא. בתור שם כשלעצמו, מצאנו אותו מנוקד בקמץ. האם זו תהיה טעות לשונית לקרוא לילד "יְדיד" מנוקד בשווא?
רוביק עונה:
המילה היא בקמץ: יָדיד. המילה מופיעה במקרא רק בנטיות ובסמיכות, ולכן היא מנוקדת בשווא, על פי מה שקרוי 'חוק החיטוף'. לא הייתי ממליץ לקרוא לילד יְדיד בשווא, ולו רק מפני שכל חייו הוא יצטרך לתקן את אלה שיקראו לו 'יָדיד'.
344
הרווי בוק שואל/ת: האם יש הסבר, חוץ מחיקוי אוטומטי של הלעז, לתופעה של שמות חברות ישראליות להפקת סרטים שכולם בנויים על דגם "X הפקות" (בהיפוך הסדר הדרוש על ידי כללי הסמיכות המקובלים)? והאם יש מגזרים אחרים שבהם מוצאים תופעה דומה?
רוביק עונה:
התופעה רווחת בכל תחומי המסחר והייצור. אין לראות בה היפוך סדר דווקא, אלא מבנה שונה הנחשב חדשני יותר. "הפקות דוד", כדוגמה היא סמיכות: "ההפקות של דוד". "דוד הפקות" יכול להיתפס כאליפסה, השמטת רכיבים לצורכי קיצור, במקום "דוד, חברה העוסקת בהפקות". הדוגמאות רבות, להלן כמה משיטוט מקרי ברשת: "גפן ביטוחים", "שלמה השכרת רכב", "גלי עיצובי עץ", וכך בכל תחום.
345
עינת שואל/ת: למה בקרב הגויים יש שמות משפחה המייצגים את כל עונות השנה (וינטר, ספרינג, סאמר), בעוד שבישראל סתיו אביב הם בהחלט שמות משפחה, וגם שמות פרטיים, אבל חורף וקיץ כלל לא?
רוביק עונה:
השמות אכן נדירים אבל לא נעלמו לגמרי. אהרון מוריאלי המומחה לשמות כותב לנו: "קיץ כשם משפחה נמצא פעם אחת במאגר שלי, אבל בספר הטלפונים של גוש דן 1998 הוא מופיע ארבע פעמים. חורף מופיע גם פעמיים במאגר שלי, אבל בספר השני הנ"ל הוא מופיע פעם אחת בכתיב מלא, ושלוש פעמים בכתיב חסר. אני משער שלפחות בחלק מהמקרים, אלה שמות שעוברתו". באשר לסיבת הנדירות אפשר רק להציע השערה: האביב והסתיו מעוררים בנו רגשות רומנטיים, בעוד הקיץ והחורף מזכירים לנו שהחיים קשים. כנראה שאצל הגויים זה אחרת. מעניין ש-autumn דווקא אינו שם אנגלי מקובל.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >