שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
דני ב. שואל/ת: נתקלתי בכיתוב על עטיפת תקליט ישן "רן ונמה", שירים בביצוע רן אלירן ונחמה הנדל. חשבתי תמיד שמכנים אותם "רן ונעמה", מהיכן הגיעה 'נמה'?!
רוביק עונה:
השם 'נמה' ניתן לנחמה הנדל כאשר החלה להופיע בעולם, ואף גוי לא הצליח להגות נכון את השם נחמה.
377
טל גיטמול שואל/ת: מה המקור לשם משפחתי, 'גיטמול'? במשפחה, שמקורה מרוסיה-פולין, מקובל לחשוב כי מדובר על שיבוש של טחנת קמח או טוחן ביידיש, אוgut-mal, 'פעם טובה' בגרמנית.
רוביק עונה:
בענייני שמות משפחה הנסתר רב על הגלוי. צירוף המילים מצביע על שתי אפשרויות: 'טחנת קמח טובה', או 'פעם טובה', שתיהן מוזרות אך הצליל מעיד שמדובר ביידיש. גם שם המשפחה 'גוטמאל' קיים, ומחזק את הדעה שהמקור ביידיש.
378
אלונה שואל/ת: אנחנו חושבים על השם 'יְדיד' לבן, מנוקד בשווא. בתנך השם מופיע בעיקר כצירוף כמו ב'יְדיד נפש' ואז הוא מנוקד בשווא. בתור שם כשלעצמו, מצאנו אותו מנוקד בקמץ. האם זו תהיה טעות לשונית לקרוא לילד "יְדיד" מנוקד בשווא?
רוביק עונה:
המילה היא בקמץ: יָדיד. המילה מופיעה במקרא רק בנטיות ובסמיכות, ולכן היא מנוקדת בשווא, על פי מה שקרוי 'חוק החיטוף'. לא הייתי ממליץ לקרוא לילד יְדיד בשווא, ולו רק מפני שכל חייו הוא יצטרך לתקן את אלה שיקראו לו 'יָדיד'.
379
הרווי בוק שואל/ת: האם יש הסבר, חוץ מחיקוי אוטומטי של הלעז, לתופעה של שמות חברות ישראליות להפקת סרטים שכולם בנויים על דגם "X הפקות" (בהיפוך הסדר הדרוש על ידי כללי הסמיכות המקובלים)? והאם יש מגזרים אחרים שבהם מוצאים תופעה דומה?
רוביק עונה:
התופעה רווחת בכל תחומי המסחר והייצור. אין לראות בה היפוך סדר דווקא, אלא מבנה שונה הנחשב חדשני יותר. "הפקות דוד", כדוגמה היא סמיכות: "ההפקות של דוד". "דוד הפקות" יכול להיתפס כאליפסה, השמטת רכיבים לצורכי קיצור, במקום "דוד, חברה העוסקת בהפקות". הדוגמאות רבות, להלן כמה משיטוט מקרי ברשת: "גפן ביטוחים", "שלמה השכרת רכב", "גלי עיצובי עץ", וכך בכל תחום.
380
עינת שואל/ת: למה בקרב הגויים יש שמות משפחה המייצגים את כל עונות השנה (וינטר, ספרינג, סאמר), בעוד שבישראל סתיו אביב הם בהחלט שמות משפחה, וגם שמות פרטיים, אבל חורף וקיץ כלל לא?
רוביק עונה:
השמות אכן נדירים אבל לא נעלמו לגמרי. אהרון מוריאלי המומחה לשמות כותב לנו: "קיץ כשם משפחה נמצא פעם אחת במאגר שלי, אבל בספר הטלפונים של גוש דן 1998 הוא מופיע ארבע פעמים. חורף מופיע גם פעמיים במאגר שלי, אבל בספר השני הנ"ל הוא מופיע פעם אחת בכתיב מלא, ושלוש פעמים בכתיב חסר. אני משער שלפחות בחלק מהמקרים, אלה שמות שעוברתו". באשר לסיבת הנדירות אפשר רק להציע השערה: האביב והסתיו מעוררים בנו רגשות רומנטיים, בעוד הקיץ והחורף מזכירים לנו שהחיים קשים. כנראה שאצל הגויים זה אחרת. מעניין ש-autumn דווקא אינו שם אנגלי מקובל.
381
מורן שואל/ת: אנו מעוניינים לקרוא לבננו, שיוולד ממש בקרוב בבריאות רבה וטובה, "לליב". אני מכיר כמה "לליביות" בסביבתי, אך נשמע לי מתאים לקרוא כך גם לבן זכר. מה מקור או משמעות השם? האם ניתן לדעתך להצביע על מינו של השם?
רוביק עונה:
אין היום נוסחה המאפשרת לקבוע האם שם הוא זכרי או נקבי, פרט לשמות המסתיימים בה' הנקבה (כמו רינה ודינה) או ת' הנקבה (כמו שרית ושולמית), וגם כאן יש יוצאים מן הכלל כמו יונה ושמחה. עם זאת השם לליב מוכר ככל הידוע אצל בנות בלבד, ואם תקראו כך לבן תהיו חלוצים בתחום, על כל המשתמע מכך. ובאשר למקור השם, אכן חידה. הוא אינו נקשר למילה ידועה כלשהי בעברית או לדמות כלשהי. הסבר אפשרי הוא שיש כאן השפעה אמריקנית, שם la live הוא אזור ידוע של בידור ובילוי בלוס אנג'לס המעטירה. כל הסבר אחר יתקבל בברכה.
382
צבי פרח שואל/ת: ראית ב"מילון הצירופים" הסברים על אשת לפידות. לא עלתה שם את האפשרות שמדובר באשתו של אדם שנקרא לפידות. בהמשך מופיעה יעל אשת חֶבֶר הקיני. שם ברור שהשיוך הוא לבעלה חֶבֶר. נראה לי שאפשר ללמוד מזה, שגם במקרה של דבורה מדובר בבן זוג.
רוביק עונה:
האפשרות שדבורה היתה נשואה ללפידות ומכאן כינויה אומצה על ידי אברהם אבן שושן בקונקורדנציה לתנ"ך, אבל אין לכך אסמכתא. פרט לפסוק היחיד, לפידות אינו דמות המוכרת במקרא, אך האפשרות קיימת. לצד זה ניתן בתלמוד מדרש שם, ונאמר על דבורה ש"היתה עושה פתילות למקדש", ועל הפירוש הזה חוזרים רש"י ורד"ק. רלב"ג מציע הצעות יצירתיות: "וקראה אשת לפידות כי בעלה היה שמו ברק, וברק ולפיד הם קרובים". אפשרות נוספת: דבורה היתה "אשת חיל אשת מדנים, ויהיה לפידים ולפידות ענין אלוהים והרצון בו, כי כבר הגיע עוצם מדרגתה בנבואה עד שהיו נראים לפידים במקום שהיתה מגעת לה הנבואה". בעברית החדשה אומץ "אשת לפידות" כצירוף כבול, ומדובר באשה חזקה ונמרצת, ברוח פרשנותו של רלב"ג. מי שזכתה בכינוי היא דווקא הגיבורה האמריקנית אנני אוקלי, שעליה הופק מחזמר ובעקבותיו סרט. שמו האנגלי היה Annie Get Your Gun. המפיצים הישראלים הפכו אותה לדמות תנ"כית.
383
ראובן גבע שואל/ת: מהיכן השם איציק? מנעורי הרחוקים זכור לי שכך פנו אל בן-תשחורת או אולי אל פּרֶח-מן-המנין. לא כך כינו בן-אדם מכובד ושמו יצחק. בימינו רווח שם חיבה זה במיוחד בקרב צאצאי יוצאי המזרח.
רוביק עונה:
איציק הוא שם אשכנזי למהדרין, גלגול של יצחק. הגיית ח' היתה קשה לאשכנזים והיא נאלמה, והחיריק אחרי צ' התגלגל לנוחות הדיבור. השם איציק, ובגרמנית itzig הפך שם נרדף ליהודי ושימש את האנטישמים. בלדינו חל תהליך דומה: יצחק הפך לאיזאק.
384
אבינועם בקסט שואל/ת: האם נכון להגיד בעברית 'חוף השנהב' (עם ה' הידיעה) כמו שמשדרים ברדיו ובטלוויזיה, או צריכים להגיד 'חוף שנהב' (בלי ה' הידיעה). באנגלית שם הארץ הוא ivory Coast ולא The ivory Coast.
רוביק עונה:
אין כל פסול ב"חוף השנהב". ה' אינה מיידעת את כל הצירוף אלא רק את המילה שנהב, במה שקרוי "ה' הסוג", ופירוש השם הוא "חוף שאופייני לו השנהב".
385
נחשון ישראל מנס ציונה שואל/ת: בערינו מרובי הרחובות, נכתב מעת לעת "רחוב החלמונית", "רחוב האצ"ל" וכדומה. שאלתי היא, מהיכן צצה ה' הידיעה? למה לא לכתוב "רחוב חלמונית", רחוב אצ"ל"?
רוביק עונה:
שתי הדוגמאות מציגות עניינים שונים. אצ"ל הוא ראשי תיבות של "הארגון הצבאי הלאומי", ובכל מקרה הוא שם פרטי, והה' מדגישה את העובדה הזו. לכן יש שמחזירים את ה' הידיעה גם לראשי התיבות ויש שלא. תופעה דומה קשורה למתחרה של האצ"ל, הפלמ"ח, שם ה' הידיעה היא ממש חלק מהשם, למרות שהצורה המלאה היא "פלוגות מחץ". במקרה של צמחים וחיות מתרחש בידול מעניין. כאשר מופיע שם הצמח או החיה ללא ה' הידיעה מדובר בצמח בודד: "ראיתי חלמונית פורחת", "שמעתי כלב נובח". כאשר מדובר בסוג כולו, הוא מצוין בה' הידיעה: "החלמונית פורחת בסתיו", "הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם". בשמות הרחובות שתי הצורות יהיו נכונות, כמובן.
386
שואל/ת: מה לציר פילדלפי ולמדינת פילדלפיה?
רוביק עונה:
על פי דובר צה"ל, פילדלפי הוא שם שנקבע באופן שרירותי, ואין לו כל קשר לעיר פילדלפיה.
387
שואל/ת: מה מקור השם "מוקי", כמו מוקי צור?
רוביק עונה:
מוקי צור נולד שמואל, וכעדותו הוא נקרא מוקי כבר כשהיה בן שבעה ימים, כנראה בעקבות שמו של כלב אהוב. במקרים אחרים מסתתר מאחורי מוקי השם מיכאל.
388
שואל/ת: מה מקור השמות "צרפת" ו"ספרד", איך ומתי הודבקו לארצות אלה שמות עבריים?
רוביק עונה:
צרפת וספרד, כמו יוון ומצרים הן ארצות ששמן המודרני נלקח מן המקרא. ספרד וצרפת של היום זכו לשמות עבריים שניתנו במדרש מאוחר. שני השמות מופיעים בספר עובדיה באותו פסוק. צרפת היתה יישוב חוף ליד צידון, שנקרא בלשון יושביו צרפנד. השם שודרג בספרות ימי הביניים לארץ האירופית עקב דמיון הצליל לפרנצא. ספרד המקראית היא לדעת רוב החוקרים סארדיס שבאסיה הקטנה. ספרד של ימינו כבר היתה מוכרת בימי התלמוד כמושבה רומית בשם אספניה, והיא נזכרת בשם הזה במדרש תנחומא, בצוותא עם גליה. "אספמיה" התלמודית היא שם למקום רחוק כלשהו, מרחק שנה הליכה לכל כיוון. מכאן נולד הביטוי "חלום באספמיה" בתלמוד. יונתן בן עוזיאל שתירגם את התנ"ך לארמית תירגם את "ספרד" ל"אספמיה", ככל הנראה עקב דמיון השם המקראי ל"הספרה", ארצות המערב ביוונית. בימי הגאונים נקבע רשמית כי "אספמיה היא ספרד". בעברית החדשה התברר של"ספרדי" שתי משמעויות: תושב ספרד, ומי ששייך למסורת היהודית הספרדית. הנשיא השני יצחק בן צבי רצה להבדיל בין השתיים, ובראשית שנות השישים ביקש מהאקדמיה ללשון לקבוע שספרד הארץ תיקרא בשם התלמודי "איספניה", ותושביה "איספנים". ההצעה נדחתה בטענה ש"ספרד" כבר נקלטה בין דוברי העברית, ואין טעם או סיכוי להילחם בה.
389
שואל/ת: מה מקור השמות פלסטין ופלשתינה? האם הם קשורים בפלישתים?
רוביק עונה:
הרומאים קראו לפרובינציה הסורית שבשליטתם palaestina. פירוש השם הוא "ארצם של הפיליסטינים", בעקבות הפלישתים המוכרים מן המקרא. בתקופת המנדט ניתן השם לארץ ישראל שבשליטתם, ומכאן הצירוף פלשתינה-א"י. ערביי המקום הגו את השם הלטיני בדרך המותאמת לעיצורים ערביים כבר מסוף המאה ה-19.
390
שואל/ת: מה מקור שם התפוז "שמוטי"?
רוביק עונה:
זן השמוטי הוא בן כ-150 שנה. על פי פרופ' שפיגל-רואי ממכון ויצמן, השם "שמוטי" נתקבל מאחר והפרי הוא דמוי-ביצה ומזכיר בצורתו את העששיות המוארכות, ששימשו בשעתו למאור, ונקראו בעקבות הערבית "שמוטי".