שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
שלמה שואל/ת: גורילות זכרים. איך נכון לומר, שני גורילות או שתי גורילות? למרות שהם זכרים, אנשים בדרך כלל אומרים ''שתי...''.
רוביק עונה:
שם בעל החיים גורילה מתייחס לזכרים ולנקבות. דקדוקית השם בנקבה, גם בזכות סיומת -ה וגם בזכות צורת הריבוי -ות. לכן יש לומר שתי גורילות. יוצא מהכלל הוא הכינוי גורילה לשומרי ראש גברתנים, שהם שני גורילות.
2
אודי שואל/ת: לפני כמה שבועות ציינת בתשובה לשאלה של אחד הקוראים כי "שמיים וקרניים הן צורות זוגי נקבה, הזהות לזוגי זכר". רציתי לשאול אם כך על צורת היחיד של המילה "שמיים". מהי, האם יש לה שימוש מחוץ ל"שמיים", והאם בסמיכות היא יכולה להיות גם זוגי זכר וגם זוגי נקבה?
רוביק עונה:
למילים שמים ומים אין צורת יחיד בעברית. הסיומת היא זוגית אך הן מוגדרות כמילים בזכר רבים. רמז לצורת היחיד נמצא במקבילות בערבית סָמָא, מָיֶא.
3
תמיר שואל/ת: מהי צורת הרבים של סדרה (סדרת טלוויזיה ליתר דיוק), sidrot או sdarot?
רוביק עונה:
צורת הרבים של סִדְרָה היא סְדָרות. צורת הסמיכות – סִדְרות. כך במילים אחרות במשקל זה: שִפְחָה=שְפָחות, שִמְחָה=שְמָחות ועוד.
4
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: מה צורת היחיד של המאכל "פריכיות" (פריכיות אורז, פריכיות חיטה וכדומה)? פריכייה או פריכית?
רוביק עונה:
צורת היחיד היא פריכית.
5
טל שואל/ת: כשמציינים מספר שנים, לפעמים משתמשים בצורת יחיד ולפעמים משתמשים בצורת רבים: עשר שנים, עשרים שנה. מהו הכלל לגבי מתי משתמשים בצורת יחיד לעומת צורת רבים?
רוביק עונה:
יש כללים בנושא אך הם אינם כללים דקדוקיים אלא של נוהג, המבוסס גם על הנוהג במקורות. המספרים 19-2 יקבלו את צורת הרבים, וכן מספרים לא עגולים בהמשך. מספרים עגולים החל מ-20 יקבלו את צורת היחיד. וכאמור, "עשרים שנים" או "שלושים וחמש שנה" אינן טעויות אלא אינן נהוגות. כשמדובר במטבעות הכללים גמישים עוד יותר (עשרים שקלים/עשרים שקל), וכנ"ל במקרים נוספים כמו איש, ילד וכדומה.
6
שרגא שואל/ת: דבורה היא נקבה ובכל זאת אומרים דבורים, נחיל דבורים, הרבה דבורים וכד׳, אבל ביחיד דבורה עקצה, דבורה מזמזמת, וכד׳. מדוע יש הבדל בין יחיד בנקבה ורבים בזכר?
רוביק עונה:
כמו במקרים רבים בלשון המקרא, אין קשר בין המין הדקדוקי לסיומת הרבים, אולי רמז לגישה אחרת לחלוקת המינים בשחר העברית. לכן יש לנו מצד אחד מילים בזכר עם סיומת נקבה: אבות, שדות, מקורות ועוד, ומצד שני מילים בנקבה עם סיומת זכר: נשים, ערים, אבנים, נמלים – ודבורים. הסיבה לכך היסטורית ולא דקדוקית.
7
חיים המרמן שואל/ת: מדוע צורת הריבוי של קרן שמש או קרן בעל חיים היא קרניים, ושל קרן ממון - קרנות?
רוביק עונה:
שמיים וקרניים הן צורות זוגי נקבה, הזהות לזוגי זכר. קרניים של בעל חיים הם איבר זוגי, ובהשאלה נקראות כך גם קרני השמש. כאשר המילה אינה זוגית היא זוכה לסיומת נקבה – קרנות. בסמיכות תקבל הצורה את שתי האפשרויות: קרני השמש, קרנות המזבח (אף כי הצורה הפרודה היא קרניים), קרנות נאמנות.
8
צילה אלעזר שואל/ת: מהי לדעתך הצורה הנכונה - "האימפריה התלמיית" או "האימפריה התלמאית"? הכוונה היא כמובן לבית תלמי, ותשובתך תשים קץ לוויכוח שיש לי עם הבן שלי ההיסטוריון.
רוביק עונה:
הסיומת של צורת היחיד תלמי היא -ַי. סיומת זו זהה בהגייה לסיומת -ַאי שבה א' היא אם קריאה, והריבוי ישמור תמיד על הא' לנוחות ההגייה. למשל, עיתונאי – עיתונאית, בית ינאי – השושלת הינאית. תלמי – תלמאית. ככלל סיומת -ִיִית לנקבה אינה מוכרת. בשמות תואר כמו גרמניים, ישראליים, הנקבה תהיה גרמנית, ישראלית. כיוון שכאן יש פתח ולא חיריק, תופיע א' חוצצת.
9
אור שואל/ת: פנים שתיים? נקבה?
רוביק עונה:
'פנים' שייכת לקבוצת המילים, רובן במקרא, שהן דו מיניות דקדוקית – שמש, רוח, מטבע, וגם פנים.
10
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: שקע ותקע, מה הם מיצגים בעברית? בחיבור חוט חשמל של מכשיר חשמלי לקיר יש תקע עם פיניי זכר בולטים ושקע נקבה מוצנעת ומקובעת. מצד שני בחיבור אותו החוט לגב המחשב התקע על החוט הוא נקבה, עדיין שמו תקע? לעומת הזכר המקובע לגב המחשב, האם עדין יקרא שקע למרות פיניו? ובדרך בין הקיר והחוט מאריך של 220V שני הצדדים ניידים על חוט, התוקע הוא הזכר והשקוע היא הנקבה?
רוביק עונה:
אכן תיאור ארוטי של רכיבי חשמל תמימים. בכל מקרה אין קשר בין המין הדקדוקי של המילה לבין תפקיד הדבר שהיא מייצגת במערכת החשמל. כך גם המילה הכה-נשית שדיים היא במין הדקדוקי זכר.
11
חי תמם שואל/ת: יש "שיננית" בחורה, מה המילה בעברית לבחור שעוסק בתחום השיננות?
רוביק עונה:
הגבר העוסק בתחום הוא שינן, וזו למעשה מילת היסוד שממנה נגזרה שיננית. מאחר שהמקצוע נשי רובו ככולו השימוש הזה תאורטי.
12
עופר שואל/ת: שאלה לגבי המילה 'מילה'. ברבים זה מלים, אך בסמיכות 'מילות' כמו מילות שאלה, הכיצד?
רוביק עונה:
מערכת השם אינה מערכת סדורה בסיומות הריבוי. בלשון המקרא מקרים רבים שבהם מילה בנקבה מקבלת סיומת זכר, וביניהם המילה 'מילה'. בסמיכות המילה חוזרת בחלק מהמקרים ומקבלת את סיומת הנקבה: מילות-, ולעיתים שתי הצורות מתקיימות. נשים: נשי-, נשות'. במקרים אחרים הצורה בסמיכות זכרית גם היא: ערי-, אבני'. גם במילים בזכר אפשר למצוא אי סדירות דומה, כמו קברים, ובסמיכות קברי-קברות.
13
ורדה גנוסר שואל/ת: אשמח לדעת מהי עמדתך ביחס לאופן השימוש בלשון רבים נקבה, בפי מגישות החדשות בערוץ כאן. "אנחנו חושבות" וכו' מדיר מן הנאמר את קיומם של עורכים וכותבים שאינם נשים. האם זו שאלה רלבנטית הנוגעת ללשון, או בחירה מטעמי מגדר שאינם בהכרח מייצגים רשות ציבורית. (למרות שאני פמיניסטית!).
רוביק עונה:
השאלה אינה לשונית אלא חלק מהאתגר שמציגים משתמשי ומשתמשות השפה לנוהגים לשוניים. העיקרון שפנייה לציבור מעורב היא בזכר נהוגה במקורות ומורגלת בעברית החדשה, אך אין סיבה שלא לשנות אותה או לסטות ממנה. הדרת הגברים כאן מקבילה להדרת הנשים בשימוש בלשון זכר.
14
טל שואל/ת: מהי צורת הריבוי הנכונה של המילה קְווֹרוּם (באנגלית quorum). חיפשתי בכמה מילונים ובאף אחד מהם לא מופיעה צורת הריבוי.
רוביק עונה:
הצורה המתבקשת והיחידה היא קוורומים. ואולם קוורום הוא מושג טכני של מספר משתתפים בפגישה ולכן הצורך בריבוי הוא תאורטי בלבד.
15
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: כיצד מבטאים ברבים מילים לועזיות כגון: טאבו, סולו - כשירת היחיד, סלואו (הריקוד האיטי) ועוד.
רוביק עונה:
מילים המסתיימות בתנועת o או בתנועת u אכן יוצרות בעיה פונֶטית ביצירת צורות הריבוי, בין אם מדובר בעברית ובין אם בלועזית. כך גם במילים כמו אחו, תאוֹ וכדומה. דרך הריבוי היא שמירה על התנועה למרות המוזרות של הדבר: טאבוּאים, סולוֹאים, תאוֹאים. רצוי למצוא פתרונות אלגנטיים יותר: תחומי טאבו, הופעות סולו וכדומה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >