שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: פין הוא מילה בזכר. מדוע גם איברי המין של האישה הם בזכר? פות, דגדגן, נרתיק... ואפילו רחם! מה המקור לכך? האם כך גם בשפות אחרות שיש מין לתואר שלהם, כמו ערבית, ספרדית, רוסית?
רוביק עונה:
מין דקדוקי לשמות עצם שאינם אנשים או בעלי חיים הוא שרירותי ונקבע בתקופות מוקדמות של השפה. גם שדי האשה הם איברים בזכר. בשפות אחרות הקובע את המין הדקדוקי הוא צורת המילה ולא משמעותה. בספרדית, למשל, הרחם והדגדגן הם איברים בזכר, והפות – vulva – בנקבה. בערבית הרחם בזכר – רַחְם, והפות בנקבה – ערוה, בדומה למילה העברית, שגם היא מתייחסת לאיברי האשה.
2
נגה אשד שואל/ת: "ואין בָּקָר בָרפתים", מה שמוביל לשאלה התִּגרתית: "מלאו את הגרנים, ברכה לרוב שנים" (י.קצנלסון, נפול נפלה תוך השדה). הלא גורן ברבים הם גרנות. לבד מחירות המשורר - היש סימוך כלשהו במקורות?
רוביק עונה:
במקרא המילה ברבים מופיעה פעמיים – גרנות, ואין לה כל עקבות בכתבים מאוחרים יותר. נראה שיש כאן בהחלט מקרה של חירות המשורר.
3
אורה גל מור שואל/ת: נתקלתי במספר מילים דו מיניות. שאלתי: האם המילה "עת" הינה גם כן דו מינית? כי אותה לא מצאתי ברשימת שבע עשר המילים הדו מיניות המתפרסמות באתר "האקדמיה ללשון העברית".
רוביק עונה:
'עת' אינה מילה דו-מינית. המין הדקדוקי של 'עת' הוא נקבה.
4
גדעון שואל/ת: מהו הזכר של "יונה", ומתי משתמשים במילה?
רוביק עונה:
יון הוא הזכר של הנקבה, ומשמש כאשר רוצים להציג הפרדה ביניהם, כמו בשיר "שני יונים לי בחלון", המתבקש גם מהדימוי של 'זוג יונים'. זהו מקרה יוצא דופן שבו יש לציפור שם נפרד לזכר ונקבה. המקבילה הארמית מעידה שהצורה הזכרית היא המקורית – יונא, כלומר, 'היון', אבל המרת א' בה' הפכה את המילה לנקבית-עברית.
5
מאיר קנוניץ שואל/ת: הצירוף "2 מטר" זכה לשימוש רב מאוד לאחרונה. לא צריך להגיד: "2 מטרים" עד וכולל 10 יחידות ראשונות?
רוביק עונה:
הכלל הוא שהמספרים 1-10 יִקדמו תמיד למספר ברבים (שני שקלים), ומ-11 ואילך ניתן להשתמש גם ביחיד וגם ברבים: עשרים איש – שלושים אנשים. האפשרות של המספרים האלה משפיעה גם על שימושים שונים במספרים 2-10, וכך השתרש למשל 'שני שקל'. כאשר מדובר במידות לועזיות התקנה היא שהמספר יכול להופיע גם ברבים: שלושה גרם, שני מטר, חמישה ליטר ועוד.
6
אודליה שואל/ת: קראתי כתבה שעסקה בהרגלי אכילה והיה בה המשפט: "כללים לאכילה ושתיה נכונות". לא יותר נכון לומר "כללים לאכילה ושתיה נכונים?" כלומר, הכללים שמפרטים לנו הם נכונים. כשחושבים על המשפט "כללים לאכילה נכונה" זה נשמע תקין, אך בצירוף עם המילה שתיה והופכים לרבים זה נשמע לא נכון.
רוביק עונה:
הציטוט נכון מכל בחינה. הכללים מלמדים אותנו איך לאכול ולשתות בצורה הנכונה, ולכן 'נכונים' מתייחס לאכילה ולשתייה. אם רוצים להדגיש את 'הכללים' הנוסח יהיה: כללים נכונים לאכילה ושתייה.
7
אילן ספיר שואל/ת: "תל" הוא זכר. "אביב" - גם הוא. מדוע אם "תל אביב נוסדה" וכיו"ב? בנקבה? תאמרו - תל אביב היא עיר, ועיר היא נקבה. מדוע אם כן "תל עדשים נוסדה"? והרי תל עדשים היא/הוא מושב!
רוביק עונה:
במקרה של 'תל אביב' אין כל בעיה, ברור שהכוונה היא ל'עיר' ולא לשם הספציפי של העיר. באותה מידה גם לא נדבר על 'רחובות' ברבים. התופעה המעניינת היא שאנחנו מתייחסים לעיתים קרובות לקיבוץ או למושב כנקבה, כאשר המילה הזו מושמטת: 'קיבוץ גן שמואל נוסד' אבל 'גן שמואל נוסדה'. התופעה נפוצה פחות כשמדובר במושבים. יש לכך הסברים שונים, ובכל מקרה אין לראות כאן שגיאה של ממש
8
נעם שואל/ת: בוויקיפדיה הופיע המשפט הבא תחת הערך עמילן: ״עֲמִילָן הוא ביופולימר, ... והינו אחת משתי התרכובות האורגניות הכי נפוצות בטבע״. האם יש לומר ״אחד משתי״ או ״אחת משתי״?
רוביק עונה:
במשפטים שֵמָניים רבים הנושא והנשוא אינם בני אותו מין, וכך נוצרות דילמות מגדריות, ויש לבחור בהמשך המשפט את המין על פי ההקשר. אין לכך חוקים קבועים, ולפעמים שתי האפשרויות קיימות. למשל: "הנושא שנבחר הוא עצמאות, ועליו נכתבו ספרים רבים", או "ועליה נכתבו ספרים רבים". בדוגמה שבשאלה עדיף 'אחת משתֵי' כיוון ש'שתֵי' הוא מספר בנקבה המתייחס ל'תרכובת'.
9
דיאנה לוי שואל/ת: האם נכון לומר בעברית לתת מענים, או יש לומר רק לתת מענה?
רוביק עונה:
'נתן מענה' הוא מטבע לשון, שהתגלגל מספר איוב: "וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה". עם זאת אין לפסול פתיחת הצירוף במקרים מסוימים, בנוסח 'נתן מענים', כאשר מדגישים שיש כמה תשובות ספציפיות לבעיה שהועלתה. אגב, למילה 'מענה' גם ריבוי נוסף: 'מענות', כמו בצירוף 'טענות ומענות'.
10
אלי בן דוד שואל/ת: מתייחס לתשובתך על ריבוי למילה זוגיות. אבל האם כל מילה בהגייה דומה אינה זקוקה לריבוי? מה עם אישיות (בפסיכולוגיה, למשל multiple personalities), חוקיוּת ועוד מלים דומות?
רוביק עונה:
כאשר הדבר נדרש אין ברירה ומשתמשים בצורה הקשה להגייה: אִישִׁיּוּיוֹת. לא נראה עם זאת ש'חוקיות' זקוקה לריבוי.
11
שלמה שואל/ת: האם ההחלטה להשתמש במילה "תפריט" בלשון זכר היא שרירותית? בעוד שלגבי מילים כמו "תבנית" או "תרמית" שהמבנה שלהן נראה דומה, הוחלט לשימוש בלשון נקבה.
רוביק עונה:
ברירת המחדל של מילים במשקל תקטיל היא בזכר: תרשים, תלמיד, תרגיל וכדומה. כאשר השורש הוא בגזרת נחי ל"ה, ל' מתממשת באמצעות ת' והסיומת היא -ית. תבנית (שורש בנ"ה), תרמית (שורש רמ"ה), תמצית, תכלית ועוד. סיומת -ית אופיינית למילים בנקבה, וכך נקבע גם כאן.
12
רות שואל/ת: זוג ביחיד, ברבים זוגות. מה רבים של זוגיות? ואם אין רבים, מדוע?
רוביק עונה:
עקרונית למילים מופשטות מסוג 'זוגיות' אין צורת רבים. עם זאת העיקרון הזה נפרץ במילים מופשטות רבות. במקרה של 'זוגיות' נוצר קושי בהגייה: זוגִיוּיוֹת הוא שובר שיניים של ממש, וספק אם יש צורך במקרה זה בצורת רבים.
13
אתי כהן שואל/ת: מה נכון או לא נכון: מלא בכוח ואנרגיות לא מבוטלים, או מלא בכוח ואנרגיות לא מבוטלות?
רוביק עונה:
כאשר 'לא מבוטלים' מתייחס הן לכוח והן לאנרגיות הצורה היא זכרית. אם הכוונה רק לאנרגיות ייכתב 'לא מבוטלות'.
14
יעקב בורנשטין שואל/ת: "רבינו" או "רבנו" ? רבינו = רבנים רבים, לדעתי. רבנו = אחד. ובכל זאת כותבים: "משה רבינו". המון משהים רבנים. אז???
רוביק עונה:
רַבֵּנו הוא הרב שלנו. צורת הרבים היא רבותינו. רבינו היא צורה שגויה המושפעת מדרך הדיבור האשכנזית.
15
שיוי שואל/ת: מה הרבים של עיט ושריג?
רוביק עונה:
עֵיטִים ושָרִיגים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >