שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלה זיידנברג שואל/ת: למה כירה חשמלית, אבל כיריים חשמליים? מה קורה לכירה כשהיא מתרבה, היא גם משנה את מינה?
רוביק עונה:
זהו מקרה חריג שבו אין התאמת מין בין המילה ביחיד למילה הזוגית, ולכן רואים בהן מילים נפרדות. 'כירה' בנקבה, כיריים בעברית החדשה בזכר, אבל בלשון חכמים במעורבב: 'כיריים חדשים' לצד 'שתי כיריים'.
2
אודי שואל/ת: אם נכון להגיד "חוסר-התאמה משווע", האם נכון גם להגיד "אי-התאמה משווע", או שבעבור מילת היחס "אי-" שומרים על המין של המילה המרכזית?
רוביק עונה:
'חוסר התאמה' היא צורת סמיכות רגילה, הנקבעת על פי מין הנסמך, במקרה זה 'חוסר' שהוא שם עצם, ומכאן 'חוסר התאמה משווע'. 'אי' היא מילת שלילה ואין לה מין דקדוקי, ולכן מין הצירוף נקבע על פי שם העצם: 'אי התאמה משוועת'.
3
אודי שואל/ת: האם המילה "עוולה" היא תקינה או שהיא גזירה שגויה לאחור של צורת הרבים "עוולות", ומה ההבדל בינה ובין "עוול" במשמעות?
רוביק עונה:
'עוולה' אינה רק מילה תקינה אלא מילה מקראית העולה בתפוצתה על 'עוול': 29 פעמים בתנ"ך, לצד 21 פעמים ל'עוול'. אלה מילים נרדפת אם כי יש נטייה להשתמש ב'עוולה' כשמדובר במונח כללי יותר ולא רק במעשה רשע ספציפי מאשר ב'עוול'. צורת הרבים של שתי המילים זהה, בסיומת –ות. מילים קרובות שאחת מהן בזכר והשנייה בנקבה מופיעות לא אחת במקרא וכן בעברית בכלל, כמו שבי/שביה, אור/אורה, אָשָם/אשמה, בַעַת/בעתה, ליל/לילה ורבים אחרים.
4
איציק שואל/ת: האם אפשר לאמר נעליים על זוג ונעל על יחיד (נעל שמאלית, נעל ימנית)?
רוביק עונה:
בהחלט. 'נעליים' יכול לשמש הן במשמעות 'זוג נעליים', והן ברבים (חנות נעליים), בעוד נעל יחידה היא תמיד בצורת היחיד. בלשון הדיבור יש משתמשים ב'נעל' במשמעות זוג נעליים, בדומה ל'מכנס' ו'תחתון'.
5
ניר שואל/ת: בעבר על שטרות השקל הופיעו צורות רבים ויחיד באופן שונה, וכך על שטר של 50 ש"ח נרשם חמישים שקל וכן על מאה שקל ואילו בשטר של 500 ש"ח נרשם חמש מאות שקלים חדשים. בהנחה כי השטרות עברו בדיקה ועיון לפני הדפסתם כיצד מוסברים ההבדלים?
רוביק עונה:
הכלל אומר כי עד המספר עשר 'שקלים' יופיעו תמיד בצורת הרבים, מ-11 ואילך שתי הצורות מקובלות. לגבי הכיתוב על השטרות, הדוגמאות בשאלה מתייחסות לתקופה שלפני 1985, כאשר המטבע היה שקל, וכאן הייתה אכן אי סדירות. מאז שנכנס השקל החדש הכיתוב אחיד, תמיד ברבים: 'שקלים חדשים'.
6
עמרם קליין שואל/ת: לאחרונה הגיע לידיי הספר "מוניטין מפוקפק (Rogue lawyer) מאת ג'ון גרישם. לדעתי, התרגום צריך להיות "מוניטין מפוקפקים". צורת היחיד של מוניטין היא, לפי המילון, מוניטה, כלומר נקבה יחיד, האם התרגום היותר מדויק הוא מוניטין מפוקפקות?
רוביק עונה:
גלגולי 'מוניטין' אכן יוצרים אי התאמה מגדרית בין המקור בצורת היחיד לצורת הרבים. צורת היחיד התלמודית, מוניטה במשמעות מטבע, היא בנקבה, אבל אין לה שימוש בעברית החדשה. צורת הרבים, מוניטין, מקורה גם כן בתלמוד, אבל יש לה בעבר ובוודאי בעברית החדשה מעמד של שם עצם עצמאי. המין הוא זכר, והוא נחשב באופן חריג גם כיחיד וגם כרבים. על כן 'מוניטין מפוקפק' ו'מוניטין מפוקפקים' נכונים שניהם, 'מוניטין מפוקפקות' – ממש לא.
7
בני לשם שואל/ת: האם למילה משקפיים יש גם צורת יחיד: משקפיים-משקף, במקביל למכנסיים-מכנס? האם ניתן לומר "המשקף השמאלי שלך מלוכלך?" האם "משקף" הוא המונח בעברית למונוקל? ועוד: האם למילה תחתונים יש צורת יחיד? "תחתון" הוא סלנג ירוד ומקובל לומר "זוג תחתונים" אבל אם הם זוג, האם לא צריך לומר "תחתוניים"?
רוביק עונה:
צורת יחיד לבגד המקובל בצורת הזוגי מקובלת בלשון הדיבור וגם בלשון מסחר הבגדים. מכאן 'תחתון', 'משקף', 'מכנס', ואפילו "קניתי נעל". מקור השימוש הזה ביהודית הצפון אפריקנית, שם הוא נהוג ומשמש. 'תחתוניים' אולי נכון, אבל אינו משמש.
8
רונית שואל/ת: "צפרדע" היא מילה שמינה הדקדוקי נקבה. כשמתייחסים לצפרדע זכר, האם נכון לכתוב "צפרדע קפץ/ ברח/ הסתלק" וכדומה. כלומר, האם אפשר להצמיד למילה פועל שמינו זכר?
רוביק עונה:
'צפרדע' חל על שני המינים, ומי שאינו מומחה לדו-חיים גם אינו מבחין ביניהם. המין הדקדוקי הוא אך ורק בנקבה. צורת הרבים היא בסיומת הזכר, אך תופעה זו מוכרת בשמות נוספים, כגון נשים או נמלים.
9
יינון לוריא שואל/ת: : מדוע אין הטיה נשית למילה קורבן? כלומר, גם כאשר מדובר באישה, נאמר ״הקורבן הוא..״ ולא ״הקורבנית היא..״
רוביק עונה:
'קורבן' היא מילה גנרית המתייחסת לכל המגדרים ולכל סוגי הקורבנות, ואין כל סיבה להטות אותה ולהבדיל בין זכר לנקבה.
10
יוחאי שואל/ת: למה נכתב במכות מצרים מכת בכורות ולא מכת בכורים?
רוביק עונה:
הצורה בנקבה, 'בכורות', מופיעה בתנ"ך ארבע פעמים, ובכולן הכוונה לבכורות הצאן והבקר, אם כי בנחמיה נכתב 'בכורות בנינו ובהמתנו'. מכאן יצרו בתלמוד את הביטוי 'מכת בכורות'. לעומת זאת דווקא בסיפור המקראי עצמו נכתב ''שהיכה בבכורי מצרים', כלומר, בצורה הזכרית. היום אנו אומרים 'בכורות' בהתייחסות למונח המקראי, ו'בכורים' כמדובר בבנים בכורים.
11
מאיר מינדל שואל/ת: היום נולדה לי נכדה. היא מס' 12 בשורת הנכדים/ות. כשאני כותב "נצר" - הכל ברור. כשאני כותב "ניצרה" אני ודאי שוגה. אז מהי הנקבה של ה"נצר"?
רוביק עונה:
אין כל סיבה למצוא צורת נקבה ל'נצר'. זוהי מילה גנרית המתייחסת לכל הצאצאים, בלי הבדל מין.
12
רותי שואל/ת: כשיש מספר שמות עצם ולאחריהם שם תואר כמו: ... יכולתו ובריאותו הגופנית? או יכולתו ובריאותו הגופניות? ומה החוק העומד מאחורי זה.
רוביק עונה:
הכלל הפשוט הוא, שכאשר שם התואר מתייחס לשני שמות העצם ברצף הוא יבוא ברבים. עם זאת לפעמים הריבוי מיותר ומסרבל, וכך במקרה שבשאלה. אפשר לתפוס את 'יכולתו' ו'בריאותו' כמילים נרדפות, וההקשר יעיד ש'גופני' מתייחס גם ליכולת. אם 'יכולתו' אינו רק בהקשר גופני אלא במשמעות כללית, בוודאי שאין צורך בצורת רבים, והיא עשויה להטעות.
13
יהודה שואל/ת: למה אומרים "מלחמת עולם שלישית", ואילו אומרים "מדינות עולם שלישי", פעם בזכר ופעם בנקבה?
רוביק עונה:
'שלישית' מתייחס למלחמה, שהיא בנקבה. 'שלישי' מתייחס ל'עולם', שהוא בזכר.
14
אלכס שואל/ת: בספר לימוד אחד לעברית ראיתי טקסט בכותרת "סטודנט - עוזרת בית". למה לא "עוזר בית"?
רוביק עונה:
הדוגמה מספר הלימוד שגויה מכל היבט, גם דקדוקי, גם מגדרי, ומתארת זיהוי שהתיישן בין עיסוק למגדר. יש בהחלט לכתוב במקרה זה 'עוזר בית'.
15
פתרונים שואל/ת: לפעמים בחידות שחמט ראיתי ביטוי "שני פתרונים". אבל האם צורת הרבים של "פתרון" היא לא "פתרונות"?
רוביק עונה:
הצורה הקדומה היא דווקא 'פתרונים', בביטוי המקראי הידוע 'לאלוהים פתרונים'. הצורה 'פתרונות' מופיעה בספרות חז"ל המאוחרת ובספרות ימי הביניים והיא המקובלת בעברית החדשה. בעברית קבוצת מילים שלהן שתי צורות רבים, כמו קברים/קברות, מילים/מילות ועוד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >