שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלי בן דוד שואל/ת: מהי צורת היחיד של 'ערכאות' (במשפט). עו"ד ידיד אמר שזו 'ערכה' ולא ערכאה, אבל בכתובים אני נתקל גם בערכאה. מה נכון?
רוביק עונה:
צורת היחיד התלמודית היא 'עַרְכֵּי'. צורת הרבים ערכאות זכתה בעברית המודרנית לגזירה לאחור, ערכאה, וזו המילה המשמשת היום. ערכה היא מילה עברית, אבל לא במשמעות זו.
2
דור שואל/ת: מה צורת הנקבה של נבל? (נבל כמו האדם הרע בקומיקס או סידרה), האם נבלת או נבלה?
רוביק עונה:
נקבת הנבל היא נְבָלָה. לא לערב עם נְבֵלָה, שמשמעותה פגר, וגם נבל בסלנג.
3
יהודה שואל/ת: מעוניין לדעת מתי משתמשים במספר 'שלש אלף' בנפרד ומתי בסמיכות, שלשת אלפים.
רוביק עונה:
צירוף שני מספרים המייצגים מספר שלישי יהיה תמיד צירוף סמיכות, במקרה זה: שלושת אלפים. המספר שלושה בזכר מתייחס למינו של המספר השני: אלף. 'שלוש אלף' אינו צירוף תקני, אם כי אפשר לשמוע אותו בלשון הדיבור, למשל: "חטפתי קנס חמש אלף שקל", הרחבה של הצירוף התת-תקני 'חמש שקל'.
4
ילנה שואל/ת: מינה של המילה פנים גם זכר וגם נקבה. כאשר מדובר בחלק הקדמי של הראש, אומרים בנקבה - פנים יפות. וכאשר מדברים על השטח החיצוני או העליון? פני המים חלקות או חלקים?
רוביק עונה:
כאשר למילה מין דקדוקי כפול, השימוש יכול להיות לכל מצב על פי בחירה. יש הרגלי דיבור שמשתרשים כמו 'פנים יפות', אבל זה אינו כלל שימוש אלא נוהג.
5
גיורא שנר שואל/ת: : "שרשראות ההדבקה": מתי השתרבבה 'האל"ף' לשרשרת ברבים? מה לא בסדר עם "שרשרות"? סברתי שאם כבר מוסיפים את 'האל"ף" המיותרת (שרשראות) אז רק כשמדובר ברבים של שרשרת פיזית: "שרשראות הטנקים" או "שרשראות נייר", אבל כאשר משתמשים במילה באופן מטפורי, סברתי ועודני סובר שראוי לומר "שרשרות ההדבקה" או "שרשרות הדורות".
רוביק עונה:
'שרשרות' היא הצורה המקובלת במקרא ובלשון חז"ל. 'שרשראות' היא הצורה המקובלת בלשון ימי הביניים, בכתבי רש"י, הרמב"ם ועוד, כנראה בהשפעת הצורה הארמית 'שרשורא' המופיעה גם היא בתלמוד. שתי צורות הריבוי מקובלות. השימוש בהן – פיזי או מטפורי – אינו קשור לבחירת הצורה המועדפת.
6
טלי דיימונט שואל/ת: אני חיה בארץ משנת 2000. ועדיין אני לא יודעת הרבה דברים בשפה עברית אחד מהם - איך להגיד נכון - לימונענע גרוס או גרוסה?
רוביק עונה:
לימונענע הוא משקה המורכב משתי מילים: לימון (זכר), נענע (מילה בערבית, שהצורה העברית שלה נענה היא בנקבה). למילה מורכבת כזו אין לקבוע תו מין ברור, ושתי הצורות נכונות. על פי צליל המילה וגם הצורה העברית 'נענה', הנטייה היא לנקבה – לימונענע גרוסה.
7
עידו שואל/ת: מהי הצורה הנכונה? "שנאת חנם" היא מונח שמקורו ביהדות, או "שנאת חנם" הוא מונח שמקורו ביהדות?
רוביק עונה:
כאשר אוגד מופיע בין שני שמות עצם במשפט שמני, שלכל אחד מין דקדוקי שונה, שתי האפשרויות קבילות. הבחירה היא על פי ההקשר ומה רוצים להדגיש. אם המשפט היה 'שנאה היא מונח...' הנטייה תהיה לנקבה. ואולם 'שנאת חינם' הוא צירוף לשון בסמיכות למרות שמינו נקבה, ואנו מדגישים את העובדה שמדובר במטבע לשון או במונח מקובל, ולכן עדיף כאן הזכר: שנאת חינם הוא מונח...
8
אלי בן דוד שואל/ת: לפי הפסוק שהובא בשאלה קודמת: "גזר דינו של רשע: מלאכי חבלה דוחפין אותו על פניו, ואחרים מקבלים אותו מהם ודוחפין אותו לפני אור של גיהנם, ופוערת פיה ובולעתו", האם מין הגיהנם נקבה?
רוביק עונה:
גהינום נחשב שם דו מיני: זכר ונקבה, וזאת על פי ההיקרויות במקורות. בעברית החדשה הוא נוהג כמעט תמיד כזכר.
9
דודי שואל/ת: לאחרונה פורסם שארגון העובדים הסוציאליים שינה את שמו לארגון העובדות והעובדים הסוציאליים. האם נכון לומר כך? האם נכון שמכיוון ורוב העו"ס הן נשים יש צורך להוסיף אותן לשם הארגון כדי להדגיש את מרכזיותן?
רוביק עונה:
נכון וראוי. רצוי לעשות זאת גם במקצועות נוספים. למשל "הסתדרות המורים והגננות" בנויה על הפרדה עתיקה: המורה הוא גבר, הגננת - אשה. היום קשה מאוד למצוא גברים מורים. מציע להם: "הסתדרות עובדות ועובדי ההוראה".
10
יהודה יערי שואל/ת: אולי יש לך מושג או השערה מדוע קיבוצים מתייחסים לעצמם כנקבה, גם אם שמם הוא לכאורה זכר. אני הייתי חבר ארז 20 שנה, והיינו מדברים על ארז קטנה, מצליחה, החליטה וכן הלאה, והיינו חוגגים את המועד שבו ארז עלתה על הקרקע. כך נוהגים גם בקיבוצים כמו בארי, עין גב ועוד.
רוביק עונה:
התופעה מוכרת, לא רק בתוך הקיבוצים אלא גם בהתייחסות אליהם, ואפילו יוצרת כפל אפשרויות: "קיבוץ ארז מצליח...", "ארז מצליחה". לעומת זאת במושבים יש נטייה יותר ללשון זכר. ההסבר הסביר ביותר לתופעה היא שיש כאן גרירה מן הקבוצה, שהיא הצורה השיתופית הוותיקה ביותר, מדגניה וכינרת ואילך, כאשר כאן צורת הנקבה היא הטבעית והנכונה.
11
ארז ניר שואל/ת: מה צורת הרבים של דין וחשבון?
רוביק עונה:
באופן תקני צריך היה לומר 'דינים וחשבונות'. אבל מאחר שהצירוף הפך לצירוף כבול אין משתמשים בצורה הזו, אלא בצורות הרבים של ראשי התיבות דו"ח, שהפכו למילה עצמאית: דוחות.
12
נועם שואל/ת: בעברית ניתן, במקרה של יחסי מרות, להשתמש בתצורת רבים המתארת ישות יחידה. למשל בעלים, או אלוהים. גם אדונים ניתן נראה לי. האם יש לזה תקדים בשפות אזוריות נוספות (כנענית, ארמית וכו')?
רוביק עונה:
שימוש בצורת רבים במשמעות יחיד היא התפתחות פנימית המוכרת בשפות שונות ומטעמים שונים. במקור מדובר ברבים, כמו במילה אלוהים, אבל מסיבות חברתיות, תרבותיות או דתיות המילה מקבלת משמעות של יחיד. כך הדבר גם במילים ארמיות שנקלטו בעברית: נישואין, גירושין וכדומה.
13
נתן שואל/ת: אומרים לילד "מגיע לך סוכרייה". האם צריך לומר "מגיעה לך סוכרייה", שיהיה התאמה בין הנושא לנשוא.
רוביק עונה:
כללי ההתאמה אכן מחייבים לכתוב 'מגיעה' (כפי שהם מחייבים לכתוב 'שתהיה התאמה'). ואולם 'מגיע לי/לך/לנו' הפכה להיות מטבע לשון מקובלת בלשון הדיבור, ועם הזמן היא נכבלה ומכאן השימוש הדיבורי, שכאמור אינו תקני אך אינו טעות דקדוקית חמורה בדיבור.
14
דן שרון שואל/ת: איך אומרים כלונס ברבים - כלונסים או כלונסאות?
רוביק עונה:
צורת הרבים על פי כל הופעותיה בלשון חז"ל היא כלונסאות, וגם כלונסָיות וכלוּנָסות.
15
הילה יוסף שואל/ת: האם הדרך הנכונה לומר נוודת, אני מנוודת בארץ? האם זה תקני לומר נוודה?
רוביק עונה:
צורת הנקבה היא נַוֶודֶת. נוָודָה אינה צורה תקנית או מקובלת. לנַוֵוד אינו פועל בעברית. יש לומר אני נדה או נודדת בארץ.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >