שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
גדעון שואל/ת: האם ניתן להשתמש במילה "שֵמנה" או "שמנה לב", במשמעות של ציווי לנקבות שתשמנה לב, אך באופן מקוצר. או אולי זה אמור להיות שומנה לב.
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא שֵמְנָה: שמנה לב. במקרה זה גם הצורה הזכרית-כללית נכונה: 'שימו לב', ובמקרה זה עדיף להשתמש בה.
2
הלל שואל/ת: האם צריך לומר גמר חתימה טובה או גמר חתימה טוב?
רוביק עונה:
צריך לומר 'גמר חתימה טובה', מאחר שמדובר בצירוף מסורתי שהתקבע כברכה חג ואין לשנותו. אפשר להתווכח האם לא עדיף לקשור את 'טוב' ל'גמר' או ל'חתימה', אבל זהו ויכוח עקר.
3
יוליה שואל/ת: קוצו של יוד.. מדוע קוצו ולא קוצה, הרי הכוונה לאות?
רוביק עונה:
הביטוי אכן לא תקני דקדוקית, ולכך יש דוגמאות רבות במקורות. המקור במסכת מנחות: "לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד", רש"י מפרש: הרגל הימנית של האות. הצורה התקנית 'קוצה של יוד' מופיעה אף היא במסכת מנחות, אך היא נדירה במקורות.
4
מהא שואל/ת: האם המילה 'באגי' זכר או נקבה?
רוביק עונה:
באגי הוא סוג של ג'יפ ולכן הוא במין זכר. אם הכוונה היא למכנסי באגי המין יהיה ברבים, בעקבות מכנסיים.
5
אודי שואל/ת: לגבי המילה אחאי (באנגלית: Sibling). האם ניתן להטות אותה כשלעצמה בין זכר ונקבה? כלומר, האם אחותי היא אחאי שלי או אחאית שלי? שהרי אם ניתן להטות אותה, במה היא שונה מאח או אחות?
רוביק עונה:
'אחאים' משמשת בעיקר במדעים או ברפואה, והשימוש בה רלוונטי בדרך כלל ברבים. בחיי היומיום יש אחים ואחיות. באנגלית השאלה אינה קיימת, כיוון שהמילה Sibling מיוחסת מלכתחילה לגברים ונשים. בעברית נוצרת בעיה שכן המילה היא בזכר, והטיה שלה לנקבה מייתרת אותה. לכן כדאי להשתמש ב'אחאים' רק בתחומים מצומצמים שיש להם ערך או צורך מדעי, ובעיקר ברבים.
6
יצחק כהן שואל/ת: אני תלמיד בישיבת הר עציון, ובמהלך הלימוד התלבטנו לגבי השאלה - מה הצורה הנכונה של המילה 'שווי' ברבים. אשמח אם תוכל להאיר את עינינו!
רוביק עונה:
'שווי' שייכת למילים מופשטות וכלליות שאינן מקבלות ריבוי, כמו עושר ועוני, שגרה, יופי ועוד רבות. יש לציין כי בקבוצה זו מילים רבות שהחלו לקבל ריבוי, כמו אהבה (אהבות) חוכמה (חוכמות), אך רובן אינן מקבלות ריבוי.
7
אלון ריבק וינון כהן שואל/ת: חוב וחובה – לשתי המלים אותה צורת ריבוי – חובות. חוב כספי – וברבים 'חובות כספיים'. חובה משפטית – וברבים 'חובות משפטיים' או 'חובות משפטיות'? מהי צורת הרבים של המילה עוול? באופן כמעט מיידי עלתה לי לראש המילה עוולות, אך במחשבה שניה הנחתי (ואף בדקתי במילון ומצאתי) שעוולות היא צורת הרבים של המילה עוולה.
רוביק עונה:
בעברית הקלסיות אין קשר במקרים רבים בין המין הדקדוקי לסיומת הריבוי. כך אשה ונמלה הן בסיומת הזכר: נשים ונמלים, בעוד אב ויסוד הזכריים הם בסיומת הנקבה: אבות ויסודות. בכמה מקרים צורת הרבים מאחדת את המילה הזכרית והנקבית באותה סיומת. כך במקרה של חוב וחובה, עוול ועוולה. ואולם, התואר שיבוא אחרי המילה ישמור על המין הדקדוקי. לכן נאמר 'חובות כספיים' מלשון חוב, לצד 'חובות אזרחיות' או משפטיות מלשון חובה. עוול ועוולה הן גרסאות שונות של אותה משמעות, הסיומת תהיה תמיד עוולות, הבחירה בסיומת ריבוי בזכר או בנקבה היא סגנונית.
8
אסף שואל/ת: שם העצם "שבעה" לציון מנהג האבלות: האם הוא יחיד או רבים? זכר או נקבה? כיצד יש לכתוב: "לא תתקיים/יתקיים/יתקיימו שבעה"?
רוביק עונה:
'שבעה' מייצגת טקס או מנהג, ולכן מינה זכר, והיא יכולה לייצג גם 'ישיבה', כלומר, נקבה. 'לא יתקיים שבעה' נשמע מוזר אפילו יותר מ'לא יתקיימו שבעה' הבלתי אפשרי. לשימוש בנקבה יש היתכנות מסוימת. במקרים כאלה יש למצוא נוסחים חלופיים: לא נקיים שבעה, יושבים שבעה, וכדומה.
9
מיכאל וולף שואל/ת: מה קדם למה בשפה העברית, עדשים או עדשות?
רוביק עונה:
העדשים, אותן קטניות קטנות, מקורן בתנ"ך, בנזיד העדשים המפורסם בסיפור גניבת הבכורה בין יעקב לעשו. העדשות, המשמשות לראייה מרחוק, נולדו בעברית החדשה, על פי דמיונן לעדשים.
10
אלי בן דוד שואל/ת: מהי צורת היחיד של 'ערכאות' (במשפט). עו"ד ידיד אמר שזו 'ערכה' ולא ערכאה, אבל בכתובים אני נתקל גם בערכאה. מה נכון?
רוביק עונה:
צורת היחיד התלמודית היא 'עַרְכֵּי'. צורת הרבים ערכאות זכתה בעברית המודרנית לגזירה לאחור, ערכאה, וזו המילה המשמשת היום. ערכה היא מילה עברית, אבל לא במשמעות זו.
11
דור שואל/ת: מה צורת הנקבה של נבל? (נבל כמו האדם הרע בקומיקס או סידרה), האם נבלת או נבלה?
רוביק עונה:
נקבת הנבל היא נְבָלָה. לא לערב עם נְבֵלָה, שמשמעותה פגר, וגם נבל בסלנג.
12
יהודה שואל/ת: מעוניין לדעת מתי משתמשים במספר 'שלש אלף' בנפרד ומתי בסמיכות, שלשת אלפים.
רוביק עונה:
צירוף שני מספרים המייצגים מספר שלישי יהיה תמיד צירוף סמיכות, במקרה זה: שלושת אלפים. המספר שלושה בזכר מתייחס למינו של המספר השני: אלף. 'שלוש אלף' אינו צירוף תקני, אם כי אפשר לשמוע אותו בלשון הדיבור, למשל: "חטפתי קנס חמש אלף שקל", הרחבה של הצירוף התת-תקני 'חמש שקל'.
13
ילנה שואל/ת: מינה של המילה פנים גם זכר וגם נקבה. כאשר מדובר בחלק הקדמי של הראש, אומרים בנקבה - פנים יפות. וכאשר מדברים על השטח החיצוני או העליון? פני המים חלקות או חלקים?
רוביק עונה:
כאשר למילה מין דקדוקי כפול, השימוש יכול להיות לכל מצב על פי בחירה. יש הרגלי דיבור שמשתרשים כמו 'פנים יפות', אבל זה אינו כלל שימוש אלא נוהג.
14
גיורא שנר שואל/ת: : "שרשראות ההדבקה": מתי השתרבבה 'האל"ף' לשרשרת ברבים? מה לא בסדר עם "שרשרות"? סברתי שאם כבר מוסיפים את 'האל"ף" המיותרת (שרשראות) אז רק כשמדובר ברבים של שרשרת פיזית: "שרשראות הטנקים" או "שרשראות נייר", אבל כאשר משתמשים במילה באופן מטפורי, סברתי ועודני סובר שראוי לומר "שרשרות ההדבקה" או "שרשרות הדורות".
רוביק עונה:
'שרשרות' היא הצורה המקובלת במקרא ובלשון חז"ל. 'שרשראות' היא הצורה המקובלת בלשון ימי הביניים, בכתבי רש"י, הרמב"ם ועוד, כנראה בהשפעת הצורה הארמית 'שרשורא' המופיעה גם היא בתלמוד. שתי צורות הריבוי מקובלות. השימוש בהן – פיזי או מטפורי – אינו קשור לבחירת הצורה המועדפת.
15
טלי דיימונט שואל/ת: אני חיה בארץ משנת 2000. ועדיין אני לא יודעת הרבה דברים בשפה עברית אחד מהם - איך להגיד נכון - לימונענע גרוס או גרוסה?
רוביק עונה:
לימונענע הוא משקה המורכב משתי מילים: לימון (זכר), נענע (מילה בערבית, שהצורה העברית שלה נענה היא בנקבה). למילה מורכבת כזו אין לקבוע תו מין ברור, ושתי הצורות נכונות. על פי צליל המילה וגם הצורה העברית 'נענה', הנטייה היא לנקבה – לימונענע גרוסה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >