שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דנה נחמיאס שואל/ת: מהי צורת הנקבה של מחמלי (אהובתי)?
רוביק עונה:
למילים רבות בעברית אין צורת נקבה, והן מתאימות לשני המינים. 'מחמלי' וגם 'מחמל נפשי' מתאימים גם לגבר המדבר לאשה.
2
יהודה שואל/ת: המילה "חיים", האם היחיד שלה הוא המילה "חי", ואם לא, מה הבדל בין חי לחיים?
רוביק עונה:
קבוצת מילים בעברית מופיעה בצורת הרבים ובדרך כלל גם נטויה ברבים, אבל מייצגת למעשה שם עצם עצמאי ולא ריבוי. בדרך כלל יש לצורה זו גם צורת יחיד אך משמעותה אינה בהכרח זהה. כאלה הן, למשל, המילים 'אלוהים', 'פנים' (הצורה ביחיד פן היא גזירה לאחור), נישואין וגירושין, וגם 'חיים'. אפשר לומר 'אנשים חיים' וכאן זו גזרה מיחיד (איש חי), ואפשר להשתמש ב'חיים' כשם עצם עצמאי.
3
קלאודיה שואל/ת: יש לי שאלה מורכבת לניסוח. במשפט כמו: 'מודה לכם על הנדיבות, המסירות וההשקעה הרבות שלכם', האם שם התואר 'רבות' (ברבים) המתייחס לכלל התכונות המופיעות במשפט, הוא נכון? האם כאשר יש כמה שמות עצם המופיעים ברצף אשר לכולם שם תואר אחד משותף, שם התואר יהיה ברבים או צריך להצמיד לכל שם עצם, שם תואר לחוד? דוגמה נוספת: לכל אנשי הקבוצה יש מטרה ואינטרס משותפים. או לכל אנשי הקבוצה יש מטרה משותפת ואינטרס משותף?
רוביק עונה:
סוגיית שם התואר המשותף לרֶצֶף שמות עצם אינה פשוטה. רצוי בהחלט לא לחזור על שם התואר אלא להביא אותו בצורת רבים בסוף הרצף. כדרך העברית, אם אחד או יותר מהשמות בזכר, שם התואר יהיה בזכר, אם כולם בנקבה – בנקבה. סגנונית רצוי לפעמים לגוון את שמות התואר, למשל: "מטרה אחת ואינטרס משותף".
4
אמיר שואל/ת: כיצד יש לכתוב בשאלון מתמטי: פתרו את האי-שיוויונים, אי-השיוויונים, האי-שיוויונות או אי-השיוויונות?
רוביק עונה:
צורת הרבים של שוויון היא שוויונוֹת. קידומת השלילה 'אי' יוצרת שתי אפשרויות: ה' לפני הצירוף כולו (האי-שוויונות) או לפני שם העצם כנהוג בסמיכות (אי השוויונות). מאחר שאין מדובר כאן בסמיכות אין סיבה להעדיף את האפשרות השנייה, ולמעשה שתי האפשרויות משמשות ומקובלות. בדיקה מדגמית מעלה שהצורה המועדפת היא 'אי השוויון' (ומכאן אי השוויונות), ביחס של 1:3.
5
דליה שואל/ת: בורקס - טעימים או טעימות? לדעתי זכר, לדעת דודתי נקבה, כיוון שהיחיד היא בורקה. לדעתי כיוון שמקור המילה אינה עברית הסיומת קמץ ה׳, לא מעידה על לשון נקבה בהכרח.
רוביק עונה:
העובדה שמדובר במילה לועזית אינה לב העניין. אנחנו אומרים 'המבורגר אחד' לצד 'פיצה אחת', ומילים לועזיות המסתיימות ב-ָה נחשבות כמעט תמיד נקבה. לב העניין הוא שאין בעברית שימוש במילה המקורית 'בורֶקָה' שעל פי צורתה תיחשב נקבה, אלא בצורת הריבוי בורֶקָס, וכך נוצר הריבוי הכפול בורֶקָסים. לאור זאת שתי צורות הריבוי של 'בורקס' ייחשבו תקינות: טעימים/טעימות, אך במקרה של בורֶקָסים הריבוי יהיה בזכר.
6
מאור שואל/ת: השבוע התפרסמה בחדשות הידיעה כי נווטת הקרב תמר אריאל שנספתה ב-2014 בנפאל תוכר כחלל צה"ל. האם ישנה אפשרות לכתוב חללת, כמו ראשת?
רוביק עונה:
ניתן לכתוב 'חַלֶּלֶת' אם כי זה אינו נפוץ. עקרונית ניתן להציג צורת נקבה לבעלי תארים או תפקידים, ובמקרה זה 'חלל' הוא תואר הניתן על ידי המדינה לחיילים שנהרגו. ואכן 'חללות צה"ל" מופיע בפרסומים רבים. דובר צה"ל אף הודיע על חלֶלֶת צה"ל שמקום קבורתה לא נודע.
7
מייקי עוזרי שואל/ת: מדוע ישנם מספר מקצועות שההטיה שלהם לנקבה בעלת משמעות שונה? למשל כבאי וכבאית (משאית כיבוי האש), טייס וטייסת (להק מטוסים) מציל ומצילה (כלי הקשה)?
רוביק עונה:
לצורות נקבה כמה מקורות. האחת היא הטיה של צורת הזכר במשמעות המילה הזכרית, ומכאן הדוגמאות בשאלה, וגם עיתונאי ועיתונאית, רקדן ורקדנית ולמעשה כל מקצוע שהוא. לצד זה יש שמות עצם בנקבה שאינם מתייחסים לצורת זכר. כך מילים המסתיימות ב-ִית יכולות להתייחס לכלי רכב ׁ(משאית, טיולית), להקטנה (פסוקית, דוגמית) ועוד. מילים במשקל קַטֶּלֶת יכולות להיות שמות מחלות (אדמת, שעלת) וכן רכבת, סַיֶּרֶת. במקרים מסוימים המילה הנקבית המקבילה לזכר זהה לשם הנקבי העצמאי, וכך זוכה המילה לכפל משמעות, כמו בדוגמאות שבשאלה. הדוגמה האחרונה אינה רלוונטית. מַצִּיל היא השורש נצ"ל וכך מַצִּילה, מְצִלָּה – בשורש צל"ל.
8
אלה זיידנברג שואל/ת: למה כירה חשמלית, אבל כיריים חשמליים? מה קורה לכירה כשהיא מתרבה, היא גם משנה את מינה?
רוביק עונה:
זהו מקרה חריג שבו אין התאמת מין בין המילה ביחיד למילה הזוגית, ולכן רואים בהן מילים נפרדות. 'כירה' בנקבה, כיריים בעברית החדשה בזכר, אבל בלשון חכמים במעורבב: 'כיריים חדשים' לצד 'שתי כיריים'.
9
אודי שואל/ת: אם נכון להגיד "חוסר-התאמה משווע", האם נכון גם להגיד "אי-התאמה משווע", או שבעבור מילת היחס "אי-" שומרים על המין של המילה המרכזית?
רוביק עונה:
'חוסר התאמה' היא צורת סמיכות רגילה, הנקבעת על פי מין הנסמך, במקרה זה 'חוסר' שהוא שם עצם, ומכאן 'חוסר התאמה משווע'. 'אי' היא מילת שלילה ואין לה מין דקדוקי, ולכן מין הצירוף נקבע על פי שם העצם: 'אי התאמה משוועת'.
10
אודי שואל/ת: האם המילה "עוולה" היא תקינה או שהיא גזירה שגויה לאחור של צורת הרבים "עוולות", ומה ההבדל בינה ובין "עוול" במשמעות?
רוביק עונה:
'עוולה' אינה רק מילה תקינה אלא מילה מקראית העולה בתפוצתה על 'עוול': 29 פעמים בתנ"ך, לצד 21 פעמים ל'עוול'. אלה מילים נרדפת אם כי יש נטייה להשתמש ב'עוולה' כשמדובר במונח כללי יותר ולא רק במעשה רשע ספציפי מאשר ב'עוול'. צורת הרבים של שתי המילים זהה, בסיומת –ות. מילים קרובות שאחת מהן בזכר והשנייה בנקבה מופיעות לא אחת במקרא וכן בעברית בכלל, כמו שבי/שביה, אור/אורה, אָשָם/אשמה, בַעַת/בעתה, ליל/לילה ורבים אחרים.
11
איציק שואל/ת: האם אפשר לאמר נעליים על זוג ונעל על יחיד (נעל שמאלית, נעל ימנית)?
רוביק עונה:
בהחלט. 'נעליים' יכול לשמש הן במשמעות 'זוג נעליים', והן ברבים (חנות נעליים), בעוד נעל יחידה היא תמיד בצורת היחיד. בלשון הדיבור יש משתמשים ב'נעל' במשמעות זוג נעליים, בדומה ל'מכנס' ו'תחתון'.
12
ניר שואל/ת: בעבר על שטרות השקל הופיעו צורות רבים ויחיד באופן שונה, וכך על שטר של 50 ש"ח נרשם חמישים שקל וכן על מאה שקל ואילו בשטר של 500 ש"ח נרשם חמש מאות שקלים חדשים. בהנחה כי השטרות עברו בדיקה ועיון לפני הדפסתם כיצד מוסברים ההבדלים?
רוביק עונה:
הכלל אומר כי עד המספר עשר 'שקלים' יופיעו תמיד בצורת הרבים, מ-11 ואילך שתי הצורות מקובלות. לגבי הכיתוב על השטרות, הדוגמאות בשאלה מתייחסות לתקופה שלפני 1985, כאשר המטבע היה שקל, וכאן הייתה אכן אי סדירות. מאז שנכנס השקל החדש הכיתוב אחיד, תמיד ברבים: 'שקלים חדשים'.
13
עמרם קליין שואל/ת: לאחרונה הגיע לידיי הספר "מוניטין מפוקפק (Rogue lawyer) מאת ג'ון גרישם. לדעתי, התרגום צריך להיות "מוניטין מפוקפקים". צורת היחיד של מוניטין היא, לפי המילון, מוניטה, כלומר נקבה יחיד, האם התרגום היותר מדויק הוא מוניטין מפוקפקות?
רוביק עונה:
גלגולי 'מוניטין' אכן יוצרים אי התאמה מגדרית בין המקור בצורת היחיד לצורת הרבים. צורת היחיד התלמודית, מוניטה במשמעות מטבע, היא בנקבה, אבל אין לה שימוש בעברית החדשה. צורת הרבים, מוניטין, מקורה גם כן בתלמוד, אבל יש לה בעבר ובוודאי בעברית החדשה מעמד של שם עצם עצמאי. המין הוא זכר, והוא נחשב באופן חריג גם כיחיד וגם כרבים. על כן 'מוניטין מפוקפק' ו'מוניטין מפוקפקים' נכונים שניהם, 'מוניטין מפוקפקות' – ממש לא.
14
בני לשם שואל/ת: האם למילה משקפיים יש גם צורת יחיד: משקפיים-משקף, במקביל למכנסיים-מכנס? האם ניתן לומר "המשקף השמאלי שלך מלוכלך?" האם "משקף" הוא המונח בעברית למונוקל? ועוד: האם למילה תחתונים יש צורת יחיד? "תחתון" הוא סלנג ירוד ומקובל לומר "זוג תחתונים" אבל אם הם זוג, האם לא צריך לומר "תחתוניים"?
רוביק עונה:
צורת יחיד לבגד המקובל בצורת הזוגי מקובלת בלשון הדיבור וגם בלשון מסחר הבגדים. מכאן 'תחתון', 'משקף', 'מכנס', ואפילו "קניתי נעל". מקור השימוש הזה ביהודית הצפון אפריקנית, שם הוא נהוג ומשמש. 'תחתוניים' אולי נכון, אבל אינו משמש.
15
רונית שואל/ת: "צפרדע" היא מילה שמינה הדקדוקי נקבה. כשמתייחסים לצפרדע זכר, האם נכון לכתוב "צפרדע קפץ/ ברח/ הסתלק" וכדומה. כלומר, האם אפשר להצמיד למילה פועל שמינו זכר?
רוביק עונה:
'צפרדע' חל על שני המינים, ומי שאינו מומחה לדו-חיים גם אינו מבחין ביניהם. המין הדקדוקי הוא אך ורק בנקבה. צורת הרבים היא בסיומת הזכר, אך תופעה זו מוכרת בשמות נוספים, כגון נשים או נמלים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >