שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דקלה יפת שואל/ת: האם צורת הרבים של המילה שגרה היא שגרות? אם כן איך צורת הרבים מופיעה במשפט? בתחביר? האם הפירוש שגרה = רוטינה? האם הפירוש שגרות = רוטינות, או בכלל הפירוש לשגרות היא שיטות?
רוביק עונה:
צורת הרבים היא שְגָרות, ובסמיכות שִגְרות. השימוש בה נדיר אבל אפשרי. שגרות הם הרגלים קבועים החוזרים על עצמם. שגרה היא רוטינה, אך רוטינה יכולה להתייחס גם לשיטה קבועה או סדר דברים קבוע, בעוד שגרה בעברית מתייחסת בעיקר להתנהגות אנושית.
2
בני לוי שואל/ת: מה מינו של ה"אי". ברור לי ש'אי צדק' הוא זכר והוא עלול להיות, אבל מה באשר ל'אי התערבות', 'אי נקיטת צעדים'..., אלה עלולים או עלולות להשפיע...?
רוביק עונה:
'אי' היא מילת שלילה, ואין לה מעמד מגדרי. המעמד המגדרי של הצירוף נקבע על פי שם העצם הנשלל. 'אי התערבות תשפיע לרעה', 'אי צדק יגרום לתגובה'.
3
שרה קליין שואל/ת: מהי לשון רבים של המילה 'משוש' (בחילזון)? (משושים או משושות), וכיצד מנקדים?
רוביק עונה:
מָשוש היא מילה בזכר, הריבוי: משושים, הכתיב: מָשושים. משקל קָטוֹל זוכה לשתי צורות כיבוי: קְטוֹלים (כמו במילים גדול, שלום) וקָטולים כמו פָעוט/פָעוטות, פָמוט/פָמוטים, ומשוש.
4
ברנרד גרוסמן שואל/ת: האם ניתן לומר שלושה פעמים? ידוע שהשפה העברית מקורה בתורה. רש"י בפירושו לציווי "לא תבשל גדי בחלב אמו" מציין כי הציווי מופיע שלושה פעמים בתורה.
רוביק עונה:
שם העצם 'פעם', שהוא במין נקבה, מופיע במדרשים ובלשון ימי הביניים פעמים רבות בשם מספר בזכר. זה אינו מקרה יחיד. "שלושה שנים" מופיע לא פעם במשנה, ויש דוגמאות נוספות. נראה שכותבי הטקסטים מלשון חז"ל ואילך לא תמיד הקפידו על התאם המין של שם המספר, ועל כך נאמר "שבשתא כיוון דעל – על", כלומר, שיבוש דקדוקי במקורות, כולל במקרא, כיוון שהתרחש אין מתקנים אותו, אבל בדקדוק העברי הנלמד ומוקפד היום השיבושים האלה אינם מתקבלים.
5
יצחק שואל/ת: גרמנית היא שפת אמי. בדקתי מדוע שונה הגרמנית מן האנגלית והצרפתית, בכך שהיא סופרת "שניים וארבעים" (למשל) בעוד שהאנגלית והצרפתית סופרות "ארבעים ושניים". אחד המשיבים כתב שאביו נוהג היה לספור באנגלית "שניים וארבעים", אבל המנהג עבר מן העולם. מסתבר שגם בשפות המדוברות בהודו (הינדי ואחרות) סופרים כמו בגרמנית. האם יש לכך סיבה?
רוביק עונה:
לא רק בשפות שבשאלה, גם בעברית המקראית הספירה היא במקרים רבים מן היחיד אל הרבים כמו "שבע ועשרים ומאה מדינה" באסתר. המספר 'עשרים' מופיע במקרא כמאה פעם לפני היחידות, וכ-35 פעמים לפניהן. אנו רגילים לספירה המקובלת גם מפני שהמספרים נכתבים משמאל לימין, כלומר, היחידות מיוצגות בספרה האחרונה ברצף, אך בעיקרון אין העדפה מנומקת ונחרצת לאחת משתי השיטות.
6
אלומה עברון שואל/ת: לאחרונה שמעתי בתדהמה שהאקדמיה החליטה לחדש ולקרוא לצורת הרבים של כליה (בגוף) כִלְיות בניקוד של צורת היחיד! עם חיריק ב"כ"! שמועת שווא??? לא מאמינה שזה נכון! אנא האר את עיניי!
רוביק עונה:
לא מצאתי לשמועה בסיס כלשהו. כְּלָיות היא צורה מקראית ואין כל סיבה או אפשרות לשנות אותה. יתכן שהשמועה נסמכת על צורת הסמיכות: כִּלְיות.
7
צבי צוקרמן שואל/ת: אנחנו בוויכוחים שאינם נגמרים... האם המילה ״אחאים״ מבטאת רק שילוב של אחים ואחיות (זכרים ונקבות יחד של אותו הורה) או שגם רק אחים (זכרים) או רק אחיות (רק נקבות) יכולים להיקרא אחאים?
רוביק עונה:
אין כל הבחנה מגדרית ב'אחאים'. אחאים יכולים להיות בני אותו מין, או בני מינים מעורבים. כאשר מדובר בבנות בלבד, עדיף להשתמש ב'אחאיות'.
8
דנה נחמיאס שואל/ת: מהי צורת הנקבה של מחמלי (אהובתי)?
רוביק עונה:
למילים רבות בעברית אין צורת נקבה, והן מתאימות לשני המינים. 'מחמלי' וגם 'מחמל נפשי' מתאימים גם לגבר המדבר לאשה.
9
יהודה שואל/ת: המילה "חיים", האם היחיד שלה הוא המילה "חי", ואם לא, מה הבדל בין חי לחיים?
רוביק עונה:
קבוצת מילים בעברית מופיעה בצורת הרבים ובדרך כלל גם נטויה ברבים, אבל מייצגת למעשה שם עצם עצמאי ולא ריבוי. בדרך כלל יש לצורה זו גם צורת יחיד אך משמעותה אינה בהכרח זהה. כאלה הן, למשל, המילים 'אלוהים', 'פנים' (הצורה ביחיד פן היא גזירה לאחור), נישואין וגירושין, וגם 'חיים'. אפשר לומר 'אנשים חיים' וכאן זו גזרה מיחיד (איש חי), ואפשר להשתמש ב'חיים' כשם עצם עצמאי.
10
קלאודיה שואל/ת: יש לי שאלה מורכבת לניסוח. במשפט כמו: 'מודה לכם על הנדיבות, המסירות וההשקעה הרבות שלכם', האם שם התואר 'רבות' (ברבים) המתייחס לכלל התכונות המופיעות במשפט, הוא נכון? האם כאשר יש כמה שמות עצם המופיעים ברצף אשר לכולם שם תואר אחד משותף, שם התואר יהיה ברבים או צריך להצמיד לכל שם עצם, שם תואר לחוד? דוגמה נוספת: לכל אנשי הקבוצה יש מטרה ואינטרס משותפים. או לכל אנשי הקבוצה יש מטרה משותפת ואינטרס משותף?
רוביק עונה:
סוגיית שם התואר המשותף לרֶצֶף שמות עצם אינה פשוטה. רצוי בהחלט לא לחזור על שם התואר אלא להביא אותו בצורת רבים בסוף הרצף. כדרך העברית, אם אחד או יותר מהשמות בזכר, שם התואר יהיה בזכר, אם כולם בנקבה – בנקבה. סגנונית רצוי לפעמים לגוון את שמות התואר, למשל: "מטרה אחת ואינטרס משותף".
11
אמיר שואל/ת: כיצד יש לכתוב בשאלון מתמטי: פתרו את האי-שיוויונים, אי-השיוויונים, האי-שיוויונות או אי-השיוויונות?
רוביק עונה:
צורת הרבים של שוויון היא שוויונוֹת. קידומת השלילה 'אי' יוצרת שתי אפשרויות: ה' לפני הצירוף כולו (האי-שוויונות) או לפני שם העצם כנהוג בסמיכות (אי השוויונות). מאחר שאין מדובר כאן בסמיכות אין סיבה להעדיף את האפשרות השנייה, ולמעשה שתי האפשרויות משמשות ומקובלות. בדיקה מדגמית מעלה שהצורה המועדפת היא 'אי השוויון' (ומכאן אי השוויונות), ביחס של 1:3.
12
דליה שואל/ת: בורקס - טעימים או טעימות? לדעתי זכר, לדעת דודתי נקבה, כיוון שהיחיד היא בורקה. לדעתי כיוון שמקור המילה אינה עברית הסיומת קמץ ה׳, לא מעידה על לשון נקבה בהכרח.
רוביק עונה:
העובדה שמדובר במילה לועזית אינה לב העניין. אנחנו אומרים 'המבורגר אחד' לצד 'פיצה אחת', ומילים לועזיות המסתיימות ב-ָה נחשבות כמעט תמיד נקבה. לב העניין הוא שאין בעברית שימוש במילה המקורית 'בורֶקָה' שעל פי צורתה תיחשב נקבה, אלא בצורת הריבוי בורֶקָס, וכך נוצר הריבוי הכפול בורֶקָסים. לאור זאת שתי צורות הריבוי של 'בורקס' ייחשבו תקינות: טעימים/טעימות, אך במקרה של בורֶקָסים הריבוי יהיה בזכר.
13
מאור שואל/ת: השבוע התפרסמה בחדשות הידיעה כי נווטת הקרב תמר אריאל שנספתה ב-2014 בנפאל תוכר כחלל צה"ל. האם ישנה אפשרות לכתוב חללת, כמו ראשת?
רוביק עונה:
ניתן לכתוב 'חַלֶּלֶת' אם כי זה אינו נפוץ. עקרונית ניתן להציג צורת נקבה לבעלי תארים או תפקידים, ובמקרה זה 'חלל' הוא תואר הניתן על ידי המדינה לחיילים שנהרגו. ואכן 'חללות צה"ל" מופיע בפרסומים רבים. דובר צה"ל אף הודיע על חלֶלֶת צה"ל שמקום קבורתה לא נודע.
14
מייקי עוזרי שואל/ת: מדוע ישנם מספר מקצועות שההטיה שלהם לנקבה בעלת משמעות שונה? למשל כבאי וכבאית (משאית כיבוי האש), טייס וטייסת (להק מטוסים) מציל ומצילה (כלי הקשה)?
רוביק עונה:
לצורות נקבה כמה מקורות. האחת היא הטיה של צורת הזכר במשמעות המילה הזכרית, ומכאן הדוגמאות בשאלה, וגם עיתונאי ועיתונאית, רקדן ורקדנית ולמעשה כל מקצוע שהוא. לצד זה יש שמות עצם בנקבה שאינם מתייחסים לצורת זכר. כך מילים המסתיימות ב-ִית יכולות להתייחס לכלי רכב ׁ(משאית, טיולית), להקטנה (פסוקית, דוגמית) ועוד. מילים במשקל קַטֶּלֶת יכולות להיות שמות מחלות (אדמת, שעלת) וכן רכבת, סַיֶּרֶת. במקרים מסוימים המילה הנקבית המקבילה לזכר זהה לשם הנקבי העצמאי, וכך זוכה המילה לכפל משמעות, כמו בדוגמאות שבשאלה. הדוגמה האחרונה אינה רלוונטית. מַצִּיל היא השורש נצ"ל וכך מַצִּילה, מְצִלָּה – בשורש צל"ל.
15
אלה זיידנברג שואל/ת: למה כירה חשמלית, אבל כיריים חשמליים? מה קורה לכירה כשהיא מתרבה, היא גם משנה את מינה?
רוביק עונה:
זהו מקרה חריג שבו אין התאמת מין בין המילה ביחיד למילה הזוגית, ולכן רואים בהן מילים נפרדות. 'כירה' בנקבה, כיריים בעברית החדשה בזכר, אבל בלשון חכמים במעורבב: 'כיריים חדשים' לצד 'שתי כיריים'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >