שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
שולה ברנע שואל/ת: האם יש צורת רבים למלה רעב?
רוביק עונה:
'רעב' הוא שם מופשט המייצג מצב כללי ואינו מיוחס למסומן ספציפי, ולכן לא נמצא לו ריבוי. כאשר רוצים לרבות נאמר 'תחושות רעב', 'מצבי רעב' ועוד. בתרבות תימן מוכרת הצורה 'רעבונות', ריבוי של 'רעבון', המתייחסת לתקופות בצורת ורעב.
2
גדעון גולדשטיין שואל/ת: מישהו אמר לי שהרבים של שוד הם שודים בשורוק, ולא שודים בחולם. האם הוא צודק? ואם כן למה?
רוביק עונה:
תאורטית אכן הרבים של שוד הוא שֻדִּים, כפי ש'דב' ברבים: דֻבּים, תוף – תֻפּים, כנהוג בשורשים הכפולים. ואולם אין נוהגים להעניק ל'שוד' צורת רבים, ומעדיפים את 'מקרי שוד'. שוֹדים במלעיל ובחולם היא צורת ריבוי הנהוגה בשפה העבריינית, וכן בביטוי הפופולרי "נהג שודים".
3
נתיב שואל/ת: בטיפול הזוגי אמרתי 'עוולות גדולים נעשו לי'. זוגתי תיקנה ואמרה 'עוולות גדולות'. היחיד מבחינתי הוא עוול. צורת הרבים של עוול, ושל עוולה, היא עוולות (אין כזה דבר עוולים, לא?). אז עוולות גדולים זה בסדר?
רוביק עונה:
עוול ועוולה הן מילים נרדפות, אבל יש הבדל דק בשימוש. 'עוול' הוא שם כללי: "נעשה לו עוול', ולכן אין נוהגים לתת למילה צורת רבים. עוולה היא מעשה עוול ספציפי, ומכאן שיש לה ריבוי. הריבוי המקובל הוא עַוְלות, אבל על פי הדקדוק הריבוי הוא עֲוָלות, עַוְלות היא צורת הסמיכות.
4
אתי מהלל שואל/ת: האם רוח רפאים היא לשון זכר או נקבה?
רוביק עונה:
'רוח' היא אחת מן המילים הדו-מיניות, גם זכר וגם נקבה, ומכאן ששתי האפשרויות תקינות, כיוון שמין הצירוף נקבע על פי הנסמך - רוח. גם הופעות 'רוח' במקורות במשמעות שד מאפשרות את שני צידי המגדר.
5
דוד ששון שואל/ת: מי שמקצועו לצבוע נקרא צַבָּע (ולא צבעי). כיצד יש לקרוא לאשה העוסקת במקצוע הזה, צַבָּעָה או צַבָּעִית?
רוביק עונה:
צורות הרבים של משקל המקצועות מגוונות ואין ביניהן העדפה דקדוקית אלא העדפה של שימוש. למשל, שַדָר-שַדָרית, אבל זַמָר-זַמֶרֶת. טבח יכול להוביל גם לטבחית וגם לטבַּחַת. מקצועות בנקבה בסיומת –ָה נדירות, ומוכרות במשקל זה במילים שאינן מקצועות: אווזה, גמדה ועוד. במקרה של צַבָּע – זו צַבָּעִית.
6
שלי שואל/ת: שמות תואר ושמות מספרים לתיאור זכר ונקבה. האם לומר: "הבנים והבנות - החמודים" או "הבנים והבנות החמודות"? וגם: כשאני אומרת: אני צריכה 10 מפות ומגשים. עשר או עשרה?
רוביק עונה:
כללי העברית בעניין נוקשים למדי. כאשר יש קבוצה מעורבת מגדרית, הפנייה אליה תהיה תמיד בזכר רבים. במוסדות וקבוצות רבים נוהגים לשנות אך הכלל כאשר מדובר בבני אדם, ולפנות על פי רוב הנוכחים, או באופן בלעדי בנקבה.
7
אנה מיחר שואל/ת: 63% מהציבור הביע או הביעו אמון בממשלה?
רוביק עונה:
חוק ההתאם יחול כאן על המילה אחוזים, ולכן יש לומר 'הביעו'.
8
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: במילון אבן שושן נפסק שריבוי "פמוט" הוא "פמוטות", ורק בשעת הדחק ייאמר "פמוטים" כמתבקש לפי הדקדוק הרגיל. למה?
רוביק עונה:
צורות הרבים בשמות עצם רבים אינן תואמות בהכרח את מין שם העצם. 'אבות' ו'שדות' הן שמות בזכר בסיומת נקבה, 'נשים' ו'אבנים' הן שמות בנקבה בסיומת זכר. קבוצה קטנה של מילים בריבוי מופיעה בשתי הצורות: קברים/קברות, וכן פמוטים/פמוטות. שתי הצורות מופיעות במקורות, שתיהן תקינות, ואין סיבה להעדיף אחת על השנייה.
9
נדב שרי שואל/ת: בשלט חדש שהותקן נכתב כי החנייה והעצירה אסורה. כשאמרתי לאחראי כי יש לכתוב אסורות, התעקש כי הניסוח נכון. לי נראה שלא נכון להתחיל משפט בריבוי ולסיימו ביחיד. מי צודק?
רוביק עונה:
אתה צודק, כמובן. כאשר שם התואר מתייחס ליותר משם עצם אחד עליו להופיע ברבים. האחראי מניח שהציבור יבין את הכוונה, אבל אם מישהו יאמר בבית המשפט כי במקום מתקיימת "החניה", ואילו רק העצירה אסורה, הוא עשוי לזכות, למרות שאין בכך היגיון רב.
10
רווית שואל/ת: קראתי במילון שהריבוי של המילה "בלהה" זה "בלהות". אני קוראת עכשיו טקסט שכתוב בו "חלומות בלהה", ולמיטב ידיעתי זה לא תקין לרשום כך מכיוון ששם העצם צריך להתאים לתואר במין ומספר. לעומת זאת, לומר חלומות בלהות נשמע מוזר ולא טבעי. מה נכון?
רוביק עונה:
'חלומות בלהה' הוא צירוף סמיכות ולכן חוק ההתאם אינו רלוונטי. אפשר לומר בתי ספר (רבים-יחיד) בית ספרים (יחיד-רבים), בית תפילה (זכר-נקבה), תפילת בוקר (נקבה-זכר) וכדומה. חוק ההתאם חל על צירופי שם עצם+שם תואר (ילד יפֶה/ילדה יפָה/ילדים יפים).
11
דביר שואל/ת: מה צורת היחיד של ערגליות? ערגלית? ערגלייה? ערגלת?
רוביק עונה:
'ערגליות' הוא מילת מותג של חברת אוסם, המתייחסת לצורתם העגולה-גלילית של המאפים הממולאים, וכן ליצרן המקורי שלהן: קונדיטוריית עַרְגָל. המילה מופיעה תמיד ברבים, אבל ביחיד הצורה המתבקשת והנוחה היא 'ערגָלית'.
12
מאיר מינדל שואל/ת: אני זקוק למלים "תרחים ותרחות". תרח זקן - מושג ידוע, ביחיד. כיצד לומר זאת ברבים?
רוביק עונה:
דקדוקית יש לומר תְרחים ותְרחות, אבל השימוש הזה נשמע מוזר. אפשר גם להשתמש בצורה דיבורית לא דקדוקית: תֶרָחים.
13
משה טננבאום שואל/ת: אומרים בית כנסת גדול, או בית כנסת גדולה?
רוביק עונה:
מין הצירוף נקבע לפי הנסמך ולכן יש לומר 'בית כנסת גדול'. אם אין מדובר בצירוף 'בית כנסת'+גדול, אלא בית+כנסת גדולה השימוש יהיה בנקבה, אך כאן אין מדובר במטבע לשון.
14
דקלה יפת שואל/ת: האם צורת הרבים של המילה שגרה היא שגרות? אם כן איך צורת הרבים מופיעה במשפט? בתחביר? האם הפירוש שגרה = רוטינה? האם הפירוש שגרות = רוטינות, או בכלל הפירוש לשגרות היא שיטות?
רוביק עונה:
צורת הרבים היא שְגָרות, ובסמיכות שִגְרות. השימוש בה נדיר אבל אפשרי. שגרות הם הרגלים קבועים החוזרים על עצמם. שגרה היא רוטינה, אך רוטינה יכולה להתייחס גם לשיטה קבועה או סדר דברים קבוע, בעוד שגרה בעברית מתייחסת בעיקר להתנהגות אנושית.
15
בני לוי שואל/ת: מה מינו של ה"אי". ברור לי ש'אי צדק' הוא זכר והוא עלול להיות, אבל מה באשר ל'אי התערבות', 'אי נקיטת צעדים'..., אלה עלולים או עלולות להשפיע...?
רוביק עונה:
'אי' היא מילת שלילה, ואין לה מעמד מגדרי. המעמד המגדרי של הצירוף נקבע על פי שם העצם הנשלל. 'אי התערבות תשפיע לרעה', 'אי צדק יגרום לתגובה'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >