שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
יגאל חרמוני שואל/ת: שמות עצם רבים באים בצורה של זוג כמו ידיים, רגליים וכדומה. אבל צמוד למכנסים יש תחתונים, מתחת לעפעפיים יש אישונים, בהמשך השוקיים נמצאים העקבים. מה הסיבה?
רוביק עונה:
השימוש בסיומת הזוגי אכן אינו עקבי בעברית, מסיבות היסטוריות שונות. יש מילים זוגיות שאינן מייצגות זוג אלא ריבוי כמו שיניים או מעיים, ולחילופין יחיד שאפשר לראות בו גם ריבוי כמו אפיים, שמים ומים. לצד זה חדלנו כמעט להשתמש בצורת הזוגי, בניגוד לערבית, אלא אם כן מדובר בצורת זוגי כמו 'גרביים' בעקבות 'נעליים'. בדרך כלל הצורה נקבעה כבר במקורות לכאן או לכאן. במקרה של 'תחתונים', המילה היא קיצור של "בגדים תחתונים" שהתייחסה גם לסוגי בגד אחרים המונחים מתחת לבגד העליון (מכנסיים או חולצה וכדומה), עד שיוחדה למשמעות המקובלת היום.
152
יוש בר-מאיר שואל/ת: ציטוט: "החולים ישוחררו לבתיהם". נכון או לא? להבנתי לא נכון, משום שהמשמעות שכל חולה יש לו יותר מבית אחד. צ"ל : "ישוחררו לביתם"?!
רוביק עונה:
'ישוחררו לביתם' אולי אינו שגיאה, אבל יכול להטעות, ולעורר רושם שכל החולים ישוחררו לאותו בית. אין כל מניעה לומר "ישוחררו לבתיהם", אבל אם רוצים פתרון אלגנטי רצוי לכתוב או לומר "שוחררו איש איש לביתו".
153
נעמי שואל/ת: "אשרייך" היא הצורה הנהוגה למילה "אשרי" בנטייה על דרך הרבים לנקבה. ואילו בקהלת, כתוב- "אַשְׁרֵךְ" (צרה ושווא), וכן גם בפיוט "יְרוּשָׁלַיִם אַשְׁרֵךְ" של ר' דוד בוזגלו. מדוע מתייחסים למקורות כ"טעות" ולא כיוצא מן הכלל?
רוביק עונה:
על פי המקורות הצורה הנכונה היא דווקא אשרֵיך, אשרַייך היא צורה מאוחרת יותר. אשרֵי היא מילת קריאה שזכתה לקבל נטייה. מאחר שהיא מסתיימת ב-י כדרך שמסתיימות צורות סמיכות ברבים, היא נתפסת כריבוי, ולכן נולדה אשרייך, על פי צורת הריבוי בנקבה (כמו נעלייך, ילדייך וכדומה). ואולם, זוהי צורה חריגה מלכתחילה. אשריךָ פירושו 'אשרי' לךָ, אשריכם – אשרי לכם, אשרֵיך – אשרי לך.
154
אריק שואל/ת: כאשר אני רוצה לתת שם-תואר ברבים למספר שמות עצם מעורבים (זכרים ונקבות), איזה מין יקבל שם התואר? לדוגמה: *הידע מתבטא במספר המושגים, המשפטים והתכונות השונות / השונים".
רוביק עונה:
שם התואר הקובע בהתאם מין ומספר בשרשרת שמות עצם הוא שם העצם בזכר. האפשרות השנייה שבשאלה (השונים) היא הנכונה, אלא אם כן שם התואר מתייחס רק לתכונות.
155
גלית שואל/ת: כיצד מיידעים את המספר 30,000? שלושים האלף או השלושים אלף?
רוביק עונה:
שלושים אלף, בדיוק כמו חמש מאות או שנים עשר, מתפקדת כמילה עצמאית. לכן יש לומר הילד השלושים אלף, ממש כמו הכבש השישה עשר. יש מצבים מיוחדים שבהם המספר מתפרק לגורמיו, וה' הידיעה עשויה לחצוץ, למשל: שלוש המאות הראשונות לספירה עברו בשלטון האימפריה הרומית.
156
אלכס שפי שואל/ת: מה נכון לומר: "באופן שאינו משתמע לשתי פנים" או - ...לשני פנים? האם המילה פָּנים נחשבת לרבים זכר או לרבות נקבה, או ששתי האפשרויות נכונות?
רוביק עונה:
'פנים' זכתה להיכנס למועדון האקסקלוסיבי של מילים דו-מיניות, כמו רוח, שמש, מטבע ולשון.
157
ורדה פנסו שואל/ת: אני עובדת בשירותים הווטרינריים שבמשרד החקלאות. שאלתי היא איך נכון לכתוב: וטרינריים או וטרינרים. אני מרגישה/חושבת ש"וטרינרים" היא צורת הרבים ל"וטרינר" כלומר, הרופא, ו"וטרינריים" הם הצורה הנכונה כאשר כותבים "שירותים וטרינריים" – כלומר, הם סוג השירות הניתן.
רוביק עונה:
המחשבה שהעלית מדויקת. 'וטרינר' הוא שם עצם: בעל המקצוע. 'וטרינרי' הוא שם תואר. ברבים 'וטרינרים' הם בעלי המקצוע, 'וטרינריים' – שם התואר, כגון 'רופאים וטרינריים'. בנקבה יחידה ורבות הצורות מתאחדות.
158
שרון שואל/ת: האם כאשר מבטאים שבר פשוט, ניתן לדוגמה לומר 'שתי רבעיות' במקום הצורה המקובלת 'שני רבעים'? כך למשל מצאתי ב'משנה תורה' להרמב"ם: 'שיעורו שתי רבעייות' (ספר זמנים, הלכות ערובין, פרק יא).
רוביק עונה:
רבעיות היא צורת ריבוי נקבית של רבע, והיא אכן מקובלת בלשון ימי הביניים. היום אנו משתמשים רק בצורה הזכרית: רבעים. 'רבעית' היא מונח שנקבע עבור קוורטט במילון המוזיקה של האקדמיה ללשון.
159
אלכס שפי שואל/ת: הביטוי "פוסח על שתי הסעיפים" שמקורו בתנ"ך מוכר וידוע. אבל מה הסיבה לכך שהמספר שתֵי נכתב כאן בלשון נקבה ולא בזכר - שנֵי ?
רוביק עונה:
סָעֵף היא מילה מקראית שפירושה מחשבה. המילה נתפסת כמילת משנה של המילה המקראית הנדירה סְעַפָּה, שפירושה ענף, שהיא מילה בנקבה, ולכן גם סעף נחשבת נקבה.
160
אריק שואל/ת: כאשר אני מתרגם טקסט מאנגלית לעברית ואני רוצה לשייך מין (זכר או נקבה) לישות המתורגמת, כיצד אני קובע את מינה? דוגמה, אני רוצה להגיד ש: "Microsoft office 2016 מאפשר לך", או שאני אומר "מאפשרת לך"? איך ומתי נקבע המין?
רוביק עונה:
מינו של מונח אנגלי או מותג בינלאומי נקבע על פי מינו בעברית. במקרה זה מדובר בתוכנה, ולכן המין יהיה נקבה: "מייקרוסופט אופיס 2016 מאפשרת ...." לעומת זאת "אייפון שבע מאפשר...", שכן מדובר בטלפון חכם, שהוא ממין זכר.
161
ישראל שורק שואל/ת: המילה אמיתות (בהנגדה לשקרים) נשמעת לי צורמת. אינני מתכוון רק ל"דברי אמת" אלא למחשבות, תפיסות יסוד וכדומה. האם הצרימה היא רק בתודעתי ולא בלשון? איזו מילה או ביטוי נרדף יכול לבוא בחשבון?
רוביק עונה:
אמיתות היא צורת הריבוי של המילה אמת, ואין בה כל פסול. צורה זו בנויה גם במתכונת שם התואר אמיתי; וכן שם העצם אמיתוּת. היא אכן משמשת במשמעויות קרובות שיש ביניהן הבדל דק: עובדות מוסכמות, כניגוד לשקרים; ורעיונות מוסכמים המקובלים על קבוצות אנשים כנכונים.
162
גלית מרציאנו שואל/ת: איך אומרים 108 תינוקות? איך מתייחסים לתינוקות? זכר או נקבה?
רוביק עונה:
'תינוק' היא מילה במין זכר ולכן יש לומר מאה ושמונָה תינוקות. אם ידוע שכל התינוקות הן נקבות ניתן לומר מאה ושמונֶה תינוקות.
163
חגית שואל/ת: האם נכון לומר 'רעיונות ותוכניות חדשים' או 'רעיונות ותוכניות חדשות'.
רוביק עונה:
כאשר שם תואר מתייחס לכמה שמות עצם במינים מעורבים, זכר ונקבה, שם העצם הקובע את מין התואר הוא הזכר. לכן יש לומר 'רעיונות ותוכניות חדשים'. במקרה זה אכן נשמע מוזר כי סיומת הרבים בשני שמות העצם היא נקבית.
164
בצלאל לנדאו שואל/ת: החמור הוא זכר אבל האתון היא נקבה. הגמל הוא הבעל, הנאקה היא אישתו. חסידה, כינה, צרעה, נמלה - הכל בלשון נקבה. חרגול, ארבה, חגב, שבלול - ממין זכר. וכנ"ל בענייני דגים כריש, לויתן. מדוע העברית החליטה שיש כאן "רק" זכר או נקבה?
רוביק עונה:
העברית אינה 'מחליטה'. היא שפה שנוצרה לאורך מאות שנים ובהשפעות רבות. ביחס לחיות הגדולות, הבהמות וחיות הטרף שבהן היה חשוב לציין את מין בעלי החיים נוצרו צורות נבדלות, מילים שונות או צורות נקבה – נמר – נמרה, דוב – דובה. בעלי החיים הקטנים, החרקים, וכן הדגים נתפסו כזכר או נקבה, ההבחנה לשני מינים לא היתה חשובה, ולא נוצרה צורה מקבילה, נקבה או זכר.
165
מאור שואל/ת: קראתי את מדורך מספטמבר 2005 על המילה כושי, שהופיעה בספרות הילדים, ונזכרתי שבבית הורי היה ספר ׳כושייה עם שמשיה׳. האם כך נהגתה המילה בעבר, או שמא שונתה לשם החרוז?
רוביק עונה:
הספר אכן היה פופולרי מאוד. 'כושייה' היא צורה נדירה המשמשת כאן לשם החרוז ואינה מוכרת במקורות. עם זאת לא מעט מילים המציינות שייכות למקום או לעם בנקבה מסתיימות ב-ייה, כך שהצורה אינה מופרכת.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >