שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
רימונה שואל/ת: שם תואר אחרי סיומת הזוגי יבוא בזכר או בנקבה, כמו: משקפיים, אופניים? ומה לגבי גרביים?
רוביק עונה:
מינו של שם תואר זוגי הוא בדרך כלל בנקבה, בעיקר באיברי הגוף, אך לעיתים הוא בזכר, בדרך כלל על פי מינה של הצורה ביחיד. משקפיים ואופניים הם זוגי זכר. על פי המילונים והתקן הלשוני גרב, מילה שחידש בן יהודה, היא זכר, וכנ"ל כמובן גרביים, וזאת בהשפעת המקור הערבי של המילה. על כן צריך לומר "גרב שחור" ולא "גרב שחורה", "גרביים עבים" ולא "גרביים עבות". ואולם, השימוש הרווח יותר בציבור, בשפה המדוברת וגם בפרסומים כתובים רבים הוא בנקבה: "גרב שחורה", "גרביים עבות". אפילו בספרות של ראשית תחיית השפה אפשר למצוא את שתי האפשרויות זו לצד זו.
227
עופר שואל/ת: לא פעם יצא לי לשמוע אנשים משתמשים בביטוי ‘עבודה רשלנית’. נשמע לי שהמילה רשלנית היא דו משמעית: המשמעות הראשונה היא צורת הנקבה של ‘רשלן’, כלומר אחד המתרשל בעבודתו. המשמעות השנייה היא צורת הנקבה של ‘רשלני’, כלומר דבר הנעשה בצורה מרושלת. האם ‘רשלנית’ מתייחס אך ורק לעושה העבודה ואז יש לומר ‘עבודה מרושלת’?
רוביק עונה:
אין סיבה לפסול את הביטוי 'עבודה רשלנית' או 'עבודה חובבנית' רק מפני שצורתה בנקבה זהה לצורת הנקבה של 'רשלן' ו'חובבן'. שמות תואר רבים יכולים להתייחס גם לאדם וגם לשם עצם שאינו אדם. גם שם התואר שבשאלה, 'מרושל', יכול להתייחס לאדם או למה שאינו אדם.
228
נטע שואל/ת: כיצד יש לומר מו"מ (משא ומתן) בצורת רבים? כאשר אני כותבת "משאים ומתנים", תוכנת word מסמנת את המילה "משאים" כטעות. האם יש דרך אחרת לומר או לכתוב זאת?
רוביק עונה:
תוכנת האיות העברי של וורד אינה ספר תקנות בדקדוק ואינה קודקס מחייב. משא זוכה בדרך כלל לריבוי נקבי – משאות, אך בצירוף 'משא ומתן', בעקבות הניב 'נשא ונתן', היא מקבלת ריבוי זכרי, משאים. לתוכנת וורד יש להשיב בעניין זה: התעלם!
229
לירן פיק שואל/ת: האם מילת הסלנג 'חבר׳ה יכולה לתאר גם נשים? רוצה לומר, האם ניתן להגיד חבר׳ה טובות, חבר׳ה חרוצות וכדומה? או האם המילה חבר׳ה תגרור אחריה את התיאור טובים, חרוצים וכדומה גם אם היא מתייחסת לתיאור נשים בלבד?
רוביק עונה:
השימוש במילה חבר'ה גורר השלמות ברבים זכר. זאת מאחר שמדובר בשם קיבוצי המתייחס לקבוצות רב מיניות. עם זאת, אם חבורת נשים מרגישה שהתואר חבר'ה הולם אותה ותשתמש בלשון נקבה: "החבר'ה הולכות לסרט", זה יהיה בסדר גמור.
230
אלכס שפי שואל/ת: איך מציינים את מספר היהודים שנרצחו בשואה? נתקלתי כאן בשלוש אפשרויות עם המספר מיליון: 'שישה מיליון יהודים', 'שישה מיליונים יהודים', 'שישה מיליוני יהודים'. האם כל האפשרויות נכונות?
רוביק עונה:
שלוש האפשרויות נכונות ויש אפילו רביעית. על פי קביעת האקדמיה שמות מספר שבהם המילים מיליון, מיליארד וכדומה יכולים לבוא בצורות אחדות, כגון 'שלושה מיליונים בני אדם', 'שלושה מיליוני בני אדם', 'שלושה מיליון בני אדם'; 'שלושת מיליוני בני האדם'. לטעמי 'שלושה מיליונים יהודים' היא האפשרות הפחות מועדפת.
231
מאור שואל/ת: לפי האקדמיה ללשון יש לומר 'אחת חלקי שתים עשרה', אך אני זוכר בתוכנית לימוד חשבון של הטלוויזיה החינוכית פרק עם הילדים שליש-שמוליק וחצי-יונה בו נקראו השברים 'שתים-עשרית' ו'שש-עשרית'. האם השימוש הזה תקין ומקובל? לטעמי ולאוזני גם יותר נוח להזמין בורג במידה תשע שש-עשריות מאשר תשע חלקי שש עשרה, וזה גם נשמע יותר קולח.
רוביק עונה:
על פי קביעת האקדמיה, כפי שצוין גם בשאלה, שבר פשוט המבוטא על ידי ציון המונה והמכנה – מובע כמספר סתמי הן במונה הן במכנה, וביניהם באה המילה 'חֶלְקֵי' (כצורה קפואה). למשל: 'אחת חלקי שתים עשרה' (1/12), 'שמונֶה עשרה חלקי שבעים ושש' (18/76). קביעה זו מתייחסת למספרים מ-11 ואילך, לעומת שביעית, עשירית וכדומה, פרט למספרים הבסיסיים: מאה = מאית, אלף = אלפית, מיליון = מיליונית. צורות כמו 'שש-עשרית' שהיו נהוגות בעבר ולא נקלטו הן אנלוגיה לשביעית ושמינית. ברור שכל מספר מעשרים ומעלה מחייב ממילא את מבנה 'חלקי'. ובאשר לנוחות הדיבור, 'אחת חלקי שלוש-עשרה' אמנם ארוך יותר, אבל לטעמי נגיש ושוטף יותר מ'שלוש-עשרית'.
232
עידו מוסרי שואל/ת: בגל"צ בתכניתם של עמית סגל וירון דקל עלתה לשידור אילה חסון ואמרה: "...פעם היה גם זמן לבדוק את המידע בשמונה בערב בטלוויזיה ולמחרת בעיתון, אחר כך נוספו עוד מדיומים ועוד מדיומים וזה בסדר וזה מעולה....". האם יש מילה כזו, מדיומים? כידוע לי מדיום זו צורת היחיד, ומדיה זו צורת הרבים, ואם כבר, אז למה לא מדיות?
רוביק עונה:
'מדיה' היא אכן צורת הרבים הלטינית, אך הרי אנחנו מדברים עברית ורגילים לצורות רבים עבריות, ולכן השימוש בעברית הוא בדרך כלל ב'מדיה' כצורת יחיד חלופית ל'מדיום', ובשתי צורות ריבוי: 'מדיומים' ו'מדיות'.
233
דנה פורת שואל/ת: האם נכון לומר 'סופים', כלומר סוף ברבים, בשפה העברית?
רוביק עונה:
לכאורה 'סוף' היא מילה מופשטת שאינה ניתנת למדידה ולכן אין להשתמש בה ברבים. ואולם, המגבלה על השימוש בצורות ריבוי נפרצה כבר מזמן, ואין כל מגבלה לומר 'סופים', כשמתכוונים למשל לתמונות סיום של סרט, או משפטי סיום של ספר. עם זאת נאה יותר להשתמש כאן ב'סיומים'.
234
גלעד שואל/ת: מה המין של תואר המתאר גם שם זכר וגם נקבה? למשל, במקרה שבו גם הילדים שמחים וגם האמהות שמחות, האם הילדים והאמהות שמחים? הילדים והאמהות שמחות? האם סדר השמות לפני התואר משנה?
רוביק עונה:
הסדר אינו משנה, והכלל נותר כפי שהוא: כאשר יש בין השמות שם או כמה שמות בזכר, שם התואר (וכן הפועל וכדומה) הנלווים יבואו בזכר. אם זה נשמע צורם כדאי להפריד, למשל: "הילדים שמחים, גם האמהות שמחות".
235
אליעזר מלכיאל שואל/ת: האם הביטוי 'עשרת הדברות' הוא תקין? ואם כן מדוע?
רוביק עונה:
'עשרת הדיברות' תקין ובלעדי. 'דיבּרות' היא צורת הרבים של 'דיבֵּר', בזכר, ומכאן שיש לומר 'עשרת הדיברות'. המילה דִבְרה, ב' רפה, מופיעה במקרא בספרים מאוחרים בהקשר של דיבור או טענה, ומקורה ארמי. ממנה גם נוצר הביטוי 'על דברתי'.
236
אלכס שואל/ת: האם נכון לכתוב "חתום/מי" במסמך רשמי? אם לא, מהי הצורה הנכונה לזכר ונקבה? כיצד כותבים "השב אותו/השיבי אותו" במילה אחת שמתאימה לשני המינים?
רוביק עונה:
הלוכסן שהונהג לפני עשורים רבים כדי להצביע על כך שהדברים נועדו לזכר ולנקבה גורם בעיות רבות, אינו אסתטי, וכמעט תמיד מיותר. במקרה של חתום/מי הוא מפלצתי ממש. במקרים אלה נהוג היום להשתמש בצורת הרבים 'חתמו', 'השיבו' וכדומה. דרך אחרת לפתרון הסוגיה היא האזכור בסוף המסמך לפיו הוא מכוון לבני שני המינים.
237
גילה אהרונוביץ שואל/ת: מהי צורת הנטייה של 'פָקוד' (נתון לפיקודו של מישהו): פְּקוּדָה, פְּקוּדִים; או פַּקּוּדָה, פַּקּוּדִים?
רוביק עונה:
צורת היחיד הוא פָקוד, בינוני פעול של פק"ד בבניין קל: אני פוקד עליך – אתה פָקוד על ידי, או פָקוד שלי. על פי חוק החיטוף בנטיות הפ' נחטפת: פְקודה, פְקודים וכדומה.
238
אמנון שואל/ת: האם תפילין הוא לשון רבים? האם היחיד של תפילין הוא תפילה?
רוביק עונה:
היחיד של תפילין הוא אכן תפילה, אך לא במשמעות הקריאה אל האל אלא במשמעות הטוטף שאותו מניחים על היד או הראש, והיחיד הוא אכן 'תפילה של יד', 'תפילה של ראש', ביטויים המופיעים במשנה במסכת מנחות. צורת הריבוי כבר מבדילה בין שתי משמעויות המילה תפילה: 'תפילות' לעומת 'תפילין', צורת ריבוי ארמית.
239
חנה שואל/ת: האם נכון לומר 'פנתרית' או 'פנתרה'? האם לומר 'פנתרית' זו טעות?
רוביק עונה:
אין צורת נקבה מוסכמת ל'פנתר', ולכן אין לקבוע שאחת הצורות שגויה. 'פנתרה' היא הצורה המקובלת, וכך היא גם מופיעה במילון המקוון מילוג וכן בהופעות מזדמנות ברשת. 'פנתרית' היא בכל מקרה צורת הנקבה של שם התואר 'פנתרי'.
240
מריון קורנפילד שואל/ת: עין אחת – שתי עיניים. מדוע אומרים מרפקים ולא מרפקיים, עקבים ולא עקביים וכדומה?
רוביק עונה:
בשפה העברית, ולא רק בה, אין עקביות מלאה בהתפתחות של מילים. הסיומת –ַיִם, סיומת הזוגי, משמשת לא רק לזוגי אלא גם למילים כמו מים ושמים, ולאיברים שאינם זוגיים כמו שיניים וציפורניים. מאידך יש גם איברי גוף זוגיים שלא זכו במקורות לסיומת זוגי כמו אלה שהוצגו בהשאלה וכן זרועות, פטמות, כליות, ריאות, גבות וכדומה. 'מרפק' היא מילה משנאית המופיעה ביחיד וצורת הריבוי מאוחרת, 'עקב' היא מילה מקראית שהריבוי שלה הוא בשתי צורות: עקבים ועקבות. המשוררים בעברית המתחדשת אהבו את צורת הזוגי. ביאליק כתב: בובות שתיים, בובותיים, שלונסקי יצר צורת זוגי בכל פעם שכתב על זוג, והוא גם השתמש ב'מרפקיים' במאמריו ותרגומיו.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >