שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: במילון אבן שושן נפסק שריבוי "פמוט" הוא "פמוטות", ורק בשעת הדחק ייאמר "פמוטים" כמתבקש לפי הדקדוק הרגיל. למה?
רוביק עונה:
צורות הרבים בשמות עצם רבים אינן תואמות בהכרח את מין שם העצם. 'אבות' ו'שדות' הן שמות בזכר בסיומת נקבה, 'נשים' ו'אבנים' הן שמות בנקבה בסיומת זכר. קבוצה קטנה של מילים בריבוי מופיעה בשתי הצורות: קברים/קברות, וכן פמוטים/פמוטות. שתי הצורות מופיעות במקורות, שתיהן תקינות, ואין סיבה להעדיף אחת על השנייה.
17
נדב שרי שואל/ת: בשלט חדש שהותקן נכתב כי החנייה והעצירה אסורה. כשאמרתי לאחראי כי יש לכתוב אסורות, התעקש כי הניסוח נכון. לי נראה שלא נכון להתחיל משפט בריבוי ולסיימו ביחיד. מי צודק?
רוביק עונה:
אתה צודק, כמובן. כאשר שם התואר מתייחס ליותר משם עצם אחד עליו להופיע ברבים. האחראי מניח שהציבור יבין את הכוונה, אבל אם מישהו יאמר בבית המשפט כי במקום מתקיימת "החניה", ואילו רק העצירה אסורה, הוא עשוי לזכות, למרות שאין בכך היגיון רב.
18
רווית שואל/ת: קראתי במילון שהריבוי של המילה "בלהה" זה "בלהות". אני קוראת עכשיו טקסט שכתוב בו "חלומות בלהה", ולמיטב ידיעתי זה לא תקין לרשום כך מכיוון ששם העצם צריך להתאים לתואר במין ומספר. לעומת זאת, לומר חלומות בלהות נשמע מוזר ולא טבעי. מה נכון?
רוביק עונה:
'חלומות בלהה' הוא צירוף סמיכות ולכן חוק ההתאם אינו רלוונטי. אפשר לומר בתי ספר (רבים-יחיד) בית ספרים (יחיד-רבים), בית תפילה (זכר-נקבה), תפילת בוקר (נקבה-זכר) וכדומה. חוק ההתאם חל על צירופי שם עצם+שם תואר (ילד יפֶה/ילדה יפָה/ילדים יפים).
19
דביר שואל/ת: מה צורת היחיד של ערגליות? ערגלית? ערגלייה? ערגלת?
רוביק עונה:
'ערגליות' הוא מילת מותג של חברת אוסם, המתייחסת לצורתם העגולה-גלילית של המאפים הממולאים, וכן ליצרן המקורי שלהן: קונדיטוריית עַרְגָל. המילה מופיעה תמיד ברבים, אבל ביחיד הצורה המתבקשת והנוחה היא 'ערגָלית'.
20
מאיר מינדל שואל/ת: אני זקוק למלים "תרחים ותרחות". תרח זקן - מושג ידוע, ביחיד. כיצד לומר זאת ברבים?
רוביק עונה:
דקדוקית יש לומר תְרחים ותְרחות, אבל השימוש הזה נשמע מוזר. אפשר גם להשתמש בצורה דיבורית לא דקדוקית: תֶרָחים.
21
משה טננבאום שואל/ת: אומרים בית כנסת גדול, או בית כנסת גדולה?
רוביק עונה:
מין הצירוף נקבע לפי הנסמך ולכן יש לומר 'בית כנסת גדול'. אם אין מדובר בצירוף 'בית כנסת'+גדול, אלא בית+כנסת גדולה השימוש יהיה בנקבה, אך כאן אין מדובר במטבע לשון.
22
דקלה יפת שואל/ת: האם צורת הרבים של המילה שגרה היא שגרות? אם כן איך צורת הרבים מופיעה במשפט? בתחביר? האם הפירוש שגרה = רוטינה? האם הפירוש שגרות = רוטינות, או בכלל הפירוש לשגרות היא שיטות?
רוביק עונה:
צורת הרבים היא שְגָרות, ובסמיכות שִגְרות. השימוש בה נדיר אבל אפשרי. שגרות הם הרגלים קבועים החוזרים על עצמם. שגרה היא רוטינה, אך רוטינה יכולה להתייחס גם לשיטה קבועה או סדר דברים קבוע, בעוד שגרה בעברית מתייחסת בעיקר להתנהגות אנושית.
23
בני לוי שואל/ת: מה מינו של ה"אי". ברור לי ש'אי צדק' הוא זכר והוא עלול להיות, אבל מה באשר ל'אי התערבות', 'אי נקיטת צעדים'..., אלה עלולים או עלולות להשפיע...?
רוביק עונה:
'אי' היא מילת שלילה, ואין לה מעמד מגדרי. המעמד המגדרי של הצירוף נקבע על פי שם העצם הנשלל. 'אי התערבות תשפיע לרעה', 'אי צדק יגרום לתגובה'.
24
שרה קליין שואל/ת: מהי לשון רבים של המילה 'משוש' (בחילזון)? (משושים או משושות), וכיצד מנקדים?
רוביק עונה:
מָשוש היא מילה בזכר, הריבוי: משושים, הכתיב: מָשושים. משקל קָטוֹל זוכה לשתי צורות כיבוי: קְטוֹלים (כמו במילים גדול, שלום) וקָטולים כמו פָעוט/פָעוטות, פָמוט/פָמוטים, ומשוש.
25
ברנרד גרוסמן שואל/ת: האם ניתן לומר שלושה פעמים? ידוע שהשפה העברית מקורה בתורה. רש"י בפירושו לציווי "לא תבשל גדי בחלב אמו" מציין כי הציווי מופיע שלושה פעמים בתורה.
רוביק עונה:
שם העצם 'פעם', שהוא במין נקבה, מופיע במדרשים ובלשון ימי הביניים פעמים רבות בשם מספר בזכר. זה אינו מקרה יחיד. "שלושה שנים" מופיע לא פעם במשנה, ויש דוגמאות נוספות. נראה שכותבי הטקסטים מלשון חז"ל ואילך לא תמיד הקפידו על התאם המין של שם המספר, ועל כך נאמר "שבשתא כיוון דעל – על", כלומר, שיבוש דקדוקי במקורות, כולל במקרא, כיוון שהתרחש אין מתקנים אותו, אבל בדקדוק העברי הנלמד ומוקפד היום השיבושים האלה אינם מתקבלים.
26
יצחק שואל/ת: גרמנית היא שפת אמי. בדקתי מדוע שונה הגרמנית מן האנגלית והצרפתית, בכך שהיא סופרת "שניים וארבעים" (למשל) בעוד שהאנגלית והצרפתית סופרות "ארבעים ושניים". אחד המשיבים כתב שאביו נוהג היה לספור באנגלית "שניים וארבעים", אבל המנהג עבר מן העולם. מסתבר שגם בשפות המדוברות בהודו (הינדי ואחרות) סופרים כמו בגרמנית. האם יש לכך סיבה?
רוביק עונה:
לא רק בשפות שבשאלה, גם בעברית המקראית הספירה היא במקרים רבים מן היחיד אל הרבים כמו "שבע ועשרים ומאה מדינה" באסתר. המספר 'עשרים' מופיע במקרא כמאה פעם לפני היחידות, וכ-35 פעמים לפניהן. אנו רגילים לספירה המקובלת גם מפני שהמספרים נכתבים משמאל לימין, כלומר, היחידות מיוצגות בספרה האחרונה ברצף, אך בעיקרון אין העדפה מנומקת ונחרצת לאחת משתי השיטות.
27
אלומה עברון שואל/ת: לאחרונה שמעתי בתדהמה שהאקדמיה החליטה לחדש ולקרוא לצורת הרבים של כליה (בגוף) כִלְיות בניקוד של צורת היחיד! עם חיריק ב"כ"! שמועת שווא??? לא מאמינה שזה נכון! אנא האר את עיניי!
רוביק עונה:
לא מצאתי לשמועה בסיס כלשהו. כְּלָיות היא צורה מקראית ואין כל סיבה או אפשרות לשנות אותה. יתכן שהשמועה נסמכת על צורת הסמיכות: כִּלְיות.
28
צבי צוקרמן שואל/ת: אנחנו בוויכוחים שאינם נגמרים... האם המילה ״אחאים״ מבטאת רק שילוב של אחים ואחיות (זכרים ונקבות יחד של אותו הורה) או שגם רק אחים (זכרים) או רק אחיות (רק נקבות) יכולים להיקרא אחאים?
רוביק עונה:
אין כל הבחנה מגדרית ב'אחאים'. אחאים יכולים להיות בני אותו מין, או בני מינים מעורבים. כאשר מדובר בבנות בלבד, עדיף להשתמש ב'אחאיות'.
29
דנה נחמיאס שואל/ת: מהי צורת הנקבה של מחמלי (אהובתי)?
רוביק עונה:
למילים רבות בעברית אין צורת נקבה, והן מתאימות לשני המינים. 'מחמלי' וגם 'מחמל נפשי' מתאימים גם לגבר המדבר לאשה.
30
יהודה שואל/ת: המילה "חיים", האם היחיד שלה הוא המילה "חי", ואם לא, מה הבדל בין חי לחיים?
רוביק עונה:
קבוצת מילים בעברית מופיעה בצורת הרבים ובדרך כלל גם נטויה ברבים, אבל מייצגת למעשה שם עצם עצמאי ולא ריבוי. בדרך כלל יש לצורה זו גם צורת יחיד אך משמעותה אינה בהכרח זהה. כאלה הן, למשל, המילים 'אלוהים', 'פנים' (הצורה ביחיד פן היא גזירה לאחור), נישואין וגירושין, וגם 'חיים'. אפשר לומר 'אנשים חיים' וכאן זו גזרה מיחיד (איש חי), ואפשר להשתמש ב'חיים' כשם עצם עצמאי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >