שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
דיאנה לוי שואל/ת: האם נכון לומר בעברית לתת מענים, או יש לומר רק לתת מענה?
רוביק עונה:
'נתן מענה' הוא מטבע לשון, שהתגלגל מספר איוב: "וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה". עם זאת אין לפסול פתיחת הצירוף במקרים מסוימים, בנוסח 'נתן מענים', כאשר מדגישים שיש כמה תשובות ספציפיות לבעיה שהועלתה. אגב, למילה 'מענה' גם ריבוי נוסף: 'מענות', כמו בצירוף 'טענות ומענות'.
17
אלי בן דוד שואל/ת: מתייחס לתשובתך על ריבוי למילה זוגיות. אבל האם כל מילה בהגייה דומה אינה זקוקה לריבוי? מה עם אישיות (בפסיכולוגיה, למשל multiple personalities), חוקיוּת ועוד מלים דומות?
רוביק עונה:
כאשר הדבר נדרש אין ברירה ומשתמשים בצורה הקשה להגייה: אִישִׁיּוּיוֹת. לא נראה עם זאת ש'חוקיות' זקוקה לריבוי.
18
שלמה שואל/ת: האם ההחלטה להשתמש במילה "תפריט" בלשון זכר היא שרירותית? בעוד שלגבי מילים כמו "תבנית" או "תרמית" שהמבנה שלהן נראה דומה, הוחלט לשימוש בלשון נקבה.
רוביק עונה:
ברירת המחדל של מילים במשקל תקטיל היא בזכר: תרשים, תלמיד, תרגיל וכדומה. כאשר השורש הוא בגזרת נחי ל"ה, ל' מתממשת באמצעות ת' והסיומת היא -ית. תבנית (שורש בנ"ה), תרמית (שורש רמ"ה), תמצית, תכלית ועוד. סיומת -ית אופיינית למילים בנקבה, וכך נקבע גם כאן.
19
רות שואל/ת: זוג ביחיד, ברבים זוגות. מה רבים של זוגיות? ואם אין רבים, מדוע?
רוביק עונה:
עקרונית למילים מופשטות מסוג 'זוגיות' אין צורת רבים. עם זאת העיקרון הזה נפרץ במילים מופשטות רבות. במקרה של 'זוגיות' נוצר קושי בהגייה: זוגִיוּיוֹת הוא שובר שיניים של ממש, וספק אם יש צורך במקרה זה בצורת רבים.
20
אתי כהן שואל/ת: מה נכון או לא נכון: מלא בכוח ואנרגיות לא מבוטלים, או מלא בכוח ואנרגיות לא מבוטלות?
רוביק עונה:
כאשר 'לא מבוטלים' מתייחס הן לכוח והן לאנרגיות הצורה היא זכרית. אם הכוונה רק לאנרגיות ייכתב 'לא מבוטלות'.
21
יעקב בורנשטין שואל/ת: "רבינו" או "רבנו" ? רבינו = רבנים רבים, לדעתי. רבנו = אחד. ובכל זאת כותבים: "משה רבינו". המון משהים רבנים. אז???
רוביק עונה:
רַבֵּנו הוא הרב שלנו. צורת הרבים היא רבותינו. רבינו היא צורה שגויה המושפעת מדרך הדיבור האשכנזית.
22
שיוי שואל/ת: מה הרבים של עיט ושריג?
רוביק עונה:
עֵיטִים ושָרִיגים.
23
אלי בן דוד שואל/ת: שמות הנקבה של חיות במקורות שונים בד"כ גזורים משם הזכר. דהיינו, סוס-סוסה, דב-דובה וכו'. השמות שניתנו לאריה-לביאה מוזרים לי כי לביאה היא נקבה של לביא. אך גם אם נתייחס לשם הנרדף לביא לא נוכל להתעלם מהשם שחל שאין לו שם נקבה. למה אין נקבה לאריה המורכב משמו? כמו כן יש חמור-אתון, ורבים דוחים את רעיון החמורה למרות שהוא תקני לחלוטין. למה כשאומרים ציפור מתכוונים תמיד לנקבה ציפור?
רוביק עונה:
שמות נפרדים לבעלי חיים בנקבה בחלק מבעלי החיים היו נהוגים בתקופה הקדומה ומקורם בתנ"ך, ולכן אנחנו משתמשים בהם עד היום. לאריה היו כמה וכמה שמות נרדפים, אך רק הלביא זכה לשם הנקבי, ואין לכך סיבה מנומקת. 'ציפור' הוא שם עצם בנקבה, כך במקרא וכך עד ימינו.
24
שולה ברנע שואל/ת: האם יש צורת רבים למלה רעב?
רוביק עונה:
'רעב' הוא שם מופשט המייצג מצב כללי ואינו מיוחס למסומן ספציפי, ולכן לא נמצא לו ריבוי. כאשר רוצים לרבות נאמר 'תחושות רעב', 'מצבי רעב' ועוד. בתרבות תימן מוכרת הצורה 'רעבונות', ריבוי של 'רעבון', המתייחסת לתקופות בצורת ורעב.
25
גדעון גולדשטיין שואל/ת: מישהו אמר לי שהרבים של שוד הם שודים בשורוק, ולא שודים בחולם. האם הוא צודק? ואם כן למה?
רוביק עונה:
תאורטית אכן הרבים של שוד הוא שֻדִּים, כפי ש'דב' ברבים: דֻבּים, תוף – תֻפּים, כנהוג בשורשים הכפולים. ואולם אין נוהגים להעניק ל'שוד' צורת רבים, ומעדיפים את 'מקרי שוד'. שוֹדים במלעיל ובחולם היא צורת ריבוי הנהוגה בשפה העבריינית, וכן בביטוי הפופולרי "נהג שודים".
26
נתיב שואל/ת: בטיפול הזוגי אמרתי 'עוולות גדולים נעשו לי'. זוגתי תיקנה ואמרה 'עוולות גדולות'. היחיד מבחינתי הוא עוול. צורת הרבים של עוול, ושל עוולה, היא עוולות (אין כזה דבר עוולים, לא?). אז עוולות גדולים זה בסדר?
רוביק עונה:
עוול ועוולה הן מילים נרדפות, אבל יש הבדל דק בשימוש. 'עוול' הוא שם כללי: "נעשה לו עוול', ולכן אין נוהגים לתת למילה צורת רבים. עוולה היא מעשה עוול ספציפי, ומכאן שיש לה ריבוי. הריבוי המקובל הוא עַוְלות, אבל על פי הדקדוק הריבוי הוא עֲוָלות, עַוְלות היא צורת הסמיכות.
27
אתי מהלל שואל/ת: האם רוח רפאים היא לשון זכר או נקבה?
רוביק עונה:
'רוח' היא אחת מן המילים הדו-מיניות, גם זכר וגם נקבה, ומכאן ששתי האפשרויות תקינות, כיוון שמין הצירוף נקבע על פי הנסמך - רוח. גם הופעות 'רוח' במקורות במשמעות שד מאפשרות את שני צידי המגדר.
28
דוד ששון שואל/ת: מי שמקצועו לצבוע נקרא צַבָּע (ולא צבעי). כיצד יש לקרוא לאשה העוסקת במקצוע הזה, צַבָּעָה או צַבָּעִית?
רוביק עונה:
צורות הרבים של משקל המקצועות מגוונות ואין ביניהן העדפה דקדוקית אלא העדפה של שימוש. למשל, שַדָר-שַדָרית, אבל זַמָר-זַמֶרֶת. טבח יכול להוביל גם לטבחית וגם לטבַּחַת. מקצועות בנקבה בסיומת –ָה נדירות, ומוכרות במשקל זה במילים שאינן מקצועות: אווזה, גמדה ועוד. במקרה של צַבָּע – זו צַבָּעִית.
29
שלי שואל/ת: שמות תואר ושמות מספרים לתיאור זכר ונקבה. האם לומר: "הבנים והבנות - החמודים" או "הבנים והבנות החמודות"? וגם: כשאני אומרת: אני צריכה 10 מפות ומגשים. עשר או עשרה?
רוביק עונה:
כללי העברית בעניין נוקשים למדי. כאשר יש קבוצה מעורבת מגדרית, הפנייה אליה תהיה תמיד בזכר רבים. במוסדות וקבוצות רבים נוהגים לשנות אך הכלל כאשר מדובר בבני אדם, ולפנות על פי רוב הנוכחים, או באופן בלעדי בנקבה.
30
אנה מיחר שואל/ת: 63% מהציבור הביע או הביעו אמון בממשלה?
רוביק עונה:
חוק ההתאם יחול כאן על המילה אחוזים, ולכן יש לומר 'הביעו'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >