שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
שואל/ת: איך לכתוב: "הפעילות מתחלקת לשתיים" או "לשניים"?
רוביק עונה:
מספרים בתרגילים בחשבון נחשבים מספרים סתמיים, ולכן יופיעו תמיד בנקבה. מכאן: "הפעילות מתחלקת לשתיים".
302
שואל/ת: כיצד נכון לומר, יהודייה או יהודית, דתייה או דתית?
רוביק עונה:
יהודית הוא שם תואר, יהודייה הוא שם עצם שפירושו "אשה יהודית". במבחן השימוש נוצר בידול. כשמדובר בבני אדם משתמשים בעיקר בשם העצם (בן לאם יהודייה), ובעניינים אחרים תמיד בשם התואר (מדינה יהודית, תודעה יהודית). במקביל, "דתית" הוא שם תואר, "דתייה" היא אשה דתית, צורה הנחשבת לא תקנית אך התפשטה מאוד. יש להזכיר שהקושי בהבחנה קיים רק בנקבה יחיד, בכל יתר הצורות שם התואר ושם העצם זהים.
303
שואל/ת: כשאומרים עיניים, משקפיים, מספריים מדובר בזוג, אבל מה זוגי בציפורניים ושיניים? ומצד שני, מדוע אומרים מרפקים ולא מרפקיים?
רוביק עונה:
צורת הזוגי עתיקה מאוד וביטאה את היחס המיוחד שהיה בשפות השמיות לספרה שתיים. בעבר כל מה שבא בזוג קיבל את הסופית "-ַים". במשך הזמן הצורה נסוגה לעניינים ספציפיים וביניהם איברי הגוף, מספרים ומידות. כמה איברי גוף מעין זוגיים קיבלו את סיומת הזוגי בהשפעת האיברים הזוגיים: כאמור, שיניים, ציפורניים, ולהבדיל, מעיים. מאוחר יותר קיבלה קבוצה מיוחסת של מילים, שהן לכאורה ביחיד אך יש בהן יסוד של ריבוי, את צורת הזוגי, כמו שמים, צהריים, מים, ירושלים. איברים זוגיים שלא קיבלו את צורת הריבוי הזוגי, כמו ריאות, כליות, מרפקים וכו' הם היוצאים מהכלל, מה גם ש"מרפקיים" אינו שגיאה. שלונסקי, מכל מקום, יצר את "אצבעתיים": שתי אצבעות.
304
שואל/ת: לאחרונה אני נתקלת בכל מקום בביטוי "מֶדיות", כשהכוונה למילה "מדיה" ברבים. האם זה תקני?
רוביק עונה:
על פי התרגום המדויק, "מדיום" היא צורת היחיד של "מדיה". לכן צריך היה לומר, למשל, "המדיה השונים עסקו בפרשת ההתנתקות", ו"המדיום הטלוויזיוני שידר מן האולימפיאדה". עקב סיומת -ָה נתפסת "מדיה" כיחיד (מדיה אלקטרונית) או שם קיבוצי (המדיה עסקה בנושא). במקביל, באנגלית "the media" משמשת גם ביחיד וגם ברבים. אם כך, איך נאמר "מדיה" ברבים? "מדיום" נדחקה לתחום הסיאנסים, ולכן צורת "מדיומים" לא באה בחשבון. "מדיות" נשמע עילג. אני מציע ללכת כאן בעקבות האקדמיה שקבעה "אמצעֵי (או כלֵי) תקשורת המונים" ברבים, ואת "מדיה" להשאיר כמו באנגלית גם כשם לאמצעי התקשורת הבודד, וגם כשם קיבוצי. יש להוסיף שהצורה "מדיות" התייחדה היום בעיקר לתקליטורי מחשב המכונים "מדיה מגנטית", או בקיצור "מדיה".
305
שואל/ת: לאחרונה הבחנתי במדבקות על גבי מכוניות ובהן כתוב: "הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך". האם לא צריך לאמר בעקבות המילה "הוא": "הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותו", בגוף שלישי?
רוביק עונה:
"הקדוש ברוך הוא" הינו צירוף כבול שמשתמשים בו כשמו של אלוהים מאז ימי המשנה, ועל כן המילה "הוא" אינה עומדת לעצמה. לכן מותר לפנות אל "הקדוש ברוך הוא" בלשון "אתה". עם זאת, ביהדות לא נהוג לפנות אל האל ישירות בשם זה, אלא לחצוץ בינו לבין הפנייה הישירה בשם הביניים "ריבונו של עולם" או "ריבון העולמים". דוגמה ממסכתות קטנות, מסכת כלה: "התורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת, רבונו של עולם, עשאוני בניך ככינור המנגנים בו גויים".
306
שואל/ת: למה אומרים "גיורת" ולא "גרה"?
רוביק עונה:
"גיורת" היא צורת הנקבה של "גיור" שמשמעותו בתלמוד "גר", מי שהמיר דתו ליהדות, בהשפעת הצורה הארמית "גיורא". בתלמוד "גיור" ו"גר" מקובלות שתיהן לזכר, אך "גיורת" היא הצורה היחידה לנקבה, אולי מפני שהמילה "גרה" נקשרה למערכת העיכול של הפרות.
307
שואל/ת: למה אומרים בורקאסים ולא גפילטע פישים?
רוביק עונה:
בורקאס היא צורת ריבוי של בורקה, כך שיש ב"בורקאסים" ריבוי כפול, כמו במילה "ברקסים". "פיש", ביידיש כמו באנגלית, היא אותה מילה ליחיד ולרבים. "גפילטע פיש" הוא מעין שם קיבוצי האופייני למילים הקשורות למזון.
308
שואל/ת: לפעמים מופיע בעיתונים וברשתות הטלוויזיה המושג "מבוקש מספר אחת", "שחקן מספר אחת" וכו'. כשמדובר בזכר, איך צריך לומר, "מספר אחת" או "מספר אחד"?
רוביק עונה:
צריך לומר, כמובן, "מספר אחת", שכן "אחת" אינו מתייחס לשם העצם אלא הוא מספר סתמי שיבוא תמיד בנקבה. רבים טועים בעניין, וחבל.
309
שואל/ת: מבין נכדיי ישנם שבעה שהם: שלישיה, תאומים ועוד תאומים. כשאומר אני ש"יש לי זוג תאומים", האם משמעות משפט זה היא שיש לי זוג אחד של ילדים תאומים, או ארבעה ילדים שכל שניים מהם הם תאומים?
רוביק עונה:
הצירוף המתחיל ב"זוג" יושלם תמיד בשם עצם ברבים (זוג אוהבים) או בריבוי זוגי (זוג מכנסיים), והוא מתייחס תמיד לזוג אחד. כאשר יש כמה זוגות ייאמר "זוגות תאומים" או "זוגות מכנסיים", ולך גדעון יש שני זוגות נכדים תאומים. כן ירבו!
310
שואל/ת: מדוע אומרים "בית קברות" ולא "בית קברים"?
רוביק עונה:
"קברות" היא צורה משנית של "קברים", המופיעה בעיקר בצירופי סמיכות כמו "קברות מלכים", אבל גם בנפרד, בפעם הראשונה באיוב. הצירוף "בית קברות אבותי" מופיע כבר במקרא, בספר נחמיה. "בית קברות" נמצא בלשון חז"ל בעיקר ביידוע "בית הקברות". בספרות ימי הביניים מופיעה גם צורת היחיד הנקבית "קִברה".
311
שואל/ת: מדוע אומרים "שמעתי בקולם" ולא "שמעתי בקולותיהם"?
רוביק עונה:
"שמע בקול" הוא צירוף מספר בראשית. קול פירושה כאן "סמכות" כמושג כללי ולא כקול פרטי, ולכן אינו נזקק לצורת הריבוי.
312
שואל/ת: יותר ויותר אני נתקל ב"תת" בלשון רבים: תתי-מבחנים, תתי-סעיפים, תתי-אלופים ותתי-מקלעים. לפי הבנתי אין ל"תת" לשון רבים?.
רוביק עונה:
"תת" היא קידומת שמשמעותה "להיות משנה ל.." או "להיות מתחת ל...", ואין לה מעמד עצמאי (בניגוד לקידומת "רב", היכולה לקבל נטיות). את הריבוי יקבל שם העצם או התואר אחריה: תת-מערכות, תת-תקניים, תת-אלופים.
313
שואל/ת: מדוע אומרים על גאידמק שהוא ה"בעלים" של הקבוצה? יתרה מזאת, כאשר מצמידים למילה שם תואר עושים זאת בצורת יחיד: "הבעלים החדש של הקבוצה"?
רוביק עונה:
בעלים היא צורת יחיד משנית ל"בעל". מקורה בצורות סמיכות במקרא כמו בפסוק "וחמור אבוס בעליו" (ישעיה). יתכן שהשפיע כאן שמו של האל הפגאני בעל, המופיע במקרא גם ביחיד ("והרסת את מזבח הבעל") וגם ברבים ("ויעבדו את הבעלים").
314
שואל/ת: מדוע בתחום השח אומרים "מסעים" במקום "מסעות"?
רוביק עונה:
במקרא מופיעה הצורה "מסעים", אך רק בנטיות כגון "אלה מסעי בני ישראל". בתלמוד נהוגה בעיקר הצורה "מסעות" והיא נקלטה בעברית החדשה. כדי להבדיל מן המשמעות הרווחת נקבעה למהלך בשחמט הצורה המקראית.
315
שואל/ת: מדוע המילים "יוונים" ו"רוסים" נהגות במלרע כדין, ומאידך "יפנים" ו"סורים" במלעיל דווקא? מה ההגיון?
רוביק עונה:
עקרונית יש לבטא את כל המילים האלה במלרע, אבל בשפת הדיבור וכן בתקשורת האלקטרונית, נוצר פיצול. "סורי" ביחיד וברבים, וכן יפני, אמריקני, מרוקני ועוד נהגות במלעיל. רוסי, יווני, גרמני, אנגלי, איטלקי וכדומה נהגות במלרע. רות אלמגור רמון, יועצת הלשון של רשות השידור, מצאה כלל מעניין. כאשר צורת הנקבה תהיה בסיומת –ייה כמו "אנגלייה", "רוסייה" ו"גרמנייה", הצורה ביחיד וברבים תהיה במלרע. כאשר צורת הנקבה תהיה בסיומת –ית: "יפנית", "סורית", "אמריקנית", היחיד והרבים יהיו במלעיל.