שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
שואל/ת: מתי נכון להשתמש במילה "זו", ומתי במילה "זאת"?
רוביק עונה:
במקרא נהוג "זו", ובלשון חז"ל "זאת". על השימוש היום נאמר: מתי שבא לכם ולכן, ואיך שיוצא.
317
שואל/ת: קראתי ב"הארץ" את המשפט "האינטרנט מסייעת לדואר". רוב הציבור נוהג להתייחס לאינטרנט כמילה עצמאית שנשמעת כזכר. מה נכון?
רוביק עונה:
ל"אינטרנט" שתי צורות מדויקות יותר בעברית: "מרשתת", מונח שאינו בשימוש, ו"רשת האינטרנט". בשני המקרים מדובר בנקבה, ובהחלט נכון להשתמש בלשון נקבה.
318
שואל/ת: ראינו את השלט "אסור לעצור בשול". "האם לא נכון יותר לומר "אסור לעצור בשוליים"?
רוביק עונה:
כמעט כל השימושים המגוונים של "שול" הם בסמיכות רבים (שולי-), בצורה הזוגית (שוליים) או במלים נגזרות (שולי, שוליות). "שול" ביחיד הוכשרה לא מזמן לשימוש מקצועי בענייני דרכים וכבישים. היא מופיעה בשימושים רחבים במילון להנדסת דרכים של האקדמיה שיצא ב-1990: שול מוגבה, שול סלול, שול רך ושול טפוף, ופרצה למרחב הציבורי דרך שלטי מע"ץ ברחבי ארצנו. הייתי משאיר את "שול" לספרות המקצועית. על פי שימושיה הרבים, "שוליים" היא מילה תקינה לפחות כמו "שול". כל נהג מבין מה פירוש "אסור לעצור בשוליים", בעוד ש"סע בשול" עלול לגרום לו לאבד ר"ל את השליטה על ההגה.
319
שואל/ת: רמקול ומחזמר הן מילים מורכבות, ובכל זאת אומרים ברבים רמקולים, ולא אומרים מחזמרים. יש סיבה?
רוביק עונה:
מחזמרים נשמע מסורבל ומוזר וגם אינו תקני, ולכן אומרים מחזות זמר. בעיה ופתרון דומים אפשר למצוא במילה כדורגל: כדורי רגל ולא כדורגלים.
320
שואל/ת: שמענו את דליה מזור אומרת בטלוויזיה: "אני בנושא הזה בורה ועמת הארץ"? האם זה נכון?
רוביק עונה:
השימוש ב"עמת הארץ" נוצר בהקבלה לצורות המקובלות (גס רוח יהיה בנקבה גסת רוח), אך הוא נשמע מוזר שכן "עם הארץ" הוא צירוף הנתפס כמילה אחת, ומותר ואף עדיף לומר "בורה ועם הארץ". עם זאת הביטוי גרם מחלוקות וכאב ראש מאז ומתמיד. כך נהוג הריבוי "עמי הארץ" לצד הצורה מימי הביניים "עם-הארצים". קיימות גירסאות שונות גם ביחס לשם העצם המופשט הנגזר מהביטוי. בן יהודה קבע שיש לומר "עם-הארצוּת", אך מולו הופיע גם השימוש הנדיר "עמוּת הארץ".
321
מיכל מראשון לציון שואל/ת: "משפחתו של בעלי לעתיד ממוצא טורקי, והם טוענים שהמילה בורֶקס היא למעשה ריבוי, כאשר צורת היחיד היא "בורֶקה", בנקבה. לטענתם אין כזה דבר "בורקסים", כי בורקס זה ברבים. האם הם צודקים? צודקים גם צודקים. היחיד היא בורקה, הרבים בלדינו: בורקס, כמו פיפיטאס ופיניונס. בורקסים הוא ריבוי כפול ישראלי, בדומה לצ'יפסים וג'ינסים.
רוביק עונה:
צודקים גם צודקים. היחיד היא בורקה, הרבים בלדינו: בורקס, כמו פיפיטאס ופיניונס. בורקסים הוא ריבוי כפול ישראלי, בדומה לצ'יפסים וג'ינסים.
322
אביבה שואל/ת: כרופאה אני מבצעת כוננויות בבית החולים. הרופא הוא 'כונָן', אבל מה אני? האם אומרים שאני 'כוננת' כמו 'תופרת', או 'כוננית', כמו 'סולנית'? לי זה נשמע כשם של ארונית?
רוביק עונה:
ככל הידוע למדור לא נקבעו כללים לגבי מילה ספציפית זו, ושתי הצורות נכונות. ראיה לכך היא שבמילון אבן שושן מובאת הצורה "כוננת", ובמילון רב מילים – "כוננית". במוסדות שונים אפשר למצוא את שני השימושים.
323
אוהד מתל אביב שואל/ת: יש כלל שכאשר שם עצם מסתיים ב-ה' או ב-ת', התואר שמוצמד לו בא בנקבה. יש מילים כמו "צומת" שעליה יש לומר "צומת גדול". מדוע יש יוצא דופן שכזה?
רוביק עונה:
המילה התלמודית "צומת" אינה יוצאת דופן מבחינה דקדוקית. זו מילה בזכר, על פי הופעתה בתלמוד ("שניטל צומת הגידין"), שאתרע מזלה שהשורש שלה מסתיים באות ת' המזוהה עם צורות הנקבה, והיא מזכירה סיומות נקבה רבות כמו תרנגולת ותרשומת. יש כמה מילים דומות מבחינה זו כמו צוות, וכאן ברור לנו שמדובר בזכר. יש גם מילים בקבוצה בנקבה (שַחַת) או בזכר ונקבה (פַחַת), וכאן כמובן אין בעיה.
324
שואל/ת: אנחנו חלוקים כבר שנים לגבי סוגיה הרת גורל. מה שמו של העם השוכן בארץ פורטוגל? האם פורטוגלים או פורטוגזים? מהי השפה, פורטוגלית או פורטוגזית?
רוביק עונה:
שם המדינה הוא פורטוגל, והתוספת –י לציון תואר יוצרת את "פורטוגלי". שם התואר המקורי הוא Portuguese ולפיו נגזר "פורטוגזי". מילון אבן שושן קובע כי הצורה העיקרית היא פורטוגלי, והמשנית-דיבורית: פורטוגזית. אני מחבב דווקא את "פורטוגזי", אך שתי הצורות נכונות.
325
אלדד מאזור המרכז שואל/ת: האם 'תפילין' זה יחיד או רבים?
רוביק עונה:
סיומת –ין מקובלת בתלמוד, שבו יש ריבוי של חילופי מ-ן, ולכאורה יש לומר "תפילים", כשהמשמעות המילולית היא תפילות. דקדוקית מדובר בצורת רבים, ואכן מדובר בשני בתי תפילין או טוטפות. צורות ריבוי כאלה המשמשות כיחיד מוכרות גם במילים תלמודיות כמו 'נישואין', 'גירושין', 'פיטורין' ועוד.
326
אריאל מרחובות שואל/ת: מדוע אומרים "דייה לצרה בשעתה"? האם 'דייה' היא הנקבה של 'די'? והאם יש קשר בינה לבין הציפור באותו שם?
רוביק עונה:
מקור הניב הוא בתלמוד הבבלי: "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור להם לישראל: אני הייתי עמכם בשעבוד זה, ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכויות. אמר לפניו: ריבונו של עולם! דייה לצרה בשעתה". 'די' משמשת כשם עצם או כתואר פועל ופירושה 'כמות מספקת'. הצורות המיוחדת 'דייה' שבניב המוזכר בשאלה, 'דיים' (המופיעה בתנ"ך), "דיינו' (בסדר פסח) הן צורות מושאיות: די לה, די להם, די לנו. בכל מקרה אין קשר לעוף 'דיה', ששמו קשור לפועל דאה.
327
בני חזן שואל/ת: סוגיה מכבר הימים עוררה אצלי במשפחה ויכוחים רבים: שונאה או שונאת? קוראה או קוראת? מקנאה או מקנאת?
רוביק עונה:
גם וגם, תלוי בהקשר, ברובד ובמשלב הלשוני ועוד. היום נהוגות הצורות בת' כמו קוראת, יושבת, בלשון הדיבור והתקשורת, בעוד הצורות בה' נחשבות ספרותיות: קוראה, יושבה.
328
בני שואל/ת: האם למילים כמו 'חוסר' ו'מידע' יש צורת רבים ('חוסרים', 'מידעים')?
רוביק עונה:
צורת הרבים הזו היא תהליך זוחל שבו מילים בעברית שלא נהגו לקבל ריבוי מקבלות אותו. המוביל במגמה הוא הצבא, שיצר את "נשקים", ו"דלקים". הצורה הזו נועדה לצורכי פישוט. "חוסרים" פירושו "פריטים חסרים" או "עניינים שיש בהם מחסור". "מידעים" פירושו "פריטי מידע".
329
גד ברנע שואל/ת: אנו שומעים את הקריינית בפרסומת: "בָּרֵי המים של אלקטרה..." (ב' בקמץ) הביטוי "בר מים" מורכב ממילה לועזית עם סמיכות (בָּרֵי) למילה בעברית. האם מותר לומר "אקליפטוסי הביצות" או "פריג'ידרי המטבח"? מה הכללים של מילה בלועזית (הנכתבת עברית) עם הסמיכות שלה?
רוביק עונה:
השאלה של גד מתייחסת לתופעה רחבה בלשון הנקראת הסגלה: אנחנו מתאימים מילים לועזיות לצורות וכללי השפה בה אנחנו משתמשים, עברית. פריג'ידר ברבים מקבלים סיומת עברית: פריג'ידרים, אקליפטוס ברבים הם אקליפטוסים, ובר מים ברבים: ברים. הסמיכות ביחיד: "בר מים" או "אקליפטוס ביצות" נשמעת לנו טבעית. בסמיכות רבות אין בעיה: פקולטות מחקר, אופרות סבון. רק בסמיכות רבים אנחנו מרגישים אי נוחות, אבל עקרונית אין כל מניעה לומר "ברי מים" ואפילו לא "קרוקודילי הג'ונגל".
330
גדי שואל/ת: כיצד יש לומר גננת ממין זכר: גַנָּן או גַנֵּן? מצאתי באתר האקדמיה את הצורה הראשונה, אך אני מכיר ממספר אנשים את הנוהג להשתמש בצורה השנייה?
רוביק עונה:
מי שסיבך אותנו בעניין הוא החבר אליעזר בן יהודה, שקבע "גננת" כמטפלת בגן הילדים, בעקבות "גן ילדים", שאינו אלא תרגום של הצירוף הגרמני Kindergarten. בן יהודה לא חשב שגברים יעסקו במקצוע הזה, ומספר הגברים אכן נמוך מאוד. הניסיון לקבוע גנֵן כדי להבדיל את המטפל בגן מגנָן העובד בגינה או בגן נוי הוא מלאכותי. הצורה האלגנטית ביותר בעיני היא לקרוא גם לגבר העוסק במקצוע גננת. למה מה קרה? מה רע ב"שמוליק הגננת יקרא לכם סיפור"?