שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
מאיר מינדל שואל/ת: אם בבית הקברות גבר שנפטר הוא "בר מינן", האם יש גם הגדרה לאשה-"בת מינן"?
רוביק עונה:
המילה 'בר' היא רבת משמעויות. פירושה גם 'בן' בארמית, וכן תבואה מנופה, ניקיון, וכן 'חוץ', כמו בביטוי 'מלבר ומלגו', מבחוץ ומבפנים. 'בר מינן' פירושו 'חוץ מאתנו', והוא משמש במשמעות מת, אדם שיצא מעולם החיים, וגם בעיקר בלדינו במשמעות 'חס וחלילה', מובן שאין מקום לביטוי 'בת מינן'.
92
שמואל שואל/ת: שלוש צינורות או שלושה?
רוביק עונה:
שלוש צינורות או שלושה? צינור הוא שם עצם ממין זכר, ולכן יש לומר שלושה צינורות. צינור שייך למילים רבות מן המקורות שבהן יש מעין שיכול מגדרי: מילה בזכר בסיומת נקבה (אבות, שדות, צינורות), מילה בנקבה המסתיימת בסיומת זכר (ערים, אבנים). בתנ"ך 'צינור' הוא בסיומת זכר (צינורֵי...), הסיומת בנקבה היא תלמודית.
93
אודי לם שואל/ת: בקשר לריבוי של שמות בעלות מקצוע: האם נכון לומר "נגרת" כמו "נווטת", או "נגרית" כמו "ספרית", ומה הצורה הנכונה בריבוי? לאחרונה שמעתי באחת מתכניות הרדיו את המילה "נגריות" שהתייחסה לבעלות המקצוע, ולא למקום העבודה, מעניין אותי מה נכון.
רוביק עונה:
שמות מקצועות בנקבה נוצרים בשלוש דרכים: סיומת –ָה (מזכירה), סיומת –ֶת (ציירת, כתבת), סיומת –ית (שדרית, עיתונאית). הבחירה היא לפעמים עניין של הרגל ויש גם שמות מקבילים. כאשר שם המקצוע הוא במשקל המקצועות קַטָּל אין כמעט הופעות לסיומת –ָה. במקרה של נגר, הדרך המקובלת היא נַגָּרית.
94
דנה ברעם שואל/ת: אני צריכה להשתמש בצורת יחיד של המילה "כישורים" (יכולות, תכונות - לא מכשיר הטווייה). האם אפשר לכתוב "כישור"? רב-מילים טוען שהצורה אינה רווחת, אבל האם היא אפשרית? ואם לא - איזו חלופה תוכל להציע לי?
רוביק עונה:
יש בעברית מילים רבות הנהוגות רק ברבים, והדבר מוכר כבר בתנ"ך ובלשון חז"ל. למשל: נפתולים, כיסופים, נישואים, נדודים, עשתונות ועוד ועוד. טכנית ניתן להפיק מהן צורת יחיד, אבל הדבר אינו נהוג ומבחינת סמנטית בדרך כלל אינו הגיוני. 'כישורים' שייכת לקטגוריה הזו, ופירושה מכלול היכולות של אדם. צורת היחיד המתאימה תהיה 'יכולת', אף כי היא אינה נרדפת לגמרי לרעיון המובע ב"כישורים".
95
ארנון שואל/ת: אירוע חד שנתי מתקיים אחת לשנה. אירוע דו שנתי - מתקיים אחת לשנתיים או פעמיים בשנה?
רוביק עונה:
אירוע דו שנתי מתקיים אחת לשנתיים. אירוע המתקיים פעמיים בשנה הוא אירוע חצי שנתי.
96
הודיה שואל/ת: האם תוכל לומר לי איך אומרים ברבים "דו שיח"? הכוונה לא לשיחה של מספר אנשים שעולה על 2, אלא על 'כמה דו שיח'... (אם מדברים על דו-שיח כזה, ודו-שיח כזה, ודו-שיח כזה...).
רוביק עונה:
אין קביעה נחרצת בנושא, וכמעט שלא נהוג להציג ריבוי לצירוף. הדרך האפשרית והסבירה, אם צריך, היא דו-שיחים, בדומה לריבוי של דו-קרב: דו-קרבות. אגב, 'רב שיח' אינו יוצר בעיה, ניתן ליצור ריבוי – רבי שיח, אך המילה דו אינה מקבלת ריבוי, בניגוד לרב.
97
נעם שגב שואל/ת: אני מרצה לסטטיסטיקה והסתברות. איך אומרים: 'הסתברות מותנה' או 'הסתברות מותנית' (הסתברות תחת תנאי מסויים)?
רוביק עונה:
מותנית היא צורת בינוני נקבה של בניין הופעל, בשורש תנ"ה, גזרת נחי ל"ה. במקרים אלה הסיומת תהיה תמיד –ֵית ולא –ָה.
98
חנה קאופמן שואל/ת: אות, אותות, זה זכר או נקבה?
רוביק עונה:
אות במשמעות סימן היא בזכר, אותו - בזכר רבים. אות במשמעות האות הכתובה היא בנקבה. אותיות - נקבה רבים.
99
חגית שואל/ת: יש שני תרגומים של המילה "ימים" (הריבוי של ים ויום) בארמית- "יומין" (דניאל ז' פס' ט) ו"יומיא"(שם פס' כ"ב). האם אחד מהם פרושו גם "ים"?
רוביק עונה:
שני התרגומים הם צורות ריבוי של יום (יומא בארמית). על פי תרגום אונקלוס הריבוי של 'ים' – (ימא בארמית) הוא יְמָמְיָא.
100
נעמי שואל/ת: איך אומרים שַמָּש (של חנוכה) ברבים?
רוביק עונה:
הצורה היא שַמָּשים, והיא מתאימה גם לבעל המקצוע בבית הכנסת או בבית הספר.
101
ציפי ואורי שואל/ת: התעוררה אצלנו בקבוצת התעמלות מעורבת מחלוקת. איך צריך לפנות לקבוצה, בלשון זכר או נקבה. היו שגרסו שהרוב קובע, היו שגרסו שגם אם יש זכר אחד צריך לפנות בלשון זכר. נשמח לפתרון המחלוקת.
רוביק עונה:
הכללים היבשים ברורים: זכר אחד בקבוצה מספיק כדי שהפנייה התקנית תהיה בזכר. אלה אינם חוקי מדינה מחייבים, ואין כל מניעה לבחור בפנייה בנקבה רבות, ועדיפות צורות פנייה העוקפות את הסוגיה, או מדגישות בפנייה את שני המינים. האפשרויות האלה עדיפות גם כאשר יש רוב גברי או שוויון מספרי.
102
עדי קליס שואל/ת: אני צריכה להטות את ״הצטלבתי״ רק בגוף לנסתרות. נכון לומר הן הצטלבו? נשמע לי לא הגיוני כי תמיד יש ״נה״ בהן נקבה. לדוגמה: תותרנה.. אבל לא מצאתי משהו שקרוב לזה.
רוביק עונה:
בעבר בחלק מהמקרים יש צורה משותפת לזכר ונקבה: הצטלבתי, הצטלבנו, הצטלבו, וכך בעתיד: אצטלב, נצטלב. בגוף שני יש צורות נפרדות: הצטלבתם/תן, הצטלבתָ/תְ. ביחיד בגוף שלישי: הצטלב/הצטלבה. בעתיד נוכחות ונסתרות יש שתי צורות שאפשר לבחור ביניהן: תצטלבו או יצטלבו, לצד תצטלבנה; וכך בציווי: הצטלבו וגם הצטלבנה, שתי הצורות תקינות. כאמור, 'הצטלבו' בעבר היא הצורה הבלעדית לזכר ולנקבה כאחד, מאז ימי התנ"ך ועד ימינו אלה.
103
גל שואל/ת: כיצד מכנים רב-חובל אישה? ההיגיון אומר רבת-חובל, אך בצבא יש קורס חובלות ומכאן רב-חובלת?
רוביק עונה:
לא ידוע לי על אשה שמונתה לרב חובל, אך אם תהיה כזו היא תיקרא באחת מהשתיים, על פי החלטת הצבא: רב חובל, ללא צורה נקבית מקבילה; או רב-חובלת, בדומה לרב-טוראית. רבת-חובל אינה אפשרות סבירה.
104
כרמית שואל/ת: אנא עשה לנו סדר עם המילים כדלהלן, לעניין שיוכם למין זכר/ נקבה: צומת, עט, סכין.
רוביק עונה:
'צומת' היא מילה בזכר. נוטים להתבלבל בה כי היא מסתיימת ב-ֶת בדומה למילים רבות בנקבה, אך ת' כאן היא אות שורש ולא אות הנקבה. 'עט' היא מילה בזכר, אפשר לזכור זאת באמצעות הצירוף 'עט נובע' או 'עט כדורי'. 'סכין' היא מילה דו מינית, וזאת מאז החל השימוש בה בלשון חכמים. על פי מבחן הגוגל השימוש בצורה הנקבה (סכין חדה) כפול היום ממספר השימושים בזכר (סכין חד), אך שתי האפשרויות תקינות.
105
ערבה שואל/ת: למה המילה 'עיר' היא נקבה ולא זכר?
רוביק עונה:
מילים שונות בתנ"ך שאינן מסומנות בסימן הנקבה זוכות למעמד של נקבה דקדוקית, וביניהן עיר. יש גם קבוצת מילים לא מסומנות שבתנ"ך מעמדן הדקדוקי דו-מיני. ככל הנראה יש כאן עקבות לתקופה שבה ההבחנה בין המינים, כשאין מדובר בבני אדם, לא היתה חדשה כפי שהיא היום, וכפי שהתבססה לאורך תולדות השפה העברית.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >