שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
אורי בית-אור שואל/ת: האם המילה "אֵל" (לאל ידו = בכוח זרועו), היא היחיד של אלוהים?
רוביק עונה:
על צורת היחיד של אלוהים יש דעות שונות. דעה אחת, המקובלת יותר, היא שזו צורת הרבים של אלוה. דעה שנייה שזו צורת הרבים של אל, כפי שאימהות היא צורת הרבים של אם. בכל מקרה 'אל' פירושו גם כוח, והשמות אל, אלוה, אלוהים ועוד קשורים לייחוס כוח רב לאלוהים. מילים קרובות הן אֱיָיל במשמעות כוח (עוז ואייל), אַיִל (ומכאן אֵיל הון ואֵיל הברזל) ועוד.
137
יעקב רוזנראוך שואל/ת: הצורות סַבָּא (במקור סָבָא) וסַבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים (ולא סָבֵי או סבָיָא), כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא צורות הרבים הארמיות סָבָתָא או סָבָתָן). וכשם שבלשון התקנית איננו אומרים "אַבָּאִים" אלא אָבוֹת (מן אָב), כך גם נאמר סָבָתִי ולא "סבתתי", סָבוֹת ולא 'סבתות'. בדוא"ל האחרון שלך הרבים של סבתא הופיע כ'סבתות'. אז איזו הצורה הנכונה?
רוביק עונה:
הצורה 'סבות' אינה בשימוש, ממש כפי שלא נשמע היום שימוש ב'סבה' אלא בנטייה – הלכתי לבקר את סבתי', אבל לא 'הלכתי לבקר את הסבה שלי'. 'סבות' ודאי אינה צורת הרבות של 'סבתא'. 'סבתא' הארמית מכילה את ת' הנקבה, וזו נשמרת גם בצורת הרבות - סבתות. כך במילים ארמיות אחרות בסיומת תא, שבהם ת' היא ציון המין (נקבה), וא' סיומת היידוע: פלוגתא/פלוגתות, שאילתא/שאילתות. האקדמיה החליטה אמנם להמיר את א' בה' (פלוגתה, שאילתה, אבל לא סבתה) ומעתה ה' מציינת את צורת הנקבה, אך ת' נשארה מן המקור הארמי גם בצורת היחידה וגם בצורת הרבות.
138
יעקב שאמי שואל/ת: הסרט יופיע בכל הקולנועים, או בכל בתי הקולנוע?
רוביק עונה:
'קולנוע' הוא שם התחום של עשייה והקרנה של סרטים. 'בית קולנוע' הוא המקום בו מקרינים סרטים. זאת בניגוד ל'תיאטרון' שהוא גם שם התחום וגם המקום בו מציגים הצגות. במהלך השנים המילה 'קולנוע' הכילה גם את 'בית קולנוע': "אני הולך לקולנוע". ברבים ההכלה הזו לא עובדת, ויש לומר 'בתי קולנוע'.
139
רמי שואל/ת: תעצומות ליבך, האם זה זכר או נקבה?
רוביק עונה:
'תעצומות' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר תהילים, והיא מילה בנקבה-רבים, אין לה צורת יחיד.
140
מוטי בנט שואל/ת: במקרים של מילים שמסתיימות ב"ה" ומקבלות "ים" ברבים כמו מילה - מילים, שנה - שנים, הן חוזרות לצורה שהיינו מצפים לראות כשהן מופיעות בסמיכות. מילות קישור, שנות ה-90. אם כל מה שכתבתי נכון, אז למה אומרים "ביצי הפתעה" במקום "ביצות הפתעה" לפי התבנית? האם זו פשוט טעות שנתפסה איכשהו?
רוביק עונה:
מילים לא מעטות במקורות, בעיקר בתנ"ך, אינן שומרות על סדירות. מילה בנקבה תקבל סיומת רבים בזכר (ערים) או להיפך (שדות). אי הסדירות נובעת ככל הנראה ממצב עתיק שבו ההבחנה בין זכר ונקבה לא היתה נוקשה כמו היום. כמה מילים במקורות זוכות לשתי צורות הריבוי: עיתים-עיתות, קברים-קברות ועוד. לכן אין להתפלא על כך שההבדלה בין סיומות הרבים/רבות מתגלה במעבר לצורה נפרדת לצורת הסמיכות, והיא מרמזת על כך ששתי הצורות התקיימו זו לצד זו. במקרה של 'ביצים', המילה 'ביצה' מופיעה בתנ"ך ברבים בסמיכות ביצֵי- שהיא בזכר רבים, וזו הצורה התקנית. במדרש אפשר למצוא גם את 'בֵיצות', ובלשון הדיבור אפשר לשמוע גם 'ביצות הפתעה'.
141
יעקב דהן שואל/ת: האם נכון לומר שלושה ישיבות?
רוביק עונה:
לא נכון. 'שלושה' – זכר. 'ישיבות' – נקבה. לכן יש לומר 'שלוש ישיבות'.
142
אנה מילר שואל/ת: מה מקור המילה גבינים במשמעות של גבות?
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד, בדיון על פרצוף ראוי: "מצח והגבינים והעינים והלסתות וגבות הזקן - עד שיהו כולם כאחד" (מסכת נדה כג ב). בערבית ג'בין פירושה מצח.
143
דב שואל/ת: לאחרונה, בתוכניות מציאות ("ריאלטי") מגוונות המשודרות בטלוויזיה, ישנו חלק בו המתמודדים מתחרים זה בזה בדו-קרב. משום מה, מנחי התוכניות, שעה שרוצים לתאר את ה"דו-קרב" בלשון רבים, משתמשים במילים: "דו-קרבים" ואיני מבין מדוע. הרי הטיית הרבים של "קרב" הינה: "קרבות". האם לא נכון יהיה לומר: "דו-קרבות", או אולי "תחרויות הדו-קרב"?
רוביק עונה:
'דו-קרבים' היא צורת ריבוי שגויה, אין לה כל הצדקה. המילה 'קרבים' אינה קיימת בעברית. 'קרב' הוא אמנם מילה במין זכר, אבל הריבוי הוא בצורת הנקבה- קרבות.
144
יושי שואל/ת: האם נכון להגיד דלתות סגורים?
רוביק עונה:
אין כל סיבה לכך. 'דלת' היא נקבה', 'דלתות' היא בצורת הנקבה, ומכאן שיש לומר 'דלתות סגורות', או בבית המשפט: 'בדלתיים סגורות'.
145
איילה שמחי שואל/ת: האם השורש של הפועל השתוקק הוא שו"ק או שק"ק?
רוביק עונה:
הקביעה הדקדוקית היא שהשורש הוא שק"ק, אבל הקרבה בינו לבין השורש שו"ק, המתבטאת גם במילה תשוקה, אמורה לסייג את הקביעה, ולמעשה יש כאן מימושים שונים של שורש דו-עיצורי: ש"ק.
146
רותי שואל/ת: כל חיה מופיעה בצורת זכר ונקבה, כלב-כלבה, סוס-סוסה. מדוע אין לציפור ולצפרדע צורת נקבה, והן מופיעות בצורת הכתיבה בזכר אבל מתייחסים אליהם בצורת הנקבה? גם הנחש מופיע רק בצורה אחת.
רוביק עונה:
לשורה ארוכה של בעלי חיים אין במקורות וגם לא בימינו צורה ייחודית לזכר ולנקבה, אלא מילה אחת המכסה את שני המינים. 'צפרדע' אינה "בעלת צורת זכר" אלא מילה בנקבה ללא ציון מין כגון ה' מסיימת. צריך לזכור גם שאצל חלק מבעלי החיים סימני המין אינם שקופים כמו אצל היונקים, וספק עם אדם שאינו זואולוג יכול היום להבחין בין צפרדע זכר לנקבה, או בין נמלה זכרית או נקבית, שלא לדבר על תקופות קדומות, ושלא לדבר על הנחש. 'נחשה' נשמע בסלנג בהתייחסות לאשה נכלולית.
147
אמנון סלע שואל/ת: מדבר (שממה) ברבים - מדברים, מדברות, מדבריות. האם ניתן להסביר את ריבוי האפשרויות?
רוביק עונה:
במקורות אין כידוע סדירות מלאה, ומילים בזכר יכולות להופיע בסיומת נקבה ולהיפך, או בשתי הסיומות (קברים/קברות). הן מדברות והן מדבריות הן צורות ריבוי המופיעות בלשון המשנה והתלמוד, ובאופן מסורתי הן משמשות גם היום. מדברים היא צורה מאוחרת יותר וכמעט שאינה בשימוש גם היום. 'מדבריות' היא הנפוצה ביותר, למרות שתוספת י' ברבים במשקל הזה נדירה מאוד.
148
סימה אייזנבאך שואל/ת: האם המילה "מפתח", כמו מפתח לדלת, זה זכר או נקבה?
רוביק עונה:
המילה היא בזכר. צורת הרבים היא על פי הנקבה, מפתחות, אך זה מצב רגיל במילים המופיעות במקורות.
149
בר עדיאל שואל/ת: "בנות עם תלתלים מתחלקות לשתיים". האם זהו משפט תקני? או שמא לשניים?
רוביק עונה:
הכלל אומר שכאשר מספר אינו מיוחס לשם עצם אלא הוא במעמד הקרוי סתמי, הוא יהיה תמיד בנקבה. לכן יש לומר אוטובוס מספר שתיים, חלוקה לשתיים. כאשר המספר מכמת שם עצם מפורש או שהוא מובן מן ההקשר הוא יקבל את מין שם העצם: "הבנות מתחלקות לשתי קבוצות", לעומת "הבנות עמדו בשני טורים", או "ויישאוהו במוט בשניים (בשני אנשים)".
150
ליאור שואל/ת: הרשות להגבלים עסקיים: איך אומרים ביחיד "הגבלים"? ולמה לא אומרים הגבלות עסקיות? או מגבלות?
רוביק עונה:
צורת היחיד היא 'הֶגְבֵּל', על משקל הבדל, הרכב וכדומה. היא נקבעה כדי להבדיל אותה מ'הגבלה' שהיא מילה כללית, או מ'מגבלה' המציינת תכונה של אדם או עניין, ולייחד אותה לתחום הפיקוח הממשלתי על מונופולים. 'הגבל' היא מילה בזכר, ולכן צורת הרבים תהיה 'הגבלים'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >