שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
אלכס שפי שואל/ת: מה נכון לומר: "באופן שאינו משתמע לשתי פנים" או - ...לשני פנים? האם המילה פָּנים נחשבת לרבים זכר או לרבות נקבה, או ששתי האפשרויות נכונות?
רוביק עונה:
'פנים' זכתה להיכנס למועדון האקסקלוסיבי של מילים דו-מיניות, כמו רוח, שמש, מטבע ולשון.
182
שרון שואל/ת: האם כאשר מבטאים שבר פשוט, ניתן לדוגמה לומר 'שתי רבעיות' במקום הצורה המקובלת 'שני רבעים'? כך למשל מצאתי ב'משנה תורה' להרמב"ם: 'שיעורו שתי רבעייות' (ספר זמנים, הלכות ערובין, פרק יא).
רוביק עונה:
רבעיות היא צורת ריבוי נקבית של רבע, והיא אכן מקובלת בלשון ימי הביניים. היום אנו משתמשים רק בצורה הזכרית: רבעים. 'רבעית' היא מונח שנקבע עבור קוורטט במילון המוזיקה של האקדמיה ללשון.
183
אריק שואל/ת: כאשר אני מתרגם טקסט מאנגלית לעברית ואני רוצה לשייך מין (זכר או נקבה) לישות המתורגמת, כיצד אני קובע את מינה? דוגמה, אני רוצה להגיד ש: "Microsoft office 2016 מאפשר לך", או שאני אומר "מאפשרת לך"? איך ומתי נקבע המין?
רוביק עונה:
מינו של מונח אנגלי או מותג בינלאומי נקבע על פי מינו בעברית. במקרה זה מדובר בתוכנה, ולכן המין יהיה נקבה: "מייקרוסופט אופיס 2016 מאפשרת ...." לעומת זאת "אייפון שבע מאפשר...", שכן מדובר בטלפון חכם, שהוא ממין זכר.
184
אלכס שפי שואל/ת: הביטוי "פוסח על שתי הסעיפים" שמקורו בתנ"ך מוכר וידוע. אבל מה הסיבה לכך שהמספר שתֵי נכתב כאן בלשון נקבה ולא בזכר - שנֵי ?
רוביק עונה:
סָעֵף היא מילה מקראית שפירושה מחשבה. המילה נתפסת כמילת משנה של המילה המקראית הנדירה סְעַפָּה, שפירושה ענף, שהיא מילה בנקבה, ולכן גם סעף נחשבת נקבה.
185
ישראל שורק שואל/ת: המילה אמיתות (בהנגדה לשקרים) נשמעת לי צורמת. אינני מתכוון רק ל"דברי אמת" אלא למחשבות, תפיסות יסוד וכדומה. האם הצרימה היא רק בתודעתי ולא בלשון? איזו מילה או ביטוי נרדף יכול לבוא בחשבון?
רוביק עונה:
אמיתות היא צורת הריבוי של המילה אמת, ואין בה כל פסול. צורה זו בנויה גם במתכונת שם התואר אמיתי; וכן שם העצם אמיתוּת. היא אכן משמשת במשמעויות קרובות שיש ביניהן הבדל דק: עובדות מוסכמות, כניגוד לשקרים; ורעיונות מוסכמים המקובלים על קבוצות אנשים כנכונים.
186
גלית מרציאנו שואל/ת: איך אומרים 108 תינוקות? איך מתייחסים לתינוקות? זכר או נקבה?
רוביק עונה:
'תינוק' היא מילה במין זכר ולכן יש לומר מאה ושמונָה תינוקות. אם ידוע שכל התינוקות הן נקבות ניתן לומר מאה ושמונֶה תינוקות.
187
חגית שואל/ת: האם נכון לומר 'רעיונות ותוכניות חדשים' או 'רעיונות ותוכניות חדשות'.
רוביק עונה:
כאשר שם תואר מתייחס לכמה שמות עצם במינים מעורבים, זכר ונקבה, שם העצם הקובע את מין התואר הוא הזכר. לכן יש לומר 'רעיונות ותוכניות חדשים'. במקרה זה אכן נשמע מוזר כי סיומת הרבים בשני שמות העצם היא נקבית.
188
בצלאל לנדאו שואל/ת: החמור הוא זכר אבל האתון היא נקבה. הגמל הוא הבעל, הנאקה היא אישתו. חסידה, כינה, צרעה, נמלה - הכל בלשון נקבה. חרגול, ארבה, חגב, שבלול - ממין זכר. וכנ"ל בענייני דגים כריש, לויתן. מדוע העברית החליטה שיש כאן "רק" זכר או נקבה?
רוביק עונה:
העברית אינה 'מחליטה'. היא שפה שנוצרה לאורך מאות שנים ובהשפעות רבות. ביחס לחיות הגדולות, הבהמות וחיות הטרף שבהן היה חשוב לציין את מין בעלי החיים נוצרו צורות נבדלות, מילים שונות או צורות נקבה – נמר – נמרה, דוב – דובה. בעלי החיים הקטנים, החרקים, וכן הדגים נתפסו כזכר או נקבה, ההבחנה לשני מינים לא היתה חשובה, ולא נוצרה צורה מקבילה, נקבה או זכר.
189
מאור שואל/ת: קראתי את מדורך מספטמבר 2005 על המילה כושי, שהופיעה בספרות הילדים, ונזכרתי שבבית הורי היה ספר ׳כושייה עם שמשיה׳. האם כך נהגתה המילה בעבר, או שמא שונתה לשם החרוז?
רוביק עונה:
הספר אכן היה פופולרי מאוד. 'כושייה' היא צורה נדירה המשמשת כאן לשם החרוז ואינה מוכרת במקורות. עם זאת לא מעט מילים המציינות שייכות למקום או לעם בנקבה מסתיימות ב-ייה, כך שהצורה אינה מופרכת.
190
אבי שואל/ת: האם הפנייה 'הוא' יכולה לשמש גם נקבה? בתורה כתוב לעיתים 'הוא' כאשר מדברים על נקבה.
רוביק עונה:
כינוי הגוף 'הוא' מתייחס תמיד לזכר. כוונת השאלה ככל הנראה לכתיב הִוא במקרה המתייחס לנקבה, כמו "אחותי הִוא", שבה הניקוד מבהיר לנו שיש לקרוא היא.
191
אלון שואל/ת: איך נכון להגות את המילה חיטה ברבים? חיטות, חיטים או שניהם?
רוביק עונה:
צורת הרבים היחידה של חיטה היא חיטים, וזאת בעקבות המקרא.
192
כרמית בראון שואל/ת: המלה "עשרות" היא ריבוי של עשרה, שהוא זכר. במילון לא מצאתי ריבוי של עשר (נקבה). אם כך, מדוע אומרים "עשרות רבות" ולא רבים? גם לא מצאתי עשרה כנקבה שעשויה הייתה, אילו הייתה קיימת, להיות צורת יחיד של עשרות.
רוביק עונה:
'עשרות רבות' הוא צירוף חדש יחסית, והוא נקבע ככל הנראה באנלוגיה ל'מאות רבות'. וכן בהתייחסות ל'יחידות' הקודם ברצף האריתמטי. רצף זה נקטע בהמשך, כאשר אנו אומרים אלפים רבים, אך במקרה זה אלף היא מילת זכר בלבד, בעוד צורת הנקבה עשר מאפשרת בדוחק להכשיר את 'עשרות רבות'. בכל מקרה זהו נוהג שהשתרש, גם אם אינו עומד לגמרי בכללי ההיגיון הדקדוקי.
193
שלמה שואל/ת: מדוע אומרים שלושת אלפים במקום שלושה אלפים?
רוביק עונה:
השאלה צריכה להיות מופנית ליוצרי השפות השמיות הקדומות, שראו במספר המורכב ממספר מונה רגיל ומספר מכפיל שהוא 'מאה' או 'אלף' סמיכות. כך נוצרו הצורות תְשַע מאות (ולא תֶשַע מאות), שבעת אלפים (ולא שבעה אלפים). את המספרים הגבוהים לא הכירו ולכן אנו אומרים חמישה מיליון כדרך הגויים, ולא בסמיכות: חמשת מיליון. צורת הסמיכות מופיעה ביידוע: ששת המיליונים.
194
רבקה שואל/ת: האם המשפט: "מה קודמת למה, הדת המפורשת, או הדת המשתמעת?" נכון, או שיש לכתוב: "מה קודם למה...."?
רוביק עונה:
שתי הצורות אינן שגויות, אך 'מה קודם למה' מקובל יותר. הפועל 'קודם' מתייחס ל'מה', המשמשת כאן כינוי רומז כללי, ולא ל'דת'. אם המשפט היה נבנה אחרת, היה צורך לומר, כמובן, "האם הדת המפורשת קודמת לדת המשתמעת".
195
קופסת קסם שואל/ת: מה עם מכנסיים? מכנסיים נופלות או מכנסיים נופלים? בעבודתי עם ילדים נדמה שממש קשה להם לדבר על מכנסיים בלשון זכר.
רוביק עונה:
מכנסיים הם בזכר, וזאת בעקבות התנ"ך. אכן בלשון הדיבור יש נטייה להשתמש כאן בנקבה, מאחר שרוב המילים הזוגיות הן בנקבה, ולא הייתי רואה בכך שגיאה הדורשת תיקון מיידי או נזיפה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >