שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
עמי שואל/ת: מתי נכון להשתמש במילה חולות? ידוע שהמילה חולות היא לגיטימית, למשל חולות מדבר, חולות נודדים. אבל האם נכון לומר הילד משחק בחול או בחולות? אני חונה במגרש החול? או בחולות?
רוביק עונה:
חולות הוא מרכיב של נוף, נוף שכולו חול, שם עברי לדיונה. חול הוא החומר. לכן הילד הולך לחולות ומשחק בחול, והקבלנים עורמים ושואבים חול מחולות ראשון לציון.
62
רעות שואל/ת: למה שואלים "מה זה" גם כשמתייחסים לשם עצם בנקבה? למשל - מה זה, ומצביעים על פיצה, התשובה תהיה "זאת", בנקבה, אבל השאלה היא בזכר. מדוע?
רוביק עונה:
התשובה פשוטה: כאשר איננו יודעים מהו האובייקט שעליו מצביעים, השימוש יהיה בצורת הזכר הנחשבת הצורה הסתמית או הנייטרלית. כאשר אנחנו יודעים במה מדובר, ובעקבות זאת אם מדובר בזכר או בנקבה, חל כבר חוק ההתאם. "אמא, מה זה?" (שואל הילד שאינו יודע במה מדובר); "זאת פיצה" (עונה האם).
63
שוש שלמון שואל/ת: מורים למתמטיקה העבירו מבחני תחילת שנה בכיתות ב-ו, ואחת השאלות שבה הם התלבטו היתה - האם לקבל זאת כתשובה נכונה כאשר תלמיד כותב עשר אלף או חמש אלף במקום עשרת אלפים או חמשת אלפים. אני ראיתי במבחנים שהיו תלמידים שהגדילו לעשות וכתבו "חמשת'לפים" במילה אחת. תשובתי היתה שלא לפסול את מה שהם כתבו, מכיוון שזו השפה שהם שומעים ברוב המדיות, אך כן להתייחס לכך באחד השיעורים הקרובים. רציתי לשמוע מה דעתך.
רוביק עונה:
ברור שמדובר בשגיאה בעברית, וחשוב בוודאי בכתיבה להקפיד על עברית נכונה. עם זאת פסילת תשובה בגלל טעות דקדוקית היא מרחיקת לכת, וגורמת לשנאת הדקדוק במקום להטמעתו. חשוב להעיר על הטעות בתיקון המבחן, ואולי להוריד נקודה או שתיים כסנקציה.
64
נעם שואל/ת: איך אומרים ׳בריון׳ בלשון נקבה?
רוביק עונה:
צורת הנקבה היא 'בריונית'. היא נאמרת בדרך כלל כשם תואר – התנהגות בריונית, אך יכולה לחול גם כשם עצם. השימוש הזה נדיר, כי בדרך כלל הכינוי בריון מיוחס לגבר.
65
זויה שואל/ת: אשמח לדעת מהי צורת הריבוי הנכונה של המילה בית. ראיתי בהרבה שרושמים בתים וגם ביתים.
רוביק עונה:
אין כל בסיס במקורות או שימוש ידוע לצורת הריבוי 'ביתים'. מי שכותב כך שוגה. צורת .הריבוי היא בָּתִּים
66
לילך חכים שואל/ת: האם יש צורת רבים למילה מורת רוח?
רוביק עונה:
'מורת רוח' הוא צירוף כבול המייצג מצב נפשי של אדם, ואינו מקבל ריבוי.
67
חיה שבתאי שואל/ת: כיצד יש לומר לאשה המכהנת כראש עיר או ראשת עיר?
רוביק עונה:
'ראשה' נקבע כשם נקבי לכל התפקידים שבהם הזכר הוא 'ראש', ולכן יש לומר ראשת ממשלה, ראשת עירייה, ראשת המינהל, ראשת הלשכה ועוד.
68
זיו ביאליק שואל/ת: בידי חליפת מכתבים משפחתית ענפה בעברית מראשית המאה הקודמת. בהתכתבות צורת הרבים של צרור היא צרורים, צורת הרבים של עפרון היא עפרונים. מדוע ומתי עברנו לצורת רבים נקבה במלים האלה?
רוביק עונה:
השימושים תמוהים. צרור מופיעה בתנ"ך בצורת הריבוי צרורות, וכך בכל הכתבים המאוחרים יותר. עיפרון היא מילה חדשה, חידוש של יוסף קלויזנר. יתכן שבראשית השימוש במילה, כיוון שזו מילה בזכר, נטו לכתוב אותה גם בסיומת זכרית, אך הסיומת הנקבית הייתה מלכתחילה הסיומת התקנית.
69
גדעון זהרוני שואל/ת: כיצד אומרים גוון בסמיכות רבים?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא גוֹני-, בעקבות סמיכות היחיד גוֹן-. יש נטייה לומר לחילופין גְוָוני באנלוגיה לצורה העצמאית (גוונים), ואין לראות בכך שגיאה שיש להתעכב עליה.
70
נוני שואל/ת: במילונים דופן גם זכר וגם נקבה. מה המקור לדופן הזכר?
רוביק עונה:
מילים דו-מיניות בתנ"ך ובלשון חכמים נקבעו על פי השימוש בהן במקורות. מילים אלו, בעיקר בתנ"ך, מעידות שההבחנה בין זכר ונקבה בשמות עצם שאינם אדם או בעל חיים לא הייתה חדה ומוחלטת כמו היום. בכל מקרה, אין מקור שונה לצורת הזכר ולצורת הנקבה.
71
אלכס שואל/ת: יש מילים כמו "כיריים", "תלפיות" ו"פרעות". משתמשים בהן ברבים גם כאשר מדובר בעצם (או אירוע) יחיד. האם קיימות או שהיו פעם קיימות מילים כמו "כיר", "תלפייה" (או "תלפית"), "פירעה"?
רוביק עונה:
'כיריים' היא צורה זוגית של כירה ביחיד, למרות שאין מימוש לה' הנקבה בצורה זו. 'פרעות' היא תיאורטית ריבוי של פַרְעָה, אך המילה אינה מופיעה במקורות ואינה משמשת בעברית החדשה. 'תלפיות' היא מילה שיש השערות ומדרשים שונים על מקורה, ואין לה צורת יחיד.
72
אלישע שואל/ת: משטרה זה נקבה. האם יש שם למשטרה ברבים. האם המילה משטרות (מספר ניידות) היא נכונה?
רוביק עונה:
'משטרה' נחשבה עד לפני זמן כמילה שאי אפשר לתת לה שם ברבים. כמו מילים רבות אחרות גם הכלל הזה אינו מתקיים, וצורת הריבוי "משטרות" נדרשה כדי לתאר סוגים או ערוצים שונים של המשטרה. באיטליה, למשל, שבע משטרות, כל אחת ממונה על תחום אחר. הצורה "משטרות" ככינוי לניידות משטרה קיימת בשפת הדיבור, עדיף להימנע ממנה.
73
אפי עמיהוד שואל/ת: בלשון זכר - החרה החזיק אחריו. האם בלשון נקבה - החרתה החזיקה אחריו? (במסמך וורד מופיע תחת סימן טעות - לא מוכר - וגם גוגל לא ממש מסייע).
רוביק עונה:
'הֶחֱרָה' הוא מן השורש חר"ה, ולכן צורת הנקבה תהיה הֶחְרְתָה, וכצירוף: החרתה החזיקה. תוכנת התיקונים של וורד מתעלמת לא פעם מצורות נטייה תקינות של פעלים נדירים.
74
דפנה שדה טסה שואל/ת: מבקשת לדעת לצורך הרצאה שעוסקת בענייני סבאות וסבתאות. מה יהיה נכון לומר שיכוון גם יחד לסבא גבר ולסבתא אשה? האם יש לנו מילה אחת?
רוביק עונה:
אין בשימוש הידוע מילה כזו, בעוד באנגלית נוכל לומר grandparents. אם חייבים, אפשר ללכת בעקבות הצורה המליצית לסבא – אב זקן (סבא שלי: אבי זקני), ולקרוא לסבא ולסבתא הורים זקנים. השימוש הזה בעייתי מכמה היבטים ובהחלט לא מומלץ.
75
חגית ינאי שואל/ת: אני קוראת כרגע תרגום של סיפורי מופאסן. באחד הדפים ראיתי כי המתרגמת השתמשה בצמד המילים 'רובם היו' (אזרחים וכ'ו). האם זו כתיבה תקנית או שמא טעות דפוס?
רוביק עונה:
השימוש בכַּמָּת כמו כל, רוב, חצי, חלק, מיעוט אכן יוצר בעיה תחבירית: האם הנשוא יהיה ביחיד (על פי הכמת) או ברבים (על פי שם העצם שאליו מתייחס הכמת): 'חלקם של הבוחרים הצביעו', או 'חלקם של הבוחרים הצביע'? בעניין הזה אין תקנה מחייבת, והשימוש הוא על פי תחושת הכותב ועל פי ההקשר. אם רוצים להדגיש את הכמות רצוי שהנשוא יבוא ביחיד. אם רוצים להדגיש את שם העצם רצוי שהנשוא יהיה ברבים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >