שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
כרמית שואל/ת: אנא עשה לנו סדר עם המילים כדלהלן, לעניין שיוכם למין זכר/ נקבה: צומת, עט, סכין.
רוביק עונה:
'צומת' היא מילה בזכר. נוטים להתבלבל בה כי היא מסתיימת ב-ֶת בדומה למילים רבות בנקבה, אך ת' כאן היא אות שורש ולא אות הנקבה. 'עט' היא מילה בזכר, אפשר לזכור זאת באמצעות הצירוף 'עט נובע' או 'עט כדורי'. 'סכין' היא מילה דו מינית, וזאת מאז החל השימוש בה בלשון חכמים. על פי מבחן הגוגל השימוש בצורה הנקבה (סכין חדה) כפול היום ממספר השימושים בזכר (סכין חד), אך שתי האפשרויות תקינות.
122
ערבה שואל/ת: למה המילה 'עיר' היא נקבה ולא זכר?
רוביק עונה:
מילים שונות בתנ"ך שאינן מסומנות בסימן הנקבה זוכות למעמד של נקבה דקדוקית, וביניהן עיר. יש גם קבוצת מילים לא מסומנות שבתנ"ך מעמדן הדקדוקי דו-מיני. ככל הנראה יש כאן עקבות לתקופה שבה ההבחנה בין המינים, כשאין מדובר בבני אדם, לא היתה חדשה כפי שהיא היום, וכפי שהתבססה לאורך תולדות השפה העברית.
123
גל שואל/ת: כיצד מכנים רב-חובל אישה? ההיגיון אומר רבת-חובל, אך בצבא יש קורס חובלות ומכאן רב-חובלת?
רוביק עונה:
לא ידוע לי על אשה שמונתה לרב חובל, אך אם תהיה כזו היא תיקרא באחת מהשתיים, על פי החלטת הצבא: רב חובל, ללא צורה נקבית מקבילה; או רב-חובלת, בדומה לרב-טוראית. רבת-חובל אינה אפשרות סבירה.
124
דור שואל/ת: למה בעצם יש גם עוול וגם עוולה? האם אלו אותן מילים באותן משמעות ושתיהן תקניות, ופשוט אחת בצורת זכר והשניה בנקבה? והאם עוולות היא צורת הריבוי של עוול, עוולה, או שתיהן?
רוביק עונה:
בעברית, כבר משפת התנ"ך, יש דוגמאות למילה המופיעה במקביל בצורת זכר ובצורה נקבה בתוספת –ה. למשל: אבר ואברה (במשמעות כנף), אור ואורה, גבול וגבולה ועוד. בדרך כלל מילה אחת נפוצה יותר בעברית החדשה. צורת הרבים של שתי המילים בדרך כלל זהה, וכך במקרה של עוול ועוולה, הרבים – עוולות.
125
רותי שואל/ת: : פעם היו רק בתי כנסת אותודוכסיים. היה רב ואשתו הרבנית. כיום בבתי כנסת רפורמיים יש גם נשים שהן באותו תפקיד כמו הרב, האם היא נקראת רבה? ואיך אומרים זאת בריבוי? מה לגבי אשה שהיא ’חזן’? כך היא גם נקראת?
רוביק עונה:
אין כלל קבוע לדרך שבה נקראת אשה המשמשת בתפקיד רב, להבדיל מרבנית, שהיא ביהדות האורתודוכסית אשתו של רב. יש ארגונים או זרמים יהודיים המעדיפים את 'רבה', ואחרים את 'רב'. בעניין חזן ממין נקבה מקובלת הדרך הפשוטה – חזנית, אפילו בקהילות אורתודוכסיות.
126
עודד אב-שלום שואל/ת: האם יש ריבוי למילה דם, אני מתרים דם במקצועי ויש לנו תורנות איסוף מנות דם מנקודות התרמה שונות. יש כאלה שמכנים את ההתורנות "איסוף דמים". אני טוען ש'דמים' הם כסף, ושלדם שבגוף אין בעצם ריבוי.
רוביק עונה:
דמים בהתייחסות לדם שבגוף היא צורת ריבוי לגיטימית המופיעה לא מעט בתנ"ך, כולל בסמיכות בסיפור קין והבל ("דמֵי אחיך"). המשמעות שם שונה מהמשמעות שבשאלה, והיא מעין שם כללי לכל מה שקשור בשפיכת דם במלחמות, רצח וכדומה. 'דמים' בז'רגון הרפואי היא צורת ריבוי של דם הנלקח לצורך בדיקה. כאשר האחות לוקחת מאנשים רבים דם לבדיקה או המתרים מהתורם, נדרש השימוש בצורת הריבוי דמים, וגם הוא לגיטימי. בעברית יותר ויותר מילים שאנו רגילים לראות אותן ביחיד בלבד זוכות לריבוי, כמו דלקים וציודים בצבא, אוכלוסיות, משמעויות ועוד ועוד.
127
אשל שואל/ת: מה הרבים של ׳קונצרט׳? יש הכותבים ׳קונצרטים׳ ויש הכותבים ׳קונצרטי׳ - צורת הרבים בלטינית (?). בצרפתית ואנגלית למשל, משתמשים בשתי הצורות. איך נכון לכתוב בעברית?
רוביק עונה:
שתי מילים בתחום המוזיקה שמקורן איטלקי המסתיימות בתנועת o יצרו בעיה של ריבוי: צ'לו וקונצ'רטו. האקדמיה קבעה כי יש לומר צ'לות, ובהתאמה – קונצ'רטות. לצד זה רווח בין המוזיקאים השימוש בצורת הריבוי האיטלקית – צ'לי וקונצ'רטי. קונצֶרט הוא בלועזית concert והריבוי הוא קונצרטים.
128
אורי בית-אור שואל/ת: האם המילה "אֵל" (לאל ידו = בכוח זרועו), היא היחיד של אלוהים?
רוביק עונה:
על צורת היחיד של אלוהים יש דעות שונות. דעה אחת, המקובלת יותר, היא שזו צורת הרבים של אלוה. דעה שנייה שזו צורת הרבים של אל, כפי שאימהות היא צורת הרבים של אם. בכל מקרה 'אל' פירושו גם כוח, והשמות אל, אלוה, אלוהים ועוד קשורים לייחוס כוח רב לאלוהים. מילים קרובות הן אֱיָיל במשמעות כוח (עוז ואייל), אַיִל (ומכאן אֵיל הון ואֵיל הברזל) ועוד.
129
יעקב רוזנראוך שואל/ת: הצורות סַבָּא (במקור סָבָא) וסַבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים (ולא סָבֵי או סבָיָא), כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא צורות הרבים הארמיות סָבָתָא או סָבָתָן). וכשם שבלשון התקנית איננו אומרים "אַבָּאִים" אלא אָבוֹת (מן אָב), כך גם נאמר סָבָתִי ולא "סבתתי", סָבוֹת ולא 'סבתות'. בדוא"ל האחרון שלך הרבים של סבתא הופיע כ'סבתות'. אז איזו הצורה הנכונה?
רוביק עונה:
הצורה 'סבות' אינה בשימוש, ממש כפי שלא נשמע היום שימוש ב'סבה' אלא בנטייה – הלכתי לבקר את סבתי', אבל לא 'הלכתי לבקר את הסבה שלי'. 'סבות' ודאי אינה צורת הרבות של 'סבתא'. 'סבתא' הארמית מכילה את ת' הנקבה, וזו נשמרת גם בצורת הרבות - סבתות. כך במילים ארמיות אחרות בסיומת תא, שבהם ת' היא ציון המין (נקבה), וא' סיומת היידוע: פלוגתא/פלוגתות, שאילתא/שאילתות. האקדמיה החליטה אמנם להמיר את א' בה' (פלוגתה, שאילתה, אבל לא סבתה) ומעתה ה' מציינת את צורת הנקבה, אך ת' נשארה מן המקור הארמי גם בצורת היחידה וגם בצורת הרבות.
130
יעקב שאמי שואל/ת: הסרט יופיע בכל הקולנועים, או בכל בתי הקולנוע?
רוביק עונה:
'קולנוע' הוא שם התחום של עשייה והקרנה של סרטים. 'בית קולנוע' הוא המקום בו מקרינים סרטים. זאת בניגוד ל'תיאטרון' שהוא גם שם התחום וגם המקום בו מציגים הצגות. במהלך השנים המילה 'קולנוע' הכילה גם את 'בית קולנוע': "אני הולך לקולנוע". ברבים ההכלה הזו לא עובדת, ויש לומר 'בתי קולנוע'.
131
רמי שואל/ת: תעצומות ליבך, האם זה זכר או נקבה?
רוביק עונה:
'תעצומות' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר תהילים, והיא מילה בנקבה-רבים, אין לה צורת יחיד.
132
מוטי בנט שואל/ת: במקרים של מילים שמסתיימות ב"ה" ומקבלות "ים" ברבים כמו מילה - מילים, שנה - שנים, הן חוזרות לצורה שהיינו מצפים לראות כשהן מופיעות בסמיכות. מילות קישור, שנות ה-90. אם כל מה שכתבתי נכון, אז למה אומרים "ביצי הפתעה" במקום "ביצות הפתעה" לפי התבנית? האם זו פשוט טעות שנתפסה איכשהו?
רוביק עונה:
מילים לא מעטות במקורות, בעיקר בתנ"ך, אינן שומרות על סדירות. מילה בנקבה תקבל סיומת רבים בזכר (ערים) או להיפך (שדות). אי הסדירות נובעת ככל הנראה ממצב עתיק שבו ההבחנה בין זכר ונקבה לא היתה נוקשה כמו היום. כמה מילים במקורות זוכות לשתי צורות הריבוי: עיתים-עיתות, קברים-קברות ועוד. לכן אין להתפלא על כך שההבדלה בין סיומות הרבים/רבות מתגלה במעבר לצורה נפרדת לצורת הסמיכות, והיא מרמזת על כך ששתי הצורות התקיימו זו לצד זו. במקרה של 'ביצים', המילה 'ביצה' מופיעה בתנ"ך ברבים בסמיכות ביצֵי- שהיא בזכר רבים, וזו הצורה התקנית. במדרש אפשר למצוא גם את 'בֵיצות', ובלשון הדיבור אפשר לשמוע גם 'ביצות הפתעה'.
133
יעקב דהן שואל/ת: האם נכון לומר שלושה ישיבות?
רוביק עונה:
לא נכון. 'שלושה' – זכר. 'ישיבות' – נקבה. לכן יש לומר 'שלוש ישיבות'.
134
אנה מילר שואל/ת: מה מקור המילה גבינים במשמעות של גבות?
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד, בדיון על פרצוף ראוי: "מצח והגבינים והעינים והלסתות וגבות הזקן - עד שיהו כולם כאחד" (מסכת נדה כג ב). בערבית ג'בין פירושה מצח.
135
דב שואל/ת: לאחרונה, בתוכניות מציאות ("ריאלטי") מגוונות המשודרות בטלוויזיה, ישנו חלק בו המתמודדים מתחרים זה בזה בדו-קרב. משום מה, מנחי התוכניות, שעה שרוצים לתאר את ה"דו-קרב" בלשון רבים, משתמשים במילים: "דו-קרבים" ואיני מבין מדוע. הרי הטיית הרבים של "קרב" הינה: "קרבות". האם לא נכון יהיה לומר: "דו-קרבות", או אולי "תחרויות הדו-קרב"?
רוביק עונה:
'דו-קרבים' היא צורת ריבוי שגויה, אין לה כל הצדקה. המילה 'קרבים' אינה קיימת בעברית. 'קרב' הוא אמנם מילה במין זכר, אבל הריבוי הוא בצורת הנקבה- קרבות.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >