שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
מיכל אליאס שואל/ת: קראתי בטקסט מסוים שבו היה כתוב: השחקנית הישראלית והשחקנית הצרפתייה. נכון לומר שחקנית צרפתית או צרפתייה. האם כך גם לגבי ישראלית וישראלייה?
רוביק עונה:
'שחקנית צרפתייה' אמנם אינו שגיאה במלוא מובן המילה, אבל השימוש הזה אינו רצוי. 'צרפתית' היא הצורה המקובלת לשם תואר בנקבה, בעוד 'צרפתייה' הוא שם עצם כמו, למשל, "הצרפתייה היפה". כיוון ש'צרפתית/צרפתייה' נועדו לתאר את השחקנית, שם התואר עדיף על שם העצם. 'ישראלייה' אינה קיימת בעברית, ועל כן 'ישראלית' עשויה לשמש הן כשם תואר והן כשם עצם.
32
דר' עמיחי גינסבורג שואל/ת: אבקש הבהרה לנטיית הרבים של העוף הדורס, רחם. האם רחמים בריש פתוחה (לא נשמע טוב כל כך) או רחמים בשווא?
רוביק עונה:
צורת הריבוי של העוף רָחָם היא רְחָמִים.
33
רותיניו שואל/ת: האם באמת יש מילה כזאת ילדימות: ילדים וילדות יחדיו?
רוביק עונה:
לא. ממש לא. וחלילה שתהיה. האופי המגדרי של העברית ידוע, ויוצר סוגיות ובעיות שניתן לפתור בדרכים מגוונות, אבל לא על ידי יצירת מוטציות לשוניות כמו שני צורני רבים בזה אחר זה.
34
נטע שואל/ת: האם כאשר רוצים לתת ביטוי גם לזכר וגם לנקבה בניסוח הנחיות, ניתן לאמר "רופא/רופאה מחויבים" או שחייבים לאמר "מחויב/מחויבת"?
רוביק עונה:
הלוכסן כפתרון לסוגיית המגדר הלשוני הוא פתרון רע ויש להימנע ממנו בכל מחיר. הוא הופך טקטס זורם לבלתי קריא ופורמליסטי. במקרה הנידון, אם רוצים להדגיש את המגוון המגדרי, יש לכתוב "הרופאים והרופאות מחויבים", ל'מחויבים' כאן מעמד של פועל סתמי ולאו דווקא מגדרי. אם זה מפריע בכל זאת אפשר לעקוף את הבעיה ולכתוב "על הרופאים והרופאות מוטלת חובה...". האופציה "הרופאים והרופאות מחויבים ומחויבות" היא מסוג החלופות היוצרות דחייה מעצם העיסוק המגדרי בלשון.
35
יהושע רחמים שואל/ת: בהמשך לחופש וחופשה שאובחנו כזכר ונקבה, האם חופשה אינה נחשבת לחופש קצר או מקוצר?
רוביק עונה:
'חופשה' מופיעה בתנ"ך ופירושה חופש. המילה נאמרת על שפחה אשר "חופשה לא ניתן לה". בעברית החדשה, אולי גם באסוציאציה לשימוש המקראי המתייחס לעבודה, מתקיים בידול משמעות. 'חופש' היא מילה גנרית המשמשת גם לתקופה קצובה של הפסקה בעבודה או הלמודים, 'חופשה' היא תקופה קצובה כזו, לא בהכרח קצרה.
36
רותי שואל/ת: המילה יום ברבים ימים, המילה ים ברבים ימים. אחת מאותן המילים מנוקדת בקמץ והשניה בפתח. מי מהן מקבלת פתח ומי קמץ ולמה?
רוביק עונה:
במקור המילה יום, במשמעות חלק של היממה, מופיעה ו' עיצורית שהפכה לתנועה בתהליך המוכר בשם כיווץ דיפטונג. התנועה מתקיימת גם בצורת הרבים, יָמים, ונחטפת בסמיכות: יְמֵי-. יָם במשמעות מקווה מים מנוקדת אמנם בקמץ על פי המסורת המקראית, אך בשפות אחרות כמו ערבית וארמית נמצא בה דגש במ', והוא נשמר ברבים: יַמִּים, בסמיכות: יַמֵּי, ובצורת הנקבה: יַמָּה.
37
אדי שואל/ת: המילה "חופש" והמילה "חופשה", מה בלשון זכר ומה בלשון נקבה? לי נראה שהמילה "חופש" בלשון זכר והמילה "חופשה" בלשון נקבה, האם אני צודק?
רוביק עונה:
צודק בהחלט. כאשר מילה בעברית מסתיימת ב-ָה (ללא מפיק) היא מסומנת כמילה בנקבה. חופש – זכר, חופשה – נקבה.
38
מיכה פיקרסקי שואל/ת: בענין החשדות כנגד נתניהו. חשד. אחד (זכר) חשדות ( נקבה ) רבים. בבקשה עשה סדר בבלגן.
רוביק עונה:
בשמות עצם בתנ"ך ולעיתים גם בלשון חז"ל יש ערבוב בסיומת הריבוי. מילים בזכר זוכות לסיומת נקבה (אב-אבות, שדה-שדות), מילים בנקבה זוכות לסיומת זכר (עיר=ערים, אשה=נשים). יש גם ריבוי כפול: קברים/קברות, כיכרים/כיכרות ועוד. כך גם במקרה של חשד, שהיא מילה בזכר, אך זוכה לסיומת –וֹת.
39
עמוס האוזנר שואל/ת: מסקרנת אותי האות "א" שמופיעה במילה "נחלאות", בהקשר של השכונות בירושלים (נחלת אחים וכו'). מדוע אין צורת הרבים "נחלות", ומכניסים את ה"א" שיוצרת במפגיע צליל ומראה של מילה בלתי נעימה, "(נ)חלאות", על לא עוול בכפן של השכונות האלה.
רוביק עונה:
הצורה 'נחלאות' חדשה יחסית ואינה מוכרת במקורות. עם זאת לא מעט מילים מסתיימות בסיומת הריבוי –אוֹת, בעיקר כאלה שמקורן בארמית. ככל הנראה מקור שמה של קבוצת השכונות הוא בכך שכמה מהם נקראו נחלת+שם כלשהו, וכאן הריבוי 'נחלות' לא התאים, כי הוא מתייחס לנחלות התושבים ולא לשכונות.
40
תמיר בלזר שואל/ת: : מדוע אומרים סמלת ורב טוראית אבל לא אומרים סרנית? שאלה נוספת, האם אפשר לומר קפטנית או שצריך לומר קפטן גם עבור נשים?
רוביק עונה:
שתי הדרגות, סגן וסרן, אכן לא זכו לצורת נקבה, אלא אם כן הן מוטמעות בראשי תיבות: סג"מית, רס"נית. משהו בצליל המילה מנע את הצורה הנקבית, למרות שמכל בחינה אחרת אין מניעה ליצור כאן צורת נקבה. אין כל מניעה ב'קפטנית'.
41
נילי אושרוב שואל/ת: חברתי רותי העלתה את הסוגיה בפני: אם יש בחדר רק תינוקות ממין נקבה, אומרים התינוקות מאוד חמודות? זה נשמע קצת מוזר. נשמותינו כלות לתשובה.
רוביק עונה:
'תינוקות' היא צורת הריבוי גם של 'תינוק', וזאת מימי התלמוד, וגם של 'תינוקת', ולכן 'התינוקות מאוד חמודות' תקין וראוי. אגב, בדיבור של ילדים אפשר לשמוע לא מעט את צורת הריבוי 'תינוקים', לזכרים ונקבות גם יחד.
42
נאוה בלוך שואל/ת: אופן הוא זכר, אבל אופניים חשמליות או חשמליים או דו מיני?
רוביק עונה:
'אופניים' הם תמיד בזכר, גם כשמדובר באופניים חשמליים. צורת היחיד קובעת את מין צורת הזוגי.
43
שמואל שואל/ת: מה צורת הידוע של גמל שלמה ואיך נקראת הנקבה? בוודאי לא נאקת שלמה...
רוביק עונה:
לרוב בעלי החיים ובוודאי לחרקים אין מילים נפרדות לזכר ולנקבה. זה בוודאי המצב בחרקים, שלאדם מן השורה אין דרך להבדיל ביניהם על פי המין. 'גמל שלמה' הוא צירוף כבול, ואין לתת צורת נקבה נפרדת ל'גמל'.
44
יוסי שואל/ת: האם יש חוקיות זכר/נקבה כאשר משתמשים במילים לועזיות בשיחה? למשל "הוצאתי מהמחשב snapshot" (חדש? חדשה?). במקרה הזה "חדש" נשמע יותר טוב. האם יש פה נכון או לא נכון?
רוביק עונה:
אין חוקים ברורים בעניין. ברירת המחדל היא צורת הזכר, ממילים ותיקות כמו למשל 'ג'יפ חדש', ועד מילים חדשות כמו 'בלוג מעניין'. צורות הנקבה יתקיימו כאשר המילה מסתיימת ב-ָה, כמו דמוקרטיה או טלוויזיה, למרות שבמקור זו אינה סיומת המציינת מין. כמו כן כאשר כאשר השם הלועזי מייצג קבוצה גדולה יותר בנקבה הוא יקבל את צורת הנקבה: קניתי לי (חולצת) טי-שֶרט חדשה.
45
מירי שואל/ת: איך נכון להגיד: מתבצע ביטול עסקה או מתבצעת ביטול עסקה?
רוביק עונה:
'ביטול עסקה' הוא צירוף סמיכות. מין הסמיכות נקבע על פי הנסמך, המילה הראשונה בסמיכות. מכאן שיש לומר 'מתבצע ביטול עיסקה', 'מוקם קיר תמיכה' וכדומה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >