שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: כיצד מטים את המילים "עולל" ו"ולד" לצורת הנקבה שלהן? ומדוע במקרא בצורת הרבים של "עוללים" לעיתים ה-ל' הראשונה מקבלת קמץ ולעיתים שווא?
רוביק עונה:
עולל וולד הן מילים גנריות המתייחסות לרך נולד כלשהו ואין להן צורות נפרדות לזכרים ונקבות. למילה עולל שתי גרסאות: עולֵל ועולָל. הרבים של עולֵל הוא עולְלים, ושל עולָל – עולָלים.
2
אלי בן דוד שואל/ת: מחזה-זמר נקרא פעם מחזמר. מה הרבים של מחזמר? ולמה בעיתונות מתעקשים היום לאמר 'מחזות-זמר' במקום מחזמר(ים?) על משקל רמזורים זרקורים קטנועים דחפורים וכו', ולמה מחזות ולא מחזים?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא מַחֲזַמְרִים. היא נשמעת מסורבלת ומלאכותית ולכן מקובלת הגירסה הפותחת את המילה מחדש – מחזות זמר. הסיומת -ות למילה מחזה היא חלק מתופעה רחבה של מילים קלסיות שסיומת הריבוי שלהם אינן תואמת את המין הדקדוקי: אבנים, נשים מול אבות ומחוזות.
3
יוסף היינה שואל/ת: שאלתי איך אומרים גורן ברבים.
רוביק עונה:
גורן ברבים – גרנות.
4
טל שואל/ת: המילה "עַם" מוגדרת כזכר יחיד ("עַמִּים" ברבים). כשמוסיפים את המילית "היה" מתקבלת השאלה הבאה: האם נכון לומר "כל העם היו קרובים לְמֹשֶׁה"? האם "היו" יכול להתייחס לבני העם כְּרַבִּים, ולאו דווקא לעם היחיד, או שהמשפט הנכון הוא רק "כל העם היה קרוב למשה"? מה לגבי "כל העם היו צאצאים של משה"?
רוביק עונה:
יש להבחין בשתי משמעויות של 'עם'. משמעות אחת היא קבוצה לאומית או אתנית, והיא מילה ביחיד המקבלת ריבוי. לכן נאמר 'עם ישראל שמר על התורה', 'כל העמים יגיעו לירושלים'. במקרים אחרים, בעיקר בצורה המיודעת, 'העם' הוא שם קיבוצי המתייחס להמון אנשים שיש להם זהות משותפת. שם קיבוצי הוא אמנם זכר או נקבה יחיד, אבל הוא יכול להתלוות בפועל ביחיד או בפועל ברבים על פי ההקשר. 'העם שמע את הדברים' – 'העם שמעו את הדברים'. או: 'הצאן הלך אחרי הרועה', 'הצאן הלכו אחרי הרועה'.
5
שושי שואל/ת: האם ניתן לומר מבחינה לשונית אלומים ולא אלומות? זהו שם חדש שנבחר לבית ספר, ועלתה השאלה האם נכון לקרוא לו כך. זהו בי"ס שמשלב בתוכו מגוון אוכלוסיות המהוות כולן אלומה אחת.
רוביק עונה:
למילה אלומה (מנוקדת אֲלֻמָּה) שתי צורות ריבוי: אלומים ואלומות. הצורה אלומים נדירה ומקורה בתנ"ך, בחלומו של יוסף: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה". היום מקובלת רק צורת אלומות, אך אלומים היא צורה תקינה.
6
דב שגב שואל/ת: "שבעים ושישה אחוז מהנדבקים הם.....״ ציטוט מהקריינים בטלוויזיה החוזר השכם והערב. האם לא נכון יהיה לאמר: ״שבעים ושישה אחוזים מהנדבקים הם......״?
רוביק עונה:
בעברית קבוצת שמות עצם שניתן להציג אותם אחרי מספר ברבים בשתי צורות, ביחיד וברבים, ושתי הצורות נכונות. שלושים וחמישה איש, עשרים שקל, וכן אחוז ואחוזים. לדוגמאות אלה בסיס במקורות.
7
ערן שואל/ת: לאחרונה נתקלתי בטור בעיתון הארץ מ-1928 שבו הכותב מתאר את שירי העידוד בין מכבי והפועל תל אביב בתקופה ההיא: "להפועל כסף לא היה הלך לבקש הלוואה והמכבי נתן לו הלוואה..." שמתי לב שההתייחסות לקבוצות בלשון זכר. האם אתה יודע מתי השתנתה הפניה הנפוצה בארץ לקבוצה ללשון נקבה (במקום לשון זכר, שאני מניח שמתייחס לארגון ולא לקבוצה)?
רוביק עונה:
המעבר ללשון נקבה ביחס לקבוצות ספורט החל בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת. עד אז נמצא שימוש רק בלשון זכר. השימוש בלשון זכר לא נעלם לגמרי גם אחר כך. נראה שהשימוש בזכר בעבר התייחס להגדרת הקבוצות כמועדונים.
8
גדעון שואל/ת: האם ניתן להשתמש במילה "שֵמנה" או "שמנה לב", במשמעות של ציווי לנקבות שתשמנה לב, אך באופן מקוצר. או אולי זה אמור להיות שומנה לב.
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא שֵמְנָה: שמנה לב. במקרה זה גם הצורה הזכרית-כללית נכונה: 'שימו לב', ובמקרה זה עדיף להשתמש בה.
9
הלל שואל/ת: האם צריך לומר גמר חתימה טובה או גמר חתימה טוב?
רוביק עונה:
צריך לומר 'גמר חתימה טובה', מאחר שמדובר בצירוף מסורתי שהתקבע כברכה חג ואין לשנותו. אפשר להתווכח האם לא עדיף לקשור את 'טוב' ל'גמר' או ל'חתימה', אבל זהו ויכוח עקר.
10
יוליה שואל/ת: קוצו של יוד.. מדוע קוצו ולא קוצה, הרי הכוונה לאות?
רוביק עונה:
הביטוי אכן לא תקני דקדוקית, ולכך יש דוגמאות רבות במקורות. המקור במסכת מנחות: "לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד", רש"י מפרש: הרגל הימנית של האות. הצורה התקנית 'קוצה של יוד' מופיעה אף היא במסכת מנחות, אך היא נדירה במקורות.
11
מהא שואל/ת: האם המילה 'באגי' זכר או נקבה?
רוביק עונה:
באגי הוא סוג של ג'יפ ולכן הוא במין זכר. אם הכוונה היא למכנסי באגי המין יהיה ברבים, בעקבות מכנסיים.
12
אודי שואל/ת: לגבי המילה אחאי (באנגלית: Sibling). האם ניתן להטות אותה כשלעצמה בין זכר ונקבה? כלומר, האם אחותי היא אחאי שלי או אחאית שלי? שהרי אם ניתן להטות אותה, במה היא שונה מאח או אחות?
רוביק עונה:
'אחאים' משמשת בעיקר במדעים או ברפואה, והשימוש בה רלוונטי בדרך כלל ברבים. בחיי היומיום יש אחים ואחיות. באנגלית השאלה אינה קיימת, כיוון שהמילה Sibling מיוחסת מלכתחילה לגברים ונשים. בעברית נוצרת בעיה שכן המילה היא בזכר, והטיה שלה לנקבה מייתרת אותה. לכן כדאי להשתמש ב'אחאים' רק בתחומים מצומצמים שיש להם ערך או צורך מדעי, ובעיקר ברבים.
13
יצחק כהן שואל/ת: אני תלמיד בישיבת הר עציון, ובמהלך הלימוד התלבטנו לגבי השאלה - מה הצורה הנכונה של המילה 'שווי' ברבים. אשמח אם תוכל להאיר את עינינו!
רוביק עונה:
'שווי' שייכת למילים מופשטות וכלליות שאינן מקבלות ריבוי, כמו עושר ועוני, שגרה, יופי ועוד רבות. יש לציין כי בקבוצה זו מילים רבות שהחלו לקבל ריבוי, כמו אהבה (אהבות) חוכמה (חוכמות), אך רובן אינן מקבלות ריבוי.
14
אלון ריבק וינון כהן שואל/ת: חוב וחובה – לשתי המלים אותה צורת ריבוי – חובות. חוב כספי – וברבים 'חובות כספיים'. חובה משפטית – וברבים 'חובות משפטיים' או 'חובות משפטיות'? מהי צורת הרבים של המילה עוול? באופן כמעט מיידי עלתה לי לראש המילה עוולות, אך במחשבה שניה הנחתי (ואף בדקתי במילון ומצאתי) שעוולות היא צורת הרבים של המילה עוולה.
רוביק עונה:
בעברית הקלסיות אין קשר במקרים רבים בין המין הדקדוקי לסיומת הריבוי. כך אשה ונמלה הן בסיומת הזכר: נשים ונמלים, בעוד אב ויסוד הזכריים הם בסיומת הנקבה: אבות ויסודות. בכמה מקרים צורת הרבים מאחדת את המילה הזכרית והנקבית באותה סיומת. כך במקרה של חוב וחובה, עוול ועוולה. ואולם, התואר שיבוא אחרי המילה ישמור על המין הדקדוקי. לכן נאמר 'חובות כספיים' מלשון חוב, לצד 'חובות אזרחיות' או משפטיות מלשון חובה. עוול ועוולה הן גרסאות שונות של אותה משמעות, הסיומת תהיה תמיד עוולות, הבחירה בסיומת ריבוי בזכר או בנקבה היא סגנונית.
15
אסף שואל/ת: שם העצם "שבעה" לציון מנהג האבלות: האם הוא יחיד או רבים? זכר או נקבה? כיצד יש לכתוב: "לא תתקיים/יתקיים/יתקיימו שבעה"?
רוביק עונה:
'שבעה' מייצגת טקס או מנהג, ולכן מינה זכר, והיא יכולה לייצג גם 'ישיבה', כלומר, נקבה. 'לא יתקיים שבעה' נשמע מוזר אפילו יותר מ'לא יתקיימו שבעה' הבלתי אפשרי. לשימוש בנקבה יש היתכנות מסוימת. במקרים כאלה יש למצוא נוסחים חלופיים: לא נקיים שבעה, יושבים שבעה, וכדומה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >