שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
עידו שואל/ת: מהי הצורה הנכונה? "שנאת חנם" היא מונח שמקורו ביהדות, או "שנאת חנם" הוא מונח שמקורו ביהדות?
רוביק עונה:
כאשר אוגד מופיע בין שני שמות עצם במשפט שמני, שלכל אחד מין דקדוקי שונה, שתי האפשרויות קבילות. הבחירה היא על פי ההקשר ומה רוצים להדגיש. אם המשפט היה 'שנאה היא מונח...' הנטייה תהיה לנקבה. ואולם 'שנאת חינם' הוא צירוף לשון בסמיכות למרות שמינו נקבה, ואנו מדגישים את העובדה שמדובר במטבע לשון או במונח מקובל, ולכן עדיף כאן הזכר: שנאת חינם הוא מונח...
17
אלי בן דוד שואל/ת: לפי הפסוק שהובא בשאלה קודמת: "גזר דינו של רשע: מלאכי חבלה דוחפין אותו על פניו, ואחרים מקבלים אותו מהם ודוחפין אותו לפני אור של גיהנם, ופוערת פיה ובולעתו", האם מין הגיהנם נקבה?
רוביק עונה:
גהינום נחשב שם דו מיני: זכר ונקבה, וזאת על פי ההיקרויות במקורות. בעברית החדשה הוא נוהג כמעט תמיד כזכר.
18
דודי שואל/ת: לאחרונה פורסם שארגון העובדים הסוציאליים שינה את שמו לארגון העובדות והעובדים הסוציאליים. האם נכון לומר כך? האם נכון שמכיוון ורוב העו"ס הן נשים יש צורך להוסיף אותן לשם הארגון כדי להדגיש את מרכזיותן?
רוביק עונה:
נכון וראוי. רצוי לעשות זאת גם במקצועות נוספים. למשל "הסתדרות המורים והגננות" בנויה על הפרדה עתיקה: המורה הוא גבר, הגננת - אשה. היום קשה מאוד למצוא גברים מורים. מציע להם: "הסתדרות עובדות ועובדי ההוראה".
19
יהודה יערי שואל/ת: אולי יש לך מושג או השערה מדוע קיבוצים מתייחסים לעצמם כנקבה, גם אם שמם הוא לכאורה זכר. אני הייתי חבר ארז 20 שנה, והיינו מדברים על ארז קטנה, מצליחה, החליטה וכן הלאה, והיינו חוגגים את המועד שבו ארז עלתה על הקרקע. כך נוהגים גם בקיבוצים כמו בארי, עין גב ועוד.
רוביק עונה:
התופעה מוכרת, לא רק בתוך הקיבוצים אלא גם בהתייחסות אליהם, ואפילו יוצרת כפל אפשרויות: "קיבוץ ארז מצליח...", "ארז מצליחה". לעומת זאת במושבים יש נטייה יותר ללשון זכר. ההסבר הסביר ביותר לתופעה היא שיש כאן גרירה מן הקבוצה, שהיא הצורה השיתופית הוותיקה ביותר, מדגניה וכינרת ואילך, כאשר כאן צורת הנקבה היא הטבעית והנכונה.
20
ארז ניר שואל/ת: מה צורת הרבים של דין וחשבון?
רוביק עונה:
באופן תקני צריך היה לומר 'דינים וחשבונות'. אבל מאחר שהצירוף הפך לצירוף כבול אין משתמשים בצורה הזו, אלא בצורות הרבים של ראשי התיבות דו"ח, שהפכו למילה עצמאית: דוחות.
21
נועם שואל/ת: בעברית ניתן, במקרה של יחסי מרות, להשתמש בתצורת רבים המתארת ישות יחידה. למשל בעלים, או אלוהים. גם אדונים ניתן נראה לי. האם יש לזה תקדים בשפות אזוריות נוספות (כנענית, ארמית וכו')?
רוביק עונה:
שימוש בצורת רבים במשמעות יחיד היא התפתחות פנימית המוכרת בשפות שונות ומטעמים שונים. במקור מדובר ברבים, כמו במילה אלוהים, אבל מסיבות חברתיות, תרבותיות או דתיות המילה מקבלת משמעות של יחיד. כך הדבר גם במילים ארמיות שנקלטו בעברית: נישואין, גירושין וכדומה.
22
נתן שואל/ת: אומרים לילד "מגיע לך סוכרייה". האם צריך לומר "מגיעה לך סוכרייה", שיהיה התאמה בין הנושא לנשוא.
רוביק עונה:
כללי ההתאמה אכן מחייבים לכתוב 'מגיעה' (כפי שהם מחייבים לכתוב 'שתהיה התאמה'). ואולם 'מגיע לי/לך/לנו' הפכה להיות מטבע לשון מקובלת בלשון הדיבור, ועם הזמן היא נכבלה ומכאן השימוש הדיבורי, שכאמור אינו תקני אך אינו טעות דקדוקית חמורה בדיבור.
23
דן שרון שואל/ת: איך אומרים כלונס ברבים - כלונסים או כלונסאות?
רוביק עונה:
צורת הרבים על פי כל הופעותיה בלשון חז"ל היא כלונסאות, וגם כלונסָיות וכלוּנָסות.
24
הילה יוסף שואל/ת: האם הדרך הנכונה לומר נוודת, אני מנוודת בארץ? האם זה תקני לומר נוודה?
רוביק עונה:
צורת הנקבה היא נַוֶודֶת. נוָודָה אינה צורה תקנית או מקובלת. לנַוֵוד אינו פועל בעברית. יש לומר אני נדה או נודדת בארץ.
25
רותי שואל/ת: לגבי התחיליות: חד-, דו-, תלת-, מה קורה עם מספרים גבוהים יותר כמו 'חמש', שש, וכו'?
רוביק עונה:
במקרים אלה המספר מופיע בצורת הסמיכות: חֲמֵש-שנתי, שְבַע-חודשי וכדומה. צורות הסמיכות מוכרות מהמספרים 11-19, חלקן אינו משמש אלא במספרים, כמו 'תְשַע'.
26
אילון שואל/ת: בשיר "שלווה" של להקת הנח"ל שרים "איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר, איזו מין שלווה ועוד שבוע עבר". אם אני מבין נכון, ניתוח הביטוי הוא "איזה מין של שלווה". אז למה "איזו מין"?
רוביק עונה:
הקביעה הדקדוקית פה יכולה ללכת לכאן או לכאן. 'מין' אינו נושא המשפט אלא 'שלווה', ו'מין' מתלווה אליה. לכן הגיוני דווקא להתייחס לצירוף כנקבה.
27
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: לסירה יש "שפיץ" אחד ו"זנב" אחד, מדוע חרטום ביחיד וירכתיים ברבים? מדוע לא ירכת?
רוביק עונה:
צורת היחיד היא יַרְכָה. היא מופיעה במקרא אבל היום כמעט ואין בה שימוש. הצורה הזוגית ירכתיים מופיעה 4 פעמים ואינה מתייחסת לספינה אלא לבית המקדש, ועל פי התיאור מדובר בשתי צלעות (מקצועות) של המשכן. השימוש הימי הושאל מהתיאור המקראי, והתמקד במיקום הירכתיים ולא בהיבט הזוגי.
28
אלכס שואל/ת: מדוע אינך מתייחס לתופעת ה"טמפרטורות"? למילה טמפרטורה אין צורת רבים כשם שלמילה חום (או קור) אין צורת רבים, והרי הם היינו הך.
רוביק עונה:
הכללים הקובעים מתי מותרת צורת רבים לשם עצם נזילים מאוד. שורה ארוכה של מילים שלא זכו לריבוי בעבר זוכות לו כחלק מההתפתחות הטבעית של השפה. כך אירע, למשל, ב'אוכלוסיות', 'שמָנים' ועוד ועוד. התהליך נועד למלא חסר לשוני או לצורכי נוחות. במקרה זה 'מידות הטמפרטורה' התקצרו ל'טמפרטורות', ואין לראות בכך שגיאה אלא נוהג לגיטימי שהשתרש.
29
אסף שואל/ת: אני עורך דין במקצועי. כידוע, כללי הנימוס המוגזם מחייבים פניה אל שופט/ת בגוף שלישי. איך צריך לפנות להרכב של שופטים: בגוף שני רבים ("כבודם") או בגוף שלישי רבים ("כבודם")?
רוביק עונה:
הנוהג לפנות להרכב שופטים זכרים או מעורב הוא 'כבודכם'. כאשר ההרכב נשי כולו: 'כבודכן'. על הסוגיה איך לפנות להרכב שיש בו רוב נשי יש מחלוקת. השופטת ברק קבעה בשעתו שגם כאן יש לפנות בנקבה (על פי עקרון 'בטל בשישים') אך הנוהג הזה שונה, ועתה יש לפנות להרכב מעורב כלשהו, גם במיעוט גברי, בזכר – 'כבודכם'.
30
אבישג שואל/ת: המורה שלי אומרת שהמילה דיבורית זה נקבה, אבל יש לי אתר שטוען אחרת, ואומר שהמילה דיבורית זה זכר. מה מהן הוא הנכון?
רוביק עונה:
דיבורית היא מילה בנקבה, וכל מי שטוען אחרת טועה. -ית היא סיומת נקבה פרט למקרים שבהם יש ת' שורשית כמו צמית או מצית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >