שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
מיכה כנר שואל/ת: מדוע הפרה היא בהמה גסה, ואילו הפר אינו בהם גס? והאם הנקבה של השור היא שורה?
רוביק עונה:
בהמה היא אמנם מילה בנקבה, אך היא שם המתייחס לכל הבהמות באשר הן: 'בהמה' הוא מי ששייך לקבוצת הבהמות. מכאן ש'בהמה גסה' מתייחס לכל מי ששייך לבקר למינהו, לעומת 'בהמה דקה' המתייחס לצאן. שור הוא הזכר של בני הבקר, ובדרך כלל זכר מסורס המשמש לעבודה. הנקבה שלו היא על כן הפרה.
287
ד"ר דוד בן מנחם שואל/ת: מדוע אומרים 'תכנית אב', אבל 'ספינת אם'? הרי גם 'תכנית' וגם 'ספינה' הן מילים בנקבה.
רוביק עונה:
אין חוק התאם מין ומספר בסמיכות (למשל: עיר מקלט, לעומת בית תפילה), ומכאן שאין קשר הכרחי בין מינה של מילת הנושא בצירוף לבין קביעתה כ'אב' או 'אם'. הביטוי 'תוכנית אב', שהוא תרגום של הביטוי האנגלי master plan, נגזר מהביטוי התלמודי 'בניין אב'. המונח 'ספינת אם', המתייחס בעיקר לתחום החלל, הוא תרגום של הביטוי האנגלי mother ship.
288
איציק שואל/ת: מהי צורת הרבים של המילה 'פות'?
רוביק עונה:
'פות' מופיעה פעם אחת במקרא, בנטייה ("וה' פָתהֶן יערה"), ויש ויכוח האם פירושה ערוות האשה או חור המנעול, בדומה למילה המקראית פוֹתָה במשמעות זו. על פי המילונים הריבוי הוא פֻּתּוֹת, אך קשה לאשש זאת כיוון שהשימוש במילה זו ברבים נדיר ביותר. נראה שיש כאן אנלוגיה למילים בתנועת o המקבלות בנטיות תנועת u.
289
יוני שואל/ת: האם בעברית ניתן לקרוא לדבורים כזכרים? למשל, אם משהו נעקץ על ידי דבורה ממין זכר, האם ניתן להגיד ״דבורה עקץ אותו״?
רוביק עונה:
דבורה היא מילה בנקבה בלבד. צורת הזכר דבור מתייחסת לחרק אחר אף כי מאותה משפחה. בעולם הדבורים יש לזכרים תפקידים מוגבלים, ולכן מדובר בשאלה תיאורטית, מה גם שהדבורה ממין זכר היא נטולת עוקץ.
290
דבורה אלף שואל/ת: האם המילה 'עמית' היא גם זכר וגם נקבה, או שיש להכיר במילה 'עמיתה', וברבים 'עמיתות' עבור צורת נקבה? ומכאן, האם נכון להגיד: "עמיתי ועמיתותיי"?
רוביק עונה:
'עמית' היא מילה מקראית שפירושה חבר. היא קשורה לשורש עמ"ת בהוראת התחבר, נקשר, ויש קושרים אותה גם למילת היחס 'לעומת', למרות שיש באחרונה יסוד של התרחקות וקונפליקט. ת' היא כאן אות שורש ואיננה ת' הנקבה, בדומה ל'צומת', למשל, שגם היא מילה בזכר. בעברית החדשה התרחבה 'עמית' למשמעות קולגה, חבר למוסד או למקצוע, ויש לה כמובן צורות נטייה: עמיתה, עמיתים ועמיתות.
291
מריון קורנפילד שואל/ת: אם יש ברכיים, ידיים וכו', מדוע אין מרפקיים?
רוביק עונה:
לאיברי גוף זוגיים ניתנת אכן בדרך כלל סיומת הריבוי הזוגי, כמו עיניים, רגליים, שדיים ונחיריים. לעיתים היא ניתנת לאיברים לא זוגיים כמו שיניים או ציפורניים, ולעיתים ניתנת לאיברים זוגיים סיומת ריבוי רגילה, כמו גבות, פטמות ומרפקים. מרפק היא מילה תלמודית, צורת הרבים 'מרפקים' מוכרת מלשון ימי הביניים ואנו הולכים בעקבותיה. יש לזכור שבעבר שימשה סיומת –ַים כצורת ריבוי מקובלת, ומכאן המילים מים ושמים, ורק בשלב מאוחר יותר התייחדה בעיקר לריבוי זוגי.
292
אמציה ארנון שואל/ת: במאמר מאת אמנון ז'קונט משתמש המחבר בדימוי המשכוכית כבן צאן המושך אחריו את העדר. המחבר אומר שהמשכוכית היא כבשה, ולכן כל המאמר הוא בלשון נקבה. לפי הידוע לי משכוכית הוא זכר (איל או תיש), ולפיכך ההתייחסות – בטעות מקורה. מה נכון?
רוביק עונה:
ז'קונט לא טעה. משכוכית נתפסת היום כאיל זכר, אך במקורה היא העז ההולכת לפני העדר, כשלצווארה זוג (פעמון). בלי קשר למין הבהמה,המילה עצמה היא מילה בנקבה, המסומנת בסיומת –ית.
293
שוש שואל/ת: מהי צורת הנקבה של גנן, עובד בגינה: האם 'גננת' או 'גננית'?
רוביק עונה:
הצורה היא 'גננית', והיא נקבעה כדי ליצור בידול בינה לבין 'גננת' העובדת עם ילדים. לעומתה צורת הזכר 'גַנָּן' זהה לשני המקצועות.
294
אמנון ורנר שואל/ת: במסגרת תרגיל בכתיבה כתבתי על ילד המגלה בית קברות ואומר ש"זהו בית קברים, יש בו קבר ועוד קבר. המבוגרים פשוט טועים". האם הילד צודק?
רוביק עונה:
'בית קברות' הוא צירוף מקראי מספר נחמיה, והוא אכן חריג, שכן הצורה שאינה בצירוף סמיכות היא 'קברים'. לכן אין לראות שגיאה ב'בית קברים', ובספרות התחייה אכן הצירוף מופיע מספר פעמים. במקרים מסוימים אפשר לראות ב'קברות' צורת רבים של המילה הנדירה 'קִברה'.
295
דורית שואל/ת: איך קוראים לזכר של הגחלילית?
רוביק עונה:
בדרך כלל אין לרמשים צורות זכר ונקבה נפרדות. אם יש צורך דחוף בכך נאמר "גחלילית זכר".
296
נועם לבנון שואל/ת: האם כאשר אנחנו מתייחסים למילה 'זוג' (זוג אנשים) עלינו לראותם כגוף יחיד או רבים? האם יש לומר "הזוג טוען כי..", או "הזוג טוענים כי.."
רוביק עונה:
השאלה קשורה לנושא שנדון בשאלה קודמת. 'זוג' משמש כאן ככַמָּת, ומינו זכר, אך הוא מייצג שני אנשים, שהם במספר רבים. בדרך כלל כשמדובר בכמתים, כמו 'רוב', 'חלק', 'מחצית', רצוי להתייחס למה שהכמת מתייחס אליו: אנשים או חפצים. ואולם, במקרה של 'זוג' יש נטייה להתייחס לכמת, והמשפט יהיה בזכר יחיד: הזוג טוען... אם רוצים להדגיש את האנשים עדיף לומר "בני הזוג אומרים". במקרים אחרים יש עדיפות לרבים, למשל איברי גוף: "זוג עיניים יפות".
297
אמוץ פלג שואל/ת: איך נכון לומר - חלק מהאנשים עזב, או חלק מהאנשים עזבו?
רוביק עונה:
הרבה דיו נשפך בשאלה הנכונה למקרים נוספים, למשל: "רוב החברים אוהב גזר" או "רוב החברים אוהבים גזר"? השאלה היא מה קורה כאשר החלק המציין כמות (או הכַמָּת) הוא במין ומספר מסוים, ומי שסופרים אותו או מתייחסים אליו הוא במין במספר שונים. לא ראוי לקבוע כאן הלכה גורפת, ושתי האפשרויות תקינות. ההמלצה שלי היא להתייחס לתוכן המשפט. אם רוצים להדגיש את הכמת יש ללכת לפיו: "מחצית מהנוכחים תמכה במועמד מסוים". אם רוצים להדגיש את מי שמדובר בו, וכך המצב ברוב המקרים, יש ללכת לפי המדובר: "רוב תושבי תל אביב תומכים בתחבורה ציבורית בשבת".
298
אמנון ורנר שואל/ת: האם הזברה היא זכר ונקבה גם יחד? האם הג'ירפה היא נקבת הג'ירף? ומה על ההיפופוטם? ובמה זכה האריה שיש לו בת זוג בשם לביאה ואילו לנמר, לפיל ולדוב נוספת רק ה'? ומדוע לבעלי חיים כמו נחש וזבוב אין בכלל צורת נקבה?
רוביק עונה:
ללא מעט בעלי חיים בעברית, כמו בשפות שמיות אחרות, יש שם נפרד לזכר ולנקבה. כך הם הגמל והנאקה, החמור והאתון, העז והתיש ועוד. אלה זכו גם לשמות מיוחדים לצאצאים, כגון בכר, עיר וגדי. לאריה אין צורה נקבית, אך לביאה היא צורת הנקבה של לביא. רוב בעלי החיים זכו לשם נקבי על ידי הוספת ה' (נמרה, פילה) אל ת' (תרנגולת). חלק משמות אלה מופיעים כבר בלשון חכמים. בתלמוד מדובר על אחד שהוא "בן חמור ובן סוסה", במדרש מסופר על הזאבה שהניקה את רמוס ורמולוס. דב במקרא הוא שם דו מיני, ומכאן "שתיים דובים". במדרש יש כבר הבחנה בין דוב לדובה. במקרה של ג'ירף יש מבחינים בין ג'ירף זכר לג'ירפה נקבה, אך יש לזכור שהשם הלטיני-מדעי של בעל החיים הזה, בלי קשר למינו, הוא ג'ירפה, אלינו הגיע מן הערבית, בעוד השם הזכרי ג'ירף מקורו באנגלית. זברה הוא שם דו-מיני, ואם רוצים להבחין רצוי להוסיף תג מין: 'נקבת הג'ירף' או 'נקבת הזברה'. ובאשר לנחש ולזבוב, אלה מוצאים את מקומם בשירים וסיפורי ילדים, ולא רק הם. נעמי פולבר מספרת על "היפופוטָמָה קלָרָה", שהיתה לה בעיה עם השיניים.. גלעד כהנא שר: "זבובה בהריון התאבדה לי", ושלום חנוך מקנח בשירו "את ואני": "מתהלכים חסרי בושה / אני רק גבר את אישה / זה לא נחש זאת נחשה".
299
אלי שואל/ת: גיס ויָבָם הן מילים נרדפות. את המילה גיס אפשר להטות כגיסי, גיסך וכ"ו. אם כך מה עם יבם?
רוביק עונה:
אין כל בעיה להטות את 'יָבָם' או יבָמָה'. למעשה, מילים אלה מופיעות במקרא שבע פעמים, והן תמיד בנטייה: יְבָמִי, יְבָמָהּ, יְבִמְתּוֹ, יְבִמְתֵּךְ.
300
שרון שואל/ת: האם קיימת צורת יחיד למילה 'רחמים'? ממה שידוע לי, 'רֶחֶם' איננה צורת היחיד של מילה זו.
רוביק עונה:
רחמים היא צורת הרבים הדקדוקית של רֶחֶם, אבל היא משמש כשם עצם עצמאי, שאין אפשרות לרבות אותו, כמו במקרים לא מעטים של מילים מופשטות. הקשר בין 'רחם' ל'רחמים' אינו מקרי. בשפות שמיות רבות נמצא קשר ואפילו זהות בין הרגש לאיבר הנשי, מתוך תפיסה שהרחם, מקורה של הלידה, הוא גם מקור הרחמים והחמלה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >