שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
מלי האריס שואל/ת: האם אומרים ש"אחוזת ברק" שוכן או שוכנת בעמק יזרעאל?
רוביק עונה:
יש סוגים שונים של יישובים, ולכל סוג מין דקדוקי. 'קיבוץ' הוא זכר, ולכן יש לומר 'גבעת ברנר נוסד בשנה זו וזו', למרות ש'גבעה' היא נקבה. 'עיר' היא נקבה, ולכן תל אביב נוסדה ב-1909, למרות ש'תל' הוא זכר. 'אחוזת ברק' היא מקרה ביניים, כיוון שבשם מוגדר היישוב כ'אחוזה', ולכן יש להשתמש כאן בלשון נקבה.
287
הדר שואל/ת: מדוע המילה קבר היא ברבים 'קברים', בעוד שאומרים 'בית קברות'?
רוביק עונה:
'קברות' היא צורה משנית של 'קברים', המופיעה בעיקר בצירופי סמיכות כמו 'קברות מלכים', אבל גם בנפרד, בפעם הראשונה באיוב. הצירוף 'בית קברות אבותי' מופיע כבר במקרא, בספר נחמיה. 'בית קברות' נמצא בלשון חז"ל בעיקר ביידוע 'בית הקברות'. בספרות ימי הביניים מופיעה גם צורת היחיד הנקבית 'קִברה'.
288
בועז שואל/ת: בקרוב אומרים שתמונה אשה כניצב במשטרה. איך היא תיקרא: ניצבה, ניצבת ואולי ניצבית?
רוביק עונה:
מאחר שמדובר במקרה ראשון במשטרה הנושא ייבחן עם המינוי. בכל מקרה עדיפה הצורה ניצָבָה. 'ניצֶבֶת' עלולה ליצור בלבול עם שם התואר הזהה, ניצָבִית נשמעת קצת כמו שרית הספרית, בכל הכבוד הראוי. ניצָבָה מתאים גם לדפוס שנקבע לאחרונה לנושאות תפקיד רם: ראשָה (של ממשלה או מפלגה) ומשנָה (תוארה של מרים נאור לפני שנתמנתה לנשיאה).
289
שרה שחק שואל/ת: היום אנו יודעים את מין העוּבָּר שברחם אימו. כיצד נכנה את העובר ממין נקבה?
רוביק עונה:
צורת הנקבה היא עובָּרית. המילה עוּבָּרָה קיימת בתלמוד, ופירושה אשה הרה.
290
שואל/ת: מדוע אומרים שדרות רוטשילד ולא שדרת רוטשילד?
רוביק עונה:
שדרה פירושה טור או שורה, והשורש שד"ר קרוב במשמעותו לסד"ר. רחוב ובו שני טורי עצים או יותר ייקרא בריבוי "שדרות". לכך תורמת גם העובדה שבמקרא המילה מופיעה תמיד בריבוי, אם כי שם מדובר בדרך כלל בשורות עמודים בבניין. בשפת הדיבור נקרא רחוב כזה דווקא ביחיד, כמו ב"תפילה", שירם של יוסי גמזו ושמעון ישראלי: "אני מתפלל לרחובות הגדושים,/ לרוכל, ולסל/ בשדרה על ספסל".
291
שואל/ת: האם רעי הוא המקבילה של רעייתי, האם אישי המקבילה של אשתי, ומהן שאר האפשרויות לכינוי בני הזוג הנשואים?
רוביק עונה:
רעייה היא צורת משנה של "רֵעָה", הנקבה של רֵעַ. בשיר השירים מופיעים "דודי ורעי" כנגד "הנך יפה רעייתי", ובשניהם הכוונה לאהוב ולאהובה. בעברית החדשה הורחבה המשמעות של "רעיה" לאשה נשואה. "אישי" הוא כינוי דיבור שוויוני, כחלופה ל"בעלי" ההייררכי. כל אלה מלמדים על אי הנחת העמוקה מהצירוף הרשמי-מסורתי "בעל ואשתו". בקיבוצים ובדור הפלמ"ח היו נהוגים מאוד הצירופים "חבר שלי" ו"חברה שלי". צירוף מעודכן יותר הוא "בן זוגי" ו"בת זוגי" שיש לו צליל פורמלי, אך הוא עוקף את הגושפנקה הרשמית של הדת והמדינה.
292
אורי הייטנר שואל/ת: בערב יום ירושלים תערוך ההתיישבות העובדת אירוע שבמרכזו "מִצעֶדֶת". מי זו המצעדת הזו? עוד ביטוי מרגיז הוא "מִנהֶלֶת". היום אנו שומעים יותר ויותר ביטויים כמו "יש להקים מנהלת מיוחדת לעניין" וכו', כאילו מדובר בשם עצם בפני עצמו. בסוף נלך לאכול במסעדת!
רוביק עונה:
"מצעדת" היא מילה חדשה שנועד להחליף את ה"צעדה" המסורתית. בעיני זו מילה חביבה ואטרקטיבית, במשקל נפוץ ממנו נגזרו מלים רבות מ"משמרת" ועד "מצנפת". "מנהלת" היא השם שנתנו בירושלים לעיריות או מועצות משנה כדוגמת ה- local council בלונדון, בעוד "מנהלה" היא מילה רחבה לצרכים מגוונים. יש בעברית כמה דוגמאות למלים זהות משמעות השונות בסיומת הנקבה, כמו "מדרכה" ו"מדרכת". אז חבל להתרגז, ותודה על ההזמנה לאכול במסעדת.
293
שואל/ת: בשם היישוב בארותיים יש צורת זוגי שנגזרת מצורת רבים. הכיצד?
רוביק עונה:
בארותיים בנגב נקראת כך על שום שתי בארות המצויות במקום: באר משה ובאר אהרון. לפי הכלל היבש צריך היה לומר "באריים". הצורה המיוחדת הזו מזכירה את "חמור חמורותיים", שבו הסיומת –ותיים אינה תולדת סיומת הנקבה כמו ב"נקודתיים", אלא הוספת ההברה –ות לנוחות הדיבור.
294
שואל/ת: האם הצירוף "יום הולדת" הוא זכר, או שמא נקבה?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא בזכר שהרי מדובר ב"יום", וכשמברכים על עצם התאריך אומרים "יום הולדת שמח". כאשר מתייחסים ל"מסיבת יום הולדת" צץ השימוש הנפוץ בנקבה, "היתה לי יום הולדת", למרות שאיננו תקני.
295
שואל/ת: האם זו טעות לומר "זה לזה" כאשר מדובר בזכר ונקבה?
רוביק עונה:
"זה" הוא כינוי לזכר ולכן "זה לזה" יהיה תמיד בין שני זכרים, או בקבוצה גדולה משניים. הגששים כבר עמדו על הבילבול כמו בפסוק "להתרחק זה מזו וזו מזה וזָה מיזי", במערכון "יועץ לענייני נישואין".
296
שואל/ת: האם יש לומר שנים עשר אלף גם לגבי זכר וגם לגבי נקבה?
רוביק עונה:
כשמדובר במאות, אלפים והלאה מתייחס המספר הספציפי למינו של המספר הכללי. מאה היא מילה בנקבה ולכן נאמר חמש מאות ולא חמישה מאות, גם אם אנו מונים זכר. אלף היא מילה בזכר, ולכן נאמר חמשת אלפים או שנים עשר אלף.
297
שואל/ת: המילה "יציבות" מנוסחת כנקבה. מה קורה בביטויי שלילה כמו "אי יציבות" או "חוסר יציבות"?
רוביק עונה:
כאשר סמן השלילה הוא בעל תג מין כמו "חוסר" או "היעדר" הוא זה שיקבע: "היעדר אספקה גרם (ולא גרמה) לכישלון המבצעי", "חוסר מזומנים הביא (ולא הביאו) לקריסת המפעל". ל"אי" אין תיוג מין, ולכן יקבע הרכיב השני: "אי יציבות גוברת", לעומת "אי צדק משווע".
298
שואל/ת: ישבתי בבלומפילד במשחק בין פארמה והפועל ת"א. לפתע התרומם ילד בן שש שהתלווה אלינו והתחיל לצעוק: "יאללה, יאללה, תחזרו לאיטלקיה". שאלתי: מהיכן הגיעה האות ק' לאיטלקית, מדוע אי אפשר לאמר "איטלים" במקום "איטלקים", ולשפה "איטלית" במקום "איטלקית"?
רוביק עונה:
"איטלקי" הוא שם תואר כבר בתלמוד, ומופיע בכתבי חז"ל עשרות פעמים, בדרך כלל בענייני מידות, מטבעות וסוגי יין. זאת בהשפעת היוונית שבה שם התואר הוא "איטליקוס", כמו בלטינית.
299
שואל/ת: כאשר מכפילים את שם העצם כדי לציין משהו שבא אחד אחר השני, האם הפועל יבוא ביחיד או ברבים? "ילד ילד" הגיעו או הגיע לשיעור?
רוביק עונה:
הצורה המקובלת במקורות היא שהפועל בא ביחיד, כמו למשל ביחזקאל: "כי איש איש מבית ישראל -- ויינזר מאחורי ויעל גילוליו אל לבו". יש חריגים כמו בספר שמות: "איש איש ממלאכתו אשר המה עושים". בתרגומים לברית החדשה אפשר למצוא: "וילכו איש איש לביתו". גם בעברית החדשה קיימות שתי הצורות. באתר מוזיאון תל אביב אפשר למצוא את "פנה כל אחד מאנשי היחד איש איש לעבודת יומו", ולעומת זאת קובע אריה אלדד במאמר באתר נוער מולדת כי "כל ראשי הממשלה של ישראל, איש איש בתורו יצאו והסבירו מדוע הקמת מדינה פלסטינית תסכן את עצם קיומה של מדינת ישראל". אין צורך לתקן בעניין הזה תקנות מיותרות, שתי הצורות נכונות.
300
שואל/ת: כאשר רוצים לדוגמה לומר 3.5 שקל, כותבים זאת "שלושה שקלים וחצי". מה קורה במקרה כשסדרי הגודל גדולים יותר? האם למשל ב-1.5 מיליון שקל יש לכתוב "מיליון שקל וחצי" או "מיליון וחצי שקל?
רוביק עונה:
התשובה מצויה בדוגמה. ב"שלושה שקלים וחצי" המילה "חצי" אינה מתייחסת למספר אלא לשקל, ולכן תבוא אחרי שקל. ב"מיליון וחצי שקל" "חצי" מתייחסת למיליון ולא לשקל, ולכן תבוא אחרי מיליון.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >