שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
חנה קאופמן שואל/ת: אות, אותות, זה זכר או נקבה?
רוביק עונה:
אות במשמעות סימן היא בזכר, אותו - בזכר רבים. אות במשמעות האות הכתובה היא בנקבה. אותיות - נקבה רבים.
167
חגית שואל/ת: יש שני תרגומים של המילה "ימים" (הריבוי של ים ויום) בארמית- "יומין" (דניאל ז' פס' ט) ו"יומיא"(שם פס' כ"ב). האם אחד מהם פרושו גם "ים"?
רוביק עונה:
שני התרגומים הם צורות ריבוי של יום (יומא בארמית). על פי תרגום אונקלוס הריבוי של 'ים' – (ימא בארמית) הוא יְמָמְיָא.
168
נעמי שואל/ת: איך אומרים שַמָּש (של חנוכה) ברבים?
רוביק עונה:
הצורה היא שַמָּשים, והיא מתאימה גם לבעל המקצוע בבית הכנסת או בבית הספר.
169
ציפי ואורי שואל/ת: התעוררה אצלנו בקבוצת התעמלות מעורבת מחלוקת. איך צריך לפנות לקבוצה, בלשון זכר או נקבה. היו שגרסו שהרוב קובע, היו שגרסו שגם אם יש זכר אחד צריך לפנות בלשון זכר. נשמח לפתרון המחלוקת.
רוביק עונה:
הכללים היבשים ברורים: זכר אחד בקבוצה מספיק כדי שהפנייה התקנית תהיה בזכר. אלה אינם חוקי מדינה מחייבים, ואין כל מניעה לבחור בפנייה בנקבה רבות, ועדיפות צורות פנייה העוקפות את הסוגיה, או מדגישות בפנייה את שני המינים. האפשרויות האלה עדיפות גם כאשר יש רוב גברי או שוויון מספרי.
170
עדי קליס שואל/ת: אני צריכה להטות את ״הצטלבתי״ רק בגוף לנסתרות. נכון לומר הן הצטלבו? נשמע לי לא הגיוני כי תמיד יש ״נה״ בהן נקבה. לדוגמה: תותרנה.. אבל לא מצאתי משהו שקרוב לזה.
רוביק עונה:
בעבר בחלק מהמקרים יש צורה משותפת לזכר ונקבה: הצטלבתי, הצטלבנו, הצטלבו, וכך בעתיד: אצטלב, נצטלב. בגוף שני יש צורות נפרדות: הצטלבתם/תן, הצטלבתָ/תְ. ביחיד בגוף שלישי: הצטלב/הצטלבה. בעתיד נוכחות ונסתרות יש שתי צורות שאפשר לבחור ביניהן: תצטלבו או יצטלבו, לצד תצטלבנה; וכך בציווי: הצטלבו וגם הצטלבנה, שתי הצורות תקינות. כאמור, 'הצטלבו' בעבר היא הצורה הבלעדית לזכר ולנקבה כאחד, מאז ימי התנ"ך ועד ימינו אלה.
171
כרמית שואל/ת: אנא עשה לנו סדר עם המילים כדלהלן, לעניין שיוכם למין זכר/ נקבה: צומת, עט, סכין.
רוביק עונה:
'צומת' היא מילה בזכר. נוטים להתבלבל בה כי היא מסתיימת ב-ֶת בדומה למילים רבות בנקבה, אך ת' כאן היא אות שורש ולא אות הנקבה. 'עט' היא מילה בזכר, אפשר לזכור זאת באמצעות הצירוף 'עט נובע' או 'עט כדורי'. 'סכין' היא מילה דו מינית, וזאת מאז החל השימוש בה בלשון חכמים. על פי מבחן הגוגל השימוש בצורה הנקבה (סכין חדה) כפול היום ממספר השימושים בזכר (סכין חד), אך שתי האפשרויות תקינות.
172
ערבה שואל/ת: למה המילה 'עיר' היא נקבה ולא זכר?
רוביק עונה:
מילים שונות בתנ"ך שאינן מסומנות בסימן הנקבה זוכות למעמד של נקבה דקדוקית, וביניהן עיר. יש גם קבוצת מילים לא מסומנות שבתנ"ך מעמדן הדקדוקי דו-מיני. ככל הנראה יש כאן עקבות לתקופה שבה ההבחנה בין המינים, כשאין מדובר בבני אדם, לא היתה חדשה כפי שהיא היום, וכפי שהתבססה לאורך תולדות השפה העברית.
173
גל שואל/ת: כיצד מכנים רב-חובל אישה? ההיגיון אומר רבת-חובל, אך בצבא יש קורס חובלות ומכאן רב-חובלת?
רוביק עונה:
לא ידוע לי על אשה שמונתה לרב חובל, אך אם תהיה כזו היא תיקרא באחת מהשתיים, על פי החלטת הצבא: רב חובל, ללא צורה נקבית מקבילה; או רב-חובלת, בדומה לרב-טוראית. רבת-חובל אינה אפשרות סבירה.
174
דור שואל/ת: למה בעצם יש גם עוול וגם עוולה? האם אלו אותן מילים באותן משמעות ושתיהן תקניות, ופשוט אחת בצורת זכר והשניה בנקבה? והאם עוולות היא צורת הריבוי של עוול, עוולה, או שתיהן?
רוביק עונה:
בעברית, כבר משפת התנ"ך, יש דוגמאות למילה המופיעה במקביל בצורת זכר ובצורה נקבה בתוספת –ה. למשל: אבר ואברה (במשמעות כנף), אור ואורה, גבול וגבולה ועוד. בדרך כלל מילה אחת נפוצה יותר בעברית החדשה. צורת הרבים של שתי המילים בדרך כלל זהה, וכך במקרה של עוול ועוולה, הרבים – עוולות.
175
רותי שואל/ת: : פעם היו רק בתי כנסת אותודוכסיים. היה רב ואשתו הרבנית. כיום בבתי כנסת רפורמיים יש גם נשים שהן באותו תפקיד כמו הרב, האם היא נקראת רבה? ואיך אומרים זאת בריבוי? מה לגבי אשה שהיא ’חזן’? כך היא גם נקראת?
רוביק עונה:
אין כלל קבוע לדרך שבה נקראת אשה המשמשת בתפקיד רב, להבדיל מרבנית, שהיא ביהדות האורתודוכסית אשתו של רב. יש ארגונים או זרמים יהודיים המעדיפים את 'רבה', ואחרים את 'רב'. בעניין חזן ממין נקבה מקובלת הדרך הפשוטה – חזנית, אפילו בקהילות אורתודוכסיות.
176
עודד אב-שלום שואל/ת: האם יש ריבוי למילה דם, אני מתרים דם במקצועי ויש לנו תורנות איסוף מנות דם מנקודות התרמה שונות. יש כאלה שמכנים את ההתורנות "איסוף דמים". אני טוען ש'דמים' הם כסף, ושלדם שבגוף אין בעצם ריבוי.
רוביק עונה:
דמים בהתייחסות לדם שבגוף היא צורת ריבוי לגיטימית המופיעה לא מעט בתנ"ך, כולל בסמיכות בסיפור קין והבל ("דמֵי אחיך"). המשמעות שם שונה מהמשמעות שבשאלה, והיא מעין שם כללי לכל מה שקשור בשפיכת דם במלחמות, רצח וכדומה. 'דמים' בז'רגון הרפואי היא צורת ריבוי של דם הנלקח לצורך בדיקה. כאשר האחות לוקחת מאנשים רבים דם לבדיקה או המתרים מהתורם, נדרש השימוש בצורת הריבוי דמים, וגם הוא לגיטימי. בעברית יותר ויותר מילים שאנו רגילים לראות אותן ביחיד בלבד זוכות לריבוי, כמו דלקים וציודים בצבא, אוכלוסיות, משמעויות ועוד ועוד.
177
אשל שואל/ת: מה הרבים של ׳קונצרט׳? יש הכותבים ׳קונצרטים׳ ויש הכותבים ׳קונצרטי׳ - צורת הרבים בלטינית (?). בצרפתית ואנגלית למשל, משתמשים בשתי הצורות. איך נכון לכתוב בעברית?
רוביק עונה:
שתי מילים בתחום המוזיקה שמקורן איטלקי המסתיימות בתנועת o יצרו בעיה של ריבוי: צ'לו וקונצ'רטו. האקדמיה קבעה כי יש לומר צ'לות, ובהתאמה – קונצ'רטות. לצד זה רווח בין המוזיקאים השימוש בצורת הריבוי האיטלקית – צ'לי וקונצ'רטי. קונצֶרט הוא בלועזית concert והריבוי הוא קונצרטים.
178
אורי בית-אור שואל/ת: האם המילה "אֵל" (לאל ידו = בכוח זרועו), היא היחיד של אלוהים?
רוביק עונה:
על צורת היחיד של אלוהים יש דעות שונות. דעה אחת, המקובלת יותר, היא שזו צורת הרבים של אלוה. דעה שנייה שזו צורת הרבים של אל, כפי שאימהות היא צורת הרבים של אם. בכל מקרה 'אל' פירושו גם כוח, והשמות אל, אלוה, אלוהים ועוד קשורים לייחוס כוח רב לאלוהים. מילים קרובות הן אֱיָיל במשמעות כוח (עוז ואייל), אַיִל (ומכאן אֵיל הון ואֵיל הברזל) ועוד.
179
יעקב רוזנראוך שואל/ת: הצורות סַבָּא (במקור סָבָא) וסַבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים (ולא סָבֵי או סבָיָא), כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא צורות הרבים הארמיות סָבָתָא או סָבָתָן). וכשם שבלשון התקנית איננו אומרים "אַבָּאִים" אלא אָבוֹת (מן אָב), כך גם נאמר סָבָתִי ולא "סבתתי", סָבוֹת ולא 'סבתות'. בדוא"ל האחרון שלך הרבים של סבתא הופיע כ'סבתות'. אז איזו הצורה הנכונה?
רוביק עונה:
הצורה 'סבות' אינה בשימוש, ממש כפי שלא נשמע היום שימוש ב'סבה' אלא בנטייה – הלכתי לבקר את סבתי', אבל לא 'הלכתי לבקר את הסבה שלי'. 'סבות' ודאי אינה צורת הרבות של 'סבתא'. 'סבתא' הארמית מכילה את ת' הנקבה, וזו נשמרת גם בצורת הרבות - סבתות. כך במילים ארמיות אחרות בסיומת תא, שבהם ת' היא ציון המין (נקבה), וא' סיומת היידוע: פלוגתא/פלוגתות, שאילתא/שאילתות. האקדמיה החליטה אמנם להמיר את א' בה' (פלוגתה, שאילתה, אבל לא סבתה) ומעתה ה' מציינת את צורת הנקבה, אך ת' נשארה מן המקור הארמי גם בצורת היחידה וגם בצורת הרבות.
180
יעקב שאמי שואל/ת: הסרט יופיע בכל הקולנועים, או בכל בתי הקולנוע?
רוביק עונה:
'קולנוע' הוא שם התחום של עשייה והקרנה של סרטים. 'בית קולנוע' הוא המקום בו מקרינים סרטים. זאת בניגוד ל'תיאטרון' שהוא גם שם התחום וגם המקום בו מציגים הצגות. במהלך השנים המילה 'קולנוע' הכילה גם את 'בית קולנוע': "אני הולך לקולנוע". ברבים ההכלה הזו לא עובדת, ויש לומר 'בתי קולנוע'.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >